… וְעַכְסָה שְׂבֵעַת יָמִים וּכְפוּפָה וּמְקֻמָּטָה,
מַה־דַּל וְזָעִיר גּוּפָהּ וְכֻלָּהּ גַּל עֲצָמוֹת,
אַךְ קוֹלָהּ עַז וְצוֹרֵם, וְלַהַב בְּמַבָּטָהּ
הַנִּזְרָק מֵעֵינֶיהָ הַלֵּאוֹת, הַנִּזְעָמוֹת.
בַּשׁוּק בְּ“מֵאָה שְׁעָרִים” יְרָקוֹת הִיא מַשְׁבִּירָה,
וּלְשׁוֹנָהּ לֹא תָנוּחַ מִקְּלָלוֹת וּמִלֶּקַח;
וְאוֹי וַאֲבוֹי לַקּוֹנִים, אֲשֶׁר מִבְּלִי הַכִּירָהּ
יְכַעֲסוּהָ כַעַס בְּעָמְדָם עַל הַמֶּקַח.
אֲבָל לֹא רַק תַּגְרָנִית הִיא עַכְסָה הָאַלְמָנָה,
גַם בַּיִת הִשְׁאִיר בַּעֲלָהּ בַּשׁוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים.
“לֹא בַיִת, כִּי אִם אַרְמוֹן קִבַּלְתֶּם בְּמַתָּנָה!”
בְּתָבְעָהּ שְׂכַר הַדִּירָה כֵּן תִּצְעָק לַדַּיָּרִים.
לַבַּיִת שְׁנֵי חֲדָרִים וְעַל הַגַּג עֲלִיָּה,
לְבַדָּהּ בָּעֲלִיָּה מִתְגּוֹרְרָה הַזְּקֵנָה;
וּמִדֵּי לֵיל בְּלֵילוֹ תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה
מַחֲרִידוֹת כָּל הַסִּמְטָה הַשְּׁקוּעָה כְבָר בַּשֵּׁנָה.
מֵחֶשְׁכַת הָעֲלִיָּה מִתְפָּרְצִים קוֹלוֹת אֵימָה:
בְּכִי־עֶצֶב צַעֲקוֹת־עֶזְרָה בַּקָּשָׁה וְקֻבְלָנָה.
מִתְעוֹרְרִים הַשְּׁכֵנִים בַּסִּמְטָא הַדּוֹמֵמָה,
מִתְגָּרְדִים וּמְרַטְּנִים: “חֲצוֹת שֶׁל הָאַלְמָנָה!”
“אֵי נִשְׁמַע וְאֵי נִרְאָה: ‘חֲצוֹת’ עוֹרֶכֶת אִשָּׁה?”
וְשׁוּב הַשְּׁכֵנִים שׁוֹקְעִים בְּמַעֲבֵה שְׁנַת עֲמֵלִים.
אַךּ עוֹד זְמַן רַב מַבְקִיעִים מֵחַדְרָהּ שֶׁל הַיְּשִׁישָה
הַצְעָקוֹת הַנִּרְגָזוֹת, הַצְּלִילִים הָאֲבֵלִים.
מֵאַיִּן הִיא שׁוֹאֶבֶת כָּל שִׁפְעַת הָאֲמָרִים?
מֵאַיִּן לָהּ הַכֹּחַ לַקִּיר הָטֵחַ רֹאשָׁהּ?
כִּי מַה כָּל גַּעֲרוֹתֶיהָ בַּשׁוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים
לְעֻמַּת צַעֲקָתָהּ בִּשְׁעַת חֲצוֹת הַקְּדוֹשָׁה?
וּמַה כָּל טַעֲנוֹתֶיהָ כְּלַפֵּי שׂוֹכְרֵי בֵיתָהּ
לְעֻמַּת טְרוּנִיוֹתֶיהָ עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים:
"הֵן עַכְסָה כְּבָר זְקֵנָה, הֵן עוֹד מְעַט וָמֵתָה,
וְלָמָּה, יָהּ, לֹא תִרְאֶה, לֹא תַבִּיט מִנִי רָמִים?
"הַאֻמְנָם גַם בְּעֵינְךָ לֹא נֶחְשְבָה בִמְאוּמָה
יְשִׁישָׁה שׁוֹמְרָה־חָקְּךָ, קְשַׁת־רוּחַ וְאַלְמָנָה?
