רקע
יוסף יואל ריבלין
אלף לילה ולילה: סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

אלף לילה ולילה: סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי / תרגם יוסף יואל ריבלין


 

סדר הסיפורים:


סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי

סִפּוּר עָרְמַת הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ

סִפּוּר עָרְמַת הַנָּשִׁים.

סִפּוּר הָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי הַזְּקֵנִים הַנְּבָלִים

סִפּוּר גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְהַבֵּדוּאִי הַזָּקֵן

סִפּוּר הַכַּלִיף עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ וְהַבְּדוּאִי הַצָּעִיר

סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמַאֲמֲוּן וְהַפִּירָמִידוֹ

סִפּוּר הַגַּנָּב וְהַסּוֹחֵר

סִפּוּר מַסְרוּר וְאִבְּן אַלְקָארִבִּי.

סִפּוּר שְׁלשֶׁת הַנְּסִיכִים הַחֲסִידִים

סִפּוּר מְלַמֵּד-הַדַּרְדְּקִי וְהִתְאָהֲבוֹ מִן הַשְּׁמוּעָה

סִפּוּר הַמְלַמֵּד הַטִּפֵּשׁ

סִפּוּר הַמְּלַמֵּד שֶׁלֹּא יָדַע קְרֹא וּכְתֹב

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָ

דִּבְרֵי עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי עַל אוֹדוֹת הַרֻךְ[1]

סִפּוּר עַדִי בֶּן זַיְד וְהַנְּסִיכָה הִנְד

סִפּוּר דִּעְבִּל אַלְכֻזָאעִי[2] וְהַנַּעֲרָה וּמֻסְלִם בֶּן אַלְוַלִיד

סִפּוּר אִסְחָאק הַמַּוְצִלִי וְהַסּוֹחֵר

סִפּוּר שְׁלשֶׁת הָאוֹהַבִים הָאֲמֵלָלִים

סִפּוּר הָאוֹהֲבִים מִבְּנֵי טַי

סִפּוּר הָאוֹהֵב הַמְּשֻׁגָּע.

סִפּוּר רֹאשׁ-הַמִּנְזָר שֶׁהִתְאַסְלֵם.

סִפּוּר אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבּוּ עִיסָא לְקֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן.

סִפּוּר אַלְאַמִין וְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי

סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמֻתַּוַכִּל וְאַלְפַתֻּח בֶּןֶ כָאקָאן.

סִפּוּר הַוִּכּוּחַ בִּדְבַר יִתְרוֹן הַמִּינִים

סִפּוּר אַבּוּ-סֻוַיְד וְהַזְּקֵנָה הַיָּפָה

סִפּוּר הָאֶמִיר עַלִי בֶּן מֻחַמָּד וְהַשִּׁפְחָה מֻאְנִס

סִפּוּר שְׁתֵּי הַנָּשִׁים וְאוֹהֲבֵיהֶן

סִפּוּר הַסּוֹחֵר עַלִי מִמִּצְרַיִם

סִפּוּר הָעוֹלֶה לָחֹג וְהָאִשָּׁה


 

סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי

סַעִיד בֶּן סָאלִם אַלְבָּאהִלֵי אָמַר: הָיְתָה הַשָּׁעָה דְחוּקָה לִי בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְנִצְטַבְּרוּ עָלַי חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁהִכְבִּידוּ עַל גַּבִּי, וְקָצְרָה יָדִי לְפָרְעָם, וְקָצְרָה תְבוּנָתִי. וְנִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַתַ מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, בַּאֲשֶׁר הָיָה פִרְעוֹנָם קָשֶׁה עָלַי עַד מְאֹד. וְהָיוּ בַּעֲלֵי-הַחוֹב עוֹמְדִים מִסָּבִיב לְדַלְתִּי, וְנִצְטוֹפְפוּ עָלַי הַתּוֹבְעִים וְנִטְפְּלוּ עָלַי הַמַּלְוִים. קָצַר שִׂכְלִי לִמְצֹא עֵצָה וְהָלְכָה וְיָסְפָה דַאֲגָתִי. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעִנְיָנִים הוֹלְכִים וְקָשִׁים וְהַמַּצָּבִים מִשְׁתַּנִים, פָנִיתִי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי וּבִקַּשְׁתִּיו לְהַשִּׂיא לִי עֵצָה וּלְהַנְחוֹתֵנִי אֶל שַׁעַר הַהַצָּלָה בְּטוּב-יְדִיעָתוֹ לְכַלְכֵּל דָּבָר. אָמַר לִי עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי: ‘לֹא יוּכַל אָדָם לְהַצִּילְךָ מִיִּסּוּרֶיךָ וְדַאֲגָתְךָ וּמְצוּקָתְךָ וִיגוֹנְךָ זוּלָתִי הַבַּרְמַכִּים’. אָמַרְתִּי לוֹ:‘וּמִי זֶה יוּכַל שֵׂאת גַּאֲוָתָם, וּלְמִי יֵשׁ אֹרֶךְ-רוּחַ לִסְבֹּל אֶת גֹבַהּ-לִבָּם?’ אָמַר לִי: ‘תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ’.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי אָמַר לְסַעִיד בֶּן סָאלִם: “תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל אֶת זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ”, אָמַר סַעִיד: “קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל אַלְפַצְ’ל וְאֶל גַ’עְפָר שְׁנֵי בְּנֵי יַחְיָה בֶּן כָאלִד, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי וְגִלִּיתִי לָהֶם אֶת מַצָּבִי, אָמְרוּ לִי שְׁנֵיהֶם: ‘יִשְלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בְעֶזְרָתוֹ, וְאַל יַצְרִיךְ אוֹתְךָ בְחַסְדּוֹ לִבְרִיוֹתָיו, וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ שֶׁפַע טוּבוֹ, וְיִתֵּן לְךָ דַי מִבִּלְתִּי זוּלָתוֹ, שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל, וְטוֹב הוּא וְרַב חֶסֶד לְעוֹבְדָיו’. הִסְתַּלַּקְתִּי מֵהֶם וְחָזַרְתִּי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ וְחָזִי צַר וְעֶשְׁתּוֹנוֹתַי נְבוּכוֹת וּלְבָבִי שָׁבוּר, וְחָזַרְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶׁאָמְרו. אָמַר לִי: ‘צָרִיךְ שֶׁתַּעֲמֹד הַיּוֹם אֶצְלֵנוּ שֶׁנִּרְאֶה מַה הוּא זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ שָׁעָה אַחַת כְּשֶנַּעֲרִי בָא וְאָמַר: ‘אֲדוֹנִי, עַל שַׁעַר בֵּיתֵנוּ פְרָדּוֹת רַבּוֹת עִם מִטְעָנָן, וְאִתָּן אָדָם הָאוֹמֵר שֶׁהוּא סוֹכְנָם שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן יַחְיָה וְגַ’עְפָר בֶּן יַחְיָה’. אָמַר עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ: ‘מְקַוֶּה אָנֹכִי שֶׁתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים כְּבָר בָּאָה לְךָ, קוּם אֵפוֹא וּרְאֵה מֶה הָעִנְיָן’. קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וּמִהַרְתִּי אָץ אֶל בֵּיתִי, וְרָאִיתִי עַל שַׁעֲרִי אָדָם וְעִמּוֹ פִתְקָה כְתוּבָה: ‘הִנֵּה כְשֶׁהָיִיתָ אֶצְלֵנוּ וְשָׁמַעְנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, פָּנִינוּ אַחֲרֵי צֵאתְךָ אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדַעְנוּ אוֹתוֹ שֶׁדָּחְקְךָ הֵבִיא אוֹתְךָ עַד לִכְדֵי עֲלִיבוּת שֶׁל קַבְּצָן, וְצִוָּה עָלֵינוּ לָשֵׂאת אֵלֶיךָ מִבֵּית הָאוֹצָר אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים’. אָמַרְנוּ לוֹ” ‘כֶּסֶף זֶה יוֹצִיא לְנוֹשָׁיו וְיִפְרַע בָּהֶם חוֹבוֹ, וּמֵהֵיכָן יַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהוֹצָאוֹת לְמִחְיָתוֹ?’ וְצִוָּה לְךָ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים זוּלָתָם, וּכְבָר הֵבִיא לְךָ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַהֲרֵי בְסַךְ-הַכֹּל שְׁלשֶׁת אַלְפֵי אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁתְּתַקֵּן בָּהֶם מַצָּבְךָ וְעִנְיָנֶיךָ'. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא לִנְדִיבוּת רוּחָם שֶׁל אֲצִילִים אֵלֶּה, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.

3וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר עָרְמַת הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ

סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה אַחַת זָמְמָה מְזִמָּה לְבַעֲלָהּ. מַעֲשֶׂה וְהֵבִיא לָהּ בַּעֲלָהּ דָּג בַּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ וְצִוָּה עָלֶיהָ לְבַשְּלוֹ וְלַהֲכִינוֹ לְאַחֲרֵי תְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהָלַךְ לַעֲסָקָיו. בָּא אֵלֶיהָ יְדִידָהּ וּבִקְּשָּׁהּ לָבוֹא לְשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין אֶצְלוֹ. נִשְׁמְעָה לוֹ וְהִנִּיחָה אֶת הַדָּג בְּכַד גָּדוֹל שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ וְהָלְכָה עִמּוֹ. וְיָשְׁבָה נֶעְדָּרָה מִבֵּיתָהּ עַד לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְהָיָה בַּעֲלָהּ מְחַפֵּשׂ בַּבָּתִּים וְשׁוֹאֵל עָלֶיהָ, וְאֵין אָדָם מַגִּיד לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. אַחַר-כָּךְ בָּאָה בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו וְהוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַדָּג כְּשֶׁהוּא חַי, וְאָסְפָה עָלָיו אֲנָשִׁים. סִפֵּר לָהֶם הָאִישׁ אֶת סִפּוּרוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָזְרָה הָאִשָּׁה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו אֶל בַּעֲלָהּ, הוֹצִיאָה אֶת הַדָּג חַי מִן הַכַּד, וְאָסְפָה עָלָיו אֲנָשִׁים. סִפֵּר לָהֶם הָאִיש סִפּוּרוֹ. שָׂמוּ אוֹתוֹ לְשַׁקְרָן וְאָמְרוּ לוֹ: “אִי-אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁדָּג יַעֲמֹד בַּחַיִּים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן”. קָבְעוּ שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ, וְהָיוּ מְצַחֲקִים עָלָיו. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

זְקֵנָה, כְהֻנָּתָהּ רָמָה בְּכָל תּוֹעֵבָה,

עַל פָּנֶיהָ עֵדִים לַזִּמָּה יָעִידוּ בָהּ.

תַּבְטִיחֵנִי בְעֵת דְּווֹתָהּ לִשְׁמֹר לִי יְדִידוֹת,

אַךְ כְּלוּם בְּרִית תָּקֵמְנָה נָשִׁים בּוֹגְדוֹת?

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר עָרְמַת הַנָּשִׁים.

בִּמְדִינַת בַּגְדָאד הָיָה עֶלֶם חָנוּן, יְפֵה פָנִים וְתָמִיר לְקוֹמָה, וְהָיָה נִמְנֶה עַל הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם. הָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁהָיָהָ עוֹסֵק בָּהּ בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן. כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאַחַד הַיָּמִים בַּחֲנוּתוֹ, עָבְרָה עָלָיו נַעֲרָה עֲלִיזָה. נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ וְרָאֲתָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת מֵעַל לְדֶלֶת הַחֲנוּת, וְהָיוּ בָהֶן מִלִּים אֵלּוּ: “אֵין עָרְמָה כְּעָרְמַת הַגְּבָרִים, שֶׁכֵּן עוֹלָה הִיא עַל עָרְמַת הַנָּשִׁים”. נִתְמַלְּאָה זַעַם וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “חֵי-רֹאשִׁי שֶׁאֲנִי מַפְתִּיעָה אוֹתוֹ בִדְבַר-פֶּלֶא שֶׁיָּשִׂים לְלַעַג אֶת הָרָשׁוּם מֵעַל לַחֲנוּתוֹ”, וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. לְמָחֳרַת הַיּוֹם בָּאָה אֶל הַחֲנוּת, לְבוּשָׁה בִגְדֵי פְאֵר וַעֲנוּדָה תַכְשִׁיטִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ, וְהָיְתָה עִמָּהּ גַּם שִׁפְחָה, שֶׁנָּשְׂאָה חֲבִילָה בְיָדָהּ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם לַסּוֹחֵר וְיָשְׁבָה בַחֲנוּתוֹ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲרִיגִים. הֵבִיא לְפָנֶיהָ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים. נָטְלָה אֶת הָאֲרִיגִים בְּיָדָהּ, וּפָנְתָה אֵלָיו מְשוֹחַחַת אוֹתוֹ. לִבְסוֹף אָמְרָה לוֹ: “הֲלֹא תִרְאֶה מַה נָּאָה אֲנִי לְקוֹמָה וּלְמַרְאֶה. כְּלוּם יָכוֹל אַתָּה לִמְצֹא בִי פְגָם כָּל-שֶׁהוּא?” אָמַר לָהּ: “לֹא, גְּבִירְתִּי”. חָשְפָה לְפָנָיו חֵלֶק מֵחֵיקָהּ. כְּשֶׁרָאָה אֶת שָׁדֶיהָ, הִתְרַגֵּשׁ לִבּוֹ מֵהֶן וְקָרָא: “כַּסִּי אוֹתָן, יְהִי אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הָגוּן הוּא, שֶׁמִּי שֶׁהוּא יְגַנֶּה אֶת קִסְמֵי-הַחֵן שֶׁלִּי?” אָמַר לָהּ: “חָלִילָה, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן לְמִי שֶׁהוּא לְהָטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי קִסְמֵי-חִנֵּךְ, וְאַתְּ שֶׁמֶשׁ-הַיֹּפִי?” הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל אַמּוֹת יָדֶיהָ וְאָמְרָה לָעֶלֶם: “הַבֵּט וּרְאֵה, כְּלוּם יָכוֹל אַתָּה לְגַלּוֹת כָּאן פְּגָם כָּל-שֶׁהוּא?” אָמַר לָהּ: “חָלִילָה, כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר? הֲרֵי זְרוֹעוֹת גָּבִישׁ הֵן”. הוֹסִיף וְאָמַר: “מַה הֵבִיא אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי לִידֵי-כָךְ לְהַרְאוֹתֹ לִי אֲבָרִים יָפִים אֵלֶּה וְתֹאַר נָאֶה זֶה? הַגִּידִי לִי דְבַר אֱמֶת. אֶת חַיַּי אֲנִי נוֹתֵן כַּפָּרָתֵךְ”, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַלֶּחִי הַלְּבָנָה בְמִסְגֶּרֶת שַׂעֲרָהּ,

וּצְפוּנָה בְתוֹךְ שְחוֹר-תִּפְאָרָה –

הַלֶּחִי תִדְמֶה לְאוֹר-יוֹם יָהֵל,

וְהַשֵּׂעָר יִשְׁוֶה לְלַיְלָה אָפֵל.

אָמְרָה הַגְּבִירָה לַסּוֹחֵר הַצָּעִיר: “דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנִי נַעֲרָה, שֶׁאָבִיהָ הִיא מְקַפֵּחַ אוֹתָה, שֶׁכֵּן הוּא מְדַבֵּר עָלַי רָעָה וְאוֹמֵר לִי: ‘אַתְּ כְּעוּרָה לְמַרְאֶה וּלְתֹאַר, וְאֵין זֶה הֶכְרֵחִי, שֶׁתְּהִי לוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים מְפֹאָרִים; הַרֵי אַתְּ וְהַשְּׁפָחוֹת בְּדַרְגָּה אַחַת הִנְּכֶן, וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל בֵּינֵיכֶן’, וְעִם זֶה הֲרֵי הוּא עָשִׁיר וְהוֹן לוֹ”. אָמַר לָהּ הָעֶלֶם: “וּמִי אָבִיךְ, וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי הוּא רֹאשׁ לַקָּאצִ’ים בְּבֵית-הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן הַיָּדוּעַ”. הֶאֱמִין לָהּ הָאִישׁ. נִפְרְדָה מִמֶּנוּ וְהָלְכָה לָהּ. רָגְשׁוּ בְלִבּוֹ אֶלֶף-אַלְפֵי גַעְגּוּעִים אֵלֶיהָ, וְהָאַהֲבָה מִלְּאָה אוֹתוֹ כֻלּוֹ, אֲבָל לֹא יָדַע כֵּיצַד יוּכַל לִזְכּוֹת בָּהּ. נָעַל דֶּלֶת חֲנוּתוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט. נִכְנַס אֶל הַקָּאצִ’י וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לוֹ הַלָּה שָׁלוֹם, וְחִלֵּק לוֹ כָבוֹד רַב וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בָּא אֲנִי אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ רְצוֹנִי לִהְיוֹת חָתָן לְךָ”. אָמַר לוֹ הַקָּאצִ’י: “בּוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם, וְאוּלָם בִּתִּי אֵינָהּ כְשֵׁרָה לְשֶׁכְּמוֹתְךָ, יְדִידִי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, מְרֻצֶּה אֲנִי בָהּ”. נְטָלוֹ הַקָּאצִ’י לְבֵיתוֹ וְסִדֵּר לוֹ קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִים עַל אֲתַר, מִיָּד, בִּתְנַאי שֶׁיְּסַלֵּק מִיָּד עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מַטְבְּעוֹת-זָהָב, מֹהַר, וּלְאַחַר מִכֵּן מַתַּן הַכַּלָּה כָּזֹאת, הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה. הָלַךְ הַסּוֹחֵר הַבַּיְתָה, וְהִתְכּוֹנְנוּ מִשְּׁנֵי-הַצְּדָדִים לַחֲתוּנָה. בָּעֶרֶב הַשְּׁלִישִׁי הוּבְלָה הַכַּלָּה בְתַהֲלוּכַת הַנִּשּׂוּאִין אֶל הַסּוֹחֵר. הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְסָר אֵלֶיהָ אֶל הַחֶדֶר. כְּשֶׁהֵסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְהִפְשִׁיל אֶת מִטְפַּחְתָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ, מָצָא צוּרָה מְכֹעֶרֶת מְעוֹרֶרֶת גֹּעַל, וִיצוּר שֶׁכָּל הַמּוּמִים בּוֹ. הִתְחָרֵט, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֲרָטָה לֹא הוֹעִילָה לוֹ לַחֲלוּטִין, וְנִתְגַּלָּה לוֹ שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁהּ רִמְּתָה אוֹתוֹ. נִשְׁאַר הַסּוֹחֵר הָאֻמְלָל אוֹתוֹ לַיְלָה עַד הַבֹּקֶר שָׁם, עֵר וּמָלֵא מַחֲשָׁבוֹת עֲגוּמוֹת, וְשָׁכַב לְיַד אִשְׁתּוֹ לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קָם וְהָלַךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אַחֲרֵי שֶרָחַץ כַּדָּת מִטֻּמְאָתוֹ, לָבַשׁ בִּגְדֵי-הָעֲבוֹדָה הָרְגִילִים שֶׁלּוֹ, וְהָלַךְ לְבֵית-הַקָּפֶה; שָׁתָה סֵפֶל קָפֶה וְחָזַר לַחֲנוּתוֹ, נָעַל הַדֶּלֶת וְיָשַׁב כְּשֶׁהַצַּעַר מְעַוֵּת אֶת פָּנָיו. אַחֳרֵי שָׁעָה קַלָּה בָאוּ יְדִידָיו וְרֵעָיו אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “לִבְרָכָה, לִבְרָכָה, הֵיכָן מִינֵי-הַמְּתִיקָה? הֵיכָן הַקָּפֶה? דּוֹמֶה שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתָנוּ; קִסְמֵי אִשְׁתְּךָ הַצְּעִירָה הֵם הֵם שֶׁהִשְׁכִּיחוּךָ אוֹתָנוּ, יֶעֱרַב לְךָ, יִבְסַם לְךָ”. הָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ כָךְ, וְאֵין הוּא מֵשִׁיב לָהֶם דָּבָר, אִם כִּי קָרוֹב הָיָה לִקְרוֹעַ אֶת בְּגָדָיו מִזַּעַם וְלִבְכּוֹת. הִסְתַּלְּקוּ מֵעָלָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה נִכְנְסָה יְדִידָתוֹ, שֶׁהִתְעֲתָה אוֹתוֹ, בְּסֶרַח שִׂמְלָתָהּ. יָשְׁבָה בַחֳנוּת וְאָמְרָה לוֹ: “לִבְרָכָה, אֲדוֹנִי, יִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁיִּהְיוּ הַנִּשּׂוּאִין לְאשֶׁר וּלְשִׂמְחָה”. קָמַט אֶת מִצְחוֹ וְאָמַר לָהּ: “מָה רָעָה עָשִׂיתִי לָךְ, שֶׁכָּךְ אַתְּ גּוֹמֶלֶת לִי?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא עָשִׂיתָ לִי כָל רָעָה, וְרַק בַּכְּתֹבֶת שֶׁעַל דֶּלֶת הַחֲנוּת הָאַשְׁמָה כֻלָּהּ. אִם אֶפְשָׁרְ לָך לְשַׁנוֹת אוֹתָהּ, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתְךָ מִצָּרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “קַלָּה הִיא זוֹ שֶאַתְּ דּוֹרֶשֶׁת, וּמִיָּד יֵעָשֶׂה הַדָּבָר בְּרָצוֹן”. קָם מִמְּקוֹמוֹ, מָחַק אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁמֵּעַל לְדַלְתָּהּ וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ בְּאוֹתִיוֹת זָהָב: “אֵין עָרְמָה כְּעָרְמַת הַנָּשִׁים, שֶׁכֵּן עָרְמָתָן הַגְּדוֹלָה בָעָרְמוֹת”? אַחַר כָּךְ אָמַר לָהּ: “כְּלוּם נָחָה דַעְתֵּךְ עַכְשָׁו?” אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, לֵךְ מִיָּד אֶל הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים וֶאֱמֹר לָהֶם: 'בּוֹאוּ מָחָר עִם תֻּפֵּיכֶם וַחֲלִילֵיכֶם אֶל בֵּית-מִשְפַּט הַקָּאצִ’י, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב שָׁם. אַחַר כָּךְ תִּגְּשׁוּ אֵלַי וְתֹאמְרוּ לִי: ‘לִבְרָכָה, בֶּן-דּוֹדֵנוּ, נַפְשֵׁנוּ שְׂמֵחָה בְמַה שֶׁעָשִׂיתָ’ וּזְרֹק אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי זֶה דִּינָרִים וַאֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לָהּ: “הֵן, טוֹבָה הַעֵצָה”. נָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ אֶל הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים וְהוֹדִיעַ לָהֶם תָּכְנִיתוֹ וְהִבְטִיחַ לָהֶם שָׂכָר רָב. קִבְּלוּ דְבָרָיו וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכֵן נַעֲשֶׂה”. לְמָחֳרַת הַיוֹם אַחֲרֵי תְפִלַּת הַשַּׁחַר הָלַךְ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַקָּאצִ’י. קִבֵּל אוֹתוֹ בְכָבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ, הִפְנָה אֵלָיו פָּנָיו וְהִתְחִיל מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצַּב מִסְחָרוֹ, וּמַה מְחִיר הַסְּחוֹרוֹת הַמּוּבָאוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת לְבַגְדָּאד, וְהַסּוֹחֵר עוֹנֶה לוֹ עַל כַּל מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל. וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, כְּשֶׁבָּאוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים עִם תֻּפֵּיהֶם וַחֲלִילֵיהֶם. הֶחֱזִיק אֶחָד מֵהֶם נֵס גָּדוֹל בְּיָדָיו וְצָעַד בְּרֹאשָׁם בְּכָל מִינֵי קְרִיאוֹת וּתְנוּעוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, אָמַר הַקָּאצִ’י: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי שֵׁדִים אֵלּוּ”. צָחַק הַסּוֹחֵר וְהֶחֱרִישׁ. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לְמַעֲלַת-כְּבוֹד הַקָאצִ’י, נָשְׁקוּ אֶת יַד הַסּוֹחֵר וְאָמְרוּ: “לִבְרָכָה בֶן-דּוֹדֵנוּ. לִבֵּנוּ שָׂמֵחַ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, וְאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְאַללָּהּ, שֶׁיַּשְפִּיעַ רַק כָּבוֹד לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, זֶה שֶׁכִּבְּדָנוּ עַל-יְדֵי קִרְבָה מִשְׁפַּחְתִּית, וְנָתַן לָנוּ לִטֹּל חֵלֶק בְּדַרְגָּתוֹ וּבְמַעֲלָתוֹ הָרָמָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י דְבָרִים אֵלֶּה, נָבוֹךְ וְנֶאֱלַם, וּפָנָיו אָדְמוּ מִזַּעַם. שָׁאַל אֶת חֲתָנוֹ: “מַה פֵּרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, שֶׁאַף אֲנִי נִמְנֶה עִם סוּג זֶה? זֶה כָאן הוּא בֶן-דּוֹדִי מִצַּד אִמִּי, וְזֶהוּ בֶן-דּוֹדִי מִצַּד אָבִי. אָנֹכִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי, כְּמוּבָן, נִמְנֶה עַל הַסּוֹחֲרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, הֶחֱוִיר הַקָּאצִ’י וְנִתְמַלֵּא צַעַר, וְאַפּוֹ בָעַר בּוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ מִזַּעַם. אָמַר לוֹ לַסּוֹחֵר: “יִשְׁמֹר אַללָּהּ מִהְיוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבַּת קָאצִ’י-הַמַּאֲמִינִים תְּהִי אֵצֶל אִישׁ הַנִּמְנֶה עַל הָרַקְדָּנִים, וּמִמּוֹצָא שָׁפֵל כָּזֶה? חֵי אַללָּהּ, אִם אֵין אַתָּה נִפְרָד מִמֶּנָּה כְרֶגַע, הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהַלְקוֹת אוֹתְךָ וּלְחָבְשְׁךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים לְעוֹלָם, עַד יוֹם מוֹתְךָ. אִלּוּ יָדַעְתִּי קֹדֶם לָכֵן, שָׁאַתָּה נִמְנֶה עַל אֲנָשִׁים אֵלּוּ כָאן, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ לָגֶשֵׁת אֵלַי, וַאֲפִילוּ לִירֹק בְּפָנֶיךָ לֹא הָיִיתִי יוֹרֵק. הֲרֵי אִי-אַתָּה אֶלָּא כֶלֶב טָמֵא אוֹ חֲזִיר”. דְּחָפוֹ מִמּוֹשָׁבוֹ בְרַגְלוֹ, וּפָקַד עָלָיו לֹאמַר מַאֲמַר-הַגִּרוּשִׁין כְּהִלְכַת הָאִסְלָאם. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הֱוֵה מָתוּן אֲדוֹנִי, שֶׁכֵּן אַללָּהּ מָתוּן הוּא וְאֵינוֹ פָזִיז. אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתִּי, גַּם אִם אֶת מַלְכוּת עִרָאק אַתָּה נוֹתֵן לִי”. הָיָה הַקָּאצִ’י אוֹבֵד-עֵצוֹת, וְנוֹכַח שֶׁאֵין לְהַכְרִיחַ לְפִי הַחוֹק הַקָּדוֹשׁ. פִּתָּה אוֹתוֹ בְרַכּוֹת יוֹתֵר וְאָמַר לוֹ: “חוּסָה עַל כְּבוֹדִי,שֶׁיָּחוּס אַללָּהּ עַל כְּבוֹדְךָ; אִם אֵין אַתָּה נִפְרָד מֵאִתָּהּ, הֲרֵי תְהֵא חֶרְפָּה זוֹ דְבֵקָה בִי לְעוֹלָמִים”. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה תָקְפָה אוֹתוֹ שׁוּב חֲמָתוֹ וְצָעַק: “אִם אִי אַתָּה נִפְרָד מִמֶּנָּה בְרָצוֹן, הֲרֵינִי מְצַוֶּה מִיָּד לְהַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ, וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵי זֶה יַד בְּנַפְשִׁי; מוּטַב בְּאֵשׁ-גֵּיהִנֹּם מֵאֲשֶׁר בְּחֶרְפָּה”. הִרְהֵר הַסּוֹחֵר רֶגַע קָט, אַחֲר כָּךְ אָמַר אֶת מַאֲמַר-הַגֵּרוּשִׁין מֵאִשְׁתּוֹ כַהֲלָכָה. וְכָךְ חִלֵּץ עַצְמוֹ עַל-יְדֵי תַחְבּוּלָה זוֹ מִן הַפֻּרְעָנוּת, וְחָזַר מִיָּד אֶל חֲנוּתוֹ. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר נָשָׂא לְאְשָּׁה אוֹתָהּ עַלְמָה, שֶׁהֶעֱרִימָה עָלָיו בְּעָרְמָתָהּ. הִיא הָיְתָה בַת שֵׁיךְ הַנַּפָּחִים, וְחַי עִמָּה חַיֵּי שָׂשׂוֹן וְהָדָר וָאשֶׁר. הַשֶּׁבַח לְאַללָּהּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי הַזְּקֵנִים הַנְּבָלִים

