לזכר משה קול

עֵת לֶחֶם חֻקֵּנוּ מִסְגֶּרֶת־הָאֵבֶל,

עֵת צַעַר יַתִּיזוּ גַם נֶשֶׁף גַּם יוֹם,

עֵת רֶצַח זִנֵּק מִכּוּכוֹ, מִן הַשֵּׁפֶל,

וַיַּעַל לָהָר, וּבַכְּבִישׁ יַהֲלֹם –

גַּם שְׂמֹאל גַּם יָמִין עֲלָטָה תִּפְעַר פִּיהָ,

אַךְ כְּבָר בַּמֶּרְחָק יַעַל שַׁחַר לְאַט.

וְהוּא מְחַיֵּךְ, מְאוֹתֵת וּמַבְקִיעַ

לוֹ דֶרֶךְ אֶל כָּל הַצּוֹעֵד לוֹ לִקְרָאת.

זַב־דָּם מְפַלֵּס דּוֹר מִשְׁעוֹל בָּעֲלֶטֶת,

יָנִיף כָּל כְּלִי חַד מִכָּל צַד עַל הַסְּבָךְ.

אַט־אַט כָּל תַּחֲנָה מִן הַשְּׁחוֹר מִתְבַּלֶּטֶת,

עַל שְׁבִיל הַדּוֹרוֹת מִתְבַּהֵר הַמַּחְשָׁךְ.

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל כְּאוּדִים שֶׁנֶּחְרָכוּ,

שְׂרִידֵי מִסְּפִינָה אֲכוּלַת־סְעָרָה,

אֶל חֵיק אֵם מוֹלֶדֶת מִתַּיִל יָגִיחוּ,

צְחוֹקָם לַצַּפְרִיר מְצָרֵף נְהָרָה.

וְאִם גַּם תְּמוֹלָם בְּרִית כָּרַת עִם הַשֶּׁבֶר,

הֵן הֵם בַּמַּעְפָּל – תַּחֲנָה, אַף מִשְׁלָט.

בִּגְבֹר עֲמָלֵק שֶׁעָלָה מִנִּי קֶבֶר,

יִמְצָא בָם מֹשֶׁה לְיָדָיו הַמִּסְעָד.

1948