הַלַּיִל דָּבַק בְּלֶחְיוֹ אֶל הָעַיִן,

הָרֶדֶם זוֹחֵל מֵאַלְפֵי נְקָבָיו.

אַךְ יֵשׁ שֶׁפִּתְאֹם יִתְעוֹרֵר מֵאֵי־אַיִן

לָטוּס בִּנְתִיבָה מְפֻיֶּסֶת – כּוֹכָב.

בְּכָל אֳפָקָיו מִתְאָרֵחַ הַקֶּשֶׁב,

מֵמֵס קֶרַח שֶׁקֶט עֲדֶן פֹּה וָשָׁם.

בְּתוֹךְ עֲרוּצִים בֵּין גְּבָעוֹת שֶׁל הַנֶּשֶׁף

זוֹרְמִים הַפְּלָגִים אֶל הָאֹזֶן – יַמָּם.

יָמִים – שׁוּלֵיהֶם בְּדָמִים הִתְחַבָּרוּ,

וְרֶצַח כְּרַעַל בַּדֶּרֶךְ גָּמַל.

הַיּוֹם הִשְׁתַּנָּה, וְהַלַּיִל אַחֵר הוּא

בְּתֶלֶם הַדְּרוֹר שֶׁאֵינוֹ עוֹד מָשָׁל.

עֶמְדָּה. וּדְרִיכוּת בְּתוֹכָהּ מְטַיֶּלֶת

בִּלְבוּשׁ כְּמַהּ שַׁלְוָה שֶׁנִּדְחַף אֶל מָגֵן ­–

בְּקוּם הַמִּדְבָּר בְּסַכִּין יֵשׁ תַּיֵּל אֶת

פְּסִיגֵי הַבְטָחָה שׁוּב הֵחֵלּוּ נַגֵּן.