סִּפְּרוּ שֶׁהָיְתָה בִזְמַנִּים קַדְמוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶחָלְפוּ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת דָּת וִירֵאַת-אֱלֹהִים, יוֹצֵאת כָּל יוֹם לְבֵית-הַתְּפִלָּה. וְהָיָה לְצַד אוֹתוֹ בֵית-תְּפִלָּה גַּן. וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לְבֵית-הַתְּפִלָּה, הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ גַן לְהִתְרַחֵץ בּוֹ כַדָּת לַתְּפִלָּה. וְהָיוּ בַגָּן שְׁנֵי זְקֵנִים הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ. דָּבַק לִבָּם שֶל שְׁנֵי הַזְּקֵנִים לְאַהֲבָה בְּאוֹתָה אִשָּׁה וּפִתּוּ אוֹתָהּ לְחֵטְא, וְסֵרְבָה. אָמְרוּ לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ נִשְמַעַת לָנוּ, הֲרֵי אָנוּ מְעִידִים בָּךְ שֶׁזָּנִית”. אָמְרָה לָהֶם הָאִשָּׁה: “רַב לִי בֵאלֹהִים לְשָׁמְרֵנִי מִפְּנֵי רָעַתֶּכם”. פָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הַגַּן וְצָעֲקוּ. בָּאוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי-אָדָם מִכָּל מָקוֹם, וְאָמְרוּ לָהֶם: “מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לָהֶם: “מָצָאנוּ אִשָׁה זוֹ עִם בָּחוּר שֶׁעָשָׂה תוֹעֵבָה עִמָּהּ, וְנִמְלַטַ הַבָּחוּר מִיָּדֵינוּ”. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים נוֹהֲגִים בְּאוֹתוֹ זְמַן לְהַעֲמִיד אֶת מִי שֶׁזָּנָה שְׁלשָה יָמִים לְיַד עַמּוּד הַקָּלוֹן וּלְהַכְרִיז עָלָיו וְלִרְגֹּם אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה. הִכְרִיזוּ עָלֶיהָ שְׁלשָׁה יָמִים בִּדְבָר הַתּוֹעֵבָה שֶׁעָשְׂתָּה, וְהָיוּ שְׁנֵי הַזְּקֵנִים נִגָּשִׁים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם וְשָמִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשָׁהּ וְאוֹמְרִים לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד עָלַיִךְ עָנְשׁוֹ”. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לְרָגְמָהּ, הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם דָּנִיאֵל, וְהוּא אָז בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה – תְּפִלַּת אֱלֹהִים וּבִרְכָתוֹ עַל נְבִיאֵנוּ וְעָלָיו. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהִשִּׂיגָם, וְאַמר: “אַל תִּהְיוּ אָצִים לִרְגֹּם אוֹתָהּ עַד שֶׁאֶשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם”. הִצִּיבוּ לוֹ כִּסֵּא, יָשַׁב עָלָיו וְהִפְרִיד בֵּין שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְרִיד בֵּין הָעֵדִים, וְאָמַר לְאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם: “מָה רָאִיתָ?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶׁקָּרָה. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּגָן אֵרַע זֶה”? אָמַר לוֹ: “בְּצַד מִזְרָח תַּחַת עֵץ אַגָּסִים”. אַחַר כָּךְ חָקַר אֶת הַשֵּׁנִי בְמַה שֶׁרָאָה, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאֵרַע. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַגָּן?” אָמַר לוֹ: “בְּצַד מַעֲרָב תַּחַת עֵץ תַּפּוּחַ”? וְהָיָה כָל זֶה כְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת נוֹשֵׂאת רֹאשָׁהּ וְיָדֶיהָ לַשָּׁמַיִם וּמִתְפַּלֶּלֶת אֶל אֱלֹהִים לְהַצִּילָה. הוֹרִיד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בָּרָק מִן הָעֹנֶשׁ, וְשָׂרַף אֶת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהֶרְאָה אֱלֹהִים צִדְקַת הָאִשָּׁה. וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן בַּנִּפְלָאוֹת שֶׁאֵרַע לִנְבִיא אֱלֹהִים דָּנִיאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְהַבֵּדוּאִי הַזָּקֵן

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יָצָא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הוּא וְאַבּוּ יַעֲקוּבּ רֵעֵהוּ לְמִשְׁתֶּה וְאַבּוּ גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְאַבּוּ נֻוָאס, וְהָיוּ בַמִּדְבָּר. רָאוּ זָקֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב כָּפוּף עַל חֲמוֹרוֹ. אָמַר לוֹ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְגַ’עְפָר: “שְׁאַל זָקֵן זֶה, מֵהֵיכָן הוּא?” אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “מֵאַיִן בָּאתָ?” אָמַר לוֹ: “מִבָּצְרָה”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַ’עְפָר שְׁאָלוֹ: “מֵהֵיכָן בָּאתָ?” וְאָמַר לוֹ: “מִבָּצְרָה”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וּלְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ?” אָמַר לוֹ: “לְבַגְדָאד”. אָמַר לוֹ: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בָהּ?” אָמַר לוֹ “אֲחַפֵּשׂ תְּרוּפָה לְעֵינִי”. אָמַר לוֹ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְגַ’עְפָר: “הִתְלוֹצֵץ בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי מִתְלוֹצֵץ בּוֹ, אֶשְׁמַע מִפִּיו מַה שֶּׁלֹּא יִיטַב בְּעֵינַי”. אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתִּתְלוֹצֵץ בּוֹ”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר לַזָּקֵן: “אִם אֲנִי רוֹשֵׁם לְךָ תְרוּפָה, מַה הוּא שָׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לִי בְעַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִגְמֹל לְךָ בַּעֲדִי בְּטוֹב מִזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַקְשֵׁב אֵלַי שֶׁאֶרְשֹׁם לְךָ תְרופָה זוֹ, שֶׁאֵינִי רוֹשֵׁם אוֹתָהּ לְשׁוּם אָדָם זוּלָתֶךְ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “קַח לְךָ שָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִנְּשִׁיבַת הָרוּחַ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִקֶּרֶן אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִזַּהֲרוּרֵי הַיָּרֵחַ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מֵאוֹר הַנֵּר וּבְלֹל אוֹתָם יַחְדָּו, וְהַנַּח אוֹתָם בָּרוּחַ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַחַר-כָּךְ שִׂים אוֹתָם תּוֹךְ מַכְתֵּשׁ שֶׁאֵין לוֹ תַּחְתִּית וּכְתֹשׁ אוֹתָם שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַחֲרֵי שֶׁכָּתַשְׁתָּ אוֹתָם שִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ קְעָרָה נְקוּבָה, וְהַנַּח אֶת הַקְּעָרָה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּרוּחַ, אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְפוּאָה זוֹ בְכָל יוֹם, יוֹם יוֹם שְׁלשָׁה קֳרָטִים, וְהַמְשֵׁךְ בְּכָךְ זְמָן שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְתִתְרַפֵּא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר, הִתְפַּרְקֵד עַל חֲמוֹרוֹ וְיָרַק בְּפָנָיו שֶׁל גַ’עְפָר, וְאָמַר לוֹ: "קַח אֶת זֶה תַשְׁלוּם עַל שֶׁרָשַׁמְתָּ לִי תְרוּפָה זוֹ, וּכְשֶׁאֶשְׁתַּמֵשׁ בָּהּ וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בְּרִיאוּת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ נַעֲרָה שֶׁתְּשַׁמֶּשְׁךָ בְּחַיֶּיךָ שִׁמּוּשׁ שֶׁיְּקַצֵּר בּוֹ אֱלֹהִים אֶת יָמֶיךָ. וּכְשֶׁתָּמוּת, וְיָחִישׁ אֱלֹהִים לְהַכְנִיס נִשְׁמָתְךָ בְּגֵיהִנֹּם, תְּכַסֶּה אֶת פָּנֶיךָ בִּגְלָלִים מֵהִתְאַבְּלָהּ עָלֶיךָ, וּתְקוֹנֵן וְתַכֶּה עַל פָּנֶיהָ וְתֵאָנַח וְתֹאמַר בְּאַנְחָתָהּ: “הוֹי זְקַן-תַּיִשׁ, מַה נּוֹאַל הָיָה זְקָנְךָ”. צָחַק הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לָתֵת לְאוֹתוֹ אָדָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים.

וּמִמַה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַכַּלִיף עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ וְהַבְּדוּאִי הַצָּעִיר

סִפֵּר הַשָּׁרִיף חֻסַיְן אִבְּן רַיָּאן, שֶׁנְּשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ, הָיָה יוֹשֵׁב בְּאַחַד הַיָּמִים לִשְׁפֹּט בֵּין בְּנֵי-אָדָם. וְלָדוּן בֵּין הַנְּתִינִים, וְאֶצְלוֹ הַנִּכְבָּדִים בַּחֲבֵרָיו מִבְּנֵי הַדַּעַת וְהַצֶּדֶק. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּא אֵלָיו בָּחוּר מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבַּחוּרִים וּבְגָדָיו נָאִים, וְנִדְבְּקוּ בוֹ שְׁנֵי בַּחוּרִים מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבַּחוּרִים, וּמְשָׁכוּהוּ שְׁנֵי הַבַּחוּרִים בְּצַוָּארוֹנוֹ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ. הִסְתַּכֵּל בָּהֶם נְשִיא-הַמַּאֲמִינִים וְצִוָּם לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ, וְצִוָּה עָלָיו לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְאָמַר לִשְׁנֵי הַבַּחוּרִים: “מָה עִנְיַנְכֶם עִמּוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנַחְנוּ שְׁנֵי אַחִים מֵרֶחֶם, אָב אֶחָד לָנוּ וָאֵם, וּבְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כֵּנִים. וְהָיָה לָנוּ אָב זָקֵן, מַעֲשָׂיו בְּדַעַת מְתַכֵּן, בַּשְּׁבָטִים מְהֻלָּל, וּמִן הַמְגֻנֶּה נִבְדָל, יָדוּעַ בְּמִדּוֹתָיו עָלָה עָל. בִּהְיוֹתֵנוּ קְטַנִים גִּדְּלָנוּ, וּבְגָדְלֵנוּ הוֹן כָּל טוּב הִנְחִילָנוּ…”


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים אָמְרוּ לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: "הָיָה לָנוּ אָב זָקֵן, מַעֲשָׂיו בְּדַעַת מְתַכֵּן, בַּשְּׁבָטִים מְהֻלָּל וּמִן הַמְּגֻנֶּה נִבְדָּל, יָדוּעַ בְּמִדּוֹתָיו עָלָה עָל, בִּהְיוֹתֵנוּ קְטַנִּים גִּדְּלָנוּ, וּבְגָדְלֵנוּ כָּל טוּב הִנְחִילָנוּ, הָיָה כְּלִיל הַמַּעֲלוֹת וְהַפְּאֵר, וּבְצֶדֶק אָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:

אָמְרוּ: “אַבּוּ אַלצַּקְר מִשַּׁיְבָּאן?” וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

לֹא וָלֹא, חַי אָנִי; וְאוּלָם לוֹ יִתְיַלֵּד שַׁיְבָּאן.

כַּמָּה אָבוֹת עָלוּ עָל בִּכְבוֹד בֵּן מִצֶאֱצָאֵיהֶם,

כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל-יְדֵי שְׁלִיחַ-אַללָּה עַדְנָאן",4

יָצָא יוֹם אֶחָד אֶל גַּנּוֹ לְטַיֵּל בֵּין עֵצָיו וְלִקְטֹף מִבְּשִׁילֵי פֵרוֹתָיו, וְהָרַג אוֹתוֹ בָּחוּר זֶה, וְסָר מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וַהֲרֵי אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לְהַעֲנִישׁוֹ כְפִשְׁעוֹ, וּלְשָׂפְטוֹ כְמִצְוַת אֱלֹהִים". נָתַן עֹמָר בַּבָּחוּר עֵינַיִם מַבְהִילוֹת וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִפִּי שְׁנֵי נְעָרִים אֵלֶּה אֶת דִּבְרֵיהֶם, וּמַה תֹּאמַר אַתָּה תְּשׁוּבָה לְכָךְ?” וְהָיָה אוֹתוֹ בָחוּר בַּעַל רוּחַ אַבִּירָה וְלָשׁוֹן מְהִירָה, וּכְבָר פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַפַּחַד, וְהֵסִיר לְבוּשׁ הַחֲרָדָה אִתָּם יַחַד. חִיֵּךְ וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן צַחוֹת וְקִדֵּם אֶת פְּנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְיָפוֹת מִן הַבְּרָכוֹת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חֵי-אֱלֹהִים כְּבָר הִקְשַׁבְתִּי לְטַעֲנָתָם, וֶאֱמֶת נָכוֹן דִּבְרָתָם, כְּשֶׁהִגִּידוּ מַה שֶׁקָּרָה, וּדְבַר אֱלֹהִים הוּא גְזֵרָה נִגְזָרָה5, וְאוּלָם אֲסַפֵּר סִפּוּרִי לְפָנֶיךָ, וְהַמִּשְׁפָּט בְּיָדֶיךָ. דַּע, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי עַרְבִי טָהוֹר מִן הָעַרְבִיִּים בְּלְיִ תַעֲרֹבוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַנִּכְבָּדִים תַּחַת שְׁמֵי-עֲרָבוֹת. גָּדַלְתִּי בְתוֹךְ הַבֵּדוּאִים בַּמַּחֲנוֹת, וּפָּגְעוּ אֶת עַמִּי אֲסוֹנוֹתֹ הַשָּׁנִים הָעוֹיְנוֹת. וָאָבוֹא עַל פְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת לִשְׁכֹּן, וְאִתִּי בְנֵי-בֵיתִי וּבָנִים וָהוֹן. וָאֶהִי מְהַלֵּךְ בְּאַחַד דְּרָכֶיהָ, עוֹבֵר לְדַרְכִּי בֵּין גַּנּוֹתֶיהָ עִם גְּמַלּוֹת יְקָרוֹת עָלָיַ, חֲבִיבוֹת בְּעֵינַי, וּבְתוֹכָן גָמָל זָכָר אָצִיל מוֹצָאֵהוּ, רַב זַרְעֵהו וְיָפֶה בְמַרְאֵהוּ. הָיָה מַרְבֶּה לְהוֹלִיד מֵהֶן, וְהָיָה מְהַלֵּךְ, כְּאִלּוּ הָיָה מֶלֶךְ עֲטוּר-כֶּתֶר, בֵּינֵיהֶן. נִגְּשָׁה אַחַת הַגְּמַלוֹת אֶל גִּנַּת אָבִיהֶם, וְנִרְאוּ מִן הַקִּיר עֵצֶיהָ. נָטְלָה מִמֶּנּוּ בְשִׂפְתוֹתֶיהָ, וְאולָם אָנֹכִי גֵּרַשְׁתִּיהָ מֵאוֹתוֹ גַן, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַזָּקֵן מִתּוֹךְ פִּרְצָה שֶׁבְּאוֹתוֹ קִיר, וּבְרוּחַ זַעֲמוֹ גִּצִּים יִזְרֶה וְיִיר; אֶבֶן בְּיַד יְמִינוֹ, וְהוּא מִתְנַדְנֵד כְּלַיִשׁ בְּבוֹאוֹ. הִכָּה אֶת הַגָּמָל בָּאֶבֶן הַהִיא וַהֲרָגוֹ, מִשּׁוּם שֶׁפְּגָעוֹ בְמָקוֹם מְסֻכָּן בְּגוּפוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגָּמָל נוֹפֵל מֵת עַל יָדִי, וְהִרְגַּשְׁתִּיִ בְּלִבִּי שֶׁכְּבָר נִתְלַקְּחוּ גַחֲלֵי זַעַם, נָטַלְתִּי אוֹתָה אֶבֶן בְּעַצְמָהּ וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ בָּהּ. וְהָיְתָה זֹאת הַסִּבָּה לְמוֹתוֹ, וּמָצָא גְמוּל רֹעַ פְּעֻלָּתוֹ, וְהָאִישׁ נֶהֱרַג בַּאֲשֶׁר הָרַג בּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה בְּפָגְעָהּ בוֹ, וְצָרַח צְרָחָה בִּכְאֵבוֹ. אַצְתִּי לָלֶכֶת מִמְּקוֹמִי, וּמִהֲרוּ אֵלַי שְׁנֵי בַחוּרִים אֵלֶּה וּתְפָשׂוּנִי, וְאֵלֶיךָ הֱבִיאוּנִי, וּלְפָנֶיךָ הֶעֲמִידוּנִי”. אָמַר לוֹ עֹמָר – יִרְצֶנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: "כְּבָר הוֹדֵיתָ בְמַה שֶּׁהֶאֱשִׁימוּךָ, וְאִי-אֶפְשָׁר לְשַׁחְרְרֶךָ, וְהַחוֹבָה לְהַעֲנִישְׁךָ כַּמִּשְׁפָּט, וְאֵין כָּל מִפְלָט6. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “שָׁמַעְתִּי וּמְקַבֵּל אֲנִי מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאִמָאם, וּמְרֻצֶּה אֲנִי בְמַה שֶׁחִיְּבַנִי בוֹ חֹק הָאִסְלָאם. וְאוּלָם לִי אָח קָטָן וְהָיָה לוֹ אָב זָקֵן, שֶׁיִּחֵד לוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ הוֹן כַּבִּיר וְזָהָב לְמַכְבִּיר וּמָסַר עִנְיָנוֹ לִי, וְהֵעִיד אֶת אֱלֹהִים וְאָמַר: ‘זֶה לְאָחִיךָ בְּיָדְךָ, שָׁמְרֵהוּ אֶצְלְךָ’. לָקַחְתִּי אוֹתוֹ הוֹן מִמֶּנוּ וּטְמְנַתִּיו, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו אֶלָא אָנִי, וְאִם אַתָּה שׁוֹפֵט עַכְשָׁו בַּהֲרִיגָתִי, יֵלֵךְ הַהוֹן, וְתִהְיֶה אַתָּה הַסִּבָּה לַאֲבֵדָתוֹ, וְיִתְבָּעֲךָ הַקָּטָן לְמִשְׁפָּט בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים בֵּין בְּרִיוֹתָיו. וְאוּלָם אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי שְׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים, אֲמַנֶּה אַפִּיטְרוֹפּוֹס לַנַּעַר הַתָּמִים וְאֶחְזֹר, וְאֶת הַמֻּטָּל עָלַי אַשְׁלִים, וְיֵשׁ לִי מִי שֶׁיַּעֲרֹב אוֹתִי עַל אֵלֶּה הַדְּבָרִים”. הִרְכִּין נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים רֹאשׁוֹ. אַחַר-כָּך הִתְבּוֹנֵן בַּנִּמְצָאִים שָׁם, וְאָמַר: “מִי יַעֲרֹב לִי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁיַחֲזֹר בָּזֶה?” הִתְבּוֹנֵן הַבָּחוּר בִּפְנֵי כָּל הַיּוֹשְׁבִים בַּמּוֹשָׁב, וְרָמַז עַל אַבּוּ-דַ’ר7 מִתּוֹךְ כָּל הַנִּמְצָאִים, וְאָמַר: “זֶה יִהְיֶה אַחֲרַאי לִי וְיַעַרְבֵנִי”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבָּחוּר רָמַז עַל אַבּוּ-דַ’ר וְאָמַר: “זֶה יִהְיֶה אַחֲרַאי לִי וְיַעַרְבֵנִי”. אָמַר לוֹ עֹמָר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “אַבּוּ-דַ’ר, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא דוֹבֵר וְתַעֲרֹב אוֹתוֹ לִי, שֶׁהַבָחוּר חוֹזֵר?” אָמַרַ לוֹ: “הֵן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים. עָרֵב אֲנִי אוֹתוֹ שֶׁהוּא חוֹזֵר עַד לִשְלשָׁה יָמִיִם”. הִסְכִּים לְכָך וְנָתַן רְשׁוּת לַבָּחוּר לָלֶכֶת. כְּשֶׁנִּגְמַר הַזְּמַן שֶׁנִּתַּן לוֹ שְׁהוּת, וְכִמְעַט עָבַר אוֹ עָבַר לְגַמְרֵי, וְלֹא בָא הַבָּחוּר לְמוֹשַׁב עֹמָר, וְחַבְרֵי שְׁלִיחַ אַללָּהּ סְבִיבוֹתָיו כַּכּוֹכָבִים סְבִיב הַיָּרֵחַ, וְאַבּוּ-דַ’ר שָׁם, וְהַתּוֹבְעִים מְצַפִּים – אָמְרוּ הַשְּנַיִם: “הֵיכָן הַחַיָּב, אַבּוּ-דַ’ר, וְכֵיצַד חֲזִירָתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּרַח וְעָבַר? וְאוּלָם אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ זָזִים מִן הַמָּקוֹם עַד שָׁאַתָּה מְבִיאוֹ אֵלֵינוּ, נִקְמָתֵנוּ בוֹ לִנְקֹם”. אָמַר אַבּוּ-דַ’ר: “נִשְׁבַּעְתִּי בַאֲמִתּוּת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאִם יַעֲבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים וְלֹא יוֹפִיעַ הָעֶלֶם, אֲמַלֵּא חוֹבַת הָאַחֲרָיוּת וְאֶמְסֹר עַצְמִי לָאִמָאם”. אָמַר עֹמָר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “אִם יִתְאַחֵר הַבָּחוּר, אֶעֱשֶׂה בְּאַבּוּ-דַ’ר כַּאֲשֶׁר שָׁפַט חֹק הָאִסְלָאם”. נִגְּרוּ דִמְעוֹת הַנִּמְצָאִים וְנִשְּׂאוּ אַנְחוֹת הָרוֹאִים וְנִתְרַבָּה הַשָּׁאוֹן, וְהִצִּיעוּ גְדוֹלֵי חַבְרֵי-הַנָּבִיא לִפְנֵי שְׁנֵי הַבַּחוּרִים לָקַחַת כֹּפֶר לָנֶפֶשׁ, וְלִזְכּוֹת בְּתוֹדָה מֵהַכֹּל, וְסֵרְבוּ וְלֹא קִבְּלוּ כְלוּם אֶלָּא לָקַחַת נָקָם. וּבְעוֹד הָאֲנָשִׁים סוֹעֲרִים וְסוֹאֲנִים מִצַּעֲרָם עַל אַבּוּ-דַ’ר, וְהִנֵּה קָרַב הָעֶלֶם וּבָא וְעָמַד לִפְנֵי הָאִמָאם, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בַּיָּפֶה שֶׁבַּשְּׁלוֹמוֹת, וּפָנָיו מַזְהִירִים וְנוֹטְפִים טִפּוֹת זֵעָה כַּפְּנִינִים, וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר מָסַרְתִּי אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי דוֹדָיו, אֲחֵי-אִמּוֹ, וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת עִנְיָנוֹ, וְהִגַּדְתִּי לָהֶם בִּדְבַר הוֹנוֹ. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי בְעֶצֶם שְׁעַת-הַצָּהֳרַיִם בַּחֹם, וַהֲרֵינִי נֶאֱמָן בִּדְבָרִי כְּמִשְׁפַּט בֶּן-חוֹרִין, הַיּוֹם”. הִתְפַּלְאוּ בְנֵי-הָאָדָם עַל יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ, וְגִשְׁתּוֹ לַמָּוֶת וְעֹז רוּחֹו. אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “כַּמָה אָצִיל אַתָּה בַבַּחוּרִים, בָּחוּר, שׁוֹמֵר עַל כְּבוֹדְךָ וְנֶאֱמָן בְּדִבּוּר הַדָּבוּר”. אָמַר הַבָּחוּר: “כְּלוּם לֹא נִתְבָּרֵר לָכֶם, שֶׁבְּבוֹא שְׁעַת הַמָּוֶת לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנוּ אֶחָד? וְאָכֵן מִלֵּאתִי דְבָרִי לְבַל יֹאמְרוּ: 'אָפֵס אֵמוּן מֵאָדָם וְאָבַד”. אָמַר אַבּוּ-דַ’ר: "נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר עָרַבְתִּי אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה עַם הוּא, וְלִפְנֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא רְאִיתִיהוּ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר סָר מִכָּל הַנִּמְצָאִים וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר: ‘זֶה יַעַרְבֵנִי וִיהִי לִי אַחֲרַאי’, לֹא טוֹב בְּעֵינַי לְהָשִׁיב פָּנָיו, וּמֵאַנְתִּי מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד לְהַכְזִיב תִּקְווֹתָיו, בְּשָׁעָה שֶלֹּא הָיָה בָהֵעַנוּת לוֹ כָּל פַּחַד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: ‘אָבְדָה נְדִיבוּת מִכָּל הָאָדָם יָחַד’. אָמְרוּ שְׁנֵי הַבַּחוּרִים: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר מָחַלְנוּ לְבָחוּר זֶה עַל דַּם אָבִינוּ, אַחֲרֵי הֲמִירוֹ אֶת עֶצֶם הַבְּדִידוּת בְּרֵעוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'חֶסֶד אָפֵס וָתַּם מִבְּנֵי-אָדָם”. שָׂמַח הָאִמָאם עַל שֶׁסָּלְחוּ לַבָּחוּר, וְעַל יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ בַדִּבּוּר הַדָּבוּר, וְהִלֵּל אֶת רֶגֶשׁ כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַבּוּ-דַ’ר וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְנָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו אִשּׁוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַבַּחוּרִים לְמַעֲשֶׂה הַחֶסֶד וְשִׁבַּח אוֹתָם וְהוֹדָה לָהֶם, וְהֵבִיא דֻגְמָה מִדִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, לוֹ תְּשֻׁלָּם;

לֹא תֹאבַד טוֹבָה בֵין אֱלֹהִים וּבֵין הָאָדָם.

