שְׁנֵי חַיִּים בִּפְּלַקַטִים.

        חַיִּים שֶׁל פְּנִים חַיִּים שֶׁל חֻץ.

        חַיִּים שֶׁל פְּנִים.

        חַיִּים שֶׁל פְּנִים מִפְּנִים.

חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ.

אִמַּצְתִּיהָ בְּפְּלַסְטִיק.

הָיִינֻ אֹזְלִים זֶה אֵצֶל זוֹ.

הִסְתַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי עִיר אַחֶרֶת.

קְרֶשִׁים שְׂפַת קַבְּלָּנֵי בִּנְיָן בְּתֵל אָבִיב בִּשְׁנֹת

הָעֶשְׂרִים. בְּרֻחַ יִידִישׁ. קְרֶשׁ קִצֻר שֶׁל קֶרֶשׁ.

אֵין זְמַן. "הָבֻ לְבֵנִים. בַּל

נַעֲמֹד אַף רֶגַע". בַּל אַף רֶגַע.

קִירְקְרֶשִׁים. מִגְרָשׁ רֵיק. “Heaven. Heaven”.

קִירְקְרֶשִׁים. פְּלַקַט. מֹדָעֹת. הַכְרָזֹת.

הַצָּגֹת. קֹלְנֹעַ. תֵּיאַטְרֹן. קֹנְצֶרְטִים.

סְרָטִים. “ד”ר גֹ’הן". “בְּלֻז”. “זֶהָבָה עִם שְׁלשֶׁת הַדֻּבִּים”.

אַךְ תֵּיאַטְרֹן הַתַּא"י בַּמֶּרְחַקִּים הַחִוְרִים שֶׁל חֹלֹת תֵּל אָבִיב, זְמַן הֻא לֹא

בְּשִׁמֻּשׁ. קַל לַעֲמֹד בּוֹ בַּתֹּר וְלִהְיֹת רִאשֹׁן. קֻפַּת הַקֹּלְנֹעַ

סְגֻרָה פְּתֻחָה. מְשֻׂכַת הַבַּרְזֶל לַעֲמִידָה לְכַרְטִיסִים

פְּגִיעָה. רֵיקָה. בֹּדֵדָה. הַמִּלָּה הָאַחֲרֹנָה שֶׁל

שֵׁם הַהַצָּגָה הָאַחֲרֹנָה תֹּאֲרָה בַּקֶּרַע

שֶׁל הַפְּלַקַט הַקָּרֻעַ. כָּל הַטַּעַם שֶׁבִּגְמָר,

וִיהִי עָצֻב, הָאֲנָשִׁים הֹלְכִים הַבַּיְתָה.

כָּל הַטַּעַם, שֶׁבִּגְמַר הַהַצָּגָה הָיֻ עֹמְדִים לְהִשָּׁאֵר.

בִּגְמַר הַהַצָּגָה הָיֻ הָאֲנָשִׁים

נֹטִים לְהִשָּׁאֵר. בַּחֻץ לֹא מְדַבְּרִים

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּאן. כָּאן אֹר,

שָׁם חֹשֶךְ. כָּאן בֵּין אֲנָשִׁים, שָׁם כָּל אֶחָד הֹלֵךְ.

וַאֲנִי בַּחֻץ. הַפֻּבְּלִיקֻם הָלַךְ הַבַּיְתָה. אֵיפֹה

הָאֲנָשִׁים. הַנָּשִׁים. הַנְּעָרֹת (הִסְתַּרְתִּי

שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה בְּעִיר אַחֶרֶת) בִּלְבֻשׁ

חֲגִיגִי? וְהָאֹרֹת? עֹד יֹתֵר חֹשֶךְ.

אֲבָל התֵּאַטְרֹן מְנַגֵּן לֹא

מַה שֶּׁבַּמְּצִיאֻת. התֵּאַטְרֹן מְנַגֵּן מַה

שֶּׁבַּתֵּאַטְרֹן. מָה שֶׁאֶצְלִי

לֹא.

"בָּנִים נָפְלֻ!

הֶסְכֵּם שָׁלֹם

עִם

הַפַלֶסְטִינִים!

לָצֵאת מִיָּד

מִלְּבָנֹן!

לֹא לְהַתְקִיף

אֶת סֻרְיָה!

הַוַּעַד

נֶגֶד

הַמִּלְחָמָה

בִּלְבָנֹן".

זֹאת מְצִיאֻת. וְיֵשׁ מְצִיאֻת. אִשָּׁה מְשׂחַחַת עִם

אִשָּׁה בְּשֵׂכֶל יָדַיִם. יַלְדָּה עַל יָדָן

מְשַׂחֶקֶת בְּהִתְעַמְּקֻת הַבָּעָה. חֲתֻלָּה

עֹבֶרֶת כְּבִישׁ. הַנָּשִׁים

פֹּנֹת. אַחֲרֵיהֶן דָּחֻף טְרַאח הַיַּלְדָּה.

מַזְכִּירָה אֶת אֲחֹתִי יַלְדָּה. זוֹ שֶׁכָּתְבָה

“אֵין לִי בַּבַּיִת מִלָּה טֹבָה”. זוֹ שֶׁעָמְדָה

בְּאֶמְצַע פְּרִידָה: הֹלֵךְ לֹא לִהְיֹת.

בָּא בַּנְק. בָּנֻ בַּנְק טַנְק בִּמְקֹם “הַתַּא”י" שֶׁאִישׁ לֹא זֹכֵר מֵהַעֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

וְאֵיפֹה הַשֶּׁלֶט עַל הַגָּג:

“חֵץ בָּעַיִן”?

מִישֶׁהֻ הַבַּיְתָה לָקַח?

אִישׁ בְּעִיר תֹּלֶה מֹדָעָה אֵבֶל.

הֹלֵךְ אִישׁ אַחֵר בְּיֹם אַחֵר וְקֹרֵעַ

מִן הַקִּיר. אִישׁ נָתַן לוֹ עַל הַפַּרְצֻף.

נִשְׁאַר חֵצִי שֵׁם וְחֵצִי רֵיק.

נָפַל לִי מִלָּה פֹּלָנִית

płakał. בָּכָה. פְּלַקַטוֹ

שֶׁל חִיל פֶּרְלְמֻטֶר. הִיטְלֶר

שֶׁל אִמּוֹ אָבִיו אֶחִיו אֲחֹתוֹ.

כב כסלו תשמד, 28 נובמבר 1983