מָה הָרוּחַ הָעוֹבֶרֶת וְצוֹבְעָה גַלֵּי כִּנֶּרֶת

בְּגוֹנֵי עָפָר וָחֶרֶט וְאַקּוֹרְדִים סְעוּרִים?

נַעַר רַע פָּרַע גַּלֶּיהָ, אוֹ קוֹצְפָה הִיא עַל בָּנֶיהָ

וְאוּלַי אִפְּרָה פָּנֶיהָ מַסֵּכָה שֶׁל נְעוּרִים?

יוֹם תָּמִים שָׁלְוָה כִּנֶּרֶת בִּתְנוּמַת גַּלִּים נִגֶּרֶת.

לִבְלְבוּ גַּלִּים וָסֶרֶט מוּל פָּרֹכֶת נְהָרָה.

אַךְ עֵת שֶׁמֶשׁ־שֶׁל־עַרְבַּיִם לָחֲכָה שׁוּלֵי־שָׁמַיִם

נֶחֶרְשָׁה שְׂמִיכַת הַמַּיִם בִּתְלָמִים שֶׁל סְעָרָה.

זַעַף־רוּחַ יַךְ־יָפוּחַ עַל הָאֶשֶׁד הַשָּׁטוּחַ

וְיַדְהִיר יַדְהִיר בְּלִי נוּחַ הַר־גַּלִּים מוּל חוֹף גּוֹאֶה.

בְּלִי רַחֵם הִדְבִּיק הַסַּעַר צֶמֶד־חוֹחִיּוֹת שֶׁל יַעַר

וְטִלְטֵל אוֹתָן בְּדַהַר עַד נִמְחוּ מֵעֵין רוֹאֶה.

לַיְלָה רַב הִכָּה הַנַּהַם עַל גּוּפַת־הַחוֹף בְּזַעַם

וְשָׁאַג כִּי זֹאת הַפַּעַם לֹא תָּמוּת הַסְּעָרָה.

אַךְ בִּנְגֹחַ קֶרֶן־שַׁחַר צְעִיפִים וְרֻדִּים שֶׁל שַׁחַק

וְהִנֵּה כִּנֶּרֶת נָחָה בְּעַרְסָל שֶׁל נְהָרָה.