אַחַר-כָּךְ הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶם לְשַׁלֵּם לָהֶם כֹּפֶר נֶפֶשׁ אֲבִיהֶם מֵאוֹצַר-הַמַּלְכוּת. אָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר מָחַלְנוּ לוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים הַנָּדִיב וְהַנַּעֲלֶה”. וְזֶה אֲשֶׁר כַּוָּנָתוֹ כָזֹאת, לֹא יְבַקֵּשׁ אַחֲרֵי הֲטִיבוֹ הַכָּרַת-טוֹבָה וְתוֹדוֹת.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמַאֲמֲוּן וְהַפִּירָמִידוֹת

סִפְּרוּ שֶׁאַלְמַאֲמוּן בֶּן הָארוּן אַלרְרַשִׁיד כְשֶׁנִּכְנַס לְאַלְקָאהִרָה שֶׁל מִצְרַיִם, יִשְׁמְרֶנָּהּ אֱלֹהִים, בִּקֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת הַפִּירָמִידוֹת, כְּדֵי לָקַחַת מַה שֶּׁבְּתוֹכָן. כְּשֶׁנִּסָּה לְהָרְסָן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ עִם כָּל הִתְאַמְּצוּתוֹ לְהָרְסָן וְלַמְרוֹת מַה שֶׁהוֹצִיא עַל כָּךְ מָמוֹןֹ רַב.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַלְמַאֲמוּן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהָרְסָן עִם כָּל הִתְאַמְּצוּתוֹ וְלַמְרוֹת מַה שֶּׁהוֹצִיא עַל כָּךְ מָמוֹן רָב. וְאוּלָם פָּרַץ בְּאַחַת מֵהֶן פִּרְצָה כְגֹדֶל הַחַלּוֹן. אָמְרוּ שֶׁאַלְמַאֲמוּן מָצָא בְפִרְצָה זוֹ שֶׁפָּתַח, מִן הַהוֹן בְּעֶרֶךְ זֶה שֶׁהוֹצִיא עַל פְּתִיחָתָהּ לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָחוֹת. תָּמַהּ עַל-כָּךְ אַלְמַאֲמוּן. לָקַח מַה שֶּׁהָיָה שָׁם וְחָזַר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בְדַעְתּוֹ. וְהַפִּירָמִידוֹת שָׁלשׁ הֵן, וְהֵן מִפִּלְאֵי-הָעוֹלָם. אֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כְּמוֹתָן לְתִכּוּן בִּנְיָנָן וְלִשְׁלֵמוּתוֹ וְגָבְהוֹ. וְזֶהוּ שֶׁהֵן בְּנוּיוֹת סְלָעִים עֲצוּמִים. וְהָיוּ הַבּוֹנִים שֶׁבָּנוּ אוֹתָן, נוֹקְבִים אֶת הָאֲבָנִים בִּשְׁנֵי צִדֵּיהֶן וְשָׂמִים בָּזֶה קָנִים שֶׁל בַּרְזֶל יְשָׁרִים וְנוֹקְבִים אֶת הָאֲבָנִים הָאֲחֵרוֹת וְשָׂמִים אֶת קְצוֹת הַקָּנִים בָּהֶן, וּמַתִּיכִים עוֹפֶרֶת וְשָׂמִים אוֹתָהּ עַל הַקָּנִים. וְכָל זֶה עַל-פִּי מַתְכֹּנֶת הַהַנְדָּסָה עַד שֶׁנִּשְׁלַם בִּנְיָנָן, וְהִגִּיעַ שִׂיאָהּ שֶׁל כָּל פִּירָמִידָה מֵאָה אַמָּה בַאֲוִיר, בָּאַמָּה הַנְּהוּגָה בְאוֹתוֹ זְמָן. וְהֵן מְרֻבָּעוֹת בְּכָל צְדָדֵיהֶן עוֹלוֹת בְּמִדְרוֹן, בְּשִׁפּוּעַ מִלְּמַטָּה לְמַעֲלָה וּמִדַּת כָּל אַחַת מֵהֶן לְרַגְלֵיהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה. וְאוֹמְרִים הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁבְּתוֹךְ הַפִּירָמִידָה הַמַּעֲרָבִית שְׁלשִׁים בָּתֵּי-אוֹצָר מֵאַבְנֵי הַחַלָּמִישׁ הַמְּגֻוָּנִים, מְלֵאִים אַבְנֵי-חֵן יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ וְהוֹן עָצוּם וְאַנְדַּרְטוֹת נִפְלָאוֹת וְכֵלִים וּכְלֵי-זַיִן מְפֹאָרִים, שֶׁמָּשְׁחוּ אוֹתָם בְּמִשְׁחָה מְתֻכֶּנֶת בְּחָכְמָה שֶׁלֹּא תָסוּר עַד תְּחִיַּת-הַמֵּתִים. וּבָהּ זְכוּכִית הַמִּתְקַפֶּלֶת מִבְּלִי לְהִשָּׁבֵר, וּמִינֵי סַמְמָנִים מֻרְכָּבִים וַעֲסִיסִים מְתֻכָּנִים. וּבַפִּירָמִידָה הַשְּׁנִיָּה דִבְרֵי-הַקּוֹרוֹת שֶׁל הַחַרְטֻמִּים כְּתוּבִים עַל לוּחוֹת חַלְמִישׁ-צוּר, לְכָל אֶחָד מֵהַחַרְטֻמִּים לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת מְתֻכָּן בְּחָכְמָה, וְרָשׁוּם עַל אוֹתוֹ לוּחַ מִפְלְאוֹת מַעֲשָׂיו וּמִפְעָלָיו. וּבַכְּתָלִים צוּרוֹת בְּנֵי-אָדָם כָּאֱלִילִים הָעוֹשִׂים בִּידֵיהֶם כָּל מִינֵי אֳמָנוּת, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל מוֹשָׁבָם. וּלְכָל פִּירָמִידָה מֵאֵלֶּה סוֹכֵן-אוֹצָר שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, וְהַשּׁוֹמְרִים יִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶן עַד קֵץ כָּל הָעִתִּים מִפִּגְעֵי הַמְּאֹרָעוֹת. וּמִפְלְאוֹת הַפִּירָמִידוֹת הֵבִיאוּ בִמְבוּכָה אֶת גְּדוֹלֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַבִּינָה, וּכְבָר הִרְבּוּ הַמְשׁוֹרְרִים בְּתֵאוּרָן, וְלֹא מְעַטָה הִיא הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתַּשִּׂיג מֵהֶם. וּמֵהֶם דִבְרֵי הָאוֹמֵר:

הַמְּלָכִים בְּבַקְּשָׁם לְהָקִים זִכְרָם

אַחֲרֵיהֶם, הִנֵּה בִלְשׁוֹן בִּנְיָנָם.

כְּלוּם לֹא תִּרְאֶה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ הַפִּירָמִידוֹת,

וְלֹא נִשְׁתַּנוּ עַל-יְדֵי פִגְעֵי הַמְּאוֹרָעוֹת?

וְדִבְרֵי שֵׁנִי:

הַבֵּט אֶל הַפִּירָמִידוֹת וּשְׁמַע מֵהֶן דָבָר,

יְסַפְּרוּ עַל אֹדוֹת הַזְּמָן אֲשֶׁר עָבָר.

אִלּוּ הָיָה הַדִּבֵּר בָּהֶן, לָנוּ הִגִּידוּ דְבָרָן,

בַּאֲשֶׁר פָּעַל בָּרִאשׁוֹנִים וּבָאַחֲרוֹנִים הַזְּמָן.

וְדִבְרֵי אַחֵר:

יְדִידִי, הֲיֵשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם בִּנְיָן,

יִדְמֶה לְפִירָמִידוֹת אַלְקָאהִרָה בְּשִׁכְלוּלָן?

בִּנְיָן מִפָּנָיו הַזְּמָן יֶחֱרַד,

בְּעוֹד כֹּל בָּעוֹלָם מִפְּנֵי הַזְמָן יִפְחַד.

יִתְעַנֵּג עַל מִפְלְאוֹת בִּנְיָנָן מַבָּטִי,

אַךְ לֹא תָנִיחַ הַכַּוָּנָה בָהֶן דַּעְתִּי.

וְאָמַר אַחֵר:

הֵיכָן זֶה אֲשֶׁר הַפִּירָמִידוֹת מִיסוּדָתוֹ?

מָה עַמּוֹ וּמַה יּוֹמוֹ וּמַה קְּבוּרָתוֹ?

יִשָּׁאֵר אַחֲרֵי בְעָלָיו בְּשַׁעְתּוֹ, הַמִּפְעָל,

וְאֹתָם יַשִּׂיג הַמָּוֶת וְנָפְלוּ חָלָל.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָר


 

סִפּוּר הַגַּנָּב וְהַסּוֹחֵר

הָיָה אָדָם גַּנָּב, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיְתָה תְשׁוּבָתוֹ כֵנָה. פָּתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁהָיָה מוֹכֵר בָּהּ אֲרִיגִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁסָּגַר אֶת חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. בָּא אַחַד הַגַּנָּבִים הָעֲרוּמִים, שֶׁשִׁוָּה לְעַצְמוֹ דְמוּת מַרְאֵה בַעַל הַחֲנוּת, וְהוֹצִיא מִשַּׁרְווּלוֹ מַפְתֵּחוֹת, וְהָיָה זֶה בַּלַיְלָה, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק: “לֵך וְהַדְלֵק לִי נֵר זֶה”, נְטָלוֹ מִמֶּנוּ הַשּׁוֹמֵר וְהָלַךְ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשּׁוֹמֵר לָקַח מִמֶּנוּ אֶת הַנֵּר וְהָלַךְ לְהַדְלִיקוֹ. פָּתַח הַגַּנָּב אֶת הַחֲנוּת וְהִדְלִיק נֵר אַחֵר שֶׁהָיָה אִתּוֹ. כְּשֶׁבָּא הַשּׁוֹמֵר מְצָאוֹ יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת בְּיָדוֹ, וְהוּא מְעַיֵּן בּוֹ וּמְחַשֵּׁב חֶשְבּוֹנוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד לִשְׁעַת הַשַּׁחַר, אַחַר-כָּךְ אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “הָבֵא אֵלַי גַּמָּל בִּגְמַלּוֹ שֶׁיִּשָׂא לִי מִקְצַת מִן הַסְּחוֹרָה”. הֵבִיא לוֹ גַמָּל בִּגְמַלּוֹ. נָטַל לְיָדָיו אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג וְהוֹשִׁיטָן לוֹ. טָעַן אוֹתָן עַל גְּמַלּוֹ. אַחַר-כָּך נָעַל אֶת הַחֲנוּת, וְנָתַן לַשּׁוֹמֵר שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַגַּמָּל, כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר מַאֲמִין שֶׁהוּא בַעַל הַחֲנוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִבְהִיר הַיּוֹם, בָּא בַעַל הַחֲנוּת. הָיָה הַשּׁוֹמֵר מְבָרְכוֹ בִּגְלַל שְׁנֵי הָאֲדַרְכְּמוֹנִים. הָיוּ דְבָרָיו מוּזָרִים בְּעֵינֵי בַעַל-הַחֲנוּת וְתָמַהּ עָלָיו. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחֲנוּת, מָצָא זִיבַת הַדֹּנַג וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת מָשְׁלָךְ. הִתְבּוֹנֵן בַּחֲנוּת וּמָצָא אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג חֲסֵרוֹת. אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “מֶה הָעִנְיָן?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה בַלַּיְלָה וּמַשָּׂאוֹ-וּמַתָּנוֹ עִם הַגַּמָּל בִּדְבַר הַחֲבִילוֹת. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁטָּעַן עִמְּךָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר”, אָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֱבִיאוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “לְאָן נָשָׂאתָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר?” אָמַר לוֹ: “לְתַחֲנָה פְלוֹנִית שֶׁלְּיַד הַנָּהָר וְטָעַנְתִּי אוֹתוֹ עַל סְפִינָה פְלוֹנִית”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ עִמִּי אֵלֶיהָ”. הָלַךְ עִמּוֹ אֵלֶיהָ, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַסְּפִינָה, וְאֵלֶּה בְעָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ לְבַעַל הַסְּפִינָה: “לְהֵיכָן הוֹבַלְתָּ אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הָאָרִיג?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּבָא אֵלַי עִם גַּמָּל, שֶׁטָּעַן אֶת הָאָרִיג עַל גְּמַלוֹ וְהָלַךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הָלַךְ”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁהוֹבִיל מֵאֶצְלְךָ אֶת הָאָרִיג”. הֵבִיא אוֹתוֹ אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “לְאָן הוֹבַלְתָּ אֶת הָאָרִיג מִן הַסְּפִינָה עִם הַסּוֹחֵר?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה”. אָמַר לוֹ: “בֹּא אִתִּי אֵלָיו וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ”. הָלַךְ עִמּוֹ הַגַּמָּל לְמָקוֹם מְרֻחָק מִן הַחוֹף. וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַחָאן שֶׁהִנִּיחַ בֹּו אֶת הָאָרִיג וְהֶרְאָה לוֹ אֶת מַחְסָנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר. נִגַּשׁ אֶל הַמַּחְסָן וּפְתָחוֹ וּמָצָא אֶת אַרְבַּע הַחֲבִילוֹת שֶׁל הָאָרִיג בְּמַצָּבָן, לֹא הֻתְּרוּ עֲדַיִן, וְהוֹשִׁיט אוֹתָם לַגַּמָּל. וְהַגַּנָּב שָׂם לִפְנֵי כֵן אֶת מַלְבּוּשׁוֹ עַל הָאָרִיג, הוֹשִׁיטוֹ בַּעַל-הָאָרִיג גַּם אוֹתוֹ לַגַּמָּל. טָעַן אֶת הַכֹּל עַל הַגָּמָל, וְנָעַל אֶת הַמַּחְסָן וְהָלַךְ עִם הַגַּמָל, וְהִנֵּה הַגַּנָּב מוֹפִיעַ לִקְרָאתוֹ. הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהוֹרִיד אֶת הָאָרִיג בַּסְּפִינָה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֱלֹהִים שׁוֹמֶרְךָ, וַהֲרֵי כְבָר לָקַחְתָּ אֲרִיגְךָ וְלֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם, תֵּן לִי אֵפוֹא מַלְבּוּשִׁי”. צָחַק עָלָיו הַסּוֹחֵר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשׁוֹ וְלֹא הִדְרִיךְ מְנוּחָתוֹ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ.

וּמִמַה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר מַסְרוּר וְאִבְּן אַלְקָארִבִּי

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נְדוּדִים קָשִׁים. אָמַר לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בֶּן יַחְיָה הַבַּרְמַכִּי: “הִנֵּה נָדְדָה שְׁנָתִי הַלַּיְלָה וְצַר חָזִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”. וְהָיָה מַסְרוּר סְרִיסוֹ עוֹמֵד לְמוּלוֹ, וְצָחַק. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “עַל מָה אַתָּה צוֹחֵק, כְּלוּם צוֹחֵק אַתָּה, מֵקֵל בִּי, אוֹ שֶׁרוּחַ שִׁגָּעוֹן נִכְנְסָה בְךָ?” אָמַר לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים…”


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר לְמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה: “כְּלוּם צוֹחֵק אַתָּה, מֵקֵל בִּי, אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּךָ רוּחַ שִׁגָּעוֹן?” אָמַר לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, נִשְׁבָּע אֲנִי בְּקִרְבַת-מִשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ לִנְשִׂיא-הַשְּׁלִיחִים, שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ רְצוֹנִי עָשִׂיתִי זֹאת. וְאוּלָם יָצָאתִי אֶמֶשׁ מִתְהַלֵּךְ מִחוּץ לָאַרְמוֹן, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחוֹפוֹ שֶׁל חִדֶּקֶל, וְרָאִיתִי אֶת בְּנֵי-הָאָדָם מִתְקָהֲלִים. עָמַדְתִּי וְרָאִיתִי אָדָם מַצְחִיק אֶת הָאֲנָשִׁים, אִבְּן אַלְקָארִבִּי שְׁמוֹ, וְנִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו בְּמַה שֶּׁאָמַר וְגָבַר עָלַי הַצְּחוֹק, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָתְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “הַבֵא אוֹתוֹ אֵלַי מִיָּד”. יָצָא מַסְרוּר אָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אִבְּן אַלְקָארִבִּי. אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וַאֲנִי מְצַיֵּת”. אָמַר לוֹ מַסְרוּר: “וְאוּלָם בִּתְנַאי שֶׁכְּשָׁאַתָּה נִכְנָס אֵלָיו, וְהוּא מֵיטִיב לְךָ בְמַשֶּׁהוּ, יְהִי לְךָ הָרֶבַע בּוֹ וְהַשְּׁאָר לִי”. אָמַר לוֹ אִבְּן אַלְקָארִבִּי: “מֶחֱצָה לְךָ וּמֶחֱצָה לִי”. אָמַר לוֹ מַסְרוּר: “לֹא”. אָמַר לוֹ אִבְּן אַלְקָארִבִּיִ: “שְׁלִישׁ לִי וּלְךָ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”. הְסִכִּים מַסְרוּר עַל כָּךְ אַחֲרֵי מַאֲמָץ רָב. קָם וְהָלַךְ עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, קִדֵּם אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַכַּלִיפוּת וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “אִם אֵין אַתָּה מַצְחִיק אוֹתִי, מַכֶּה אֲנִי אוֹתְךָ בְתַרְמִיל זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים”. אָמַר אִבְּן אַלְקָארִבִּי בְּלִבּוֹ: “וּמָה הֵם לִי שָׁלשׁ מַכּוֹת בְּתַרְמִיל, בְשָׁעָה שֶׁמַּלְקוֹת בְּשׁוֹט אֵינָן מַזִּיקוֹת לִי”, שֶׁהָיָה מְדַמֶּה שֶׁהַתַּרְמִיל רֵיק. דִּבֵּר דְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים גַּם אֶת הַכּוֹעֵס כַּעַס קָשֶׁה, וְסִפֵּר כָּל מִינֵי מַהֲתַלּוֹת, וְהַכַּלִיף אֵינוֹ צוֹחֵק וְאַף לֹא מְחַיֵּךְ. תָּמַהּ אִבְּן-אַלְקָארִבִּי עָלָיו וְחָלְשָׁה דַעְתּוֹ וּפָחַד. אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֵעַכְשָׁו נִתְחַיַּבְתָּ מַלְקוֹת”. נָטַל אֶת הַתַּרְמִיל וְהִכָּהוּ פַעַם אַחַת, וְהָיוּ בַתַּרְמִיל אַרְבַּע אַבְנֵי-חַלָּמִישׁ, כָּל אֶבֶן שְׁנֵי רוֹטְלִים מִשְׁקָלָהּ. נָפַלָה הַמַּכָּה עַל עָרְפּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִזְכַּר בַּתְּנַאי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין מַסְרוּר. אָמַר: “סְלִיחָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שְׁמַע לִי שְׁתֵּי מִלִּים”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “מַסְרוּר תְּנַאי הִתְנָה עִמִּי, וְהִסְכַּמְתִּי לוֹ עָלָיו, וְהוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּגִּיעַ לִי מֵחַסְדּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֱמִינִים, יִהְיֶה לִי שְׁלִישׁ מִמֶּנוּ וְלוֹ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, וְלֹא נַעֲנָה לִי לְכָךְ אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה רַבָּה. מֵעַתָּה שְׁאֵין אַתָּה מֵיטִיב עִמִּי אֶלָּא בְמַכּוֹת, הַרֵי מַכָּה זוֹ חֶלְקִי הִיא, וְאוּלָם שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת חֶלְקוֹ הֵם. וּבַאֲשֶׁר לִי הִנֵּה כְבָר נָטַלְתִּי חֶלְקִי, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, סַלֵּק לוֹ חֶלְקוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים דְּבָרָיו צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְקָרָא לְמַסְרוּר וְהִכָּהוּ מַכָּה. צָעַק וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִסְתַּפֵק אֲנִי בִשְׁלִישׁ, תֵּן לוֹ מֵעַתָּה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמַסְרוּר צָעַק וְאָמַר “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִסְתַּפֵּק אֲנִי בִשְׁלִישׁ, תֵּן לוֹ מֵעַתָּה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”. צָחַק הַכַּלִיף עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם, וְצִוָּה לָתֵת לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, וְנִסְתַּלְּקוּ וְהָלְכוּ שְׂמֵחִים בְּמַה שֶּׁהֶעֱנִיק לָהֶם הַכַּלִיף.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר שְׁלשֶׁת הַנְּסִיכִים הַחֲסִידִים

8 סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן-אַלרְרַשִׁיד הָיָה לוֹ יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהָיָה מִתְרַחֵק מִן הָעוֹלָם- הַזֶּה וְנוֹהֵג בְּדֶרֶךְ שֶׁל נְזִירוּת וַחֲסִידוּת. הָיָה יוֹצֵא אֶל בָּתֵּי-הַקְּבָרוֹת וְאוֹמֵר: “הֱיִיתֶם שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם-הַזֶּה, וַהֲרֵי אֵין זֶה מַצִּילְכֶם מִמָּוֶת, וּכְבָר הוּבַלְתֶּם לְקִבְרוֹתֵיכֶם. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁאֲמַרְתֶּם אַתֶּם וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לָכֶם”[]. וְהָיָה בוֹכֶה בִכְיוֹ שֶׁל מְפַחֵד וְיָרֵא וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הָאוֹמֵר:

תַּבְהֵלְנָה אוֹתִי הַלְוָיוֹת-מֵתִים בְּכָל עִדָּן,

וְתַאֲבִילֵנִי קִינַת הַמְּקוֹנְנוֹת בְּכָל זְמָן.

אֵרַע שֶׁעָבַר עָלָיו אָבִיו בְּאַחַד הַיָּמִים וְהוּא בְתוֹךְ פָּמַלְיָתוֹ, וּמִסָבִיב לוֹ מִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ וְנוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרָה בְמַמְלַכְתּוֹ, וְרָאוּ אֶת בְּנוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְעַל גּוּפוֹ גְלִימָה שֶׁל צֶמֶר וְעַל רֹאשׁוֹ מִטְפַּחַת שֶׁל צֶמֶר. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן פָּרַע נַעַר זֶה אֶת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים לְשִׁמְצָה בֵּין הַמְּלָכִים. וְאִלּוּ הָיָה מוֹכִיחוֹ, הָיָה חוֹזֵר מִזֶּה שֶׁהוּא בוֹ”. שָׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְדִבֵּר עִם בְּנוֹ בָּזֶה, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַתָּה שָׂם אוֹתִי לְקֶלֶס בְּמַה שָּׁאַתָּה נוֹהֵג בּוֹ”. הִבִּיט בּוֹ בְנוֹ וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּעוֹף שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל שִׁנָּה מִשִּׁנּוֹת הָאַרְמוֹן, וְאָמַר לוֹ: “עוֹף, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַאֲמִתּוּת זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ, שֶׁתֵּרֵד עַל יָדִי”. הִטִּיל הָעוֹף אֶת עַצְמוֹ עַל יָדוֹ שֶׁל הָעֶלֶם. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “חֲזֹר לִמְקוֹמְךָ”, וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: " רֵד עַל יָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים", וְסֵרֵב לָרֶדֶת עַל יָדוֹ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָבִי, אַתָּה שַׂמְתָּ אוֹתִי לְקֶלֶס בֵּין הַקְּדוֹשִׁים עַל-יְדֵי אַהֲבָתְךָ אֶת הָעוֹלָם-הַזֶּה, וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ פְּרִידָה, שֶׁאֵינִי חוֹזֵר שׁוּב אֵלֶיךָ אֶלָּא בְאַחֲרִית הַיָּמִים”. אַחֲרֵי זֶה יָצָא לְבָצְרָה, וְהָיָה עוֹבֵד בֵּין הַפּוֹעֲלִים בְּחֵמָר. וְהָיָה נוֹהֵג שֶׁלֹּא הָיָה עוֹבֵד בְּכָל יוֹם אֶלָּא בְאֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא9 וּמִתְפַּרְנֵס בְּדַנְקָא וְנוֹתֵן הָאֲדַרְכְּמוֹן לִצְדָקָה. אָמַר אַבּוּ עָאמִר מִבָּצְרָה: "נָפַל בַּחֲצֵרִי קִיר וְיָצָאתִי לִמְקוֹם עֲמִידַת הַפּוֹעֲלִים לִרְאוֹת שָׁם אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד לִי בוֹ. נָפְלָה עֵינִי עַל בָּחוּר נָאֶה בַּעַל פָּנִים מַזְהִירִים. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, רְצוֹנְךָ בַעֲבוֹדָה?” אָמַר: “הֵן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא עִמִּי לִבְנוֹת קִיר”. אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁאֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “הַשָּׂכָר יִהְיֶה אֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא. וּכְשְׁהַכָּרוֹז מַכְרִיז לִתְפִלָּה, אַתָּה עוֹזְבֵנִי עַד שֶׁאֶתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. לָקַחְתִּי אוֹתוֹ עִמִּי וְהוֹלַכְתִּיו לְבֵיתִי, וְעָשָׂה עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְדוּגְמָתָה. הִזְכַּרְתִּי אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּאֲרֲוּחַת-הַצָּהֳרַיִם, וְאָמַר: “לֹא”, וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא צָם. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז לִתְפִלָּה, אָמַר לִי: “יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת הַתְּנַאי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”. הִתִּיר חֲגוֹרָתוֹ וְנִתְפַּנָּה לִרְחֹץ כַּדָּת לַתְּפִלָּה, וְרָחַץ רְחִיצָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה. אַחַר-כָּךְ יָצָא לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ. כְּשֶׁקָּרָא הַכָּרוֹז לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, רָחַץ כַּדָּת וְהָלַךְ לַתְּפִלָּה וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, כְּבָר נִגְמְרָה שְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁעֲבוֹדַת הַפּוֹעֲלִים עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם”. אָמַר: “הַשֶּבַח לֵאלֹהִים, אֶלָּא שֶׁעֲבוֹדָתִי עַד הַלַּיְלָה”. וְלֹא פָסַק מֵעֲבוֹדָתוֹ עַד הַלַּיְלָה. נָתַתְּי לוֹ שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר: “מַה זֶּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “זֶהוּ רַק מִקְצַת שְׂכָרְךָ, שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ בַּעֲבוֹדָתְךָ לִי”. זָרַק אוֹתָם לִי וְאָמַר: “אִי-אֶפְשִׁי אֶלָּא כְפִי שֶׁהָיָה הַתְּנַאי בֵּינִי וּבֵינְךָ”. הִפְצַרְתִּי בוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי לוֹ, נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִשְׁכַּמְתִּי אֶל מְקוֹם עֲמִידַת הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא מְצָאתִיו. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לִי שֶאֵינוֹ בָא לְכָאן אֶלָּא בְיוֹם הַשַּׁבָּת בִּלְבָד. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת הַשֵׁנִי, הָלַכְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם וּמְצָאתִיו. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כַּבְּדֵנִי בַעֲבוֹדָתְךָ”. אָמַר לִי: “בַּתְּנַאַי שָׁאַתָּה יוֹדְעוֹ”. אָמַרְתִּי: “הֵן”. הוֹלַכְתִּיו לַחֲצֵרִי, וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בּוֹ, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתִי. נָטַל כַּף מִן הַחֵמָר וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַקִּיר. וְהָיוּ הָאֲבָנִים מִתְדַּבְּקוֹת אֶבֶן לְאֶבֶן. אָמַרְתִּי: “כָּךְ הֵם קְדוֹשֵׁי-אֱלֹהִים”. עָבַד אוֹתוֹ יוֹמוֹ וְהוֹסִיף עָלָיו כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לִפְנֵי כֵן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה מָסַרְתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת הַשְּׁלִישִׁי, בָּאתִי לִמְקוֹם עֲמִידָתָם שֶׁל הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא מְצָאתִיו. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו. אָמְרוּ לִי: “חוֹלֶה הוּא וְשׁוֹכֵב בְּאֹהֶל פְּלוֹנִית אִשָּׁה”. וְהָיְתָה אוֹתָה אִשָּׁה זְקֵנָה מְפֻרְסֶמֶת בְּמַעֲשִׂים-טוֹבִים, וְלָהּ אֹהֶל שֶׁל קָנִים בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת. הָלַכְתִּי אֶל הָאֹהֶל וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְאֵין תַּחְתָּיו כְּלוּם. וּכְבָר הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה, וּפָנָיו מַזְהִירִים בְּאוֹרָה. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו בּוֹכֶה עַל צְעִירוּתוֹ לְשָׁנִים וְהַצְלָחָתוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֱלֹהָיו. אָמַרְתִּי לוֹ: “זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַר: “הֵן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “לְמָחָר בִּזְמַן שַׁחֲרִית תָּבוֹא אֵלַי וְתִמְצָאֵנִי מֵת, תִּרְחַץ אוֹתִי אֵפוֹא וְתַחְפֹּר קִבְרִי, וְלֹא תוֹדִיעַ לְאָדָם בְּכָךְ, וְתִכְרְכֵנִי בִגְלִימָה זוֹ אַחֲרֵי שֶׁתִּפְרֹם אוֹתָהּ ותְחַפֵשׂ בְּכִיסֶיהָ וְתוֹצִיא מַה שֶּׁיֵשׁ בָּהֶם, וְתִשְׁמֹר אוֹתוֹ אֶצְלְךָ. וְאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִתְפְלַּלֵּ וְטוֹמֵן אוֹתִי בֶּעָפָר, לֵךְ אֶל בַּגְדָּאד, וּצְפֵה לַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד בִּזְמַן שֶׁיֵצֵא, וּמְסֹרֹ לוֹ מַה שֶׁתִּמְצָא בְכִיסִי, וּמְסֹר לוֹ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי”. אַחַר כָּךְ אָמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ וְהִלֵּל אֶת אֱלֹהָיו בַּדְּבָרִים הַמְּעֻלִּים בְּיוֹתֵר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מְסֹר פִּקְדוֹן זֶה אֲשֶׁר בָּא קִצּוֹ

לְאַלרְרַשִׁיד. אָכֵן שְׂכַר אִישׁ בְּטוּב מַעְשׂוֹ.

