סְפִינָה כִּי נִטְרֶפֶת, מַשְׁלִיכִים מַלָּחֶיהָ
הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד, כְדֵי רֶוַח שָׁעָה…
עֲרֻמָּה תִּבָּלַע, בְּאֵין עוֹד עָלֶיהָ
מִטְעָנָהּ הַיָּקָר, תַּכְלִית מַסָּעָהּ…
בְּשׂוֹא הַגַּלִּים וַתֵּרֶד טִמְיוֹנָה,
שׁוֹכְנֵי תְּהוֹמוֹת יְקַבְּלוּהָ רֵיקָה.
אֳנִיָּה עֲנִיָּה, הֵן לְכָךְ לֹא נָכוֹנָה –
דְּגֵי-הָרְקָק יִשְׁרְצוּ בְחֵיקָהּ…
אַךְ מֵעָל, בֵּין יָם וְשָׁמַיִם יָצוּפוּ
שִׁבְרֵי-הַמַּשָּׂא שֶׁפָּרְצוּ אֶת כִּלְאָם
עִם תְּנוּעַת הַגַּלִּים אֱלֵי-חוֹף…
וּבְיַד הַמַּצִּיל יֵאָסְפוּ וְיָשׁוּבוּ
יִקְרֵי הַמַּטְמוֹן – וַיִּתְגַּל זָהֳרָם –
פְּנִינִים, אִזְמַרְגָּדִים לָרֹב…