רָאִיתִי סַהַר חֲוַרְוָר וּמָלֵא בְלַיְלָה אֶחָד בָּהִיר,

וָאֶזְכֹּר תָּאֳרֵךְ –,

וּפַעַם עִם עֶרֶב, רָאִיתִי בַרְבּוּר שָׁט עַל נָהָר,

וָאֶזְכֹּר גְּאוֹן צַוָּארֵךְ.

נִצַבְתִּי פַעַם אַחַת עַל-פִּי תְהוֹם וְהִבַּטְתִּי מָטָּה –

וּמַעְיָן לִי מְחַיֵּךְ

מִלֵּב הַתְּהוֹם הֶעָמֹק, יַחַד שִׁמְּשׁוּ אוֹר בּוֹ וַעֲלָטָה, –

וָאֶזְכֹּר אֶת עֵינַיִךְ.

וְרָחֵל, רָחֵל נֶאֱלָמָה, רָאִיתִי, לִשְׁחִיטָה כִי הוּבָלָה,

הִיא הָלְכָה דוּמָם;

לֵיל כְּלוּלוֹתַיִךְ וְלֶכְתֵּךְ לַחֻפָּה עַל לִבִּי עָלוּ,

וְנִזְכְּרוּ לִי לְתֻמָּם.