וּבְכֵן הָאַפִּיקוֹרְסִים – אַל תִּהְיֶה לָמוֹ תְקוּמָה –
לֹא חִנָּם לִי יִלְעָגוּ כִּמְעַט חֲמִשִׁים שָׁנָה.
"עַל עָרְכִי מִדֵּי לַיְלָה ‘חֲצוֹת’ עֵת הֵמָּה נָמִים,
וְהֵמָּה עֵת מִתְפַּנְקִים לַכֹּתֶל רֹאש אָטִיחַ…
הֲנַאֶה זֶה וְיָאֶה, הוֹי, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים,
כִּי אֶגְוַע וְלֹא אֶרְאֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ?
"הֲלֹא לָזֹאת הָיִיתִי לְאֵשֶׁת רִיב וּמְדָנִים,
כִּי נַפְשִׁי עָלַי מָרָה, כִּי רוּחִי בִי קָשָׁתָה,
כִּי אֶרְאֶה: יָמֵי חוֹלְפִים, נְמוֹגִים כַּעֲנָנִים,
וְרָחוֹק עוֹד בֶּן־דָּוִד, וּרְחוֹקָה יְשׁוּעָתָה.
"וּמַה־מִּמְּךָ יַהֲלוֹךְ, אִם אֶזְכֶּה גַם אָנֹכִי,
אֲמָתְךָ הָעֲלוּבָה, שִׁפְחָתְךָ הַנִּדַּחַת,
לַחֲזוֹת בְּזִיו הַגּוֹאֵל בְּטֶרֶם יִתַּם כֹּחִי,
וְלָמָּה תֵצַר עֵינְךָ בִּמְלֹא צִפֹּרֶן נַחַת?
"לוּ אֶזְכֶּה רַק וְאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּית־הַבְּחִירָה,
לוּ אֶזְכֶּה רַק וְאֶשְׁמַע שִׁיר כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים –
לִשְׁכֵנַי אֶמְחַל כָּלִיל אֲזַי אֶת שְׂכַר הַדִּירָה,
וּבֵיתִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַלּוֹמְדִים הָעֲנִיִּים…"
וְעַכְסָה מִתְיַפַּחַת, וְעַכְסָה מִתְוַכַּחַת
בִּתְלוּנָה וּבִתְחִנָּה, בִּלְחִישָׁה וּבִנְהִימָה.
כְּבָר גֻּלְּתָה שֵׂיבַת רֹאשָׁהּ, הַשְּׁבִיס עַל הַפַּדַחַת,
וְהִיא לֹא תָחוּשׁ דָּבָר. וּכְיַלְדָּה לִפְנֵי אִמָּהּ
לְפֶתַע פִּתְאֹם תִּגְעֶה בְּבִכְיַת־רֹךְ חֲטוּפָה
כְּבוֹכָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְצָנְחָה וְנִרְדָּמָה
עַל רִצְפַּת הָאֲבָנִים. מַה־מּוּזָר אָז פַּרְצוּפָהּ:
בּוֹ עֶלְבּוֹן יַלְדוּת תַּמָּה, גַּם זִקְנָה לֹא רֻחָמָה.
אַךּ אֵין לְהַרְבּוֹת שֵׁנָה בָּרְחוֹבוֹת הָעַתִּיקִים.
וְטֶרֶם יַחֲוִיר קָדִים, וְנִשְׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא
מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת, הַמְעוֹרֵר הַוָּתִיקִים:
“יִשְׂרָאֵל, עַם קְדוֹשִׁים! קוּמוּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!”
וְעַכְסָה תָקִיץ מַהֵר בְּפַחַד, פֶּן הִרְעִימוּ
דְּבָרֵיהָ־תְּלוּנוֹתֶיהָ אֶת יוֹשְׁבִי־בַשָּׁמַיִם,
וּלְבֵית־הַתְּפִלָּה תָרוּץ בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ,
וּלְקֻפַּת רַבִּי מֵאִיר תְּשַׁלְשֵׁל פְּרוּטוֹת שְׁתָּיִם.
וְשׁוּב הַבֹּקֶר רוֹעֵשׁ בַּשּוּק בְּמֵאָה שְׁעָרִים,
וְשׁוּב צְעָקָה צוֹרְמָה מַחֲרִישָׁה כָל הַצְּעָקוֹת,
וְיָדְעוּ כָל הַקּוֹנִים וְיָדְעוּ הַתַּגָּרִים,
כִּי בָאָה כְבָר הַשּוּקָה הַזְּקֵנָה עִם הַיְרָקוֹת…