Manch Bild vergessener Zeiten"
Steigt auf aus seinem Grab"…
Ι
צְלִיל–קַרְדֹּם, תְּהִלּוֹת וָזֶמֶר,
וַעֲשַׁן מַחְתּוֹת, מוֹקְדִים.
פְּנֵי נָשִׁים, זְקֵנִים יַשְׁחִירוּ
תּוֹךְ שַׁלְהֶבֶת הָאוּדִים.
כֻּתֳּנוֹת צַחוֹת כַּשֶּׁלֶג.
נֵזֶר הַחַשְׁמַן וּצְלָב…
אֶל מָרוֹם מַבָּט צָנוּעַ
וּבַפֶּה – תַּחְנוּן נִלְהָב
מְלָכִים עוֹנְדֵי־עֲטֶרֶת,
וּמְנֻמְּרֵי נוֹצוֹת שָׂרִים;
מֵרָחוֹק בְּרֶטֶט־קֹדֶשׁ
הֲמוֹנֵי־הָעָם כּוֹרְעִים.
נֵד־עָשָׁן, תִּלִּים שֶל אֵפֶר
וּפָנִים חִוְּרִים בַּדָּם…
וּמִתַּחַת לִתְמוּנָה זוֹ
כְּתֹבֶת: “חַג אַהֲבַת־אָדָם”…
ΙΙ
מִגְדַּל נִמְרֹד חָדָשׁ, רַב־חֹסֶן!
פְּרִי עֲמַל־דּוֹרוֹת כַּבִּיר –
יְסוֹדוֹ מוּסָד בָּאָרֶץ,
לַשָּׁמַיִם – רֹאשׁ יַאְדִּיר.
שֶׁמֶשׁ אַחֲוָה וָצֶדֶק
וְשִׁוְיוֹן עוֹלָה אֶל־עָל
נֵס־אֱמֶת, לַפִּיד־מַחֲשֶׁבֶת,
חַג־הַדְּרוֹר וְהֶעָמָל.
…קוֹל הָמוֹן וּצְחוֹק פָּרוּעַ,
זַעַק טַף, עֲשַׁן דְּלֵקוֹת,
וְאַנְחוֹת בָּנוֹת וָזַעַם,
בְּכִי נָשִׁים וְאִמָּהוֹת…
סְתָו, וְקֹר וְלֵילֵי־אֹפֶל…
סְעָרָה, בָּרָד, צִינָּה…
זַלְעֲפוֹת רָעָב וָפָחַד…
לֹא שָׁלְמָה עוֹד הַתְּמוּנָה…