לוגו
הַרוֹעֶה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וּפַעַם הַבֶּעשְׁ"ט בִּנְדוּדָיו בָּא לִכְפָר.

שְׁדוֹת־בָּר מַזְהִיבִים וּמוֹרִיק הָאֲפָר.


הָרִים מִסָּבִיב עֲטוּרִים יְעָרִים,

וּמַטָּה בָּעֵמֶק רוֹעִים עֲדָרִים.


וּמִן הֶהָרִים מְזַנֵּק פֶּלֶג כֶּסֶף

וְרָץ בְּהֶמְיָה עַלִּיזָה בֵּין הָעֵשֶׂב.


הַבֶּעשְׁ"ט הִסְתַּכֵּל וַיִשְׂמַח לַמַּרְאוֹת,

הִתִּיר אֶת סוּסוֹ וּשְׁלָחָהוּ לִרְעוֹת.


"אָנוּחָה הַיּוֹם בַּמֶּרְחָב הַחָפְשִׁי,

הֲרֵי כָּאן כְּמוֹ בְּ’בָרְכִי נַפְשִׁי'".


נָטַל אֶת יָדָיו וְעָמַד לִתְפִלָּה

מִתַּחַת אֵלָה עֲבֻתָּה וּמְצִלָּה.


אֲבָל רַק הִסְפִּיק לַעֲטוֹר הַתְּפִילִּין

הֵצִיף אֶת אָזְנָיו גַּל מָתוֹק שֶׁל צְלִילִים.


צְלִילֵי נְגִינָה נִלְהָבָה וְחוֹגֶגֶת.

נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה כִּי מִנֶּגֶד


רוֹעֶה עַל פִּסְגָּה שֶׁל גִּבְעָה יְרֻקָּה

עוֹמֵד וּמְחַלֵּל בִּדְבֵקוּת עֲמֻקָּה,


מִדֵּי הֲרִימוֹ אֱלֵי עָל הָעֵינַיִם,

וּכְמוֹ מִתְכּוֹנֵן הוּא לִקְפֹּץ לַשָּׁמָיִם.


אַךְ הִנֵּה כִּלָּה הָרוֹעֶה לְחַלֵּל,

כִּלָּה לְחַלֵּל וְהִתְחִיל מְמַלֵּל,


וְעוֹד רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַזִּמְרָה

הַבֶּעשְ"ט הִשְׁתּוֹמֵם בְּשָׁמְעוֹ הָאִמְרָה:


"רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַל תַּחְשֹׁב לִי לְחֵטְא

עַל כִּי לֹא אֵדַע גַּם צוּרַת אָלֶף־בֵּית.


הַלֹא בְּאִבִּי (הֵן תֵּדַע זֹאת, הַשֶּׁם)

יָתוֹם נַעֲשֵּׂיתִי מֵאָב וּמֵאֵם,


וּבַעַל הַכְּפָר בְּרַחֲמָיו עַל יָתוֹם

שָׂמַנִי רוֹעֶה עֲדָרָיו עַד הַיּוֹם.


וּכְלוּם הַ’פָּרִיץ' יְלַמְּדֵנִי ‘עִבְרִי’?

אֲבָל אֹהַבְךָ, רִבּוֹנִי וּבוֹרְאִי.


וְאִם אַהֲבָתִי לְסַפֵּר לֹא אֵדַע,

תְּהִי לִי זִמְרַת חֲלִילִי לְעֵדָה".


כִּלָּה וּלְעֶדְרוֹ חִישׁ יָרַד הָרוֹעֶה.

הַבֶּעשְׁ"ט, הָרוֹאֶה וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה,


(הָעֵץ בְּנוֹפוֹ הִסְתִּירָהוּ) תָּמַהּ:

"הֲרֵי הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ גַּם 'שְׁמַע,


וְאַף עַל פִּי כֵן יְקַיֵּם בְּלִי יוֹדְעִים

מִצְוַת הַמִּצְווֹת – אַהֲבַת אֱלֹהִים!"


בְּנֹעַם חוֹלְפִים בַּמֶּרְחָב הָרְגָעִים

לְקוֹל שִׁיר צִפּוֹר וּלְלַחַש דְּשָׁאִים.


לְסוֹד שִׂיחַ פֶּלֶג כְּמוֹ לִצְחוֹק יֶלֶד

זַכּוּת הַתְּהִילִּים עוֹד יוֹתֵר מִצְטַלֶּלֶת.