וֶאֱמרֹ: שָלוֹם לְךָ מֵאֵת נָכְרִי חָשַׁק

רְאוֹתְכֶם, בְּאַהֲבָתוֹ תָמִיד, וְאִם רָחַק.

לֹא אֵיבָה וְלֹא מִאוּס הֱסִירוֹ מִמְּךָ,

אַךְ קִרְבָה לֵאלֹהִים הִיא נְשִׁיקַת יְמִינְךָ.

וְלֹא הִרְחִיקַתְהוּ מִמְּךָ, אָב יָקָר, הַרְחֵק,

רַק נֶפֶשׁ מִטּוּב עוֹלָמְךָ-זֶה תִּתְאַפֵּק.

אַחַר-כָּך נִתְעַסֵּק בִּתְפִלָּה לִסְלִחָה מֵאלֹהִים.


10הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶׁעָלָהָ וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחַר-כָּךְ נִתְעַסֵּק הַבָּחוּר בִּתְפִלָּה לִסְלִיחָה מֵאלֹהִים וּבִתְפִלָה וּבִרְכַּת שָׁלוֹם לִנְשִׂיא הַטְּהוֹרִים[], וּבִקְרִיאַת כַּמָּה פְסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אָבִי אַל יוֹלִיכוּךָ תַּעֲנוּגוֹת שׁוֹלָל,

כִּי הַחַיִּים יַחֲלֹפוּ וְהָעֹנֶג יֶחְדַּל.

וּבְדַעְתְּךָ עַל מַצָּב עַם לָהֶם רַע,

הִנֵּה כִּי אַתָּהָ אַחֲרָאִי לָהֶם, דַּעַ.

וּבְעֵת יוּבַל לִקְבָרוֹת אֲרוֹן-מֵת,

דַּע, כִּי אוֹתְךָ אַחֲרָיו יִשְּׂאוּ שֵׂאת.

אָמַר אַבּוּ-עָאמִר הַבָּצְרִי: "כְּשֶׁגָּמַר הַבָּחוּר אֶת צַוָּאתוֹ וְשִׁירוֹ, הָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וּפָנִיתִי אֶל בֵּיתִי. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הָלַכְתִּי אֵלָיו מִמָּחֳרַת-הַיּוֹם, בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר, וּמְצָאתִיו שֶׁכְּבָר מֵת, יְרַחֵם אוֹתוֹ אֱלֹהִים. רְחַצְתִּיו וּפָרַמְתִּי אֶת גְּלִימָתוֹ וּמָצָאתִי בְכִיסָהּ אֶבֶן-חֵן שָׁוָה אֲלָפִים שֶׁל דִּינָרִים, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן בָּחוּר זֶה נָהַג בְּתַכְלִית הַנְּזִירוּת בָּעוֹלָם-הַזֶּה”. וְאַחֲרֵי שֶׁקְּבַרְתִּיו פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד וְהִגַּעְתִּי לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת, וְהָיִיתִי צוֹפֶה לְצֵאת אַלרְרַשִׁיד עַד שֶׁיָּצָא, וְעָמַדְתִּי בְפָנָיו בְּאַחַת הַדְּרָכִים וּמָסַרְתִּי לְיָדוֹ אֶת אֶבֶן-הַחֵן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הִכִּירָהּ וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף. תָּפְסוּ אוֹתִי הַמְּשָׁרְתִים. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לְמְּשָׁרְתִים: “הַנִּיחוּ לוֹ, וְשִׁלְחוּ אוֹתוֹ עִם בְּנֵי לְוָיָה לָאַרְמוֹן”. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוָּם. כְּשֶׁנִּכְנַס לָאַרְמוֹן בִּקְּשַׁנִי וְהִכְנִיסַנִי לִמְקוֹמוֹ ֹהַמְיֻחָד לוֹ, וְאָמַר לִי: “מֶה עָשָׂה בַּעַל אֶבֶן-חֵן זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר מֵת”. וְתֵאַרְתִּי לוֹ מַצָּבוֹ. הִתְחִיל בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “הַיֶּלֶד הֵפִיק תּוֹעֶלֶת, וְהָיָה שָׁוְא מַעֲשֵׂה הָאָב”. אַחַר-כָּךְ קָרָא “הוֹי פְּלוֹנִית”, יָצְאָה אִשָּׁה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בִּקְּשָׁה לַחֲזֹר. אָמַר לָהּ: “גְּשִׁי הֵנָּה, וְאֵין לָךְ לַחֲשׁשׁ מִפָּנָיו”. נִכְנְסָה וְנָתְנָה שָׁלוֹם, הֵטִיל אֵלֶיהָ אֶת אֶבֶן-הַחֵן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ אָמְרָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בִּבְנִי?” אָמַר לִי: “סַפֵּר לָהּ עִנְיָנוֹ”. וּתְקָפוּהוּ דְמָעוֹת. סִפַרְתִּי לָהּ עִנְיָנוֹ. הִתְחִילָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל רָפֶה: “מַה מְּאֹד הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְפָגְשֶׁךָ, נַחַת-רוּחִי. מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי מַשְׁקֶה אוֹתְךָ כְּשֶׁלֹּא מָצָאתָ מַשְׁקֶה לְךָ, מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתְךָ, כְּשֶׁלֹּא מָצָאתָ מְשַׁעֲשֵׁעַ לְךָ”. שָׁפְכָה דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲבַכֶּה נָכְרִי, אוֹתוֹ בוֹדֵד הַמָּוֶת פָּגַשׁ.

לֹא מָצָא יְדִיד לוֹ יְתַנֶּה צַּעַר רָגַשׁ.

אַחֲרֵי יְקָר וּבְתוֹךְ חֶבְרָתוֹ יַחַד אִתָּם,

נִהְיָה בוֹדֵד וְגַלְמוּד וְלֹא רָאָה אָדָם.

יְבֹאַר לִבְנֵי-אָדָם אֲשֶׁר יָמִים צָפָנוּ:

לֹא הִנִּיחַ מָוֶת מֵעוֹלָם אִישׁ מֵאִתָּנוּ.

הוֹי נָכְרִי אֲשֶׁר נָכְרוֹ גָזַר אֱלֹהַי,

וְאַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ קָרוֹב רָחַק מֵעָלַי.

אִם הַמָּוֶת, בְּנִי, מִפְּגִישָׁתְךָ יְיָאֵשׁ,

הִנֵּה בְיוֹם-הַדִּין מָחָר נִפָּגֵשׁ.

אָמַרְתִּי: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם בִּנְךָ הוּא?” אָמַר לִי: “הֵן, וּכְבָר הָיָה מְבַקֵּר לִפְנֵי הִתְמַנּוּתִי לְשִׁלְטוֹן אֶת הַחֲכָמִים וּבָא בְסוֹד הַיְשָׁרִים. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשִׁלְטוֹן זֶה, בָּרַח מִמֶּנִּי, וְהִרְחִיק עַצְמוֹ. אָמַרְתִּי לְאִמוֹ: ‘יֶלֶד זֶה מִתְמַסֵּר לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְיִתָּכֵן שֶׁצָּרוֹת יַשִּׂיגוּ אוֹתוֹ וִינֻסֶּה בְנִסְיוֹנוֹת. מִסְרִי לוֹ אֶבֶן-חֵן זוֹ, שֶׁיִּמְצְאֶנָּה בְשָעָה שֶיִּהְיֶה זָקוּק לָהּ’. וּמָסְרָה אוֹתָהּ לוֹ וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ שֶׁיִּטְּלֶנָּה. צִיֵּת לָהּ וּנְטָלָהּ מִמֶּנָּה. אַחַר-כָּךְ עָזַב לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ שֶׁל הָעוֹלָם-הַזֶה, וְלֹא פָסַק לִהְיוֹת נֶעְדָּר מֵאִתָּנוּ, עַד שֶׁפָּגַשׁ אֶת אֱלֹהִים יִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה נָקִי וְטָהוֹר”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “בּוֹא וְהַרְאֵנִי קִבְרְוֹ”. יָצָאתִי עִמּוֹ. וְהָיִיתִי נוֹסֵעַ עִמּוֹ עַד שֶׁהֶרְאֵיתִיו לוֹ. הִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, הִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים וְאָמַר: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְטוֹב. אַחַר-כָּךְ בִּקְּשַׁנִי לִהְלָּווֹת לוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַרֵי לִי בְּבִנְךָ הָעֲצוּמָה בָהַזְהָרוֹת”, וְחִבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי הַנָּכְרִי וְלֹא אָסוּר אֶל אָדָם.

אֲנִי הַנָּכְרִי וְלוּ בְעִירִי בַאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם.

אֲנִי הַנָּכְרִי לֹא אִשָּׁה לִי וְלֹא וָלָד,

וְאֵין לִי אֶחָד, אֲבַקֵשׁ מִפְלָט אֶל אֶחָד.

אֶל הַמִּסְגָּדִים אֵלֶךְ וּבָהֶם אָגוּר,

וְלִבִּי מֵהֶם עֲדֵי-עַד לֹא יָסוּר.

וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְלֹא תָסוּף,

עַל חֲסָדָיו עִמִּי כָּל עוֹד הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר מְלַמֵּד-הַדַּרְדְּקִי וְהִתְאָהֲבוֹ מִן הַשְּׁמוּעָה

סִפְּרוּ בְשֵׁם אַחַד אַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה שְׁאָמַר: עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי מְלַמֵּד בְּבֵית-סִפְרוֹ, כְּשֶׁהוּא מַקְרִיא אֶת הַתִּינוֹקוֹת, וּמְצָאתִיו מַרְאֵהוּ נָאֶה וּבְגָדָיו יָפִים. סַרְתִּי אֵלָיו וְקָם לִקְרָאתִי וְהוֹשִׁיבַנִי אִתּוֹ. בְּחַנְתִּיו בַּקֻּרְאָן וּבְדִקְדוּק הַשָּׁפָה וּבְשִׁיר וּבְלָשׁוֹן, וּמְצָאתִיו שָׁלֵם בְּכָל הַנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְחַזֵּק אֱלֹהִים מִרְצְךָ, שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ בְּכָל הַנִּדְרָשׁ מֵאִתְּךָ”. נִטְפַּלְתִּי לוֹ מֶשֶׁך זְמָן, וּבְכָל יוֹם מִתְגַּלָּה בוֹ מַעֲלָה חֲדָשָׁה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן פֶּלֶא הוּא לְגַבֵּי מְלַמֵּד הַמְּלַמֵּד דַּרְדְּקִי, עִם זֶה שֶׁהִסְכִּימוּ אַנְשֵׁי-בִינָה עַל חֹסֶר שִׂכְלוֹ שֶׁל מְלַמֵּד-הַדַּרְדְּקִי”. אַחַר-כָּך נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְהָיִיתִי פוֹקְדוֹ פַּעַם לְיָמִים מִסְפָר וּמְבַקְּרוֹ. בָּאתִי אֵלָיו בְּאַחַד הַיָּמִים כְּמִנְהָגִי לְבַקְּרוֹ, וּמָצָאתִי אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר נָעוּל. שָׁאַלְתִּי אֶת שְׁכֵנָיו, וְאָמְרוּ לִי: “מֵת עָלָיו מֵת”. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “חוֹבָה עָלֵינוּ לְנַחֲמוֹ”. בָּאתִי אֶל דַּלְתּוֹ וְדָפַקְתִּי עָלֶיהָ, וְיָצְאָה אֵלַי שִׁפְחָה וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶת אֲדוֹנֵךְ”. אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי שָׁרוּי בְּאֵבֶל, בָּדָד”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִמְרִי לוֹ, יְדִידְךָ פְלוֹנִי מְבַקֵּשׁ לְנַחְמְךָ”. הָלְכָה וְהוֹדִיעָה לוֹ. אָמַר לָהּ: “קִרְאִי לוֹ שֶׁיִכָּנֵס”. נָתְנָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו, וּרְאִיתִיו יוֹשֵׁב בָּדָד וְרֹאשׁוֹ קָשׁוּר. אָמַרְתִּי לוֹ: “יַעֲצִים אֱלֹהִים שְׂכָרְךָ לָעוֹלָם-הַבָּא, הַרֵי זוֹ דֶרֶךְ שֶׁאֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה לְשׁוּם אָדָם מֵאִתָּנוּ, וְעָלֶיךָ לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת”. אַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “מִי הוּא שֶׁמֵּת?” אָמַר לִי: “הַיָּקָר בִּבְנֵי אָדָם לִי וְהָאָהוּב בָּהֶם עָלַי”, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֶפְשָׁר אָבִיךָ?” אָמַר: “לֹא”. אָמַרְתִּי: “אִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”. אָמַרְתִּי: “אָחִיךָ?” אָמַר: “לֹא”. אָמַרְתִּי: “אֶחָד מִקְּרוֹבֶיךָ?” אָמַר: “לֹא”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה אֵפוֹא יַחֲסוֹ אֵלֶיךָ?” אָמַר: “אֲהוּבָתִי”. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “זוֹהִי הָרִאשׁוֹנָה בַהוֹכָחוֹת לְמִעוּט שִׂכְלוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא מִי שֶׁהִיא יָפָה הֵימֶנָּה”. אָמַר לִי: “אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ שֶׁאֵדַע אִם יֵשׁ אֲחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה”. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “וַהֲרֵי הוֹכָחָה שְׁנִיָּה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה אָהַבְתָּ מִי שֶׁלֹּא רְאִיתָהּ?” אָמַר לִי: "דַּע שָׁהָיִיתִי יוֹשֵב יוֹם אֶחָד בַּחַלּוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ עוֹבֵר-אֹרַח שָׁר בֵּית-שִׁיר זֶה:

הוֹי אֵם עַמְר, יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים חַסְדּוֹ,

הָשִׁיבִי לִי לִבִּי, בַּאֳשֶׁר יִהְיֶה הָיֹה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחַה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהִ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסִּפֵּר הָאִישׁ וְאָמַר: "הוֹסִיף מְלַמֵּד הַדַּרְדְקִי וְאָמַר: 'וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אִלּוּ הָיוּ בָעוֹלָם כְּמוֹת אֵם-עַמְר, לֹא הָיוּ הַמְּשׁוֹרְרִים שָׁרִים לָהּ שִׁירֵיהֶם. וְדָבַק לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתָהּ. אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָבַר שׁוּב אוֹתוֹ הָאִישׁ, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

כְּבָר הוֹלִיךְ הַחֲמוֹר אֶת אֵם עַמְר וְעָבָר,

11 וְלֹא חָזְרָה, וְאַף הַחֲמוֹר לֹא חָזַר[].

וְיָדַעְתִּי שֶׁמֵּתָה, וְהִתְאַבַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְזֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּאֵבֶל". עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי לִי אַחֲרֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי מִעוּט שִׂכְלוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

עַל דְּבַר מִעוּט שִׂכְלָם שֶׁל מְלַמְּדֵי דַרְדְּקִי הוּא סִפּוּר הַמְלַמֵּד הַטִּפֵּשׁ

הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית-סִפְרוֹ. נִכְנַס אֵלָיו אָדָם בַּעַל-תַּרְבּוּת וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וּבְחָנוֹ. מְצָאוֹ חָכָם יוֹדֵעַ דִּקְדוּק וְלָשׁוֹן וְשִׁירָה וְסִפְרוּת, נָבוֹן וּבַעַל-נִמּוּסִין. הִתְפַּלֵּא עַל כָּך וְאָמַר: “הֲרֵי אֵלֶּה מְלַמְּדֵי-הַדַּרְדְּקִי בְּבֵית-לִמּוּדָם אֵיֵן לָהֶם שֵׂכֶל שָׁלֵם”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מִן הַמְּלַמֵּד, אָמַר לוֹ הֵמְּלַמֵּד: “אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. נַעֲנָה לוֹ הָאִישׁ לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְחֶבְרָתוֹ לְבֵיתוֹ. כִּבְּדוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ מַאֲכָל, וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ, אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הֵכִין לוֹ מַצָּעוֹ, וְעָלָה הַמְּלַמֵּד אֶל הַרְמוֹנוֹ.ֹ שָׁכַב הָאִישׁ וּבִקֵּשׁ לִישֹׁן, וְהִנֵּה קָמָה צְעָקָה רַבָּה בְהַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד. שָׁאַל הָאִישׁ: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ: “הַשֵּׁיךְ, פְּגָעוֹ דָבָר קָשֶׁה, וַהֲרֵי הוּא בִנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה”. אָמַר לָהֶם: “הַעֲלוּ אוֹתִי אֵלָיו”, וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ וְנִכְנַס אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ מִתְעַלֵּף וְדָמוֹ שׁוֹתֵת. הִזְלִיף מַיִם עַל פָּנָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה? הֲרֵי עָלִיתָ מֵאֶצְלִי בְּתַכְלִית הָאשֶׁר, וְהָיִיתָ בָּרִיא בְגוּפְךָ. מַה הוּא שֶׁפְּגָעֲךָ?” אָמַר לוֹ הַמְּלַמֵּד: “אָחִי, אַחֲרֵי שֶׁעָלִיתִי מֵאֶצְלְךָ יָשַׁבְתִּי מְהַרְהֵר בִּיצִירוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘כָּל מַה שֶּׁבְּרָאוֹ אֶלֹהִים לָאָדָם, תּוֹעֶלֶת בּוֹ. שֶׁכֵּן בָּרָא אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח אֶת הַיָּדַיִם לִתְפֹּשֹ בָּהֶם, אֶת הָרַגְלַיִם לָלֶכֶת, אֶת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת, אֶת הָאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, אֶת הָאַמָּה לְהוֹלִיד, מִלְבַד כִּיס הָאֲשָׁכִים שֶׁאֵין בֹּו תוֹעֶלֶת’. שָׁחַזְתִּי אוֹלָר שֶׁהָיָה עִמִּי וְכָרַתִּי אוֹתוֹ, וְהִגִּיעַנִי עִנְיָן זֶה”. יָרַד מֵאֶצְלוֹ וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל מְלַמֵּד דַּרְדְּקִי אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וַאֲפִילוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַדָּע”.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַמְּלַמֵּד שֶׁלֹּא יָדַע קְרֹא וּכְתֹב

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בְּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ הַגְּבוֹהִים לֹא יָדַע לֹא לִקְרֹא וְלֹא לִכְתֹּב, וְאוּלָם הָיָה מַעֲרִים עַל בְּנֵי אָדָם לִמְצֹא בָזֶה לַחְמוֹ. עָלָה בְדַעְתּוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִפְתֹּחַ לוֹ בֵית-סֵפֶר וּלְהַקְרִיא בֹו תִינוֹקוֹת. אָסַף לוּחוֹת וּנְיָרוֹת שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם, וְתָלָה אוֹתָם בְּמָקוֹם הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, וְהִגְדִּיל מִצְנַפְתּוֹ, סִימָן לְחָכָם, וְיָשַׁב לִפְנֵי פֶתַח בֵּית-סִפְרוֹ. הָיוּ אֲנָשִׁים עוֹבְרִים עָלָיו וּמִסְתַּכְּלִים בְּמִצְנַפְתּוֹ וּבַלּוּחוֹת וּבַנְּיָרוֹת, וּמְדַמִּים שֶׁהוּא חָכָם חָשׁוּב, וְהָיוּ מְבִיאִים אֵלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם. הָיָה אוֹמֵר לָזֶה: “כְּתֹב” וְלָזֶה “קְרֹא”. וְהָיוּ מְלַמְּדִים כָּךְ זֶה אֶת זֶה.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אוֹתוֹ יוֹם בְּפֶתַח בֵּית-סִפְרוֹ כְּמִנְהָגוֹ, קָרְבָה וּבָאָה אִשָּׁה מֵרָחוֹק וּבְיָדָהּ מִכְתָּב. אָמַר “אֵין סָפֵק שֶׁאִשָּׁה זוֹ בָאָה אֵלַי שֶׁאֶקְרָא לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמָּהּ. וְכֵיצַד יִהְיֶה מַעֲשִׂי עִמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא כְתָב”? הִשְׁתַּדֵּל לָצֵאת כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה. הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא וְאָמְרָה לוֹ: “לְאָן?” אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת-הַצָּהֳרַיִם, וַאֲנִי חוֹזֵר”. אָמְרָה לוֹ: “עֲדַיִן הַצָּהֳרַיִם רְחוֹקִים, קְרָא נָא לִי אֵפוֹא מִכְתָּב זֶה”. נְטָלוֹ וְשָׂם אֶת הַצַּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמֵנִיעַ פַּעַם מִצְנַפְתּוֹ וּפַעַם מַרְטִיט אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו, וּמַרְאֶה הִתְרַגְּשׁוּת. וְהָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה בַּמֶּרְחַקִּים, נִפְקָד מִבֵּיתוֹ, וְהַמִּכְתָּב שָׁלוּחַ אֵלֶיהָ מֵאִתּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הֶחָכָם בְּמַצָּב זֶה, אָמְרָה בְלִבָּה: “אֵין סָפֵק שֶׁבַּעֲלִי מֵת, וְחָכָם זֶה מְחַכֵּךְ לְהַגִּיד לִי שֶׁמֵּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אִם מֵת, הַגֵּד לִי”. נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁתַק. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּלוּם אֶקְרַע בְּגָדַי”. אָמַר לָהּ: “קִרְעִי”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַכֶּה עַל פָּנַי?” אָמַר לָהּ: “הַכִּי”. נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב מִיָּדוֹ וְחָזְרָה לְבֵיתָהּ, וְהָיְתָה בוֹכָה הִיא וִילָדֶיהָ. שָׁמְעוּ אֲחָדִים מִשְּׁכֵנֶיהָ אֶת הַבְּכִי, וְשָׁאֲלוּ לְמַצָּבָהּ, וְאָמְרוּ לָהֶם: “הִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִכְתָּב עַל-דְּבַר מוֹת בַּעֲלָהּ”. אָמַר אֶחָד הָאַנָשִׁים: “דָּבָר זֶה שֶׁקֶר הוּא, שֶׁכֵּן שָׁלַח לִי בַעֲלָהּ מִכְתָּב רַק אֶתְמוֹל, שֶׁבּוֹ הוּא מוֹדִיעֵנִי, שֶׁהוּא טוֹב וּבָרִיא וְשָׁלֵם, וְשֶׁאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים יִהְיֶה אֶצְלָהּ”. קָם מִיָּד וּבָא אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ?” הֵבִיאָה אוֹתוֹ לוֹ. נְטָלוֹ מִמֶּנָּה וּקְרָאוֹ, וְהִנֵּה בוֹ: “אַחֲרֵי דְרִישׁוֹת הַשָּׁלוֹם, הִנְנִי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בְטוֹב בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם, וּכְבָר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם שְמִיכָה וַחֲגוֹרָה”. נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב וְחְזָרה בוֹ אֶל הֶחָכָם וְאָמְרָה לוֹ: “מַה נְּשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי?” וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶׁהוֹדִיעַ אוֹתָה שְׁכֵנָּה בִּדְבַר שְׁלוֹם בַּעֲלָהּ, וְשֶׁשָׁלַח לָהּ שְׂמִיכָה וַחֲגוֹרָה. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת, וְאוּלָם סִלְחִי לִי, אִשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגָּשׁ”…


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאֲלָה הָאִשָּׁה אֶת הַמְּלַמֵּד: "מַה נְּשָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת עִמִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ? אָמַר לָהּ: “נִרְגָּשׁ הָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדַעְתִּי טְרוּדָה וְרָאִיתִי אֶת הַחֳגוֹרָה מְגוֹלָלָה בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה, וְדָמִיתִי שֶׁמֵּת וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִים”. וְלֹא הָיְתָה הָאִשָּׁה מְבִינָה אֶת עָרְמָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “מָחוּל לְךָ”, וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת הַמִכְתָּב וְהְלָכָה לָהּ.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה

סִפְּרוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים יָצָא מִתְחַפֵּשׂ, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצָּבֵי נְתִינָיו. הִגִּיעַ אֶל כְּפָר גָּדוֹל וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ יְחִידִי וּכְבָר צָמֵא. עָמַד עַל שַׁעַר שֶׁל חָצֵר מֵחַצְרוֹת הַכְּפָר, וּבִקֵּשׁ מַיִם. יָצְאָה אֵלָיו אִשָּׁה יָפָה עִם כּוּז שֶׁל מַיִם, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ, וְשָׁתָה. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ, הֻקְסַם עַל יָדָהּ, וּבִקֵּשׁ לְפַתּוֹתָהּ. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה מַכִּירָה אוֹתוֹ. הִכְנִיסָתוֹ לְבֵיתָהּ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶר וְאָמְרָה: “עַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ”. יָשַׁב וְעִיֵּן בַּסֵּפֶר, וְהִנֵּה בוֹ עַל דְּבַר הַתּוֹעֵבָה שֶׁבִּזְנוּת, וּמַה שֶּׁהֵכִין אֱלֹהִים לִבְעָלָיו מִן הָעֹנֶשׁ. נִסְתַּמֵּר עוֹר בְּשָׂרוֹ וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְקָרָא לָאִשָּׁה וְנָתַן לָהּ אֶת הַסֵּפֶר וְהָלַךְ לוֹ. וְהָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה נִפְקָד מִבֵּיתוֹ. כְּשֶׁחָזַר סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן. נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אָנֹכִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן עֵינָיו בָּהּ”, וְלֹא הִרְהִיב עֹז לָבוֹא אֵלֶיהָ אַחֲרֵי זֹאת, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן. סִפְּרָה הָאִשָּׁה לִקְרוֹבֶיהָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָהּ מִבַּעֲלָהּ. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, אָמְרוּ קְרוֹבֵי-הָאִשָּׁה: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַמֶּלֶךְ. אָדָם זֶה חָכַר מֵאִתָּנוּ קַרְקַע לְזָרְעָהּ. זָרַע אוֹתָה מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר כָּךְ בָּטֵל מִזֶּה וְאֵינוֹ עוֹזְבָהּ שֶׁנַּחְכִּיר אוֹתָהּ לְמִי שֶׁיִּזְרְעֶנָּה. וּכְבָר גָּרַם נֵזֶק לַקַּרְקַע, וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ לְקִלְקוּלָהּ, בְּסִבַּת נְטִישָׁתָהּ, שֶׁכֵּן קַרְקַע שֶׁאֵינָהּ נִזְרַעַת נִפְסֶדֶת”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתְךָ מִזְּרֹעַ אַדְמָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַמֶּלֶךְ, שְׁמוּעָה הִגִּיעָה אֵלַי שֶׁאַרְיֵה נִכְנַס לַקַּרְקַע, וּמְפַחֵד אֲנִי מִפָּנָיו וְאֵינִי יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאַרְיֵה, וְיָרֵא אֲנִי מִפָּנָיו”. הֵבִין הַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, אַדְמָתְךָ לֹא דָרַךְ בָּהּ הָאַרְיֵה, וְטוֹבָה הִיא אַדְמָתְךָ; זְרַע אוֹתָה אֵפוֹא, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח לְךָ בְרָכָה בָהּ, שֶׁכֵּן לֹא יַחֲזֹר עוֹד הָאַרְיֵה אֵלֶיהָ”. אַחַר-כָּך צִוָּה לָתֵת לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ דוֹרוֹן, וּפִטְּרָם לְבֵיתָם.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

דִּבְרֵי עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי עַל אוֹדוֹת הַרֻךְ12

אָדָם אֶחָד מִבְּנֵי אֶרֶץ הַמַּעֲרָב הָיָה נוֹסֵעַ בִּגְלִילוֹת הָאָרֶץ הָרְחוֹקוֹת וְעָבַר בְּמִדְבָּרוֹת וְיַמִּים, וְהֵטִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל לְאִי, וְשָׁהָה שָׁם זְמַן אָרֹךְ. אַחַר-כָּךְ חָזַר לְעִירוֹ וְעִמּוֹ קְנֵה-נוֹצָה מִכְּנַף אֶפְרוֹחַ שֶׁל רֻךְ, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבֵיצָתוֹ וְלֹא יָצָא מִמֶּנָּה לַאֲוִיר הָעוֹלָם. וְהָיָה אוֹתוֹ קָנֶה מֵכִיל בְּתוֹכוֹ נֹאד שֶׁל מַיִם. אָמְרוּ: אָרְכּוֹ שֶׁל כְּנַף-אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ מִבֵּיצָתוֹ מֵאָה בְּמִדַּת הַזְּרוֹעוֹת הַמְפֻשָּׂקוֹת. וְהָיוּ בְנֵי-הָאָדָם מִשְׁתָּאִים לְאוֹתוֹ קָנֶה בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי, וְנִתְפַּרְסֵם בְּשֵׁם הַסִּינִי, לְרִבּוּי יְשִׁיבָתוֹ שָׁם, וְהָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, מֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין.


הִרְגִּישָׁהָ שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶּׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ אלְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִי הַסִּינִי הָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, וּמֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין בְּחֶבְרָה, וְרָאוּ אִי מֵרָחוֹק. עָגָנְהָ סְפִינָתָם לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְרָאוּ אוֹתֹוֹ עָצוּם וּרְחַב-יַדַיִם. יָצְאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי אוֹתָה סְפִינָה לָקַחַת לָהֶם מַיִם וַעֲצֵי-דֶלֶק וְאִתָּם גַּרְזִנִּים וַחֲבָלִים וְנֹאדוֹת; וְאוֹתוֹ אָדָם אִתָּם. רָאוּ עַל הָאִי כִפָּה עֲצוּמָה, לְבָנָה וְנוֹצֶצֶת, אָרְכָּה מֵאָה אַמָּה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ וְקָרְבוּ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ בֵּיצַת הָרֻךְ. הִתְחִילוּ מַכִּים אוֹתָהּ בְּגַרְזִנִּים וּבַאֲבָנִים וְעֵצִים עַד שֶׁנִּבְקְעָה, וְיָצָא מִתוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ, וּמְצָאוּהוּ כְּהַר אֵיתָן. מָרְטוּ נוֹצָה מִכְּנָפָיו, וְלֹא עָלָה בְיָדָם לְמָרְטָהּ אֶלָּא בְּעָזְרָם זֶה עִם זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה יְצִירַת הַנּוֹצָה בְאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ. נָטְלוּ מַה שֶּׁיָּכְלוּ מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ וְנָשְׂאוּ עִמָּם. קִצְּצוּ אֶת שֹׁרֶשׁ הַנּוֹצָה13 מִקָּנָהּ, וּפָרְשׂוּ מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וְנָסְעוּ כָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עֹד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לְאוֹתָהּ אֳנִיָּה וּמוֹלִיכָה אוֹתָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁקָרַב הָרֻךְ וּבָא כְעָנָן עָצוּם וּבִשְׁתֵּי רַגְלָיו סֶלַע כְּהָר עָצוּם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַסְּפִינָה. כְּשֶׁנִּמְצָא מַקְבִּיל לַסְּפִינָה וְהוּא בָאֲוִיר, הִשְׁלִיךְ אֶת הַסֶּלַע עָלֶיהָ וְעַל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ מִבְּנֵי-הָאָדָם. וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מְמַהֶרֶת בִּמְרוּצָתָהּ וְעָבְרָה לְפָנִים, וְנָפַל הַסֶּלַע בַּיָּם, וְקָם לִנְפִילָתוֹ שָׁאוֹן עָצוּם. וְגָזַר אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּצְאוּ בְשָׁלוֹם וְהִצִּילָם מִכְּלָיָה. בִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ בָשָׂר וַאֲכָלוּהוּ. וְהָיוּ בְתוֹכָם זְקֵנִים בַּעֲלֵי זְקָנִים לְבָנִים, כְּשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר מָצְאוּ אֶת זִקְנֵיהֶם שֶׁהִשְׁחִירוּ, וְלֹא זֹרְקָה שֵׂיבָה אַחֲרֵי זֶה גַּם בְּאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ מֵאוֹתוֹ בָשָׂר. וְהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁסִּבַּת חֲזָרַת עֲלוּמֵיהֶם אֲלֵיהֶם, וְהֵעָצֵר הַשֵּׂיבָה מֵהֶם הוּא הֶעָנָף שֶׁבָּחֲשׁוּ בוֹ אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁהָיָה מֵאִילָן הַחֵץ14 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶהַסִּבָּה לְכָךְ הָיָה בְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ. וְזֶהוּ מִן הַנִּפְלָא שֶׁבַּנִּפְלָאוֹת.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר עַדִי בֶּן זַיְד וְהַנְּסִיכָה הִנְד

סִפְּרוּ שֶׁאַלנֻּעְמָאן בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר מֶלֶךְ הָעַרְבִים הָיְתָה לוֹ בַת, הִנְד שְׁמָהּ. יָצְאָה בְחַג הַפַּסְחָא וְהוּא חַג שֶׁל הַנּוֹצְרִים, לְבַקֵּשׁ חֶסֶד אֱלֹהִים בַּכְּנֵסִיָּה, וְהִיא אָז בַּת אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיְתָה הַיָּפָה בִנְשֵׁי דוֹרָהּ וּזְמַנָּהּ. וּבְאוֹתוֹ יוֹם הִגִּיעַ עַדִי בֶּן זַיְד אֶל אַלְחִירָה מֵאֵצֶל כִּסְרָא עִם מַתָּנוֹת לְאַלנֻּעְמָאן. נִכְנַס לַכְּנֵסִיָּה הַלְּבָנָה לְבַקֵּשׁ חֶסֶד אֱלֹהִים. וְהָיָה גְבַהּ הַקּוֹמָה, נְעִים הַטֶּבַע, יְפֵה עֵינַיִם, וְצַח הַלְּחָיַיִם. וְהָיְתָה עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵאֲנָשָׁיו. וְהָיְתָה עִם הִנְד בַּת אַלנֻּעְמָאן שִׁפְחָה, מַרִיָּה שְׁמָהּ. וְהָיְתָה מַרִיָּה אוֹהֶבֶת אֶת עַדִי, וְאוּלָם לֹא יָכְלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו. כְּשָׁרָאַתְהוּ בַכְּנֵסִיָּה אָמְרָה לְהִנְד: “הִסְתַּכְּלִי בְּבָחוּר זֶה, שֶהוּא הַיָּפֶה בְכָל מַה שֶּׁתִּרְאִי”. אָמְרָה הִנְד: “וּמִי הוּא?” אָמְרָה לָהּ: “עַדִי בֶּן זַיְד”. אָמְרָה הִנְד: “חוֹשֶׁשֶת אֲנִי שֶׁיַּכִּירֵנִי, אִם אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו עַד כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶנּוּ מִקָּרוֹב”. אָמְרָה לָהּ מַרִיָּה: “וּמֵהֵיכָן זֶה יַכִּירֵךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתֵךְ מֵעוֹלָם?” הִתְקָרְבָה אֵלָיו, כְּשֶׁהוּא מִתְבַּדֵּחַ עִם הַבַּחוּרִים שֶׁעִמּוֹ. וּכְבַר נַעֲלָה עֲלֵיהֶם בְּיָפְיוֹ וּבְחֵן דְּבָרָיו וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ וּבְמַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בוֹ, הָלַךְ לִבָּהּ שְׁבִי אַחֲרָיו וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתָּהּ וְנִשְׁתַּנָה מַרְאָהּ. וּכְשֶׁהִכִּירָה מַרִיָּה אֶת נְטִיָּתָהּ אֵלָיו, אָמְרָה לָהּ: “דַבְּרִי אֵלָיו”. דִּבְּרָה אֵלָיו וְנִסְתַּלְקָה וְהָלְכָה. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְשָׁמַע דְּבָרֶיהָ הָקְסַם מִמֶּנָּה, וְנָבוֹכָה דַעְתּוֹ, וְרָעַד לִבּוֹ, וְנִשְתַּנָּה צִבְעוֹ, עַד שֶׁהוֹכִיחוּהוּ הַנְּעָרִים עַל כָּך. רָמַז לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁיֵּצֵא בְעִקְבוֹתֶיהָ וִיגַלֶּה לוֹ עִנְיָנָהּ. עָקַב וְחָזַר אֵלָיו וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהִיא הִנְד בַּת הַמֶּלֶךְ אַלנֻּעְמָאן. יָצָא מִן הַכְּנֵסִיָּה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הַדֶּרֶךְ מֵעָצְמַת חֶשְׁקוֹ. אַחַר-כָּךְ נָשָׁא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידַי, אָכֵן תּוֹסִיפוּ עִמִּי חַסְדְּכֶם,

אִם אֶל חֶבֶל הַבִּקְעָה תָּשִׂימוּ פַעֲמֵיכֶם,

וְסַרְתֶּם לִי אֶל חַצְרוֹת הִנְד,

וַהֲלַכְתֶּם וְהִגַדְתֶּם לָהּ הַגִּיד.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ הָלַךְ לִמְקוֹמוֹ וּבִלָּה לֵילוֹ בִנְדוּדִים, וְלֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-הַשִּׁיר, הָלַךְ לִמְקוֹמוֹ וּבִלָּה לֵילוֹ בִנְדוּדִים וְלֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה. כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶרֶ, נִקְרְתָה לְפָנָיו מַרִיָּה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, הִסְבִּיר לָהּ פָּנִים, וְלֹא הָיָה שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ לִפְנֵי כֵן. אָמַר לָהּ: “מָה רְצוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ” אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי אוֹתָהּ, שֶׁאֵין אַת שׁוֹאֶלֶת דָּבָר שֶׁאֵינִי נוֹתֵן15 לָךְ אוֹתוֹ”. סִפְּרָה לוֹ, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וְשֶׁבַּקָּשָׁתָהּ הִיא שֶׁיִּתְיַחֵד עִמָהּ. מִלֵּא חֶפְצָהּ בִּתְנַאי שֶׁתַעֲרִים עַל הִנְד עַד שֶׁיִּפָּגְשׁוּ. יָצְאָה וּבָאָה אֶל הִנְד וְאָמְרָה לָהּ: “כְּלוּם אִי-אַתְּ נִכְסֶפֶת לִרְאוֹת אֶת עַדִי?” אָמְרָה לָהּ: “וְכֵיצַד יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדִי? אָכֵן חִלְחֲלָה אוֹתִי הַתְּשׁוּקָה אֵלָיו, וְאֵינִי מוֹצֵאת לִי מָקוֹם מְנוּחָה מֵאֶתְמוֹל”. אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אוֹעִידֶנוּ בְמָקוֹם זֶה וָזֶה, וְתִסְכִּי בוֹ מִן הָאַרְמוֹן”. אָמְרָה לָהּ הִנְד: “עֲשִׂי כְּכָל אֲשֶׁר חָפַצְתְּ”. הִסְכִּימָה עִמָּהּ עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וּבָא עַדִי וְהִשְׁקִיפָה עָלָיו. כְּשֶׁרָאַתָה אוֹתוֹ, כִּמְעַט נָפְלָה מִלְּמַעְלָה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “מַרִיָּה, אִם אֵין אַתְּ מַכְנִיסָה אוֹתוֹ אֵלַיַ הַלַּיְלָה, מֵתָה אָנֹכִי”, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. נָשְׂאוּ אוֹתָהּ נַעֲרוֹתֶיהָ וְהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן. נִזְדָּרְזָה מַרִיָּה אֶל אַלנֻּעְמָאן וְהוֹדִיעָה לוֹ עִנְיָנָהּ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְהִגִּידָה לוֹ שֶׁהִנְד חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בְּעַדִי, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ שֶׁאִם אֵינוֹ מַשִּׂיאָהּ לוֹ תִּפָּרַע לְשִׁמְצָה וְתָמוּת מֵאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ, וְתִהְיֶה זֹאת לְחֶרְפָּה לוֹ בֵּין הָעַרְבִים, וְאֵין תַּחְבּוּלָה בָּזֶה אֶלָּא נִשּׂוּאֶיהָ לוֹ. הִרְכִּין אַלנֻּעְמָאן רֹאשׁוֹ שָׁעָה קַלָּה, מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנָהּ, וְחָזַר וְהִרְכִּין כַּמָּה פְּעָמִים וְאָמַר: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. אַחַר-כָּךְ אַמר: “אוֹי לָךְ, וְכֵיצַד הַתָּחְבּוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דַּעְתִּי נוֹטָה לִפְתֹּחַ אִתּוֹ בִּדְבָרִים בְּעִנְיָן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ קָשָׁה מֵאַהֲבָתָה אֵלָיו, וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ רַבָּה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלָיו, וַהֲרֵינִי מוֹצֵאת תַּחְבּוּלַה בָזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵדַע שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ, וְלֹא תִפָּרַע לְשִׁמְצָה בְכָךְ, הַמֶּלֶךְ”. הָלְכָה אֶל עַדִיִ וְהוֹדִיעָה לוֹ הַדָּבָר וְאָמְרָה לוֹ: “עֲרֹךְ מִשְׁתֶּה וְהַזְמֵן אֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, וּכְשֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ יַיִן, בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתִתָּהּ לְךָ, שְׁכֵּן לֹא יָשִׁיב פָּנֶיךָ”. אָמַר: “חוֹשֵשׁ אֲנִי שֶׁיַּכְעִיסֵהוּ הַדָּבָר וְיִהְיֶה סִבָּה לְשִׂנְאָה בֵינֵינוּ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא בָּאתִי אֵלֶיךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הָעִנְיָן עִמּוֹ”. אַחַר-כָּךְ חָזְרָה אֶל אַלנֻּעְמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “בַּקֵּשׁ אֶת עַדִי שֶׁיַּזְמִין אוֹתְךָ אוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ”. אָמַר לָהּ: “אֵין כָּל רָע בְּכָךְ”. וְאָכֵן שְׁלשָׁה יָמִים אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אַלנֻּעְמָאן מֵעַדִי שֶׁיַּזְמִינֵהוּ לַאֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם אוֹתוֹ וַחֲבֵרָיו, וְנַעֲנָה לוֹ לְכָךְ. הָלַךְ אֵלָיו אַלנֻּעְמָאן. וּכְשֶׁנִּכְנַס בּוֹ יַיִן וַעֲבָרוֹ, קָם עַדִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתִתָּהּ לוֹ. וְנַעֲנָה לוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ. כִּנֵּס אוֹתָהּ עַדִי אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים, וְשָׁהֲתָה אֶצְלוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁהֵם בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וַהֲנָאָה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָׁהָה עַדִי עִם הִנְד בַּת אַלְנֻּעְמָאן בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר שָׁלשׁ שָׁנִים בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וַהֲנָאָה. אַחֲר-כָּךְ כָּעַס אַלנֻּעְמָאן עַל עַדִי וַהֲרָגוֹ. וְהִצְטָעֲרָה עָלָיו הִנְד צַעַר רַב. בָּנְתָה לָהּ מִנְזָר מִחוּץ לַאלְחִירָה וּפָרְשָׁה אֵלָיו נְזִירָה, וְיָשְׁבָה מְקוֹנֶנֶת עָלָיו וּבוֹכָה עַד שֶׁמֵּתָה. וּמִנְזָרָהּ יָדוּעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה מִחוּץ לַאלְחִירָה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר דִּעְבִּל אַלְכֻזָאעִי16 וְהַנַּעֲרָה וּמֻסְלִם בֶּן אַלְוַלִיד

סִפֵּר דִּעְבִּל אַלְכֻזָאעִי אָמַר: הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר אַלְכַּרְךְ17, כְּשֶׁעָבְרָה עַל פָּנַי נַעֲרָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה, וְלֹא חֲטוּבָה בְגִזְרָתָהּ יוֹתֵר הֵימֶנָּה. וְהָיְתָה נוֹטָה הֵנָּה וָהֵנָּה בְּלֶכְתָּהּ וְלוֹקַחַת שְׁבִי אֶת לִבּוֹת הָרוֹאִים בִּנְטוֹתָהּ. כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטִי עָלֶיהָ הָקְסַמְתִּי מִמֶּנָּהּ וְרָעַד לִבִּי מִגִּיל בְּקִרְבִּי, וּכְבָר פָּרַח לִבִּי מֵחָזִי. נָשָׂאתִי קוֹלִי רוֹמֵז עָלֶיהָ, בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דִּמְעַת עֵינִיִ פְּלָגִים יָרָדָה,

וּתְנוּמַת אַשְׁמוּרוֹתַי נָדוֹד נָדָדָה.

הִסְתַּכְּלָה בִּי, וְהִפְנְתָה פָנֶיהָ אֵלַי וְעָנְתָה לִי עַד מְהֵרָה בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

אַךְ הַנְּקַלָּה הִיא לָאִישׁ עוֹדְדָה,

מֵעֵינַיִם נֻגָּעוּ, הִזְמִינַתְהוּ בְּמַבָּטָהּ.

הִפְתִּיעַתְנִי בִמְהִירוּת מַעֲנָהּ וִיפִי מִדְבָּרָהּ, וְנָשָׂאתִי לְעֻמָּתָהּ קוֹלִי שֵׁנִית בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

כְּלוּם לִגְבִרְתִּי לֵב נָטָה

לַאֲשֶׁר דִּמְעָתוֹ יָרְדָה?

עָנְתָה לְעֻמָּתִי חִישׁ מִבְּלִי הַסֵּס:

אִם נִכְסַפְתָּ לְאַהֲבָה מֵאִתִּי,

אַהֲבָה בֵינֵינוּ אַךְ רַק מִלְוָה הִיא.

לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ אָזְנִי מֵעוֹלָם מָתוֹק יוֹתֵר מִדְּבָרֶיהָ וְלֹא רָאִיתִי יָפֶה מִפָּנֶיהָ. שִׁנִּיתִי אֶת חֲרוּז הַשִּׁיר לְבָחֲנָהּ, וּמִשְׁתָּאֶה לִדְבָרֶיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ בֵּית-שִׁיר זֶה:

הֲתִרְאִי הַזְּמַן בִּפְגִישָׁה אוֹתָנוּ יְאַשֵּׁר,

וְחוֹשֵׁק עִםִ חוֹשֵׁק יַחַד יְקַשֵּׁר?

חִיְּכָה וְלאֹ רָאִיתִי מֵעוֹלָם נָאֶה יוֹתֵר מִפִּיהָ וְלֹא מָתוֹק יוֹתֵר מִשְּׂפָתֶיהָ, וְעָנְתָה לְעֻמָּתִי עַד מְהֵרָה מִבְּלִי הִתְעַכֵּב בְּבֵית שִׁיר זֶה:

לֹא זְמָן וְלֹא גוֹרָל עָלֵינוּ יִשְׂתָּרֵר.

אַתָּה הַזְּמָן אָשְּׁרֵנוּ בְהִתְקַשֵּׁר.

קַמְתִּי חִישׁ-מַהֵר וְהִתְחַלְתִּי מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא דִמִּיתִי שֶׁהַזְּמָן יַאֲצִיל לִי כְמוֹ זֶה הִזְדַמְּנוּת זוֹ. לְכִי נָא בְעִקְבוֹתַי לֹא מְצֻוָּה וְלֹא אֲנוּסָה אֶלָּא בְחֶסֶד מֵאִתֵּךְ, מִתּוֹךְ חִבָּה אֵלַי”. פָּנִיתִי לָלֶכֶת וְהִיא אַחֲרַי. וְלֹא הָיְתָה לִי בְאוֹתוֹ זְמָן דִּירָה שֶׁתִּהְיֶה רְצוּיָה לִי לְשֶׁכְּמוֹתָה. וְהָיָה מֻסְלִם בֶּן אַלְוַלִיד יְדִידִי, וְלוֹ דִירָה נָאָה. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו, וּכְשֶׁדָּפַקְתִּי עַל הַשַּעַר יָצָא אֵלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְשָׁעָה מֵעֵין זוֹ תֵּאָגֵר הָאַחֲוָה”. אָמַר לִי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. הִכָּנְסוּ”. נִכְנַסְנוּ, וְנִזְדַּמַנּוּ אֶצְלוֹ בְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַזְּמַן דָּחוּק לוֹ. מָסַר לְיָדִי מִטְפַּחַת וְאָמַר: “לֵךְ לַשּׁוּק וּמְכֹר אוֹתָהּ וְקַח מַה שָּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלָתוֹ”. הָלַכְתִּי מְמַהֵר לַשּׁוּק וּמְכַרְתִּיהָ וְלָקַחְתִּי מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלָתוֹ, וְחָזַרְתִּי וְרָאִיתִי אֶת מֻסְלִם שֶׁכְּבָר פָּרַשׁ עִמָּה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי, לְחֶדֶר קָרִיר. כְּשֶׁהִרְגִּיש בִּי, מִהֵר לִקְרָאתִי וְאָמַר לִי: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, אַבּוּ-עַלִי עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, וְיַגִּיעֲךָ שְׂכָרוֹ, וְיַחֲשֹׁב לְךָ זֶה לְמַעֲשֵׂה-טוֹב מִמַּעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. נָטַל מִיָּדִי הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְנָעַל הַדֶּלֶת בְפָנַי. הִכְעִיסוּנִי דְבָרָיו וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרַי שָׂמֵחַ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בְמַצָב זֶה אָמַר לִי: "בְּחַיַּי, אַבּוּ-עַלִי, מִי הוּא שֶׁשָּׁר בֵּית-שִׁיר זֶה:

לַנְתִּי בִזְרוֹעָהּ בְלִי חָבֵר,

נִשְׁאָר מְטֻמָּא לִבּוֹ אַךְ אֶבְרוֹ טָהֵר.

גָּבַר זַעֲמִי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי: "הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁחִבֵּר בֵּית שִׁיר זֶה:

אֲשֶׁר אֶלֶף קֶרֶן לוֹ בָּאַבְנֵט,

מִשִּׂיא מַנָאף 18 נִשְּׂאוּ שֵׂאת.

