הַלְמוּת־עֲמֵלִים שֶׁלָּרוּחַ, שֶׁבְּדֹפֶן הָאֹהֶל יַחְבֹּט,

יִתְחַנֵּן: “הַנִּיחוּנִי לָבוֹא לְחוֹלֵל בַּצִּינוֹק הֶעָגֹל” –

הֶעִירַתְנִי בְּבֹקֶר חִוֵּר וָאֵצֵא הֶחָצֵרָה לִרְאוֹת

אֶת הַסְּתָו בַּצָּנִיף הַסָּגֹל.

שַׁיָּרוֹת עֲרָפֶל מְאֻבָּק בִּנְתִיבֵי אֲוִירָם יְרַחֵפוּ.

מִתַּמֵּר הֶעָנָן הַסּוּמָא וְהָרוּחַ הוֹדְפוֹ וְרוֹדְפוֹ.

וְעָנָף־מְצַיֵּת־לַמַּשָּׁב מְלַחֵשׁ לְצִפּוֹר מִצְטַנֶּפֶת:

זֶה הַסְּתָו מְעַצֵּב אֶת נוֹפוֹ.

פַּעֲמוֹן־צָהֳרַיִם הִכָּה. הָרוּחַ נִלְאָה וַיָּנוּחַ;

וְגַלֵּי־חֹם־וָקֹר קַלִּילִים יַעַרְכוּ בֵּינֵיהֶם תַּחֲרוּת.

וּמֵאֹפֶק שֶׁל יָם־בְּאָפֹר עֲנָנִים יִדְהֲרוּ עַל כְּנַף־רוּחַ

וְיַכְרִיזוּ: הַסְּתָו עַל דִּגְלֵנוּ חָרוּת.

וּפִתְאֹם נִפְרְטָה הַטִּפָּה. אֶגְלֵי־דֶמַע צָנְחוּ מִשָּׁמַיִם.

מְקוֹנֵן הַשָּׁרָב וְסוֹפֵד עַל יוֹמוֹ שֶׁגָּלָה וְנָשַׁר.

הִשִּׁירוּ שָׁמַיִם אֶבְלָם עַד רָגְעוּ, עַד קִנְּחוּ הָעֵינַיִם.

וְהַסְּתָו מְטַיֵּל בַּשְּׂדֵרָה כְּצָעִיר אַלְמוֹנִי וְיָשָׁר.

וְלָעֶרֶב שׁוּב בָּאָה הָרוּחַ תָּרְנֵי אֹהָלִים לְהָנִיעַ;

רוּחַ־חוּצוֹת סוֹרֵרָה, יְלִידַת עֲרָבוֹת צְעִירָה,

הַמַּכָּה: הַנִּיחוּנִי לָבוֹא, לְקַפֵּל הַמָּסָךְ וּלְהָרִיעַ –

הַסְּתָו עַל סְיָחֵי עֲנָנִים מְאַגְרֵף שְׁעָטָה אַדִּירָה.