שֶׁמֶשׁ מָרוֹם עָלָה דֹם

וְהִתְגַּלְגֵּל כָּל הַיּוֹם

עַל פְּנֵי שַׁחַק וּשְׁמֵי עַד,

גַּם לָאָרֶץ הִשְׁקִיף וְרַד,

קָם בַּמִּזְרָח, רַד בַּיָּם,

רָאָה שְׁחָקִים וַאֲשֶׁר בָּם,

רָאָה אֶרֶץ וַאֲשֶׁר בָּהּ –

שֶׁמֶשׁ נָאוֹר, הַגֶּד־נָא,

דַּעְתֵּךְ בְּהִירָה נָא חַוֵּה,

בָּא אַתָּה מִשׁוּט בִּשְׁמֵי

הַשָּׁמַיִם וְאַדְמַת חוֹל,

רָאִיתָ וּבָחַנְתָּ כֹּל,

גַּם יָדַעְתָּ, שֶׁמֶשׁ אֵשׁ,

מָה בְּחֵיק שֵׁנִי אֵלֶּה יֵשׁ?

הַגַּד, שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ זִיו,

מִי מִשְּׁנֵיהֶם יוֹתֵר יִיף?

נִעֵר שֶׁמֶשׁ רַעֲמַת־פָּז,

הֵרִים קוֹלוֹ, קוֹלוֹ עָז,

וְעָנָה: הָאֲדָמָה הִיא!

אָמְנָם פְּנֵי הַשַּׁחַק ־ רְאִי,

וְכוֹכָבָיו ־ לְאֵין סְפוֹר,

כְּרוּב וּכְרוּב בּוֹ ־קֶרֶן אוֹר.

הַכֹּל טוֹב בּוֹ אֵין בּוֹ רָע.

בַּשָמַיִם יֵשׁ כֵּס יָהּ.

וּמִלְּבַד אוֹרֵנוּ זַךְ

אוֹר הַגָּנוּז שָׁם יְפַךְ.

שָׁם נְשָׁמוֹת וְאֵין גּוּף,

וְהַנְּשָׁמוֹת יוֹדְעוֹת עוּף…

וְהָאָרֶץ ־ אוֹי לָהּ אוֹי,

בָּהּ נִלְחָמִים גּוֹי עִם גּוֹי.

לִבָּם בָּשָר, וְכָל לֵב

יֵדַע כְּלִמָּה, יֵדַע כְּאֵב.

דִּמְעָה תְלוּיָה בְּכָל רִיס,

וְאַף פְּרוּטָה אֵין בַּכִּיס,

לֵיְלָהּ חֹשֶׁךְ, לֵילָהּ צֵל –

יוֹמָהּ, יֵשׁ – וְהוּא כַלֵּיל.

יֵשׁ וְעָבִים עוֹלִים דֹּם

וּמַקְדִּירִים אוֹר הַיּוֹם.

וּכְדַי בִּזָּיוֹן בָּהּ וּמְרִי…

אַךְ בְּאַחַת עוֹלָה הִיא

עַל הַשְּׁחָקִים לִבְלִי חֹק:

עַל הָאָרֶץ יֶשְׁנוֹ צְחוֹק.

מָה שָׁמַּיִם וְאֲשֶׁר בָּם –

לְעֻמַּת צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד תָּם?