ו

מִחוּץ לָעִיר עַל-יַד הַיַּעַר,

בְּבֵית מַרְזֵחַ, חֻרְבָּה יְשָׁנָה,

אָבִינוּ מֵת, רְצוּץ חַיֵּי צַעַר,

אִמֵּנוּ נִשְׁאָרָה אַלְמָנָה.

וַתְּהִי הַיְרֻשָּׁה – מִרְזַח סְרוּחִים:

אַרְבָּעָה כְּתָלִים סְחוּפִים, רְטֻבִּים,

יַי"ש, מִקְפֵּה דָגִים, דָּגִים מְלוּחִים –

וִילָדִים חֲמִשָּׁה וּצְרָכִים מְרֻבִּים.

שָׁם עָבְרָה דֶרֶךְ-חוֹל רְחָבָה,

וּבְרֶדֶת אִכָּר בַּעֲגָלָה

אֶל יוֹם הַשּׁוּק לָעִיר הַקְּרוֹבָה,

סָר לִשְׁתּוֹת כּוֹס – וַיִּסַּע הָלְאָה.

אַף כִּי הַטֹּרַח הָיָה מְרֻבֶּה –

מְאוּם לֹא עָלָה בַּעֲמָלֵנוּ:

הַדַּלּוּת שָׁרְקָה בָאֲרֻבָּה,

הָעֹנִי רִקֵּד בְּזָוִיתֵנוּ.

בַּחוּץ מְנֻדִּים מִשְּׁכוּנַת יְהוּדִים,

מֵחֲדָרִים – קִיטוֹר סְחִי וָלֵחַ,

בַּלֵּילוֹת – חֶרְדַת לֵב וּנְדוּדִים,

בַּיּוֹם… סוֹף דָּבָר – בֵּית מַרְזֵחַ!

כתב יד. פורסם ב“כנסת” א‘, תרצ"ו, עמ’ 22–23