בְּלוּבְּלִין נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת

וּבִקַּשְׁתִּי מִשְׁקָפַיִם לִרְאִינֹעַ.

הַפּוֹלָנִי אָמַר: לֹא. לִרְאִינֹעַ צָרִיךְ

בְּעַיִן פְּשׁוּטָה. וְזֶה בִּשְׁבִיל פַנְטַזְיָה.

לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ מִשְׁקָפַיִם.

וְהָיָה רֶגַע וְהַזְּכוּכִיּוֹת הִתְנוֹדְדוּ.

הַחֲנוּת מְלֵאָה זְכוּכִית צְלִילִית

וְהָיָה רֶגַע בּוֹ אֲנִי שֹׁקֵעַ.

מֵעֲיָרָה לְלוּבְּלִין

לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם. אוֹמֶרֶת לִי

שִׁיקְסֶה בָּרְחוֹב:

“Panie Filozofie!”

וְכָאן, כַּאֲשֶׁר גִּדַּלְתִּי שְׂעָרִי

אֹמְרִים לִי עֹבְרִים וְשָׁבִים:

“הוּ, אַיינְשְׁטַיין!” וְכַאֲשֶׁר קִצַצְתִּי שְׂעָרִי

אָמַר לִי יֶלֶד: “אַתָּה לֹא עֹבֵד כָּאן!”

אֹמֵר לִי צַלָּם שֶׁבִּקַּשְׁתִּי

לְהִצְטַלֵּם וְנָתַתִּי לוֹ דְּמֵי קְדִימָה

וְעָשָׂה נֶגַטִיב פַּעַם וּפַעֲמַיִם.

כְּשֶׁעָזַבְתִּי דְּמֵי קְדִימָה, אָמַר לִי:

אַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת עַצְמְךָ

כְּפִי שֶׁאֲחֵרִים רֹאִים אוֹתְךָ

עָזַבְתִּי דְּמֵי קְדִימָה עִם הַצַּלָּם וְהַתַּצְלוּמִים

לֹא לָקַחְתִּי. אַךְ תּוֹרָתוֹ קִבַּלְתִּי.

כָּל אֵלֶּה מוֹרִידִים אֹתִי

מִן הַמִּשְׁקָל. וְכַאֲשֶׁר אֵינֶנִּי

שֹׁקֵל כְּנֶגֶד מִשְׁקֹלֶת,

לֹא יִהְיֶה לִי בַּמֶּה לֶאֱחֹז.

מְדַבְּרִים בָּאַחֲרוֹנָה עַל סֵרוּב. מְעַנְיֵן,

יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים הַסֵּרוּב. עֹרְכֵי יוֹם הַסֵּרוּב. יוֹם קְטַנּוֹת הַסֵּרוּב.

מְעַנְיֵן, מַזְעִיקֵי מַחֲרִיבֵי הַסִּפְרוּת הַסֵּרוּב, מֵעֵין סֵרוּבְנִים

לֹא צֹדֶקְנִיקִים צִדְקוּתְנִיקִים צַדִּיקְנִיקִים סֵרוּבְנִיקִים.