לוגו
שִׁדּוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א.    🔗

קַצְתִּי בוֹ, בְּיוֹם לֶהָבוֹת –

הָבָה, אָשִׁיר לוֹ, לַלַּיְלָה!

הָבָה אַשְׁלִים עִם הַחשֶׁךְ,

לֹא עוֹד אֵתַע בְּרִשְׁתוֹת אוֹר…


קַצְתִּי בְאוֹרוֹת מַתְעִים… לָיְלָה,

פְּרֹשׂ עָלַי רָז אֲמִתֶּךָ,

אָבֹא בְצֵל סְתָרֶיךָ קֹדֶשׁ,

רַחֲמֵי סוֹדְךָ עָלַי גֹּל!


קָרֹא קָרָא לִי הָאֹפֶל.

לָחשׁ לָחַשׁ לִי מֵרָחוֹק:

"אֲנִי מַפְקִיד לְךָ עוֹלָמִי,

בּוֹא וְדַבֵּר שִׁיר!


הִנֵּה שָׁקַע כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ,

הַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ,

הַכּוֹכָבִים לֹא יַצְהִירוּ,

עָנָן רוֹכֵב עַל־גַּב עָב…"


קָרֹא קָרָא לִי הָאֹפֶל.

אֶת מַלְאָכוֹ אֵלַי שָׁלַח,

בָּא וְעָמַד בְּחַלּוֹנִי,

וְדָפַק אֵלַי: צֵא!


"טַלִּית שְׁחוֹרָה תְלֵה עַל שֶׁכֶם,

עֲלֵי רֹאשְׁךָ שִׂים מִצְנָפֶת;

שָׁלשׁ קְצָווֹת לַמִּצְנָפֶת –

וְצֵא אֵלַי וּמְלֹךְ!


"רַבִּים הִנּם פֹּה הַשֵּׁדִים,

רַבּוֹת הִנָּן פֹּה הַשִּׁדּוֹת;

רַק הָאַחַת שִׁדָּה־בְתוּלָה,

וְאֵין שֵׁנִית לָהּ.


"הִיא הַיְחִידָה בִבְנוֹת־לַיְלָה:

חִין־הַלַּיְלָה עַל שְׂפָתֶיהָ,

שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – חֲלוֹם אֶחָד,

חֲלוֹם־לַיְלָה הוּא.


עַל כְּתֵפֶיהָ שְׁנֵי בְנֵי־עוֹרְבִים,

עַל שָׁדֶיהָ שְׁנֵי בְנֵי־עוֹרְבִים,

מִי שֶׁיָּבוֹא וְיַבְרִיחֵם –

הוּא הוּא יִזְכֶּה בָּהּ.


"לֹא עַל הַר וְלֹא עַל גִּבְעָה,

רַק בָּעֵמֶק הִיא נֶחְבָּאָה,

הֵקִים לַיְלָה סְבִיבָה גָּדֵר:

צֵל עַל גַּבֵּי צֵל.


"מִי שֶׁיֵּדַע שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ,

יָבוֹא שָׁם וְיַגִּידֶנּוּ –

אָז יִתְמוֹטֵט קִיר הַצְּלָלִים,

אֲשֶׁר סָבִיב לָהּ…"


 

ב.    🔗

אַךְ יָצָאתִי אֶל הַלַּיְלָה,

וּבְלָעַנִי כְבָר הַלַּיְלָה;

טָס עָלַי בְּכָנָף שְׁחוֹרָה,

וְאֶת דַּרְכִּי סָךְ.


שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ עוֹדִי זוֹכֵר:

הֵן לֹא אַחַת בּוֹ פָתַחְתִּי

שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם, לַחֲזוֹת

בְּאוֹר פְּנֵי אֲדֹנָי…


אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, שִׁדָּה יָפָה?

קִרְאִי,קִרְאִי לִי, הַיָּפָה;

אֹחַז בְּצִלְצוּלֵי קוֹלֵךְ –

וְאֶמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל…


הַס! לִי נִשְׁמַע לַחֲשֵׁי־שָׂפָה,

שְׁתֵּי יָדַיִם לִי מוּשָׁטוֹת;

"בּוֹא, אֶת אִשִּׁי כְבָר שָׁלַחְתִּי –

סוּר אֵלַי וָלִין…"


מִי קוֹרֶצֶת לִי בְעֵינָהּ?

