הָרוּחַ הִגְבִּיר אֶת צִנַּת מַשָּׁבוֹ.

עָצְמוּ עֵינֵיהֶם חַלּוֹנוֹת וְצָרִיחַ.

הָאִישׁ מוּל הַשִּׂיחַ הֵיטִיב מוֹשָׁבוֹ.

הָאִישׁ מוּל הַסֶּלַע סָגַר הַבָּרִיחַ.

וְאִלּוּ אֲנִי, מִלַּחוּת מִשְׁכָּבִי,

הִגְבַּהְתִּי עֵינַי עַד מָסַךְ הָרָקִיעַ;

שָׁם מִכְחוֹל הַדִּמְיוֹן לִי צִיֵּר וְהֵבִיא

פְּגִישָׁה נִכְסָפָה מֵהַבִּיעַ. –

…הָעִיר תַּעְדֶּה בַּת־צְחוֹקִים בְּהִירָה

וּפָנֶיהָ רַכִּים יִהְיוּ כְּעֵינַיִךְ,

שָׁעָה שֶׁאֶסְעַר אֶל חַדְרֵךְ, נַעֲרָה,

לִנְשׁוֹם יֵשׁוּתֵךְ וּפָנַיִךְ.

אֶרְאֵךְ אֲבִיבִית כְּאַיֶּלֶת־הָרִים.

וְאַתְּ תִּנְשְׁמִי בִּי לֵילוֹת וְשַׁלֶּכֶת.

"הַמַּצָּע הַלָּבָן מְצַפֶּה, נַעֲרִי;

הוּא יִרְחַץ הַלֵּאוּת מֵעָלֶיךָ."

“לֵאוּתִי”, לָךְ אָשִׁיב, "הִיא נָהָר בְּגֵאוּת.

אִסְפִינִי, רֵעָה, כְּפַרְפָּר אֶל גְּבִיעַיִךְ.

פּוֹרְרִי אֶל כַּפַּיִךְ גּוּשֵׁי הַלֵּאוּת;

כַּסִּינִי כֻּלִּי בְּעֵינַיִךְ" – – –

הָאִישׁ מוּל הַסֶּלַע סָגַר הַנִּצְרָה;

הָאִישׁ מוּל הַשִּׂיחַ הִבִּיט בָּרָקִיעַ.

וְשָׁעָה שֶׁל דִּמְיוֹן בִּי הִתְּלָה וְיָצְרָה

פְּגִישָׁה נִכְסָפָה מֵהַבִּיעַ.