מִמַשּׁוּאוֹת נֵצַח מֵהַרְרֵי קֶדֶם,

מֵחֲלֹמוֹת חֲזוֹן לֵב לִבִּי פָנִיתִי,

אֶל אַרְצוֹת הַחַיִּים פָּנַי שִׁוִּיתִי

לָעָם בֵּין הַהוֹלְכִים יִשְׁכַּב יֵרָדֵם;

קָרָאתִי אֵלָיו, דִּבַּרְתִּי, שׁוֹרַרְתִּי,

נָגַעְתִּי עַל בִּרְכָּיו אוֹתוֹ עוֹרַרְתִּי.

וָהוּא יִשְׁכַּב עַל מִשְׁכָּבוֹ שָׂרוּעַ

יִגְהֵר יֵהָפֵךְ וִיחַבֵּק יָדַיִם,

יִשְׂתָּרֵעַ יִתְכַּנֵּס עַל הַיָּצוּעַ

וִידַבֵּר בַּחֲלוֹם, לֹא יִפְקַח עֵינָיִם:

מִי הוּא הַקּוֹרֵא וּשְׁנָתִי מַפְרִיעַ?

הַנַּח לִי לִישׁוֹן, אַל קוֹלְךָ תַּשְׁמִיעַ!

שִׁכְבוּ וִישְׁנוּ, אַחַי, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם

וַחֲלֹמוּ כִּי כֻלְכֶם לַגָּג עֲלִיתֶם¹,

אַךְ זָכֹר תִּזְכְּרוּ, עֵת תַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ

עַל רֹאשְׁכֶם וּלְרַגְלֵיכֶם יֵצֵא רֶשֶׁף,

כִּי הַעִדֹתִי בָּכֶם וָאוֹכַח אֶמֶשׁ,

כִּי קִדַּמְתִּי וָאֲשַׁוֵּעַ בַּנֶּשֶׁף.

וּכְבוֹא עֵת הָאֹכֶל וִיהִי בַּצָּהֳרָיִם

לָכֶם חֹסֶר בֶּטֶן, נִקְיוֹן שִׁנַּיִם –

אָז אִכְלוּ וּקְחוּ מִבְחַר חֲלֹמוֹתֵיכֶם

וּתְנוּם גַּם לִפְנֵי בְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם,

וְכִי יֵרָגְנוּ וִיהִי לִבְּכֶם יוֹדֵעַ

כִּי קִדַּמְתִּי בַּנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעַ.

וּבְנֵיכֶם כִּי תִרְאוּ מִכֶּם יָצָאוּ

וַיִּמְעֲלוּ מַעַל וּלְשִׁמְצָה נִפְרָעוּ

וּלְדֹר סוֹרֵר הָיוּ לִמֻּד הָרֵעַ –

וִידַעְתֶּם כִּי אַתֶּם בְּנַפְשָׁם אֲשַׁמְתֶּם,

כִּי לִקְרִיאַת הַגֶּבֶר אָזְנְכֶם הֶעֱלַמְתֶּם

עֵת קִדַּמְתִּי בַּנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעַ.

*

וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה, דֹּר כֻּלּוֹ כָחַשׁ!?

עֵת יגָּפְךָ לִבְּךָ עַל חַטֹּאתֶיךָ

אָז אוֹתִי תַקְרִיב קָרְבָּן לֵאלֹהֶיךָ

וּתְיַשֵּׁן אֶת לִבְּךָ בְּצִקְתְּךָ הַלָּחַשׁ:

"הַתַּרְנְגֹל הַזֶּה יִהְיֶה כַּפָּרָתִי,

וַאֲנִי אֹכְלֶנּוּ וְאֶטְהַר מֵחַטָּאתִי".

אֲנִי הַגֶּבֶר אֶת חֻקִּי הִשְׁלַמְתִּי

שֶׁשָּׁת עָלַי יוֹצְרִי, חֶלְקִי מִמָּעֳלָה:

רֶגַע לֹא נַחְתִּי, נַפְשִׁי לֹא דוֹמַמְתִּי,

עוֹרַרְתִּיךָ לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה,

עַל בִּינָתִי, הוֹי זֵד! תּוֹדֶה לֵאלֹהֶיךָ

וְאֶת נַפְשִׁי תִתֵּן כֹּפֶר חַטֹּאתֶיךָ!

אַךְ דַּע כִּי גַּם מוֹתִי פָּדֹה לֹא יִפְדֶּךָ!

אִם עוֹד תּוֹסִיף לִשְׁכַּב, תַּעֲצֹם עֵינַיִם

מֵרְאוֹת בְּהִמֹּךְ הַמְּקָרֶה בַּעֲצַלְתַּיִם

וּבֵיתְךָ יֻכַּת יֵעָשֶׂה קִבְרְךָ –

אָז גַּם מִבּוֹר שַׁחַת מֵעֵבֶר לַקָּבֶר

תִּצַּלְנָה אָזְנֶיךָ לִקְרִיאַת הַגָּבֶר.

ספ“ב עיו”כ, תרמ"ו.