הִתְחַלְתִּי מְחָרְפוֹ וּמְגַדְּפוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנִּתְעָב וּמִעוּט רֶגֶשׁ-הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ, וְהוּא שׁוֹתֵק, אֵינוֹ מְדַבֵּר. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי גִדּוּפִי אוֹתוֹ, חִיֵּךְ וְאָמַר: “הוֹי לְךָ טִפֵּשׁ, נִכְנַסְתָּ לְבֵיתִי וּמָכַרְתָּ מִטְפַּחְתִּי וְהוֹצֵאתָ מָמוֹנִי, עַל מִי אֵפוֹא תִכְעַס סַרְסוּר לִדְבַר עֲבֵרָה?” אַחַר-כָּךְ עֲזָבַנִי וְהָלַךְ לוֹ אֵלֶיהָ. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ בִּדְבַר יַחֲסִי לַטִּפְּשׁוּת וּלְסַרְסָרוּת לִדְבַר-עֲבֵרָה” וְהִסְתַּלַּקְתִּי מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר כָּבֵד, שֶׁאֲנִי חָשׁ רָשְׁמוֹ בְלִבִּי עַד יוֹמִי זֶה. וְלֹא עָלָה בְיָדִי לְהַשִּׁיגָהּ עוֹד, וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָּבָר.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר אִסְחָאק הַמַּוְצִלִי וְהַסּוֹחֵר

סִפְּרוּ שֶׁאִסְחָק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַוְצִלִי אָמַר: אֵרַע שֶׁנִּמְאַס עָלַי לִהְיוֹת קָשׁוּר לַחֲצַר-הַכַּלִיפות וּלְשָׁרֵת בָּהּ. רָכַבְתִּי וְיָצָאתִי בַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְהֶחֱלַטְתִּי בְדַעְתִּי לְשׁוֹטֵט בַּמִּדְבָּר וּלְטַיֵּל, וְאָמַרְתִּי לִנְעָרַי: “אִם יָבוֹא שְׁלִיחַ הַכַּלִיף וְזוּלָתוֹ, הוֹדִיעוּ לוֹ, שֶׁיָּצָאתִי בַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּעִנְיָן חָשׁוּב שֶׁלּוֹ, וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לְאָן הָלַכְתִּי”. יָצָאתִי יְחִידִי וְשׁוֹטַטְתִּי בָעִיר, וּכְבָר גָּבַר חֻמּוֹ שֶׁל הַיוֹם, וְעָמַדְתִּי בִרְחוֹב הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם רְחוֹב אַלְחַרַם.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנְתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִסְחָאק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַוְצִלִי סִפֵּר: כְּשֶגָּבַר חֻמּוֹ שֶׁל יוֹם עָמַדְתִּי בִרְחוֹב הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם רְחוֹב אַלְחַרַם, לְבַקֵּשׁ לִי צֵל מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וּמְצָאתִיו לְיַד חָצֵר רַחֲבַת הָאֲגַף, בּוֹלֶטֶת בַּדֶּרֶךְ. וְלֹא שָׁהִיתִי עַד שֶׁבָּא סָרִיס כּוּשִׁי מוֹבִיל חֲמוֹר, וְרָאִיתִי עָלָיו נַעֲרָה רוֹכֶבֶת, וְתַחְתָּהּ מִטְפַּחַת מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְעָלֶיהָ בְגָדִים מְפֹאָרִים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶם, וְרָאִיתִי לָהּ קוֹמָה נָאָה וְעֵינַיִם חוֹלְמוֹת, וִיצוּרֶיהָ נָאִים. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ אַחַד הָעוֹבְרִים וְאָמַר לִי: “מְזַמֶּרֶת הִיא”. וּכְבָר דָבַק לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָשֶׁבֶת הָכֵן עַל בֶּהֱמַת-רִכְבִּי. נִכְנְסָה לֶחָצֵר שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַלַ שַׁעֲרָהּ. הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב בִּדְבַר תַּחְבּוּלָה שֶׁאוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וַעֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ שְׁנֵי גְבָרִים צְעִירִים וְיָפִם. בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנָתַן לָהֶם בַּעַל הֶחָצֵר רְשׁוּת וְיָרְדוּ וְיָרַדְתִּי אִתָּם וְנִכְנַסְתִּי בְחֶבְרָתָם, שֶׁהָיוּ מְדַמִּים שֶׁבַּעַל הֶחָצֵר הִזְמִינַנִי. יָשַׁבְנוּ שָׁעָה קַלָּה וְהוּבָא אֹכֶל וְאָכַלְנוּ. אַחֲר כָּךְ שָׂמוּ לְפָנֵינוּ יַיִן. אַחַרַ-כָּךְ יָצְאָה הַנַּעֲרָה וּבְיָדָהּ כְּלִי-נַגֵן, עוּד, וְזִמְּרָה וַאֲנַחְנוּ שׁוֹתִים. כְּשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, שָׁאַל בַּעַל-הֶחָצֵר אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים עַל אוֹדוֹתַי, וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁאֵין הֵם מַכִּירים אוֹתִי. אָמַר: “אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא הוּא זֶה, וְאוּלָם נָאֶה הוּא, נַהֲגוּ בוֹ אֵפוֹא נִמּוּס”. אַחַר-כָּךְ בָּאתִי וְיָשַׁבְתִּי בִמְקוֹמִי. זִמְּרָה הַנַּעֲרָה נִגּוּן הָדוּר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לְעָפְרָה, וְהִיא לֹא עָפְרָה,

וּלְעֹפֶר לֹא עֹפֶר, עֵינוֹ שְׁחוֹרָה:

זָכָרָ לֹא נְקֵבָה בְּקַרְנָיו,

וּנְקֵבָה לֹא זָכָר בִּפְעָמָיו.

וּבִצְּעָה זִמְרָתָהּ בִּצּוּעַ יָפֶה, וְשָׁתוּ הָאֲנָשִׁים, וְהִפְלִיאָה אוֹתָם זִמְרָתָהּ. אַחַר-כָּךְ זִמְּרָה אוֹפַנִים שׁוֹנִים בְּנִגוּנִים נִפְלָאִים וּבְתוֹךְ אֵלֶּה אוֹפַן שֶׁלִּי, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי-בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הֲרִיסוֹת מְחוּקֵי הָעִקְבוֹת

עֲזָבוּן הָעֲלָמוֹת.

אַחֲרֵי רֵעוּת, שְׁמָמוֹת,

וְהֵן חֳרָבוֹת כָּבוֹת,

וְהָיָה כֹּחָהּ יָפֶה בָזֶה מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. אַחַר-כָּך זִמְּרָה אוֹפַנִים שׁוֹנִים בִּנְגִינוֹת שׁוֹנוֹת עַתִּיקוֹת וַחֲדָשׁוֹת. וְזִמְּרָה בְתוֹכָם אוֹפַן שֶׁלִּי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִמְרִי לַאֲשֶׁר פָּנָה עֹרֶף וַיִּגְעַר,

וַיִרְחַק מֵעָלַיִךְ וַיָּסַר:

כְּבַר הִשַּׂגְתָּ אֲשֶׁר הִשַּׂגְתָּ,

אִם כִּי רַק שַׂחֵק שִׂחַקְתָּ.

בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ לַחֲזֹר עַל הַנִּגּוּן כְּדֵי שֶׁאֲתַקֵּן אוֹתוֹ. פָּנָה אֵלַי אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים וְאָמַר: “לֹא רָאִינוּ אוֹרֵחַ בִּלְתִּי-קָרוּא שֶׁיְהֵא עַז-פָּנִים יוֹתֵר מִמְּךָ. כְּלוּם אֵינְךָ מְרֻצֶּה בְהִטָּפֶלְךָ עַד שָׁאַתָּה בָא בְהַצָּעוֹתֶיךָ? אָכֵן נִתְקַיֵּם בְּךָ הַמָּשָׁל: אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא וּבָא בְהַצָּעוֹת”. הִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי בּוֹשׁ וְלֹא עֲנִיתִיו. הִתְחִיל חֲבֵרוֹ מוֹנְעוֹ מִפְּגֹּעַ בִּי וְלֹא נִמְנַע. אַחַר-כָּךְ קָמוּ לִתְפִלָּה. פִּגַּרְתִּי קְצַת וְנָטַלְתִּי אֶת כְּלִי-הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְחִזַּקְתִּי מֵיתָרָיו וְתִקַּנְתִּי אוֹתוֹ תַקֵּן אֵיתָן, וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי אִתָּם. כְּשֶׁגָּמְרוּ אֶת הַתְּפִלָה, חָזַר אוֹתוֹ אִישׁ לִנְזֹף בִּי וְלִגְעֹר וְלֹא הִרְפָּה מֵהִתְקוֹטֵט, וַאֲנִי שׁוֹתֵק. נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הָעוּד וּבָחֲנָה אוֹתוֹ, וְלֹא הִכִּירָה מַצָּבוֹ וְאָמְרָה: “מִי מִשְׁמֵשׁ בָּעוּד שֶׁלִּי?” אָמְרוּ לָהּ: “לֹא מִשְׁמֵשׁ בּוֹ אִישׁ מֵאִתָּנוּ” אָמְרָה: “לֹא כִּי חֵי אֱלֹהִים, כְּבָר טִפֵּל בּוֹ מֻמְחֶה שֶׁעָשָה חַיִל בְּאוּמְנוּת זוֹ, שֶׁכֵּן חִזֵּק מֵיתָרָיו וְתִקְּנָהוּ תִקּוּן שֶׁל מֻמְחֶה בְאוּמְנוּתוֹ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי הוּא שֶׁתִּקַּנְתִּיו”. אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְּחַיָי, שֶׁתִּטְּלֶנּוּ וְתִפְרֹט עָלָיו”. נְטַלְתִּיו וּפָרַטְתִּי עָלָיו אוֹפַן נִפְלָא וְקָשֶׁה, שֶׁהָיָה בוֹ כִמְעַט כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים. וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הָיָה לִי לֵב אֶחְיֶה בוֹ,

וַיִּצָּרֵב בְּלַהַב, וַיִשְׂרְפוֹ.

אֲנִי לֹא אֲחוֹנֵן אַהֲבָתָהּ,

כִּי לְאָדָם אֵל לֹא חָלַק אוֹתָהּ.

אִם אֲשֶׁר טָעַמְתִּי הוּא טַעַם אַהַב,

טְעָמוֹֹ בְּלִי סָפֵק כָּל אֲשֶׁר אָהָב.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִסְחָק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי הוֹסִיף וְאָמַר: "כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי לֹא הָיָה אֶחָד בַּחֶבְרָה שֶׁלֹּא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ. יָשְׁבוּ לְפָנַי וְאָמְרוּ: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ בֵּאלֹהֵינוּ, אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁתְּזַמֵּר לָנוּ נִגּוּן שֵׁנִי”, אָמַרְתִּי לָהֶם: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. חִזַּקְתִּי אֶת הַמֵּיתָרִם וְזִמַּרְתִּי בְאֵלֶּה בָתֵּי הַשִּׁיר:

הוֹי מִי יָקוּם לְלֵב נָמַס בְּיִסּוּרִים,

חָנוּ עָלָיו יְגוֹנִים מִכָּל עֲבָרִים.

אָשַׁם אֲשֶׁר יָרָה חִצּוֹ בְלִבִּי,

דַּם שָׁפַךְ בֵּין קֶרֶב וְחָזֶה בְּקִרְבִּי.

נִתְגַּלָּה יוֹם רָחַק כִּי אוֹתוֹ קֵרַב

לְהִתְרַחֵק, אֲשֶׁר צָפַן דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.

שָׁפַךְ דָּם לוּלֵא הָאַהֲבָה לֹא שָׁפַךְ.

הֲיֵש לְדָמִי דוֹרֵשׁ, נָקָם יִקַּח?

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי לֹא נִשְׁאַר מִי שֶׁלֹּא קָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאַחַר-כָּךְ הִטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ מֵעָצְמַת מַה שֶּׁפְּגָעוֹ מִרְעָדָה. הִשְׁלַכְתִּי אֶת הָעוּד מִיָּדִי. אָמְרוּ לִי: “אַל תַּעַשׂ בָּנוּ זֹאת, הוֹסֵף לָנוּ נִגּוּן, שֶׁיּוֹסִיף לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵחַסְדוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים, מוֹסִיף אֲנִי לָכֶם נִגּוּן שֵׁנִּי וְאַחֵר וְאַחֵר, וַהֲרֵינִי מַגִּיד לָכֶם מִי אָנֹכִי, אֲנִי אִסְחָאק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי, הִנֵּה אֲנִי בָא בְעֹז לִפְנֵי הַכַּלִיף כְּשֶׁהוּא דוֹרֵשׁ אוֹתִי, וְאַתֶּם כְּבָר הִשְׁמַעְתֶּם אוֹתִי קָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִי לְמוֹרַת רוּחַ, הַיּוֹם. אֵינִי מוֹצִיא מִלָּה מִפִּי וְאֵינִי יוֹשֵׁב עִמָּכֶם עַד שֶׁלֹּא תוֹצִיאוּ הוֹלֵל זֶה מִבֵּינֵיכֶם”. אָמַר לֹו חֲבֵרוֹ: “מִפְּנֵי זֶה הוּא שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ וְהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ”. תָּפְסוּ בְיָדוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ. נָטַלְתִּי אֶת הָעוּד וְזִמַּרְתִּי אוֹתָם נִגּוּנִים שֶׁזִּמְרָה הַנַּעֲרָה מִיצִירוֹתַי. אַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי בְסוֹד לְבַעַל הֶחָצֵר, שֶׁהַנַּעֲרָה כְבָר דָבַק בָּהּ לִבִּי, וְאֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת לִהְיוֹת בִּלְעָדָהּ. אָמַר לִי הָאִישׁ: “שֶׁלְךָ הִיא בִּתְנַאי”. אָמַרְתִי לוֹ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֹדֶשׁ, וְאַחַר תִּהְיֶה הַנַּעַרָה וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ מִתַּכְשִׁיטִים וּבְגָדִים לְךָ”. אָמַרְתִּי: “הֵן, עוֹשֶׂה אֲנִי כֵן”. עָמַדְתִּי אֶצְלוֹ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי, וְהַכַּלִיף מְחַפֵּשׂ אַחֲרַי בְּכָל מָקוֹם, וְאֵינוֹ מַשִּׂיג יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתַי. כְּשֶׁנִּגְמַר הַחֹדֶשׁ מָסַר לִי אֶת הַנַּעֲרָה וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ מִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וְנָתַן לִי סָרִיס נוֹסָף עַל כָּךְ. הֵבֵאתִי כָל זֶה לְבֵיתִי, וְדוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלוּ רָכַשְׁתִּי אֶת כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻלּוֹ מֵעָצְמַת שִׂמְחָתִי בַנַּעֲרָה. אַחַר-כָּךְ רָכַבְתִּי אֶל אַלְמַאֲמוּן מִיָּד. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו אָמַר לִי: “אוֹי לְךָ אִסְחָאק, וְהֵיכָן זֶה הָיִיתָ?” סִפַרְתִּי לוֹ עִנְיָנִי. אָמַר לִי: “הָבֵא לִי אוֹתוֹ אִישׁ תֵּכֶף וּמִיָּד”. הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת חֲצֵרוֹ. שָׁלַח אֵלָיו הַכַּלִיף לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא שָׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר הַסִּפּוּר, וְסִפֵּר לוֹ. אָמַר לוֹ: “אַתָּה אִישׁ נְדִיבוֹת וּמִן הָרָאוּי שֶׁיְּסַיְּעוּ בְיָדְךָ בִּנְדִיבוּתְךָ”. צִוָּה לוֹ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לִי: “אִסְחָאק, הָבֵא לְפָנַי אֶת הַנַּעֲרָה”. הֵבֵאתִיהָ, וְזִמְּרָה לוֹ וּפָרְטָה עַל הַנֵּבֶל, וְהִגִּיעָה לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה מִמֶּנָּה. וְאָמַר: "כְּבָר קָבַעְתִּי לָהּ תּוֹר בְּכָל יוֹם חֲמִישִּׁי לַשָּׁבוּעַ שֶׁתָּבוֹא וּתְזַמֵּר מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ. אַחַר כָּך צִוָּה לָהּ חֲמִשִּׁים-אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהִרְוִיחָה הִיא וְהִרְוַחְתִּי אָנֹכִי וְנָתַתִּי רֶוַח לַאֲחֵרִים עַל-יְדֵי אוֹתָהּ רְכִיבָה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר שְׁלשֶׁת הָאוֹהַבִים הָאֲמֵלָלִים

סִפֵּר אַלְעֻתְּבִּי אָמַר: יָשַׁבְתִּי יוֹם אֶחָד וְאֶצְלִי חֲבוּרָה מֵאַנְשֵׁי-הַתַּרְבּוּת וְהָיִינוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם, וְנִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה בִּדְבַר הָאוֹהֲבִים, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ, וְהָיָה בַחֲבוּרָה זָקֵן שׁוֹתֵק. בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא הִגִּידוֹ, אָמַר אוֹתוֹ זָקֵן: “רְצוֹנְכֶם שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם דּוּגְמָתוֹ מֵעוֹלָם?” אָמַרְנוּ: “הֵן”. אָמַר: "דְּעוּ שֶׁהָיְתָה לִי בַת, וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת בָּחוּר, וְאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עַל כָּךְ. וְהָיָה הַבָּחוּר אוֹהֵב זַמֶּרֶת, וְהָיְתָה הַזַמֶּרֶת אוֹהֶבֶת אֶת בִּתִּי. הָיִיתִי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּמְסִבָּה שֶׁהָיוּ בָהּ אוֹתוֹ בָחוּר וְהַזַמֶּרֶת… הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ סִפֵּר: "הָיִיתִי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּמְסִבָּה שֶׁהָיוּ בָהּ אוֹתוֹ הַבָּחוּר וַהַזַּמֶּרֶת. זִמְרָה הַזַּמֶּרֶת שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לַעֲלִיבוּת הָאַהֲבָה אוֹתוֹת

בָּאוֹהֲבִים הֵן הַדְּמָעוֹת.

וְאוֹהֵב, לֹא כָּל-שֶׁכֵּן,

לֹא יִמְצָא בִּפְנֵי מִי יִתְאוֹנֵן.

אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “הֵיטַבְתְּ לֵאמֹר, גְּבִרְתִּי, הֲתַרְשִׁי לִי שֶׁאָמוּת?” אָמְרָה הַזַּמֶּרֶת מִבַּעַד לַמָּסָךְ: “הֵן, אִם אוֹהֵב אַתָּה, מוּת”. הִנִיחַ הַבָחוּר רֹאשׁוֹ עַל כַּר וְעָצַם עֵינָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו, נִדְנַדְנוּ אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא מֵת. הִתְאַסַּפְנוּ מִסָּבִיב לוֹ, וְעָרְבָה שִׂמְחָתֵנוּ, וְנַעֲשֵׂינוּ סָרִים וְזוֹעֲפִים וְנִתְפַּזַּרְנוּ מִיָּד. כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה, רָאוּ בְנֵי-בֵיתִי אוֹת מְבַשֵּׂר רָעָה בָּזֶה שֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה שֶׁלֹּא בַשָּׁעָה הָרְגִילָה. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַבָּחוּר, לְהַפְלִיאָם בְּכָךְ. שָׁמְעָה בִתִּי אֶת דְּבָרַי וְקָמָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ וְנִכְנְסָה לְחֶדֶר אַחֵר. קַמְתִּי אַחֲרֶיהָ וְנִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ חֶדֶר וּמְצָאתִיהָ נִשְׁעֶנֶת עַל כַּר כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתִּי מַצָּבוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. נִדְנַדְתִּי אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הִיא מֵתָה. נִגַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת הֲכָנוֹת לִקִבוּרָתָהּ וְהָלַכְנוּ בַבֹּקֶר אַחֲרֵי אֲרוֹנָהּ וְלִוִּינוּ אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר לִקְבָרוֹת, כְשֶׁהָיִינוּ בַדֶּרֶךְ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהִנֵּה הַלְוָיָה שְׁלִישִׁית. שָׁאַלְנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְהִנֵּה הִיא הַלְוָיַת הַזַּמֶּרֶת, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר מוֹת בִּתִּי, עָשְׂתָה כְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הִיא, וּמֵתָה. וְקָבַרְנוּ אֶת שְׁלָשְתָּם בְּיוֹם אֶחָד, וְזֶהוּ הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁנִשְׁמַע בְּעִנְיַן הָאוֹהֲבִים.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הָאוֹהֲבִים מִבְּנֵי טַי

סִפֵּר אַלְקָאסִם בֶּן עַדִי בְּשֵׁם אָדָם מִבְּנֵי תָמִים שֶׁאָמַר: יָצָאתִי לְבַקֵש בְּהֵמָה שֶׁאָבְדָה לִי, וְיָרַדְתִּי לְמֵימֵי טַי, וְרָאִיתִי שְׁתֵּי פְלַגּוֹת. הָאַחַת מֵהֶן קְרוֹבָה לַשְּׁנִיָּה. וְהִנֵּה בְאַחַת שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת דִבְרֵי רִיבוֹת עִם הַפְּלַגָּה הַשְּׁנִיָּה. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי בְאַחַת שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת בָּחוּר שֶׁכְּבָר דִּלְדְּלָה כֹּחוֹתָיו מַחֲלָה, וְהוּא דוֹמֶה לְנּאד הַבָּלוּי. וַעֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל בּוֹ, כְּשֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר-אֵלֶּה.

אָכֵן מֶה הָיָה לַיָּפָה אֲשֶׁר לֹא תַחֲזֹר?

הֲמִקַּמְצָנוּת הַיָּפָה הוּא. אוֹ פָנְתָה עֹרֶף וַתָּסָר?

חָלִיתִי, וְכָל יְדִידַי כֻּלָּם אוֹתִי בִּקֵּרוּ,

וּמַה לָּךְ לֹא נִרְאֵית בֵּין אֵלֶּה פָּנַי שִׁחֵרוּ?

אִלּוּ חָלִית אַתְּ, הָיִיתִי אָץ סָר

אֵלַיִךְ, וְכָל אִיּוּם אוֹתִי לֹא עָצָר.

חֲסַרְתִּיךְ בְּתוֹכָם וָאֶשָּׁאֵר בָּדָד,

וְקָשֶׁה, נַחַת רוּחִי, עֵת אָהוּב אָבָד.

שָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו נַעֲרָה מִן הַפְּלַגָּה הַשְּׁנִיָּה, וּמִהֲרָה אֵלָיו. רָדְפוּ אַחֲרֶיהָ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְהִיא נֶאֱבֶקֶת אִתָּם. הִרְגִּישׁ בָּהּ הַבָּחוּר וְזִנֵּק לִקְרָאתָהּ. נִזְדָּרְזוּ אֵלָיו בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וְנִתְלוּ בוֹ. הָיָה הוּא מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ מֵהֶם, וְהִיא מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִפְּלַגָּתָהּ עַד שֶׁחִלְּצוּ עַצְמָם, וּפָנָה כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁנִפְגְּשׁוּ בֵּין שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת וְהִתְחַבְּקוּ. אַחַר-כָּךְ נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם לָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַבָּחוּר וְהַבַּחוּרָה, כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ בֵּין שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנָפְלוּ מֵתִים לָאָרֶץ. יָצָא זָקֵן מֵאוֹתָם אָהֳלִים וְעָמַד עֲלֵיהֶם וְקָרָא מִתּוֹךְ פַּחַד: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים” וּבָכָה בְכִי רָב. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “יְרַחֵם אֶתְכֶם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אִם לֹא הִתְאַחַדְתֶּם בְּחַיֵּיכֶם, הִנֵּה אָנֹכִי אַאֲחֵד אֶתְכֶם אַחֲרֵי הַמָּוֶת”. צִוָּה לְהָכִין אוֹתָם לִקְבוּרָה, רָחַץ אוֹתָם וְכָרַךְ אוֹתָם בְּתַכְרִיכִים יַחְדָּיו וְחָפַר לָהֶם קֶבֶר אֶחָד, וְהִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי-הָאָדָם, וְקָבְרוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ קֶבֶר. וְלֹא נִשְׁאַר בִּשְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת לֹא אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה שֶׁלֹּא רְאִיתִים בּוֹכִים עֲלֵיהֶם וּמַכִּים עַל פְּנֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אֶת הַזָּקֵן עַל אוֹדוֹתָם וְאָמַר לִי: “זֹאת בִּתִּי וְזֶה בֶּן אָחִי, כְּבָר הִגִּיעָה אֶצְלָם הָאַהֲבָה עַד לִכְדֵי זֶה שֶׁרָאִיתָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְמַלֵּא אֱלֹהִים לְךָ חֶסְרוֹנָם, וַהֲלֹא הָיִיתָ מַשִּׂיאָם זֶה לָזֶה?” אָמַר לִי: “חָשַׁשְׁתִּי לְחֶרְפָּה וּלְקָלֶס, וּמְעַתָּה כְּבָר נָפַלְתִּי בָזֶה”. וְזֶהוּ מִן הַמֻּפְלָא שֶבְּסִפּוּרֵי הָאוֹהֲבִים.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הָאוֹהֵב הַמְּשֻׁגָּע.

סִפֵּר אַבּוּ עַבָּאס אַלְמֻבַּרְרָד 19 אָמַר נָסַעְתִּי אֶל אַלְבַּרִיד20 עִם חֲבוּרָה, לְשֵׁם עֵסֶק. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי מִנְזָר יְחֶזְקֵאל21, וְחָנִינוּ בְצִלֹּו. בָּא אֵלֵינוּ אָדָם אֶחָד וְאָמַר: “הִנֵּה בְמִנְזָר זֶהֶ מְשֻגָּעִים, וּבְתוֹכָם אָדָם מְשֻׁגָּע, הַמְדַבֵּר בְּחָכְמָה, וְאִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתוֹ הֱיִיתֶם מִתְפַּלְּאִים עַל דְּבָרָיו”. קַמְנוּ יַחְדָּו וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְזָר, וְרָאִינוּ אָדָם יוֹשֵׁב בְּתָא עַל גַּבֵּי עוֹר. וּכְבָר גִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבָּטוֹ מְסֻמָּר לַכֹּתֶל. נָתַנּוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָנוּ שָׁלוֹם, מִבְּלִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּנוּ אֲפִילוּ בְּמֶבָּט אֶחָד. אָמַר לִי אָדָם אֶחָד: “שָׂא בְּאָזְנָיו שִׁיר, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ שִׁיר, הוא פוֹתֵחַ בִּדְבָרִים”. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַטּוֹב בָּאָדָם מֵאֲשֶׁר יָלְדָה חַוָּה,

אִלּוּלֵא אַתָּה לֹא יָפְתָה תֵבֵל וְלֹא טוֹבָה.

אַתָּה הוּא אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֱלֹהִים דְּמוּתוֹ הֶרְאָה.

הִשִּׂיג הַנֶּצַח, לֹא יִזְקַן וְלֹא תְזֹרַק בּוֹ שֵׂיבָה.

כְשֶׁשָּׁמַע זֹאת מִפִּי, הָפַךְ פָנָיו אֵלֵיַ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵלֵךְ קוֹדֵר,

לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת צַעֲרִי, לְדַבֵּר.

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת לִי; אַחַת עוֹלָם מָלֵא תְּחַבֵּק,

וְשֵׁנִית לִי עוֹלָם בִּכְבָלָיו אוֹתָהּ יְחַנֵּק.

וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי הַנֶּעֱדָר מִנִּי כַּנִּמְצָא עִמִּי.

וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יְגוֹנָם כִּיגוֹנִי.

