הַמַּחְסוֹר –

מַה שֶׁלֹא הָיָה

לא נִתַּן

וְאוּלַי נִגְדַּע,

מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בַּר וְיִקְבֵינוּ יַיִן

וְלֹא יִתְרַצֶּה בְּאֵלֶּה.

אֲבָנִים נְיַדֶּה לִפְגֹּעַ

אוֹ סְלָעִים נִגְרֹר לְמִגְדָּלִים,

כָּל הַיּוֹם נַשְׁלִיךְ סִיד כָּזֶה אוֹ אַחֵר

מֵעַצְמוֹתֵינוּ

וְלֹא יִתְמַלֵּא הַבּוֹר.

מֶה חָסֵר לָךְ, שָׁאַלְתְּ

לְמַרְאֵה הַקְּמִילָה

– שֶׁתִּסֹּב הָאֲדָמָה לְאָחוֹר

שֶׁיָּבוֹא בְּרִנָּה נוֹשֵׂא אֶשֶׁךְ־הַזֶּרַע,

וְטַל שֶׁיִּשַׁק לְרֹאשׁ הַפְּרִי

וְאֶל מִנְחָתִי שֶׁתִּשְׁעֶה אִמִּי מִתַּכְרִיכֶיהָ –

לֹא כֵּאלֹהֵי־קַיִן.

לֹא כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.