לוֹ אֲהֹלֵל. כְּשׁוֹפָרוֹת יִצְרָחוּ

לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה, אֵלֵךְ חוֹצֵץ.

דָּמִי יִרְעַשׁ מִשְּׂאוֹן יַמִּים יִרְתָּחוּ,

דְּבָרִי יִמְתַּק מִנִּי יֵינוֹת רֻקָּחוּ,

אַךְ לְשׁוֹתָיו הוּא לֹא יִהְיֶה רוֹעֵץ.

וּבְלֵילֵי אָבִיב עֵת אֵעָזֵבָה

עַל מִשְׁכָּבִי עִם מֵרֵעִים מִקְצָת,

עוֹד אֶתְלַבְלֵב בְּמֵיתְרֵי הַנֵּבֶל,

עוֹד אֶתְעָרֶה כַיּוּבָלִים בַּשֵּׁפֶל,

הַמְפַכִּים דּוּמָם, טָפוֹף לְאַט.

יָעֵן קוֹלִי צָמַח לַעֲבָרַיִם,

וְהוּא נִיחוֹחַ וְהוּא גַּם צְרִיחָה:

זֶה לָרָחוֹק כָּרוֹז וְאִישׁ-בֵּינַיִם,

וְזֶה אָנוּס בִּשְׁעוֹת בֵּין-הָעַרְבַּיִם

לִי אָח הֱיוֹת וְנֹחַם וּבְרָכָה.