אַחַר-כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם הֵיטַבְתִּי דַבֵּר אִם הֵרַעְתִּי?” אָמַרְנוּ לוֹ: “לָא הֵרַעְתָּ, אַךְ הֵיטַבְתָּ, יָפֶה אָמַרְתָּ”. הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל אֶבֶן שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, וְדִמִּינוּ שֶׁיִּזְרְקָהּ בָּנוּ, וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו. הִתְחִיל מַכֶּה בָּהּ עַל חָזֵהוּ חֲזָקָה וְאוֹמֵר: “אַל תִּירְאוּ, קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ מִפִּי דָבָר וְקַבְּלוּהוּ מִמֶּנִּי”. קָרַבְנוּ אֵלָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּהַבְרִיךְ שֵׁבֶט עִם שַׁחַר גְּמַלֵיהֶם

וַיִּרְכְּבוּם, וּגְמַלוֹת אַהֲבָה הִסִּיעוּ בְמַסְעֵיהֶן,

גַּלְגַּל עֵינִי יִרְאֶנָה מִתּוֹךְ הַמַּאֲסָר,

וָאֹמַר בְּיִסּוּרַי וְדִמְעִי נִגָּר:

"נְטֵה לְמַעַן אֶפָּרֵד, הוֹי מוֹבִיל הַגְּמַלּוֹת,

שֶׁכֵּן בַּפְּרִידָה וּבְהִפָּרֵד מֶנָּה לִי מוֹת.

כִּי בְרִית כָּרַתִּי בְאַהֲבָתָהּ לֹא אֶגְעַל.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, בְּאוֹתוֹ בְרִית מַה תִּפְעַל.

אַחַרַ-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֶפְשָׁר עִמְּךָ יְדִיעָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, מֵתוּ, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ, וְקָפַץ וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד נוֹדַע לְךָ עַל דְּבַר מוֹתָם?” אָמַרְתִּי: “אִלּוּ בַחַיִּים הָיוּ לֹא עֲזָבוּךָ בְכָךְ”. אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם אַף אֲנִי לֹא אֹהַב חַיִּים אַחֲרֵיהֶם”. אַחַר-כָּךְ נִתְחַלְחְלוּ קְרָבָיו וְנָפַל עַל פָּנָיו. מִהַרְנוּ אֵלָיו וְטִלְטַלְנוּהוּ 22 וּמְצָאנוּהוּ מֵת. יְרַחֲמוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הִשְׁתָּאֵינוּ לְכָךְ וְהִצְטָעַרְנוּ עָלָיו צַעַר רַב. אַחַר-כָּךְ הֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקָבַרְנוּ אוֹתוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמֻבַרְרָד סִפֵּר: "כְּשֶׁנָּפַל הָאִישׁ מֵת הִתְאַבַּלְנוּ עָלָיו וַהֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקְבַרְנוּהוּ. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לְבַגְדָאד נִכְנַסְתִּי אֶל אַלְמֻתַּוַכִּיל23. רָאָה עִקְבוֹת הַדְּמָעוֹת עַל פָּנַי, וְאָמַר: “מַה זֶּה?” סִפַּרְתִּי לוֹ הַסִּפּוּר, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר: “אֵיךְ נְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת? אִלּוּלֵא יָדַעְתִי שָׁאַתָּה מִתְאַבֵּל עָלָיו, הָיִיתִי מַעֲנִישׁ אוֹתְךָ בַּעֲדוֹ”. וְאַחַר-כָּךְ נִשְׁאַר בְּאֶבְלוֹ עָלָיו כָּל שְׁאֵרִית יוֹמוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר רֹאשׁ-הַמִּנְזָר שֶׁהִתְאַסְלֵם.

סִפְּרוּ שֶׁאַבּוּ-בַּכְּר מֻחַמָּד בֶּן אַלְאַנְבָּארִי24 אָמַר: "יָצָאתִי מֵאַלְאַנְבָּאר25 בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת אֶל עַמּוּרִיָּה26 בְּאֶרֶץ יָוָן, וְיָרַדְתִּי בְהַמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ בְּמִנְזַר הָאוֹרוֹת בִּכְפָר קָרוֹב לְעַמּוּרִיָּה. יָצָא אֵלַי נְצִיג הַמִּנְזָר, הָרֹאשׁ עַל הַנְּזִירִים, וְהָיָה שְׁמוֹ עַבְּדֻ אַלְמַסִיח, וְהִכְנִיסַנִי לַמִּנְזָר, וּמָצָאתִי בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נְזִירִים, וְכִבְּדוּנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים יָפָה. אַחַר-כָּךְ נָסַעְתִּי מֵהֶם לְמָחֳרָת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר רָאִיתִי שְׁקִידָתָם וְיִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֵצֶל זוּלָתָם. גָּמַרְתִּי עִסְקִי שֶׁהָיָה לִי בְּעַמּוּרִיָּה וְחָזַרְתִּי אֶל אַלְאַנְבָּאר. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁנָה הַבָּאָה יָצָאתִי לָחֹג בְּמַכָּה. וּבְעוֹד אֲנִי מְסַדֵּר הַהַקָּפוֹת סְבִיב הַכַּעְבָּה כַּדָּת, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַבְּדֻּ אַלְמַסִיח מְסַדֵּר הַקָּפוֹת אַף הוּא וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵחֲבֵרָיו הַנְּזִירִים. כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה עַבְּדֻ אַלְמַסִיח הַנָּזִיר?” אָמַר: “לֹא כִי עֶבֶד אֱלֹהִים הַשּׁוֹאֵף אֵלָיו”. הִתְחַלְּתִּי מְנַשֵּׁק אֶת שְׂעַר-שֵׂיבָתוֹ כְּשֶׁאֲנִי בוֹכֶה. תָּפַסְתִּי בְיָדוֹ וְסַרְתִּי לְפִנָּה שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה סִּבַּת הִתְאַסְלֶמְךָ?” אָמַר לִי: "מִן הַפֶּלֶא בַפְּלָאוֹת הוּא, הַיְינוּ שֶׁחֲבוּרָה מִנְּזִירֵי הַמֻּסְלִמִים עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַכְּפָר שֶׁמִּנְזָרֵנוּ בְתוֹכוֹ. שָׁלְחוּ בָּחוּר שֶׁיִּקְנֶה לָהֶם מָזוֹן. רָאָה בַשּׁוּק נַעֲרָה נוֹצְרִית מוֹכֶרֶת לֶחֶם, וְהִיא מִן הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֶה. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ נִתְפַּתָּה אַחֲרֶיהָ. נָפַל מִתְעַלֵּף עַל פָּנָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶּׁפְּגָעוֹ, וְאָמַר: ‘לְכוּ לְעִנְיַנְכֶם, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם’. הוֹכִיחוּהוּ וְהִזְהִירוּהוּ, וְלֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם. הִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנוּ, וְנִכְנַס לַכְּפָר וְיָשַׁב לְיַד חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ, וְהִגִּיד לָהּ שֶׁהוּא אוֹהֹבֵ אוֹתָהּ. הִתְרַחֲקָה מִמֶּנוּ. נִשְׁאַר שְׁלשָׁה יָמִים בִּמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא אוֹכֵל כְּלוּם, וְרַק מַבָּטוֹ מְסֻמָּר אֶל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּלֵּק מֵעָלֶיהָ, הָלְכָה אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ וְסִפְּרָה לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו. הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁרוֹצְצוּ צַלְעוֹתָיו וּבִקְּעוּ אֶת רֹאשׁוֹ, וְהוּא עִם זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק. גָּמְרוּ בְּנֵי-הַכְּפָר בְּדַעְתָּם לְהָרְגוֹ. בָּא אֵלַי אָדָם מֵהֶם, וְהוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. יָצָאתִי אֵלָיו וּרְאִיתִיו מֻטָּל לָאָרֶץ, נָגַבְתִּי אֶת הַדָּם מֵעַל פָּנָיו וּנְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וְרִפֵּאתִי פְצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה-עָשָׂר יוֹם. כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאָד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע-מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְדֻ-אַלְמַסִיח הַנָזִיר סִפֵּר: "נְשָׁאתִיו לַמִּנְזָר וְרִפֵּאתִי אֶתֶ פְּצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה-עָשָׂר יוֹם. כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר לְדַלְתָּהּ שֶׁל חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וְיָשַׁב סוֹכֶה בָהּ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה לִקִרְאָתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: ‘רְחַמְתִּיךָ, כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה לְהִכָּנֵס בְּדָתִי שֶׁאֶנָּשֵׂא לְךָ’? אָמַר: ‘יִשְׁמְרֵנִי אֲלֹהִים מִפְּשֹׁט דַּת הָאַחְדּוּת לְהִכָּנֵס בְּדַת הַשִּׁתּוּף’. אָמְרָה לוֹ: ‘קוּם וְהִכָּנֵס לְבֵיתִי וְהִתְאַחַדְתָּ עִמִּי וְהִסְתַּלֵּק לְךָ הוֹלֵךְ נְכֹחֹה’. אָמַר לָהּ: ‘לַאו. אֵינִי מְאַבֵּד יִרְאַת-שָמַיִם שֶׁל שְתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמוּרַת תַּאֲוָה שֶׁל הֶרֶף עַיִן אֶחָד’. אָמְרָה לוֹ: ‘אִם כָּךְ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִי’. אָמַר לָהּ: ‘אֵין לִבִּי נִשְׁמָע לִי’. הִפְנְתָה פָנֶיהָ מִמֶּנוּ. תָּפְסוּ אוֹתוֹ תִּנוֹקוֹת וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ‘הִנֵּה מָגִנִּי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת הַסֵּפֶר, וְהוּא מָגֵן לְעוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר’27. יָצָאתִי מִן הַמִּנְזָר, וְהִטְרַדְתִּי מֵעָלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת, וְהֵרַמְתִּי רֹאשׁוֹ מִן הָאָרֶץ, וּשְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר: ‘אֱלֹהִים אַחֵד אוֹתִי עִמָּהּ בְּגַן-עֵדֶן’. נְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וּמֵת לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו. הוֹצֵאתִיו מִן הַכְּפָר וְחָפַרְתִּי לוֹ קֶבֶר וּקְבַרְתִּיו. כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְעָבַר חֶצְיוֹ, צָעֲקָה אוֹתָהּ נַעֲרָה, כְּשֶׁהִיא בְּמִטָּתָהּ צְעָקָה. נִתְאַסְּפוּ אֵלֶיהָ יוֹשְׁבֵי-הַכְּפָר וּשְׁאָלוּהָ לְסִפּוּרָהּ. אָמְרָה לָהֶם: 'בְּשָעָה שֶׁהָיִיתִי יְשֵׁנַה, נִכְנַס אֵלַי אִישׁ מֻסְלִם זֶה, תָּפַס בְּיָדִי וְהִסְתַּלֵּק עִמִּי לְגַן-עֵדֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ עִמִּי אֶל שְׁעָרוֹ שֶׁל גַּן-עֵדֶן, מְנָעַנִי שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וְאָמַר: ‘מְקֻדָּשׁ הַמָּקוֹם מֵהַכְנִיס בּוֹ כוֹפְרִים’. קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל יָדוֹ וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ מִן הָאַרְמוֹנוֹת וְהָעֵצִים. מַה שֶּׁאִי-אֶפְשָׁר לִי לְתָאֵר לָכֶם אוֹתוֹ. אַחַר-כָּך נְטָלַנִי לְאַרְמוֹן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאָמַר לִי: ‘הִנֵּה אַרְמוֹן זֶה לִי וָלָךְ וְאֵינִי נִכְנְסַ לְתוֹכוֹ אֶלָּא עִמֵּךְ, וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה לֵילוֹת תִּהְיִי אֶצְלִיִ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. אַחַר כָּךָ הוֹשִׁיט יָדוֹ לְעֵץ שֶׁעַל שַׁעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְקָטַף מִמֶּנוּ שְׁנֵי תַפּוּחִים, וְנָתַן לִי אוֹתָם וְאָמַר לִי: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’. אָכַלְתִּי אֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מְאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה סִפְּרָה: ‘כְּשֶׁקָּטַף אֶת שְׁנֵי הַתַּפּוּחִים, נָתַן לִי אוֹתָם, וְאָמַר: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶלֹא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’. אָכַלְתִּי אֶת הָאֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ, אַחַר כָּךְ תָּפַס בְּיָדִי וְיָצָא עִמִּי וְהוֹבִילַנִי לְבֵיתִי. וּכְשֶׁהֲקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי, הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם הַתַּפּוּחַ בְּפִי, וְהַתַּפּוּחַ הַשֵּׁנִי הַרֵי הוּא אִתִּי’. הוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוּחַ, וְהֵאִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ הָיָה כוֹכָב מַזְהִיר. הֵבִיאוּ אֶת הַנַעֲרָה אֶל הַמִּנְזָר, וְהַתַּפּוּחַ עִמָּה, וְסִפְּרָה לִי אֶת חֲלוֹמָהּ, וְהוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוחַ שֶׁלֹּא רָאִינוּ דוּגְמָתוֹ בְּכָל פֵּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. נָטַלְתִּי סַכִּין וּפִלַּחְתִּיו לְפִי מִסְפַּר חֲבֵרַי, וְלֹא רָאִינוּ נָעִים מִמֶּנוּ לְטַעַם וְלֹא טוֹב מִמֶּנוּ לְרֵיחַ. אָמַרְנוּ: ‘אֶפְשָׁר שָׂטָן הוּא שֶׁנִּרְאָה לָהּ לְהַטְעוֹתָהּ מִדָּתָהּ’. לְקחוּ אוֹתָהּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אַחַר-כָּךְ נִמְנְעָה מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, קָמָה מִמִּטָּתָהּ וְיָצְאָה מִבֵּיתָהּ, וְשָׂמָה פָנָיֶהָ אֶל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֻסְלִם, וְהֵטִילָה עַצְמָהּ עָלָיו וּמֵתָה, כְּשֶׁאֵין בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ יוֹדְעִים עַל אוֹדוֹתֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר, קָרְבוּ לַכְּפָר וּבָאוּ שְׁנֵי שֵׁיכִים וַעֲלֵיהֶם בִּגְדֵי שֵׂעָר וְאִתָּם שְׁתֵּי נָשִׁים לְבוּשׁוֹת כָּךְ, וְאָמְרוּ הַשְּׁנַיִם: ‘בְּנֵי-הַכְּפָר, הִנֵּה לֵאלֹהֵים יִתְעַלֶּה אֶצְלְכֶם קְדוֹשָׁה מִקְּדוֹשָׁיו, שֶׁמֵּתָה מֻסְלִמִית, וַאֲנַחְנוּ נִקַּח אוֹתָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ מִבַּלְעֲדֵיכֶם’. חִפְּשׂוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אוֹתָה אִשָּׁה וּמְצָאוּהָ עַל הַקֶּבֶר מֵתָה, וְאְמרוּ: ‘חֲבֶרְתֵּנוּ הִיא זוֹ, וּמֵתָה בְדָתֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְהֵא’. אָמְרוּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘לֹא כִי מֻסְלִמִית מֵתָה, וַאֲנַחְנוּ נְקַבְלָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ’. גָבְרוּ הַתַּעֲצוּמוֹת וְהָרִיב בֵּינֵיהֶם. אָמַר אַחַד שְׁנֵי-הַשֵּׁיכִים: ‘הֲרֵי סִימָן לְהִתְאַסְלְמוּתָהּ בָּזֶה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ נְזִירֵי הַמִּנְזָר הָאַרְבָּעִים וְיִמְשְׁכוּהָ מִן הַקֶּבֶר, וְאִם יוּכְלוּ לַהֲרִימָהּ מִן הָאָרֶץ נוֹצְרִית הִיא, וְאִם לֹא יוּכְלוּ זֹאת, יִגַּשׁ אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְיִמְשְׁכֶנָּה, וְאִם תָּבוֹא עִמּוֹ, מֻסְלִמִית הִיא’. הִסְכִּימוּ לְכָךְ אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְנִתְאַסְּפוּ אַרְבָּעִים הַנְּזִירִים, וְחִזֵּק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּבָאוּ אֵלֶיהָ לְשֵׂאתָהּ וְלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְכָךְ. קָשַׁרְנוּ בְמָתְנֶיהָ חֶבֶל חָזָק וּמְשַׁכְנוּהָ וְנִקְטַע הַחֶבֶל וְאֵינָהּ נָעָה. נִגְּשׁוּ בְנֵי-הַכְּפָר וְעָשוּ כֵן, וְלֹא נָעָה מִמִּקוֹמָהּ. כְּשֶהָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים לַהֲנִיעָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, אָמַרְנוּ לְאַחַד שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘גֵּשׁ אַתָּה וְשָׂאֶנָה’. נִגַּש אֵלֶיהָ אֶחָד מֵהֶם וַעֲטָפָהּ בְּאַדַּרְתּוֹ וְאָמַר: ‘בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחְמָן וְהָרַחוּם וּבְכֹחַ דָּתוֹ שֶל שְׁלִיחַ-אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם’. אַחַר-כָּךְ נְשָׂאָהּ בְּחֵיקוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַמֻּסְלִמִים אֶל מְעָרָה שֶהָיְתָה שָׁם. בָּאוּ שְׁתֵּי- הַנָּשִים וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים. אַחַר-כָּךְ נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים וְהִתְפַּלְלוּ עָלֶיהָ וּקְבָרוּהָ בְּצַד קִבְרוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל זֶה. כְּשֶׁפָּרַשְׁנוּ זֶה עִם זֶה לְבַדֵּנוּ, אָמַרְנוּ: ‘הָאֱמֶת רְאוּיָה יוֹתֵר שֶׁנֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ28. וּכְבָר נִרְאֲתָהָ הָאֱמֶת גְּלוּיָה לָנוּ לָעֵינַיִם, וְאֵין מוֹפֵת עַל אֲמִתּוּת הָאִסְלָאם גָּלוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאִינוּ בְעֵינֵינוּ’: קִבַּלְתִּי אֶת דַּת הָאִסְלָאם וְקִבְּלוּהָ נְזִירֵי הַמִּנְזָר כֻּלָּם, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָר. אַחַר כָּךְ שָׁלַחְנוּ לְאַנְשֵׁי בָּבֶל וּבִקַּשְׁנוּ חֲכַם-דָּת שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ חֻקּוֹת הָאִסְלָאם וּמִשְׁפְּטֵי הַדָּת. וּבָא אֵלֵינוּ אָדָם חֲכַם-דָּת עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְלִמֵּד אוֹתָנוּ עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים וּמִשְׁפְּטֵי הָאִסְלָאם, וְאָנוּ כַיּוֹם בְּשֶׁפַע שֶׁל טוֹבָה. וְלֵאלֹהִים הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה".

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבּוּ עִיסָא לְקֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן.

סִפֵּר עְמר בֶּן מַסְעַדָה, אָמַר: הָיָה אַבּוּ עִיסָא בֶּן אַלרְרַשִׁיד אֲחִי אַלְמַאֲמוּן אוֹהֵב אֶת קֻרְרַתּ-אַלְעַיְן שִׁפְחַת עַלִי בֶּן הִשָׁאם. וְאַף הִיא הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. וְאוּלָם אַבּוּ עִיסָא הָיָה מַסְתִּיר אֶת אַהֲבָתוֹ וְאֵינוֹ מְגַלָּהּ וְלֹא מְתַנָּהּ לְאָדָם, וְאֵינוֹ מֵבִיא אִישׁ בְּסוֹדוֹ, וְכָל זֶה בִּגְלַל גַּאֲוָתוֹ וְרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ. הָיָה מִשְתַּדֵּל לִרְכּשׁ אוֹתָהּ מֵאֲדוֹנָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ. כְּשֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְגָבְרָה תְשׁוּקָתוֹ וְנִלְאָה לִמְצֹא עֵצָה בְעִנְיָנָהּ, נִכְנַס אֶל אַלְמַאֲמוּן בְּיוֹם עֲצֶרֶת-עָם אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ הָאֲנָשִׁים מֵאֶצְלוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִלּוּ בָחַנְתָּ אֶת פְּקִידֶיךָ הַיּוֹם בִּשְׁעַת הֶסַּח-הַדַּעַת מִצִּדָּם, הָיִיתָ מַבְחִין אֶת אֲצִילֵי-הָרוּחַ בְּתוֹכָם מִזּוּלָתָם, וּמְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְעֵרֶךְ אֲצִילוּתוֹ”. וְאוּלָם מִתְכַּוֵּן הָיָה אַבּוּ-עִיסָא בִדְבָרָיו כְּדֵי לְהַשִּׁיג בְּכָךְ יְשִׁיבָתוֹ עִם קֻרְרַתְּ-אלְעַיִן בְּבֵית אֲדוֹנָהּ. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”, וְצִוָּה לְצַיֵּד לוֹ סִירָה, שֶהָיְתָה מְכֻנָּה בַּכִּנּוּי “הַמְּעוֹפֵף”. הִגִּישׁוּ אוֹתָהּ לוֹ, וְרָכַב וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָתוֹ. וְהָיָה הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי. נִכְנְסוּ אֵלָיו לְאַרְמוֹנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה, וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל…


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמַאֲמוּן רָכַב בְּסִירָה וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁנָּסְעוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל מַחֲצֶלֶת שֶׁל קָנִים וּלְפָנָיו זַמָּרִים וּבִידֵיהֶם כְּלֵי-נְגִינָה שֶׁל עוּד וַחֲלִילִים וְזוּלַת אֵלֶּה. יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה-אַחַת. אַחַר-כָּךְ הוּשַׂם לְפָנָיו מַאֲכָל מִבָּשָׂר שֶׁל בְּהֵמוֹת וְלֹא הָיָה בוֹ כְלוּם מִבְּשַׂר הָעוֹפוֹת. לֹא שָׁעָה אַלְמַאֲמוּן לִכְלוּם מִזֶּה. אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי נִכְנַסְנוּ לְמָקוֹם זֶה בִּשְׁעַתַ הֶסַּח-הַדַּעַת, כְּשֶאֵין בַּעַל-הַבַּיִת יוֹדֵעַ עַל דְּבַר בּוֹאֲךָ, קוּם וְנֵלֵךְ לִמְסִבָּה מְזֻמָּנָה לְךָ שֶׁתַּתְאִים לְךָ”. קָם הַכַּלִיף וְהַפָּמַּלְיָה שֶׁלּוֹ וּבְחֶבְרָתוֹ אָחִיו אַבּוּ-עִיסַא וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָם, קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּקַבָּלַת-הַפָּנִים הַיָּפָה בְּיוֹתֵר, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף. אַחַר-כָּךְ הוֹבִילֵם לַגְּזוּזְטְרָא וּפָתַח לָהֶם אוּלָם שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ; רִצְפָּתוֹ וְעַמּוּדָיו וּכְתָלָיו שַׁיִשׁ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים יְוָנִיִּים, וְרִצְפָּתוֹ מֻצָּעָה בְמַחֲצָלוֹת הֹדִּיוֹת, וַעֲלֵיהֶן שְׁטִיחִים בָּצְרִיִּים; וְאוֹתָם שְׁטִיחִים מַתְאִימִים לְאֹרֶךְ הָאוּלָם וְרָחְבּוֹ. יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לַבַּיִת וְלַתִּקְרָה וְלַקִּירוֹת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הַאֲכִילֵנוּ מַשֶּׁהוּ”, וְהוּבָאוּ תֵּכֶף וּמִיָּד קָרוֹב לְמֵאָה מִינִים מִן הַתַּרְנְגֹלֶת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאִתָּם מִן הָעוֹפוֹת וְהַמְּרָקִים וְהַצְּלִי וִירָקוֹת עֲשׂוּיִים בְּחֹמֶץ. כְּשֶׁאָכַל אָמַר: “הַשְׁקֵנוּ מַשֶּׁהוּ, עַלִי”, וְהוּבָא יַיִן מָסוּךְ תְּמַד-תְּמָרִים מְבֻשָּׁל בְפֵירוֹת וּבְגַרְעִינִים רֵיחָנִיִּים, בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח. וְאֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ יַיִן לַמְּסִבָּה, נְעָרִים כְּאִלּוּ הָיוּ יְרֵחִים עֲלֵיהֶם מַלְבּוּשִׁים אֲלֶכְּסַנְדְרוֹנִים טְווּיִים בְּזָהָב, וְעַל חָזֵיהֶם זְכוּכִיּוֹת שֶׁל בְּדֹלַח בָּהֶן מֵי-וְרָדִים מְסוּכִים מֹר. הִשְׁתָּאָה אַלְמַאֲמוּן לְמַה שֶּׁרָאָה הִשְׁתָּאוּת רַבָּה וְאָמַר: “אַבּוּ-אַלְחַסַן”. קָפַץ אֶל הַשָּׁטִיחַ וּנְשָׁקוֹ וְאַחַר-כָּךְ עָמַד לִפְנֵי הַכַּלִיף וְאָמַר: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “הַשְׁמִיעֵנוּ מַשֶּהוּ מִן הַזִּמְרָה הַמְּרנִינָה”. אָמַר לוֹ: “שָמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”. נֶעֱלַם הֶרֶף-עַיִן אֶחָד וּבָא וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה מִן הַסָּרִיסִים נוֹשְׂאִים שְׁרַפְרַפִים שֶׁל זָהָב, וְהִצִּיבוּם. אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגַנֵּי-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וְכַגַּנּוֹת הַפּוֹרְחוֹת, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה שְׁחוֹרָה וּבְרָאשֵׁיהֶן עֲטָרוֹת שֶׁל זָהָב. הָלְכוּ עַד שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ זְמִירוֹת. הִסְתַּכֵּל אַלְמַאֲמוּן בְּשִׁפְחָה מֵהֶן, וְהָלַךְ שֶׁבִי אַחֲרֵי חִנָּהּ וִיפִי מַרְאֶיהָ. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי סַגָ’אח, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, סַגָ’אח”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בָּאתִי מְהַלֵּך מְפַחֵד וּמִתְגַּנֵּב

כְּלֶכֶת רָאָה שְׁנֵי כְפִירִים עֲלֵי מַיִם, מוּג לֵב.

סֵיפִי עֲנָוָה וְלִבִּי נָבוֹךְ בִּרְעָדָה,

מֵעֵינֵי אוֹיֵב וְאוֹרֵב מֵלא חֲרָדָה,

עֲדֵי עָלַי עַלְמָה רַכָּה נְעִימָה יָרָדָה,

כִּצְבִיָּה עֲלֵי גִבְעַת-חוֹל וְלָדָהּ אָבָדָה.

אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ, נַעֲרָה, לְמִי שִׁיר זֶה”? אָמְרָה לוֹ: “לְעַמְר בֶּן מַעְדִיכַּרִבּ אַלַזִּבִידִי, וְהַמַּנְגִּינָה לְמַעְבָּד”. שָׁתוּ אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ-עִיסָא וְעַלִי בֶּן הִשָׁאם. אַחַר כָּךְ הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶן הַמֶּשִׁי הַתֵּימָנִי רָקוּם בְּזָהָב. יָשְׁבוּ על הַכִּסְאוֹת וְזִמְרוּ מִינֵי זְמִירוֹת. נָתַן אַלְמַאֲמוּן עֵינָיו בְּנַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה לְעָפְרַת עֲרָבָה, וְאָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי טַ’בְּיָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְרִי לָנוּ, טַ’בְּיָה”. צִוְּצָה כְּצִפּוֹר וְנָשְׂאָה קוֹלָה בִּשְנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּנוֹת-עֵדֶן, אֲצִילוֹת לֹא שָׂמוּ לֵב לְדִבַּת עָם,

כְּצִבְיוֹת מַכָּה אֲשֶׁר נֶאֱסַר צֵידָן.

