מִשְׁבְּרֵי יָם סָבִיב שָׁתִים וּפוֹעֲרִים

רִבֲבוֹת פֶּה בַּעְיָם;

בְּמִי אַתֶּם נוֹזְפִים וּבְמִי אַתֶּם גּוֹעֲרִים?

מַה־לָּכֶם מִשְׁבְּרֵי יָם?

נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר כְּמוֹכֶם וְסוֹעֲרִים

גַּם אָנוּ, מְקֻלְּלֵי עָם…

פּוֹעֲלִים אָנוּ יְהוּדִים, מִתְגּוֹדְדִים

בֶּהָמוֹן עַל מִכְסֶה אֳנִי;

יְחִי זֶה חֲרוֹנְכֶם, גַּלִּים גּוֹלִים וְנוֹדְדִים,

קִצְפְּכֶם לָבָן יְחִי!

אֶתְּכֶם, הַגַּלִּים, לֹא נִהְיֶה בּוֹדְדִים ־

אֶחָד הַכְּאֵב וְהַמֶּרִי.

מִי יֵדַע אִם לֹא גוֹרָל אֶחָד לַפּוֹעֲלִים

וְלַגַּלִּים מְזַנְּקִים אֶל עָל?

עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ הֵם קוֹרְאִים וְשׁוֹאֲלִים:

בּוֹא, עַמִּי הָעוֹבֵד, וּגְאָל!

מִי יֵדַע, אִם זָר שָׁם לֹא יֶהֱדֹף גּוֹאֲלִים,

כְּמוֹ שֶׁיֶּהָדֵף הַגַּל?…