בַּשָּׁרָב       הַלּוֹפֵת גַּם נִשְׁמֵי כוֹכָבִים,

וְהוּא רָב      עִם אֲוִיר מַדְבִּירוֹ וּמַרְדִּים,

בְּלִטְפּוֹ       שֶׁל עָנָן הַכּוֹבֵשׁ לְהָבִים

בְּשִׁטְפּוֹ       שֶׁל הַיּוֹם אֱלֵי חוֹף מַאְדִּים,

בְּשִׁלְפֵי       הַקֵּיצִים וּבְהָקִיץ הָאָבִיב,

בְּאַלְפֵי       הַפְּתָחִים שֶׁל יְקוּם מִסָּבִיב –

נִתְגַּלְּתָה      בַּת־הַשִּׁיר לְעִתִּים, כִּבְאַקְרַאי,

וּשְׂפָתָהּ       מְנַשְּׁקָה סִימָנֵי אֱסוּרַי.

גַּם בִּצְהֹל –   הַשִּׁירָה בַּת דְּווּיָה, יַנּוּקָא

שֶׁל הַתְּמוֹל    שֶׁטֹּרַף בְּלִי וִדּוּי וּנְשִׁיקָה,

שֶׁל יָקָר       שֶׁגֵּרְמָה הַשּׁוֹאָה בְּלִי עָצוֹר,

וְנָקַר         רַק הַשְּׁכוֹל, וְהַלֵּב – בַּמָּצוֹר.

וְעוֹלָם –     תְּהוֹם־גָּלוּת יְלָדַתּוּ בְּנֵס

כְּמוֹ קָם       מֵאֶפְרוֹ עוֹף־הַחוֹל הַגּוֹסֵס.

בְּצִלּוֹ         שִׁירָתִי לָהּ בִּקְשָׁה לֶאֱהֹל,

גַּם אִם לֹא     נֶעֶקְרוּ כָּל חוֹחֵי הָאֶתְמוֹל.

מַה תּוֹסֵף     זוֹ קַרְנוֹ? מַה בְּחֵיק מַתַּת־יָהּ?

וּבַלֵּב         לְמַרְאֵה הַקּוֹצִים רְהִיָּה.

בְּעֵת בְּרֹק     בֵּין הָדוּר בֵּין בָּאוּשׁ כִּי נִמְטַר –

יֵשׁ תִּשְׁתֹּק     זוֹ הַבַּת, יֵשׁ תִּגַּע בַּמֵּיתָר.