שְׁחַרְתִּיךָ בְּכָל‑שַׁחְרִי וְנִשְׁפִּי

וּפָרַשְׂתִי לְךָ כַּפַּי וְאַפִי.

לְךָ אֶהְמֶה בְּלֵב צָמֵא, וְאֶדְמֶה

לְדַל שׁוֹאֵל עֲלֵי פִתְחִי וְסִפִּי.

מְרוֹמוֹת לֹא יְכִילוּךָ לְשִׁבְתָּךְ –

וְאוּלָם יֵשׁ מְקוֹמְךָ תּוֹךְ סְעִפִּי!

הֲלֹא אצְפֹּן בְּלִבִּי שֵׁם כְּבוֹדְךָ

וְגָבַר חִשְקְךָ עַד יַעֲבָר‑פִּי:

אֲנִי עַל כֵּן אֲהוֹדֶה שֵׁם אֲדֹנָי

בְּעוֹד נִשְׁמַת אֱלֹהִים חַי בְּאַפִּי.