שִׁדָּה! שִׁדָּה! בַּעְלָהּ נִרְדָּם –

וּמִבֵּין שְׁתֵּי כְתֵפָיו רוֹמְזָה,

רוֹמְזָה, קוֹרְצָה לִי…


מִי לִי קוֹרְאָה אֶל־הַשִּׂיחִים?

שִׁדָּה, שִׁדָּה! אִישָׁהּ מוּנָח

כָּפוּת בְּתַלְתַּלֵּי רֹאשָׁהּ,

וְהִיא קוֹרֵאת לִי…


אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, שִׁדָּה תַמָּה?

הַצִּילִינִי נָא, הַתַּמָּה!

הִרְהוּר־זִמָּה בִי כְבָר נִתְקָל,

לְרַגְלַי רוֹבֵץ חֵטְא!


 

ג.    🔗

אַךְ יָצָאתִי אֶל הַלַּיְלָה,

וְהִתְעַנִי כְבָר הַלַּיְלָה –

שֶׁמָא אֵין זֶה כִּי אִם בְּדוּתָה,

בְּדוּתָה יָפָה וְלֹא כְלוּם!


בְּדוּתָה יָפָה! אוֹתָהּ שִׁדָּה

שֶׁאִמְּצַתְנִי אֱלֵי לִבָּהּ,

לָחֲשָׁה לִי עַל אָזְנִי חֶרֶשׁ:

"בְּדוּתָה סִפֶּר־לָךְ…


"רַק קְצָת אֱמֶת יֵשׁ בַּדָּבָר:

הָיְתָה, אָמְנָם, שִׁדָּה יָפָה,

עִם בְּנֵי־עוֹרְבִים עַל כְּתֵפָיִם –

חִכְּתָה לְךָ בַּגָּיְא.


"אוּלָם אַף לֹא אֶחָד הָיָה

אֲשֶׁר יָדַע שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ,

יַעֲלֵהוּ עֲלֵי שְׂפָתָיו

וְיאֹמְרוּ שָׁם בַּגָּיְא…


"הַרְבֵּה לֵילוֹת אֹפֶל חִכְּתָה,

לֵילוֹת שָׁוְא וְלֵילוֹת־עָמָל,

עַד שֶׁקָּרְאָה אֶל־הָעוֹרְבִים:

“שָׂאוּנִי אֶל־הָהָר!”


"עַל הָהָר רַגְלֶיךָ עוֹמְדוֹת,

עַל הָהָר יֵשׁ שִׁדּוֹת רַבּוֹת;

בְּכָל אַחַת, אֶפְשָׁר, תִּמְצָא

מִי שֶׁחִכְּתָה לָךְ…"



 

ד.    🔗

הָהּ, מִי נָגַע בִּי בַחֲשֵׁכָה?

יָד נַעֲלָמָה, עַיִן שְׁחוֹרָה,

שׁוּלֵי סוּתָהּ שֶׁל בַּת־לָיְלָה

רִשְׁרְשׁוּ בַלָּט.


בְּחֵיק הַלַּיְלָה, לֵיל עֲלָטָה,

אֲפָפוּנִי בַלְהוֹת לָיְלָה,

נְשִׁימָתוֹ הָעֲצוּרָה,

הִלְּכָה עָלַי קֹר.


וַאֲנִי אָמַרְתִּי: בְּחֵיק הַלַּיְלָה

אֶשְׁקֹט, אֶשְׁלַו וְאָנוּחַ,

וּמִנִּבְכֵי תְהוֹם אֲבֹרַךְ,

אֶדְלֶה, אַעֲלֶה שִׁיר.


הֶעֱלֵתִיו… שִׁיר הַלָּיְלָה!

שִׁיר הַיּוֹם כְּשִׁיר הַלַּיְלָה;

שְׂחוֹק הַכְּרוּבִים, שְׂחוֹק הַשֵּׁדִים –

אִם לֹא אֶחָד הוּא?…