וּלְרַחַף הָרָז שֶׁל עַנְנֵי טֹהַר

נִגְלֶה מֵאֵלָיו כָּל סָתוּם שֶׁבַּ’זֹּהַר',


וְתוֹךְ אֲמִירַת תְּהִלוֹת לְאֵל חַי,

וְתוֹךְ הִתְעַמְּקוּת בַּחֲזוֹן בַּר־יוֹחַאי


הַבֶּעשְׁ"ט הִתְבּוֹנֵן אֵיך לִבְלֵב הָאִילָן,

וְאֵיךְ רָחֲשׁוּ הַנְּמָלִים בִּשְׁבִילָן,


וְאֵיךְ הָאַרְנֶבֶת דָּלְגָה דִלּוּגִים,

וְאֵיךְ בִּמְרוֹם תְּכֵלֶת הַנֵּץ חָג חוּגִים,


וְאֵיךְ אֶת גַּלָּיו הַנַּחַל הִנְחָהּ.

בֵּינְתַּיִם הִגִיעָה שְׁעַת הַמִּנְחָה.


נָטַל אֶת יָדָיו וְעָמַד לִתְפִלָּה

מִתַּחַת סֻכַּת הָאֵלָה הַמְּצִילָּה.


אֲבָל לֹא הִסְפִּיק עוֹד לִגְמוֹר אֶת ‘אַשְׁרֵי’ –

מִמּוּל, מֵהַגֶּבַע, נִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא:


"ריבּוֹן הָעוֹלָם! הֵן אֲנִי אִישׁ נִבְעָר,

אֲבָל אַהֲבָתִי בִּלְבָבִי מַה תִּבְעָר,


אֲבָל זִכְרְךָ מִלְּבָבִי אֵינוֹ מָשׁ,

וְאִם לֹא אֵדַע לֹא סִדּוּר, לֹא חֻמָּשׁ,


הֵן שִׁיר שֶׁל רוֹעִים לְזַמֵּר אוּכַל –

רְצֵה נָא אֵפוֹא אֶת שִׁירִי הַדַּל!"


וְתֵכֶף רִנּוּן מִתְגַּעְּגֵּעַ הֵרִיעַ

עַל פְּנֵי הַשָּׁדֶה. בְּקֶשֶׁב, בְּלִי נִיעַ,


הַבֶּעשְׁ"ט הֶאֱזִין לִצְלִילֵי הַשִּׁירָה.

כֻּלָּהּ רְוַת עֶרְגָּה נִשְׂגָּבָה וּטְמִירָה,


וְרַק עֵת נָמוֹג הַצִלְצוּל הָאַחֲרוֹן

לָחַש בְּחֶדְוָה: "מִי שֶׁכָּכָה יָרֹן –


הַסּוֹד שֶׁל ‘בְּכָל לְבָבְךָ’ לוֹ נָהִיר!.."

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה. לֵיל יָרֵחַ בָּהִיר


עַל יַעַר וָנִיר נָגְהֵי תְכֵלֶת הִרְעִיף.

הַבֶּעשְ"ט הִתְפַּלֵּל כְּבָר תְּפִלַּת מַעֲרִיב.


וְשׁוּב הָרוֹעֶה עַל הַגֶּבַע עוֹלֶה

וְשָׂח, אֶת עֵינָיו בַּשְּׁחָקִים הוּא תוֹלֶה:


"תָּמִיד עֵת צֵל עֶרֶב הָאָרֶץ הֵלִיט

אָבִי הִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה הַשְּׁלִישִית,


אֲבָל אָנֹכִי כְּצֹאנִי, בִּמְחִילָה,

מִדַּעַת נִבְעָר, לֹא אֵדַע שׁוּם תְּפִלָּה.


אַךְ פַּעַם רָאִיתִי רִקּוּד מְפֹאָר

בְּעַד הַחַלוֹן שֶׁל אַרְמוֹן שַׂר הַכְּפָר.


מְאֹד נֶהֱנֵיתִי מִזֶּה הָרִקּוּד,

זְמַן רַב לְלָמְדוֹ הָיִיתִי שָׁקוּד.


עַתָּה לִכְבוֹדְךָ אֶרְקְדוֹ, כֹּל־יָכוֹל,

אוּלַי גַּם אוֹתְךָ יְהַנֶּה הַמָּחוֹל".


