אֲנִי יוֹדֵעַ פֶּלֶג זַךְ,

פֶּלֶג מַיִם חַיִּים;

שֶׁמֶשׁ רוֹחֵץ בּוֹ בַיּוֹם,

וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם.

כִּי תְרַחֵף עָב בְּשַׁפְרִיר רוֹם,

קַלַּת גַּף וּבְהִירָה –

בְּמֵימֵי פֶּלֶג זֶה הַזַּךְ,

דְּמוּת דִּיּוֹקְנָהּ תִּרְאֶה.

עוֹף בְּמֵימָיו יַשְׁכִּין עוֹף

וְחָגָב יַשְׁכִּין חָגָב,

יִתְבּוֹלְלוּ בְפֶלֶג זֶה

עִם פְּנִינָיו וְעִם דָּגָיו.

אֵין בְּלֵב הַפֶּלֶג מְאוּם,

וְהַכֹּל בּוֹ מִשְׁתַּקֵף;

וְאוּלַי יֶשׁ-לוֹ, יֶשׁ-לוֹ רָב?

עָשִׁיר הוּא וְתַקִּיף…

תַּקִּיף? אִי…לֹא תַקִּיף הוּא!

כְּלוּם לְפַלְגִּי אֶלְעַג –

עָשִׁיר הוּא: מֵי בְדֹלַח לוֹ,

וּמַה לּוֹ לַפֶּלֶג?

לֹא יֵדַע פַּלְגִּי סַעֲרוֹת-עֹז,

לֹא יַרְגִּיזוּהוּ רוּחוֹת;

שָׁקֵט הוּא קוֹלֵחַ לוֹ,

מֵימָיו מֵי-מְנוּחוֹת.

אַךְ בָּעֶרֶב, וְשֶׁמֶשׁ פָּז

כְּיוֹרֵד אֶל הָרַחְצָה:

לְמַחֲצִית נֶעֱלָם הוּא בַתְּהוֹם,

וְנִרְאֶה עוֹד לְמַחֲצִית.

עֶרֶב-עֶרֶב, בְּרִדְתּוֹ חַי

וְנֶאְפַּד אֵשׁ – מַעֲרָבָה:

יְפוֹצֵץ גִּשְׁרֵי שָׁמָיו בְּעֹז,

וִישַלְּחֵם בַּלֶּהָבָה –

אָז קָם בְּמֵי הַפֶּלֶג עָם,

קְהַל רָאשִׁים קְטַנִּים צָצִים,

יָצָא עַם הַצְּפַרְדְּעִים,

מַחֲנֶה רָב וְעָצוּם.

מַה שֶּׁהָיָה גָדוֹל – רַד,

מַה שֶּׁמּוּרָם – גָּלָה;

הַס, כָּל נִקְלֶה הֵרִים רֹאשׁ,

וְכָל שָׁפָל עָלָה…

עֵדָה יָצְאָה עִם כְּלוֹת יוֹם

צוֹהֲלָה וּשְׂמֵחָה,

עֵדָה שְׁפָלָה: צְפַרְדְּעִים

מְבָרְכוֹת עַל הַחֲשֵׁכָה.

עַל שְׂפַת פַּלְגִּי חוֹנוֹת הֵן

כָּל בִּצָה – שָׁם הוּא גְבוּלָן,

הָאַחַת פָּתְחָה פֶה בִּקְבַה –

וּמְקַרְקְרוֹת כְּבָר כֻּלָּן:

קְבַה וּקְבַה! קְבַה וּקְבַה!

נְקַרְקְרָה בֶחָיִל,

זֶה הָעֶרֶב לָנוּ הוּא,

לָנוּ הוּא הַלָיִל!

קְבַה וּקְבַה… אֶרֶץ לָרוֹם,

וּמִלְּמַטָּה שְׁחָקִים;

לֹא! לֹא פֶּלֶג פֹּה, רַק יָם,

וְאָנוּ – עַם עֲנָקִים!

עַנְקֵי אֵל… לֵילֵנוּ זֶה

בְּשׁוּם שֶׁמֶשׁ לֹא יְסֻלָּא;

לְשַׁקֵּר נוּכַל עַד בְּלִי דָי,

וּלְרַמּוֹת תֵּבֵל כֻּלָהּ.