וירדו [מלאכי השרת] מבוהלים ועמדו במים עד ארכובותיהם והיו מקבלים בניהם של ישראל ומניחים על גבי הסלעים, והקדוש ברוך הוא מוציא להם דדים מן הסלעים ומיניקם.

(שיר השירים רבה, ב')

נָמָה מִצְרָיִם. דְּמָמָה וּשְׁחוֹר.

מִמַּעַל יָהֵלּוּ כוֹכְבֵי הָאוֹר,

מִתְקַמְּטִים לִרְגָעִים פְּנֵי הַיְאוֹר.

מְרַחֲפִים הֵדִים חֲנוּקִים שֶׁל הִי.

מִי מַרְטִיט בַּלַּיְלָה אֶת חֶלְקַת הָרְאִי?

מַה מֻּשְׁלָךְ הַיְאוֹרָה בְּחֶשְׁכַת הַדְּמִי?

מִתְקַמְּטִים הַמַּיִם וְשוּב נָחִים.

רַק חֶרֶשׁ שָׁטָה עֲדַת תִּמְסָחִים

בַּלַּיְלָה לְנֹגַהּ כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים.

לְנֹגַהּ כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים פִּתְאֹם

קוֹפְאִים הַטּוֹרְפִים, נִרְתָּעִים דֹם:

עְדַת מַלְאָכִים גּוֹלְשָׁה מֵרוֹם.

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עוֹלִים מִנְּבָכִים.

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל כַּנְפֵי מַלְאָכִים.

בַּלַילָה לְנֹגָה כּוֹכְבֵי הַנְּצָחִים.

בּוֹכִים בִּדְמָמָה הַכְּרוּבִים הַחִוְרִים,

בּוֹכִים וְנוֹשְׁקִים אֶת יַלְדֵי הַעִבְרִים

וְאֶל הַסְּלָעִים אוֹתָם מַעֲבִירִים.

חוֹלְצִים הַסְּלָעִים לַיְלָדִים שַׁד,

חֲלֵב הַסְּלָעִים יְמַלְאֵמוֹ לְשַׁד,

לְשַׁד וְעָצְמָה, לֹא יָסוּפוּ לָעַד.

הָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ לִגְדוֹלִים הַקְּטַנִּים,

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנְּשָׂאוּם שִׁנְאַנִּים,

שֶׁנְּשָׂאוּם שִׁנְאַנִּים, וְהֵינִיקוּם אֲבָנִים.

מִמַגַּע הָרָז שֶׁל כְּרוּבֵי הַצְּחוֹר

מָלְאָה נַפְשָׁם כִּסּוּפִים אֱלֵי אוֹר

וְאֶל כָּל נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב וְטָהוֹר.

וְעִם הֶחָלָב מִשַּׁד סַלְעֵי־אוֹן

יָנְקוּ אוֹן פְּלָאִים לַעֲמוֹד בְּגָאוֹן

בִּפְנֵי כָל נַחְשׁוֹל וְסוּפַת־אֲבַדּוֹן.

מֵאָז בְּנִשְׁמַת יֶלֶד עִבְרִי

יִנְווּ תְּאוֹמִים – בְּגָלוּי אוֹ בִדְמִי –

הַזֹּךְ הָעֶלְיוֹן וְהָעֹז הַסַּלְעִי…

ניסן, תרצ"ט