וּכְאִלּוּ מִכֹּבֶד גּוּפוֹ הִשְׁתַּחְרֵר,

בִּמְחוֹל שִׁכָּרוֹן הָרוֹעֶה הִסְתַּחְרֵר


עַד כִּי בְּלִי אוֹנִים עַל הָאָרֶץ נָפַל,

נָפַל וְקָפָא בַּגְּלִימָה מְכֻרְבָּל.


נִרְעָשׁ שָׂח הַבֶּעשְׁ"ט גַּם: “וּבְכָל נַפְשְׁךָ!!”

שָׁכַב בִּקְרוֹנוֹ, וּבַחֲשֵׁכָה


לָחַש “הַמַּפִּיל” וַיִשְׁקַע בַּשֵּׁנָה.

אוּלַי הֶעִירַתּוּ פִּתְאֹם הַצִּינָּה?


אוּלַי בְּכִי שֶׁל כּוֹס אוֹ צְרִיחָה שֶׁל יַנְשׁוּף?

אֲבָל הוּא הֵקִיץ, וְדָרוּךְ וְקַשּׁוּב


הִבְחִין בְּעֻמְקוֹ שֶׁל הַדְּמִי הַלֵּילִי

קוֹל רַךְ, מִתְחַנֵן: "יָהּ אֵלִי, יָהּ אֵלִי,


בַּמֶה אֲשַׁלֵּם בְּעַד גִּיל הַפְּלָאִים,

תַּרְוֵנִי בְּלִי דַי אַהֲבָתִי לֵאלֹהִים!


בַּמֶּה אֶגְמְלָה חַסְדְּךָ לִי בּוֹרְאִי,

זֶה חֶסֶד אֵין סוֹף כָּאֵינְסוֹף שֶׁל אָשְׁרִי?


וַאֲנִי מֶה חָפַצְתִּי לְךָ תֵּת הַכֹּל –

אֲבָל אָנֹכִי אִיש עָנִי, אֵין לִי כֹּל.


וְאוּלָם לִי הֻגַּד, כִּי אִתְּךָ מוּכָנוֹת

בִּשְׁבִיל אוֹהֲבֶיךָ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת.


וְאִם גַּם בִּשְׁבִילִי, מֵיטִיבִי וּמְפַלְּטִי,

דּוֹרוֹן הֲכִינוֹתָ, הֲרֵי מִשְׁאַלְתִּי:


קָחֵהוּ מִמֶּנִי, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ,

קָחֵהוּ לְךָ רִבּוֹנִי, לְמִנְחָה!"


וְשׁוּב דּוּמִיָּה. רַק זָעִים כּוֹכָבִים.

רַק חֶרֶשׁ נָעִים בַּחֲלוֹם עֲשָׂבִים.


רַק אֵי מִשָּׁם רוּחַ נָשַׁב וְחָלַף.

רַק נַחַל בַּלָּאט מְנַעְנֵעַ גַּלָּיו.


וּפֶתַע נֶחְתַּך דְּמִי הַלֵּיל הַהוֹזֶה:

“בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנִי לַלַּיְלָה הַזֶּה!”


מִפִּיו שֶׁל הַבֶּעשְ"ט הִתְפָּרְצָה הַבְּרָכָה:

"לֹא פַּעַם הָיִיתִי שָׁרוּי בִּמְבוּכָה,


לֹא פַּעַם נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי הִשְׁתוֹחֵחָה:

כֵּיצַד מְקַיְּמִים ‘וּבְכָל מְאֹדֶךָ’?


עַתָּה כִּי זִכַּנִי הַשֵּׁם וְאֶחֱזֶה –

בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיַנִי לָרֶגַע הַזֶּה!"


וְשׁוּב נָם הַכֹּל: בְּכוֹס פֶּרַח – הַטָל.

צִפּוֹר עַל עָנָף וּבַנַּחַל – הַגָּל.


גְּבָעוֹת וּבְקָעוֹת, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים.

לֹא נָם רַק הַבֶּעשְ"ט מֵרְגָשׁוֹת מֻפְלָאִים.


וְאֶל הַגִּבְעָה מִמּוּלוֹ הוּא שׁוֹעֶה,

מִמֶּנָּה הִגִּיעָה נַחֲרַת הָרוֹעֶה…