מִבְּרֵאשִׁית, בָּרָא שִׁמְּךְ עָלַי חֻפַּת עוֹר

מֵעוֹרְךָ הַשָּׂעִיר

וְהָיִיתִי נֶאֱרֶגֶת לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו

קַו לְקַו, קַח לִקְחִי –

וְזֹאת לִמְנוּחָתִי עָשִׂיתִי.

וּבַלֵּילוֹת שֶׁחֵרְפוּ אֶת נַפְשָׁם לְהַחֲזִיר לִי

שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לִי אָבִי וְאִמִּי

שְׁכוּבָה הָיִיתִי כְּשַׁבְּלוּל מִתְעַלֶּסֶת עִמּוֹ בָּרָעָב וּבַצָּמָא –

וּלְךָ לֹא עָשִׂיתִי כַּעֲשׂוֹת הַנָּשִׁים.

קַשּׁוּבָה הָיִיתִי לַחֲתוּלוֹת הֶחָצֵר

שֶׁדּוֹחוֹת בִּצְרִיחָה חוֹתֶכֶת כָּל

חִזּוּר תִּקְנִי שֶׁל חָתוּל שְׁכוּנָתִי

וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁצְּרִיחָתָן הוֹפֶכֶת מִמֶּנּוּ־וּבוֹ

לְקִינָה אֱנוֹשִׁית כִּמְעַט, כַּאֲשֶׁר נֵעוֹר חֶפְצָן

– מָשָׁל הָיָה הוֹלֵךְ מוֹתָן לִפְנֵי בּוֹאָן

כְּהַלֵּךְ הַשַּׁלְוָה לִפְנֵי הַסַּעַר

אוֹ נִכְרְכוּ הַשְּׁנַיִם בְּמֹחָן הַחֲתוּלִי

לְמִשְׂחַק־אַהֲבָה בּוֹגְדָנִי

וּמִכָּל מָקוֹם

אֲנִי צְרִיחָתָן שָׂנֵאתִי

ןעוֹרָן הַשָּׂעִיר

בְּלֹא הָבֵן, יָרֵאתִי.

וַאֲנִי חֲתוּלָה הָיִיתִי.