וְשֻׁב, מִי יָבֹא וְיֹכִיחַ אֶת זֹאת

כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מְכֹנָה וּבֵין נֶפֶשׁ אָדָם

שֶׁעֵינוֹ רָצָה מִן הַכְּבִישׁ לַסְּפִּידֹמֶטֶר

וּמִן הַסְּפִּידֹמֶטֶר לְקֹצֵב לֵב.

עָמְדָה מְכֹנָה בְּפַרְדֵּס בְּמַגְדִּיאֵל בְּשַׁלְוָה

מִן הַכְּבִישׁ, בְּקָצֶה מִן הַדֶּרֶךְ.

הַי – זֶה לִהְיֹת.

חַי – זֶה לִחְיֹת.

אִישׁ רָץ מִן הַכְּבִישׁ אֶל

גַּג מְכֹנִית נֹסַעַת בָּרָק וָרַעַם

לֹא בְּתָא הַמְכֹנִית

אֶלָּא מְטֻלְטָל בָּרֻחַ וּמְטֻאֲטָא.

אִישׁ מִן הַכְּבִישׁ,

אֶל גַּג מְכֹנִית כִּקְפֹץ,

תְּזָזִית נֹסַעַת בָּרָק וָכַעַס

לֹא בִּפְנִים הַתָּא

אֶלָּא בַּחֻץ מְטֻלְטָל

וּמְטֻאֲטָא

אֶל גֻּלַּת גָּלֻת הַגְּלֹבֻּס

לִפְנֵי שֶׁהֻא הַגְּלֹבֻּס מְכַדְרֵר וּמִתְכַּדְרֵר

מִמְּכֹנִית תֹּזֶזֶת

רַעֲמֵי בְּרָקִים

מְטֻלְטָל וּבִמְמֻשְׁלָכֻת מְמֻשְׁלָךְ –

הֻא פָּשֻׁט יָבֹא עֹד רֶגַע.

יב אדר א תשמד, 15 פברואר 1984