הָרֵי גוֹלָן פָּרְשׂוּ שְׂמִיכַת זָהָב עַל הַכִּנֶּרֶת.

מִמֶּנָּה מִתְקָרְעִים אַלְפֵי עֲלֵי פָז וּנְהָרָה.

טוֹבְלִים טְבִילַת שַׁחֲרִית לְאוֹר חַמָּה הַמִּתְעוֹרֶרֶת,

אֲבָל לְאַט מוֹשְׁכִים הָרִים הַפָּז בַּחֲזָרָה.

צְעִיף תְּכַלְכַּל עֲדֶן רוֹבֵץ עַל הַגְּבָעוֹת מִנֶּגֶד,

אַךְ בַּעֲדוֹ כְבָר מְצִיצִים בְּקָעִים וְגֵיאָיוֹת.

מַסַּע יוֹמָהּ פָּתְחָה עָב לְבָנָה אֲשֶׁר מַשֶּׂגֶת

בְּמַגָּעָהּ פְּסָגוֹת, וּמְעִירָה אוֹתָן לִחְיוֹת.

חֶרְמוֹן־סָבָא הֵקִיץ מִזְּמַן וּבִתְפִלַּת־הַבֹּקֶר

עוֹמֵד עָטוּף טַלִּית צְחוֹרָה כְּשֶׁלֶג עוֹלָמִים.

מִתְנַעֲרוֹת צַמְּרוֹת עֵצִים מֵרֶדֶם לֵיל נָמוֹג. עֵר

כְּבָר כָּל הַיְקוּם וְגַם שָׁבְלֵי הַלֵּיל נֶעְלָמִים.

נִדְמֶה לְךָ – תָּמִיד הָיוּ כָאן שֶׁקֶט, אוֹר וּבֹקֶר.

תָּמִיד הָיוּ, וְכָךְ תָּמִיד הַשַּׁחַר פֹּה יַשְׁכִּים.