הָאִילָן!

אֶתְכַּנֵּס בְּצִלְּךָ וְאַשְׁעִין אֶת גַּבִּי אֶל הַדְרַת קוֹמָתְךָ וְסוֹדָהּ.

הֲתֵאוֹת כִּי אַגִּיד בְּאָזְנֶיךָ מִלִּים־שֶׁל־גִּמְגּוּם אֲחָדוֹת?

וְאַל נָא תָּשִׁיב לִי כִּי אַל לָאָדָם לְדַבֵּר אֶל עֵצִים,

וְאַל נָא תַּגִּיד לִי: כּוֹתֶרֶת־הַשִּׁיר בְּטָעוּת יְסוֹדָהּ,

וְאָזְנַיִם נִתְּנוּ אַךְ וְרַק לַעֲצֵי אַגָּדוֹת.

כִּי אֵין הַדָּבָר מְשַׁנֶּה, אִילָנִי הַיָּשִׁישׁ.

כִּי הַיּוֹם הוּא בָּהִיר וְנָאֶה וְשָׁקוּף כְּמוֹ טַל חֲרִישִׁי.

וְאִם לֹא אַתָּה תַּאֲזִין אֶל מִלַּי –

לִי תַּקְשִׁיב הַצִּפּוֹר שֶׁיָּרְדָה לֶעָנָף הַשְּׁלִישִׁי.

(רְאֵה: הִיא אֵינָהּ חֲרֵדָה מִפָּנַי, וְאֶפְשָׁר גַּם הִבִּיטָה אֵלַי).

וְאִם לֹא אַתָּה תַּאֲזִין אֶל מִלַּי –

לִי יַקְשִׁיב הַפַּרְפָּר הַגַּבְרִי שֶׁהִפְלִיג מִקִּנּוֹ

לְרַדֵּף רְעוּתוֹ הַחוֹמְקָה אֶל גְּבִיעִים רוֹטְטִים.

וְאִם שׁוּם אֶחָד לֹא יַטֶּה לִדְבָרַי אֶת אָזְנוֹ

(בִּהְיוֹתָם נְתוּנִים עַד צַוָּאר בְּסוֹדוֹת פְּרָטִיִּים)

אֵין בְּכָךְ וְלֹא כְלוּם, אִילָנִי הַגָּדוֹל;

הָעִקָּר שֶׁיַּפְלִיגוּ מִלַּי בָּעוֹלָם לְשַׁחֵר אֶת בְּנוֹתָן.

כִּי הִנֵּה אֶתְיַצֵּב לְמוּלְךָ מִתְפָּרֵעַ, יַחְפָן וְחָשׂוּף,

וְגִנְזֵי הָעוֹלָם מִתְנַפְּלִים אֶל תּוֹכִי עֲדֵי אֶפֶס מָקוֹם,

וְכֻלִּי מִתְאַוֶּה לְהַשְׁאִיג צָהֳלוֹת בְּאָזְנַי הָאָבִיב הֶחָצוּף

וְלִצְעֹק –

        כִּי הִגְדִּישׁ אֶת גּוּפִי יוֹם יָפֶה שֶׁפָּשׁוּט תַּאֲוָה לְחַבְּקוֹ,

        כִּי עָלוּ אִילָנוֹת מִסָּבִיב וְנָחוֹת צִפֳּרִים עַל עָנָף.

        כִּי נוֹשְׁרִים הֶעָלִים וְצָצוֹת מִתּוֹכָם פִּטְרִיּוֹת לְבָנוֹת

        וְכִי יֵשׁ גַּם מָקוֹם בָּעוֹלָם לְאַחַת חִפּוּשִׁית

                                        שֶׁחָמְקָה בְּנִפְנוּף שֶׁל כָּנָף.

זֹאת חָפַצְתִּי לִשְׁאֹג, אִילָנִי, וְלִצְעֹק בְּלִי מִלִּים מוּבָנוֹת

וְלִרְאוֹת אֶת קוֹלִי הָרוֹדֵף וּמַדְבִּיק אֶת הֵדָיו.

שְׁאָגָה שֶׁכָּזוֹ, אַאֲמִין, מֻכְרָחָה לְהַשִּׂיג שְׁלִיחוּתָהּ הַגְּדוֹלָה:

לְהַבְקִיעַ הֵיכָן שֶׁנָּחוּץ בְּמַפָּץ עַל סַדַּן־הֶחָזֶה,

לְהָטִיחַ הֵיכָן שֶׁנָּחוּץ אֶת אַלְפֵי בְּנוֹת־קוֹלָהּ

עַד יָבוֹאוּ הַרְבֵּה מְחָרִים יְרֻקִּים

יְלָדָיו שֶׁל יוֹמֵנוּ הַזֶּה.