וְעוֹד הַדֶּלֶת מוּגָפָה וַעֲצוּמַת עֵינַיִם.
תּוֹחֶלֶת בְּהִירָה מְאֹד בַּחֶדֶר מְפַכָּה.
וְהוּא נִצָּב, אָסִיר כָּבוּל, וְהוּא הֲדוּק שִׁנַּיִם,
וְעַל גַּבּוֹ נוֹשְׁרוֹת נוֹשְׁרוֹת דַּקָּה וְעוֹד דַּקָּה.
לֹא עוֹד… לֹא עוֹד יוּכַל הַמְתֵּן. לִקְרֹעַ אֶת הַדֶּלֶת!
לָמוּשׁ אוֹתָהּ! לָמֹץ אוֹתָהּ! קִרְעֵי מִלִּים לִשְׁזֹר:
"רֵעָה, רֵעָה בְּרוּכָה שֶׁלִּי! כּוֹאֶבֶת וְצוֹהֶלֶת!
הַנִּיחִי לְנוֹדֵד עָיֵף לָטַעַת בָּךְ מָזוֹר.
כִּי לִי נוֹצַרְתְּ, רֵעָה טוֹבָה, צוֹהֶלֶת וְנוֹהֶרֶת.
הַיּוֹם הִנָּךְ כָּל כָּךְ שֶׁלִּי – כֻּלֵּךְ, כֻּלֵּךְ, כֻּלֵּךְ.
וְאַתְּ־אֲנִי כָּל כָּךְ אֶחָד, כְּגֶזַע עִם צַמֶּרֶת,
וְרָץ אֲנִי אֶל נִחוֹחֵךְ כְּהֵד אַחַר קוֹלֵךְ."
וְעוֹד הַדֶּלֶת מוּגָפָה; וַעֲצוּמוֹת עֵינֶיהָ.
נָשָׂא הָאוֹר כְּנָפָיו מִכָּאן כְּהֵלֶךְ לַגּוֹלָה.
וְאֹפֶל מְסוֹכֵךְ סָבִיב כְּאֵם עַל יְלָדֶיהָ,
וְהוּא מַבִּיט אֶל נַעֲרָה בַּעֲרִיסָה גְדוֹלָה.