לוגו
מן השאלונים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בין השאלונים הרבים, היגעים והמסובכים, שלבי משים לפני יום יום, כשם שלבכם משים בודאי גם לפניכם, ושאני מקוצר־רוח, ומקוצר ומקוצר – – – נבצר ממני למלאותם, כשם שזה נבצר בודאי גם מכם –

בין אלה השאלונים הרבים והמסובכים מושם לפני גם זה, שבו רק שאלה אחת זו המגרה:

– מה “טיפוסו” של האיש־היהודי שאותו תחזה במחר שלנו הרצוי?

השאלה, כמו שאתם רואים, הועמדה בסתום, לא די מבוארת. אך הואיל ואני רגיל בכגון דא לבין לבי, והואיל ובשאלון נדרשת ממך תשובה פסקנית דוקא, תהא גם תשובתי מעומעמת, אך חתוכה:

הרמב"מי! האיש־היהודי הרמב"מי! הוא!

והמבין הן יבין שהכוונה אינה לקביעתן של השקפות, אמונות ודעות אלה או אחרות. הרמב"מי – הכוונה לאותה הרוח־הנאורה, למהלכה, למוטות כנפיה הרחבות, לעושר מגעיה, יחסיה, ולמגמתה הפנימית, הקושרת והמשחררת גם יחד.

הרמב“מ, זה האיש משה – תופעה מן התופעות השגיבות העומדות תמיד ביחידותן. על התרחשויות פלאיות מעין זו אפשר רק להתפלל ותו לא. אולם “רמב”מי” – שאני! כאן גם בחינת “אשר ברא אלוהים לעשות”… כאן ציון לאשר הוא גם בקום הכשר, קום הכוון! ציון לטיפוחה ולהשלטתה של תרבות־רוחנית מסוימת, להתקנתו של “מיזוג־אויר” תואם לצמחיה מסוימת. ולפי כך, ועל דעת כך, אני על זו השאלה משיב חלוטות:

הרמב"מי! הוא!…

ואשר ממנו הוטרדתי ונשאלתי, הוא גם היודע כלפי מה ואף בניגוד למה התשובה הזאת מכוונת…

הרמב"מי – השרשים במעבי המעמקים הכמוסים, בשפוני־טמוני השיתין המכורתיים. והפוארות, נשימתן והתפרסותן, במרחב הפתוח, החפשי, הבהיר – – –

ולטעמך אשר עמדך ואשר אדעהו, יכול אתה לומר גם בהיפוך הסדר:

הפוארות, נשימתן והתפרסותן, במרחב הפתוח, החפשי, הבהיר. והשרשים – במעבי המעמקים הכמוסים, בשפוני־טמוני השיתין…

אם כה תאמר ואם כה, הנפש נשואה אליו

האדם מישראל הרמב"מי!