אָדָם הַמְטַפֵּס עַל חֶלְקַת כְּתָלִים

יָכֹל לְהַגִּיעַ לֶחָלָל.

הֶחָלָל הֻא אָפֵל שָׁחֹר וְלֹא רֹאִים אֹתוֹ

וְלֹא נֹפֵל מִשֻּׁם דָּבָר. בַּיִת חֻץ בְּלִי חֻץ.

נֶסְכִיזְשְׁ קֹבְלֶה. פְּשֶׁדְמְיֶשְׁצֶ’ה. קְרַסְנִיסְטַאוו.

לֻבְּלִין – אֵלֶּה נִתֻּק מִצְטַבֵּר.

תִּפֹּל עָלֶיךָ אֵימַת

מָ – וְאַתָּה מִיָּד. (נֹפֵל).

אֲבָל הִסְתַּכֵּל בֶּעָנָן: כִּבְשָׂה. בַּקָּשָׁה. בַּיְשָׁן. זָנָב

נָמֹג. לְבֶן אֲלֻמָּה יֹצֵא

מִמַּעֲטָפָה וְנִבְלָע בְּמַעֲטָפָה.

מִמֶּרְחָק בֹּעֵר פִּתְאֹם תַּבְשִׁילִים, מַה שֶּׁהָיָה כֹּכָב.

(ר' טֶבַע)

טַבַּעַת כֹּכָבִים,

תַּנָּה עִם תַּנְתַּנִּים, מֹצְצִים שֶׁקֶט.

(ע' שָׁם)

לָצֵאת וְלָבֹא בְּמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

זֶה לָבֹא וְלָצֵאת. אַרַיין אֻן אַרֹס.

כְּמוֹ שִׁכֹּרִים לְחַיִּים.

מִבַּיִת לַבַּיִת לְהִכָּנֵס – וְלִפְרֹש.

בַּטֶּבַע מַמְתִּין תַּת־מִין לְגֻפֵי גְּרָמֵי

כֹּכָב בַּאֲלַכְסֹן. כֹּכָב בַּאֲלַכְסֹן. כֹּכָב

בַּאֲלַכְסֹן. וְעַד שֶׁמִּזְדַּמְּנִים הַשְׁלֹשָׁה יֹצֵאת

הַנְּשָׁמָה עָקֻם. אַךְ הֶחָלָל הֻא יָשָׁר. הֶחָלָל לֹא נָפַל.

הָאַסְטְרֹנַאֻטִים פָּתְחֻ

שֶׁאֶפְשָׁר לֹמַר בֶּחָלָל:

“אַשְׁרֵי יֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ”.

אֲפִלֻ לְדַבֵּר יִידִישׁ:

"מֹיְחִיל טֹיְבֶס.

חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ.

לֹא בִּקַּשְׁנֻ מִכֶּם, הָאָבֹת.

מֹחֵל טֹבֹת. חַמֹיְל. חֲבָל. אֲבָל.

רְאֵה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ צַעַר לְצַעַרְבַּעַלַחַיִּים.

צַעַרְבַּעַלַחַיִּים. רְאֵה זֶה עָשִׂיתָ צַעַרְבַּעַלַחַיִּים.

לֹא תֻּכַל יֹתֵר לְהִצְטַעֵר

חֲבָל שֶׁלֹּא תֻּכַל.

וּרְאֵה הָאַהֲבָה מֵתָה. הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לָהּ:

הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לָהּ – הִיא תֹּאהַב אֹתְךָ בְּלִי סֹף.

הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לָהּ וְהִיא תֹּאהַב אֹתְךָ בְּלִי סֹף –

וְהַבְּלִיסֹף הֻא שֶׁלְּךָ.

יט סיון תשמג, 31 מאי 1983