לַמְּנוֹרָה סַהֲרוּרִית מִתַּמְּרָה,
הַנֵּרוֹת לֹא כָבוּ וְשַׁמְנָהּ
נוֹבֵעַ וּפוֹרֵץ בַּנְּשָׁפִים –
דִּמִיתִיךָ, הַתָּמָר!
לַמְּנוֹרָה קָנֶיהָ לְמַטָּה,יוֹרְדִים הַפְּתִילִים מִמֶּנָּה,
בּוֹעֲרִים בַּלַּיְלָה, בַּלָּיְלָה,
הַתָּמָר, נִדְמֵיתָ!
מִי מַעֲלֶה הַנֵּרוֹת בַּנֶּשֶׁף?הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא מַעֲלֶה,
הַסַּהַר בִּכְבוֹדוֹ הוּא מַדְלִיק
נֵרוֹתֶיךָ, הַתָּמָר!