כְּמוֹ שֹׁבֶל־תּוּגָה שֶׁנִּגְרַר עַל מִדְרֶכֶת־שָׁמַיִם.
לַהֲקָה אַנְקוֹרִית נִטְרְדָה לְהָמִיר עֶמְדָּתָהּ
וְהִשִּׁיקָה כְּנָפַיִם
מֵחוּטֵי הַחַשְׁמַל עַד כִּפַּת הָאַלּוֹן.
וּמַשְׁפֵּךְ כָּל הָאָרֶץ נִפְעַר.
אֶצְבָּעוֹת־נְטָפִים פּוֹרְטוֹת עַל מֵיתְרֵי־הַחַלּוֹן.
יוּבָל בִּן־דַּקָּה מְגַשֵּׁשׁ אֲפִיקוֹ הַנּוֹצָר;
וּרְחוֹב מְסֻגְּרָר הֶעֱלָה צַוְּארוֹנוֹ עֲלֵי־עֹרֶף
וּפָסַע כְּבַד־מַגָּף עַל קִרְיָה אֲבֵלָה.
רַק רֵעִי הַמְשׁוֹרֵר, פְּרוּם בְּלוֹרִית אֲפֵלָה,
אָמַר:
חֹרֶף!
רָקִיעַ קָמוּר שֶׁעָלָה מִנָּהָר נֶעֱלָם
מְנַעֵר אֶת צַמְרוֹ הָרָטֹב
עַל רִצְפַּת הָעוֹלָם.