תַּחְשְׁבֵן לְזוֹנוֹת לְפִי רֹךְ מִדְבָּרָן,

וְאוּלָם יְסִירָן מִדִּבְרֵי בֶלַע הָאִסְלָאם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “יְיַשֵּׁר-כֹּחֵךְ”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע-מֵאוֹת וְשִׁשָׁה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה הַנַּעֲרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: "יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ. לְמִי שִׁיר זֶה? אָמְרָה לוֹ: "לְגַ’רִיר וְהַמַּנְגִּינָה לְאִבְּן סֻרַיגְ' ". שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. הִסְתַלְּקוּ הַנְּעָרוֹת וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן אַבְנֵי-חֵן, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה אֲדֻמָּה רְקוּמָה בְזָהָב הַמְּשֻׁבָּץ בְּמַרְגָלִיוֹת וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְהֵן חֲשׂוּפוֹת רֹאשׁ. יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ מִינֵי מַנְגִּינוֹת. הִתְבּוֹנֵן אֶל נַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה כְשֶׁמֶשׁ הַיּוֹם. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוָ: “פָאתִּן שְׁמִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ פָאתִּן”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיטִיבִי עִמִּי בְּדָבְקֵּךְ בִּי, כִּי זֹאת עִתָּהּ.

רַב הוּא אֲשֶׁר טְעַמְתִּיהוּ מִן הַפְּרִידָה.

אַתְּ אֲשֶׁר אָסַפְתְּ כָּל סְגֻלּוֹת הַחֵן בְּפָנָיו,

וְאוּלָם בִּגְלָלוֹ אֹרֶךְ-רוּחִי אוֹתִי עָזָב.

בִּזְבַּזְתִּי חַיַי בְּאַהֲבָתֵךְ, וּלְוָאי

אֲחוֹנַן יְדִידוּתֵךְ בַּאֲשֶׁר בִּזְבַּזְתִּי דַי.

אָמַר לָהּ: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ, פָאתִּן. לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְעַדִי בֶּן זַיְד, וְהַמַּנְגִּינָה עַתִּיקָה”. שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ-עִיסָא וְעֵלִי בֶּן הִשָׁאם. הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן מַרְגָלִיּוֹת, וַעֲלֵיהֶן מֶשִׁי רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבְמָתְנֵיהֶן חֲגוֹרוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים-טוֹבוֹת. יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ בְּמִינֵי מַנְגִּינוֹת. אָמַר אַלְמַאֲמוּן לְנַעֲרָה מֵהֶן, הַדּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה”, אָמְרָה: “שְׁמִי רַשַׁא, נְשִיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, רַשַׁא”. הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וּשְׁחוֹר עֵינַיִם כְּעָנָף לְחֹלִי אַהֲבָה אֲרוּכָה,

דָּמָה לְעֹפֶר נִדְהָם, תּוֹהֶה בִמְבוּכָה.

שָׁתִיתִי עַל לֶחְיוֹ יֵין בְּרָכָה,

וָאֲרִיבֵהוּ בַכּוֹס עֲדֵי שָׁחָה,

וַיְהִי שׁוֹכֵב-חֵיקִי, וַנָּלֶן יַחְדָּו.

וָאֹמַר לְנַפְשִׁי: הֵן זֶהוּ אֲשֶׁר אֶתְאַו.

אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “הֵיטַבְתְּ נַעֲרָה, הוֹסִיפִי לָנוּ עוֹד”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְזִמְּרָה בְבֵית-שִׁיר זֶה:

יָצְאָה אַט לַחֲזוֹת בַּכְּלוּלוֹת,

בִּכְתֹנֶת מְשׂוּחָה מֹר וַאֲהָלוֹת.

רָעַד אַלְמַאֲמוּן בְּגִיל לְשֵׁמַע בֵּית שִׁיר זֶה, וּכְשֶׁרָאַתָה הַנַּעֲרָה אֶת אַלְמַאֲמוּן רוֹעֵד בְּגִיל, הִתְחִילָה חוֹזֶרֶת וְשָׁרָה בֵּית-שִׁיר זֶה. אַחַר-כָּךְ אָמַר אַלְמַאֲמוּן: "הַגִּישׁוּ אֶת הַמְעוֹפֵף:, וּבִקֵּשׁ לִרְכַּב וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. קָם עַלִי בָּן הִשָׁאם וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִין. אֶצְלִי נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וּכְבָר לָקְחָה אֶת כָּל לִבִּי, וּרְצוֹנִי לְהַצִּיעָהּ לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְאִם תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו, לוֹ הִיא, וְאִם לַאו יִשְׁמַע מִשִּׁירָהּ מַשֶּהוּ”. אָמַר הַכַּלִיף: “הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנַי”. יָצְאָה נַעֲרָה דּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה. לָהּ עֵינַיִם מְפַתּוֹת, וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כִּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּמִתַחַת לוֹ קִשּׁוּר וְעָלָיו כָּתוּב בְּפִטְדָה בֵּית-שִׁיר זֶה:

פֵּיָה וְלָה שֵׁד אֲשֶׁר יוֹרָהּ

יְרוֹת לַלְּבָבוֹת בְּקֶשֶׁת לֹא יֶתֶר לָהּ.

הִתְהַלְּכָה אוֹתָהּ נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא-שָׁמַיִם. וְלֹא פָסְקָה מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא…


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הִתְהַלְּכָה כְאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא-שָׁמַיִם. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלְמַאֲמוּן, הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהָיָה אַבּוּ עִיסָא חָשׁ כְּאֵב בְּלִבּוֹ וְהִצְהִיב צִבְעוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “מַה לְךָ אַבּוּ-עִיסָא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בִּגְלַל חֹלִי הַתּוֹקְפֵנִי לִפְרָקִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “כְּלוּם הִכַּרְתָּ נַעֲרָה זוֹ לִפְנֵי כֵן”? אָמַר: “הֵן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים; וּכְלוּם יִסָּתֵר הַיָּרֵחַ?” אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “מַה-שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, קֻרְרַתֻּ-אלְעַין”. זִמְּרָה בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נָדְדוּ הָאֲהוּבִים מֵאִתְּךָ בַּאֲפֵלַת לֵיל,

וּכְבָר נָסְעוּ בַּשַּׁחַר עִם הַחוֹגְגִים לָאֵל.

תָּקְעוּ אָהֳלֵי עֹז עַל כִּפּוֹתֵיהֶם29

וַיִּסְתַּתְּרוּ בִקְטִיפָה כִּלּוֹתֵיהֶם.

אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ. לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְדִעְבִּל אַלְכֻזָאעִי וְהָאוֹפֶן לְזֻרְזוּר אַלצַּגִיר”. הִסְתַּכֵּל בָּהּ אַבּוּ-עִיסָא, וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתוֹ הַדְּמָעוֹת, עַד שֶׁתָּמְהוּ עָלָיו הַנִּמְצָאִים בַּמְּסִיבָּהּ. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה אֶל אַלמַאֲמוּן וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְשַׁנּוֹת הַדְּבָרִים?” אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי כְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ חֲפֵצָה”. הִנְּעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם רָצִיתָ גָלוּי יָדִיד יִרְצֶךָ,

הֱוֵה שׁוֹמֵר בְּסוֹד אֶת אַהֲבָתֶךָ,

וְדִבְרֵי מַלְשִׁין הָפֵר, כִּי מְעַט הוּא אֲשֶׁר

מַלְשִׁין יְבַקֵּשׁ זוּלַת הַרְחֵק אוֹהֵב, הָסֵר.

וּכְבָר אָמְרוּ: הָאוֹהֵב עֵת יִתְקָרֵב,

יָקוּץ, וְכִי רִחוּק יְרַפֵּא צַעַר אָהֵב.

בִּשְׁתֵּיהֵן הִתְרַפֵּאנוּ וְלָנוּ לֹא רָפָא,

וְאוּלָם קְרָבָה לַחֲצֵרוֹת מֵהַרְחֵק יָפָהּ.

אַךְ לֹא יוֹעִיל לַחֲצֵרוֹת הִתְקָרֵב,

אִם אֲשֶׁר אֲהַבְתּוֹ אַהֲבָה לֹא יָשֵׁב.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “הוֹי נְשִיא הַמַּאֲמִינִים”…


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “הוֹי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אִם גַּם נִפָּרַע לְשִמְצָה, הִנֵּה מְנוּחָה נִמְצָא. כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְהָשִיב לָהּ?” אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “הֵן, אֱמֹר כְּכָל אֲשֶׁר חָפַצְתָּ” הִבְלִיג עַל דֶּמַע עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי כִּי אוֹהֵב לִבִּי,

וָאֶצְפֹּן וָאֶטְמֹן אֶת הָאַהֲבָה בְּחֻבִּי.

אַךְ אִם הָאַהֲבָה מֵעֵינִי הִצְהִירָה,

הִנֵּה בַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי לַלְּבָנָה הַמְּאִירָה.

נָטְלָה קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן אֶת הָעוּד וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ הָיוּ נְכוֹנִים אֲמָרֶיךָ,

לֹא הָיִיתָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּגַעֲגוּעֶיךָ.

וְאַל תַּעֲמֵד פְּנֵי סַבְלָן כְּלַפֵּי עַלְמָה

מֻפְלָאָה בַיֹּפִי וּבְעֶצֶם עַצְמָהּ.

אָכֵן אֵין מַמָּשׁ בַּאֲשֶׁר תִּטְעַן טָעוֹן

זוּלָתִי דְבַר-שְׁפָתַיִם, אִמְרֵי לָשׁוֹן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִתְחִיל אַבּוּ-עִיסָא בוֹכֶה וְנֶאֱנַח וּמִתְאוֹנֵן עַל יִסּוּרָיו וְרוֹעֵד. אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלָיהָ וְעָלוּ הַדְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

גוּף נִרְזָה תַּחַת בְּגָדַי,

וּדְאָגָה מַטְרִידָה תוֹךְ קְרָבַי.

וְלִי לֵב חָלְיוֹ יַתְמִיד,

וְגַלְגַּל עַיִן בִּבְכִי יָרִיד.

וּבְכָל אֲשֶׁר פִּקֵחַ אוֹתִי יְנַחֵם,

מִיָּד בָּאַהֲבָה לִי מְחָרֵף יִתְקוֹמֵם.

אֱלֹהַי, לֹא אוּכַל כָּל זֶה נְשׂא.

אוֹ מָוֶת אוֹ יֶשַׁע מַהֵר יָבוֹא.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ-עִיסָא קָפַץ עַלִי בֶן הִשָׁאס וְנִגַּשׁ וְנָשַׁק רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי כְּבָר נֶעְתַּר אֱלֹהִים לִתְפִלָּתְךָ וְשָׁמַע סוֹד-שִׂיחֲךָ וְנַעֲנָה לְךָ שֶׁתִּקַח אוֹתָהּ עִם כָּל הַשַּׁיָּךְ לָהּ מִּשְּׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה וְכָל יְקָר, אִם לֹא יִהְיֶה לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּהּ חֵפֶץ”. אָמַר אַלְמַאֲמוּן: “וְאַף אִלּוּ הָיָה לָנוּ בָהּ חֵפֶץ, הָיִינוּ מְבַכְּרִים אֶת בֶּן עִיסָא עַל עַצְמֵנוּ, וְהָיִינוּ עוֹזְרִים לוֹ לְהַשִּׂיג מַטָּרָתוֹ”. אַחַר-כָּךְ קָם אַלְמַאֲמוּן וְרָכַב בַּמְּעוֹפֵף, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אֶת אַבּוּ-עִיסָא שֶׁיִּקַּח אֶת קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן. נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָהּ לִמְעוֹנוֹ וְלִבּוֹ רָחַב. רְאֵה אֵפוֹא מָה רַבָּה הָיְתָה נְדִיבוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר אַלְאַמִין וְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי

סִפְּרוּ שֶׁאַלְאַמִין אָחִיו שֶׁל אַלְמַאֲמוּן נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִּי וְרָאָה בְתוֹכוֹ נַעֲרָה פוֹרֶטֶת עַל כְּלִי-נַגֵּן שֶׁל עוּד, וְהָיְתָה מִן הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים. נָטָה לִבּוֹ אֵלֶיהָ, וְהֶרְאָה זֹאת לְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ זֶה מִמַּצָּבוֹ, שָׁלַח אוֹתָהּ אֵלָיו עִם בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְאַבְנֵי-חֵן יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָּהּ אַלְאַמִין, דָּמָה בְלִבּוֹ שֶׁדּוֹדוֹ אִבְּרַאהִים כְּבָר בָּא אֵלֶיהָ, וּמָאַס לִקְרַב אֵלֶיהָ בִּגְלַל זֶה. קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁהָיְתָה עִמָּה וְהֶחֱזִיר אוֹתָה לוֹ. נוֹדַע הַדָּבָר לְאִבְּרָאהִים מִפִּי אַחַד סָרִיסָיו. נָטַל כְּתֹנֶת שֶׁל מֶשִׁי רָקוּם וְכָתַב בְּשׁוּלֶיהָ בְּזָהָב שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה.

לֹא, חֵי זֶה אֲשֶׁר לוֹ כָל מֵצַח יִכְרַע,

מֵאֲשֶׁר תַּחַת שׁוּלֶיהָ כְּלוּם לֹא אֵדַע,

וּמֵאֲשֶׁר בְּפִיהָ. וְלֹא טִפַּלְתִּי בוֹ בִמְאוּם,

מִלְּבַד בְּשִׂיחָה וּבְמֶבָּט בְּלֹא כְלוּם.

אַחַר כָּךְ הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ אֶת הַכְּתֹנֶת, וְּמְסָרָהּ חֲזָרָה וְשָלַח אוֹתָהּ שֵנִית. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו נָשְקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְתִקְּנָה אֶת כְּלִי-הַנַּגֵן, אֶת הָעוּד וְזִמְּרָה עָלָיו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּהֲשִׁיבְךָ הַמַּתָּת חָשַׁפְתָּ צְפוּנֶיךָ,

וּכְבָר נִתְבָּרֵר וַיִּתְגַּל מֵעָלַי רָחֲקֶךָ.

וְאִם טִינָא בִלְבָבְךָ עַלַ דָּבָר שֶׁעָבַר,

מְחַל, הַכַּלִיף, עַל מַה שֶׁחָלַף זֶה כְבָר.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִסְתַּכֵּל בָּהּ אַלְאַמִין, וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עַל שׁוּלֵי הַכֻּתֹּנֶת, לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכֵּל אַלְאַמִין בַּנַּעֲרָה, וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עַל שׁוּלֵי הַכֻּתֹּנֶת, לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ, וְקֵרְבָה אֵלָיו וּנְשָׁקָהּ וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר בְּתוֹךְ אַרְמוֹנִו 30, וְהוֹדָה לְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים עַל כָּךְ וְהֵיטִיב עִמּוֹ בְמַנּוֹתוֹ אוֹתוֹ לְמוֹשֵׁל עַל רַאי31.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמֻתַּוַכִּל וְאַלְפַתֻּח בֶּןֶ כָאקָאן.

סִפְּרוּ שֶׁאַלְמַתַּוַכִּל שָׁתָה פַעַם מַשְׁקֶה לִרְפוּאָתוֹ, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים לוֹ שְכִיוֹת חֶמְדָה וְכָל מִינֵי מַתָּנוֹת, וְנָתַן לוֹ אַלְפַתְּח בֶּן כָאקָאן בְּמַתָּנָה נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ מֵהַיָּפוֹת בִּנְשֵׁי דוֹרָהּ, וְשָׁלַח עִמָּהּ כְּלִי בִדֹלַח וּבְתוֹכוֹ יַיִן אָדֹם, וְכוֹס אֲדֻמָּה וְעָלֶיהָ כָתוּב שָׁחוֹר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כְּשֶׁיֵּצֵא הָאִמָאם מֵחָלְיוֹ

וּבָאָה בְרִיאוּת וְרָפָא לוֹ,

אֵין לוֹ רְפוּאָה זוּלָתִי לִשְׁתּוֹת

מֵחֹמֶר זֶה בַּכּוֹס הַזֹּאת.

וְשָׁבַר הַחוֹתָם מִן הַמֻּגָשׁ אֵלָיו,

אַחֲרֵי הַמַּחֲלָה אַךְ זֶה יִיטַב.

כְּשֶׁנִכְנְסָה הַנַּעֲרָה עִם מַה שֶּׁאִתָּהּ אֶל הַכַּלִיף, הָיָה אֶצְלוֹ יוֹחֲנָא הָרוֹפֵא32. כְּשֶׁרָאָה הָרוֹפֵא אֶת בָּתֵּי-הַשִׁיר חִיֵּךְ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן אַלְפַתְּח יוֹדֵעַ יוֹתֵר בְּאוּמְנוּת הָרְפוּאָה מִמֶּנִּי, וְלֹא יַמְרֶה נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אֶת מִצְוָתוֹ בַּאֲשֶׁר רָשַׁם לוֹ”. קִבֵּל הַכַּלִיף אֶת עֲצַת הָרוֹפֵא וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְפוּאָה לְפִי תֹכֶן בָּתֵּי-הַשִּׁיר וְרִפְּאוֹ אֱלֹהִים, וּמִלֵּא אֵת אֲשֶׁר צָפָה לוֹ.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַוִּכּוּחַ בִּדְבַר יִתְרוֹן הַמִּינִים

אָמַר אַחַד בַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת הַמְעֻלִּים: לֹא רָאִיתִי בַנָּשִׁים חֲרִיפָה לְשֵׂכֶל וְטוֹבָה לְבִינָה וּמֻשְׁפָּעָה בְמַדָּעּ, וּמְצֻיָּנָה בְכִשְּׁרוֹנוֹת וְנָאָה לִתְכוּנוֹת יוֹתֵר מֵאִשָּׁה דַרְשָׁנִית מִתּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד, סַיִּדַתֻּ אלְמַשָׁאִיךְ33 שְׁמָהּ. אֵרַע שֶׁבָּאָה לִמְדִינַת חַמָה34 בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַחַת35. וְהָיְתָה דוֹרֶשֶׁת לִפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם מֵעַל כִּסֵּא דְּרָשׁוֹת שֶׁמַּרְפֵּא בְתוֹכָן. וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחָה חֲבוּרָה שֶׁל מְלֻמְּדֵי דַת וְאַנְשי-מַדָּע וְתַרְבּוּת, מַרְצִים לְפָנֶיהָ שְׁאֵלוֹת בְּחָכְמַת הַדָּת, וְדָנִים אִתָּהּ בְּעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ וּבְלִוְיָתִי חָבֵר מִבַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת. כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ אֶצְלָהּ שָׂמָה לְפָנֵינוּ צַלַּחַת שֶׁל פֵּרוֹת, וְיָשְׁבָה הִיא מֵאַחֲרֵי מָסָךְ. וְהָיָה לָהּ אָח יְפֵה-הַצּוּרָה, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עָלֵינוּ לְשָׁרְתֵנוּ. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ הִתְחַלְנוּ מְדַיְּנִים בִּשְׁאֵלוֹת דָּת, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ שְׁאֵלָה בַהֲלָכָה בְּעִנְיַן שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ בָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַהֲלָכָה. הָיְתָה מַרְצָה תְשׁוּבָתָהּ וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָהּ. וְהָיָה בֶן לִוְיָתִי מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָחִיהָ וּמִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב אֵלֶיהָ, וְהִיא מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “דּוֹמָה אֲנִי, שָׁאַתָּה מֵאֵלֶּה הַמְבַכְּרִים אֶת הַגְּבָרִים עַל הַנָּשִׁים”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מַה?” אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה, וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמָּפְלֶה וּמוֹאֵס בָּזֶה שֶׁיֵשׁ מְפֶלה הֵימֶנוּ”. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם תִּנְהַג בְּישֶׁר הַוִּכּוּחַ, כְּשֶׁאֲנִי מִתְוַכַּחַת אִתְּךָ בִּשְׁאֵלָה זוֹ?” אָמַר: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הָרְאָיָה לְבִכּוּר הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”? אָמַר לָהּ: "מִן הַמָּסֹרֶת וּמִן הַשֵּׂכֶל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמָּסֹרֶת הִנֵּה מִן הַסֵּפֶר וּמִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה. וְאוּלָם מִן הַסֵּפֶר, הַרֵי דִבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: "לַגְּבָרִים יִתְרוֹן עַל הַנָּשִׁים בַּאֲשֶׁר בִּכֵּר אֱלֹהִים אִישׁ עַל רְעוּתוֹ36. וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “וְאִם לֹא יִהְיוּ שְׁנֵי גְבָרִים וְהָיוּ גֶבֶר וּשְׁתֵּי נָשִׁים37. וּמַה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בְעִנְיַן יְרוּשָׁה: “וְכִי יִהְיוּ אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְהָיָה לַזָּכָר כְּחֵלֶק שְׁתַּיִם מִן הַנְּקֵבָה”38 וַהֲרֵי אֶלֹהִים יִשְׁתַּבַּח בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה בִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, וְהוֹדִיעַ שֶׁהַנְּקֵבָה עֶרְכָּהּ הַחֵצִי מִן הַזָּכָר, מִשּׁוּם שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ עָלֶיהָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וּמַה שֶׁמָּסְרוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שֶׁשָּׁת כֹּפֶר-נֶפֶש לִנְקֵבָה הַמַּחֲצִית מִכֹּפֶר-נֶפֶשׁ לְגֶבֶר. וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׂכֶל הִנֵּה הַזָּכָר הוּא הַפּוֹעֵל וְהֵנְקֵבָה שֶּׁבָּהּ פָּעוּל וְהַפּוֹעֵל יִתְרוֹן לוֹ עַל זוֹ שֶׁפּוֹעַלִים בָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “הֵיטַבְתָּ לְדַבֵּר, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הֶרְאֵיתָ טַעֲנָתִי נֶגְדֶּךָ בִּלְשׁוֹנֶךָ, וְהִבַּעְתָּ מוֹפֵת שֶׁהוּא נֶגְדֶךָ וְלֹא בַּעַדְךָ, וְהוּא שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, לֹא הִפְלָה אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה אֶלָּא מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת בִּלְבָד, וְאֵין מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר זֶה בֵּינִי וּבֵינְךָ. וְאוּלָם הֲרֵי שָׁוִים הֵם בִּבְחִינָה זוּ הַתִּינוֹק וְהַנַּעַר וְהָעֶלֶם וְהַזָּקֵן וְהַיָּשִׁישׁ, אֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם בָּזֶה. וְאִם כַּךְ הוּא שֶׁהַיִּתְרוֹן בָּא לוֹ אַךְ וְרַק מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת, הֲרֵי צָרִיךְ הָיָה שֶׁטִּבְעֲךָ יְהֵא נוֹטֶה לַזָּקֵן כְּמוֹ לָעֶלֶם וְרוּחֲךָ תִּמְצָא נַחַת בָּזֶה כְּמוֹ בָזֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת. וְאִם יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּינִי וּבֵינְךָ הֲרֵי זֶה אַךְ וְרַק מִן הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַשְּׁאִיפָה לְחֶבְרָה וְהַהִתְעַנְּגוּת, וּבָזֶה אֵין לְךָ הוֹכָחָה עַל יִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָאִשָּׁה”. אָמַר לָהּ: "גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁל הָעֶלֶם מִפְּאַת חִטּוּב הַגִּזְרָה וּוְרַד הַלֶּחִי וְחֵן הַחִיוּךְ וְנֹעַם הַדִּבּוּר? הֲרֵי לָעֶלֶם הַיִּתְרוֹן בְּאֵלֶּה וְנַעֲלֶה הוּא בָּהֶם עַל הַנָּשִׁים, וְהַסִּימָן לְכָךְ הוּא מַה שֶּׁמָּסְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָמַר: "אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּנְּעָרִים שֶׁלֹא צָמְחָה לָהֶם חֲתִימָת זָקָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָכֶם בָּהֶם מֵהֲעָפַת עַיִן עַל הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעֵינַיִם שֶבְּגַן-עֵדֶן. וְיִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה לֹא נֶעֱלַם גַּם מֵאֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ-נֻוָאס בְּעִנְיָן זֶה:

הִנֵּה הִנָּן הַקַּלּוֹת שֶׁבִּסְגֻלּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת,

הֱיוֹתִי שַׁלְּאֲנָן מִדְּווֹת דָּווֹת וּמִשְׁכַּב-הַיּוֹלְדוֹת.

וְאָמַר אַחֵר:

אָמַר הָאִמָאם אַבּוּ-נֻוָאס, וְהוּא בְחֻקַּת

פְּרִיצוּת וְהוֹלְלוּת לְרֹאשׁ וָרִאשׁוֹן הָפְקַד:

"הוֹי אֻמָּה רִתְמַת לְחִי נַעַר אוֹהֶבֶת, הִתְעַנָּגוּ

בְּתַעֲנוּגוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן לֹא יֻשָּׂגוּ.

וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְתָאֵר בְּתֵאוּרָהּ וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָהּ לְעֶלֶם".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.ַ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְהָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמַרה39: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵׁיךְ אָמַר: "וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְתָאֵר בְּתֵאוּרָה וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָה לְעֶלֶם, בִּגְלַלַ זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִזֶּה שֶׁרָאוּי לְצַיֵּן. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

כַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם הַשֵּׁת בְּרוּחַ קַלָּה יְרַטֵט,

כֶּעָנָף בְּרוּחַ צְפוֹנִית יִתְנַדְנֵד.

וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה הָעֶלֶם נַעֲלֶה וְיָפֶה יוֹתֵר, לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֵלָיו אֶת הַנַּעֲרָה. וּדְעִי, יִשְׁמְרֵךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁהָעֶלֶם נוֹחַ לְנִהוּל, מַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַמְּבֻקָּשׁ מֵאִתּוֹ, יָפֶה לְחֶבְרָה וּבְמִדּוֹת. נוֹטֶה מִן הַמֶּרִי וְקָרוֹב לְצַיֵּת. וּבִפְרָט כְּשֶׁרִתְמַת לְחָיָיו צְמֵחָה וּשְׂפָמוֹ מַכְהֶה, וְאֹדֶם הַבְּחוּרִים זוֹרֶמֶת בְּלֶחְיוֹ, עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כַּיָּרֵחַ בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ תַּמָאם:

אָמְרוּ מוֹצִיאֵי דִּבָּה; כְּבַר נִגְלָה בַּלֶּחִי שַׂעֲרוֹ.

אָמַרְתִּי: אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ: לֹא מוּם הוּא בוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִמְרִיא בַּעֲגָבוֹת לְמַטָּה מוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ,

וַיַּכְהֶה מֵעַל טוּרֵי הַפְּנִינִים שְׂפָמוֹ,

וַיִּשָּׁבַע וֶרֶד, חֲמוּרָה שְׁבוּעָתוֹ,

אֲשֶׁר לֹא יָסִיר מִלֶּחְיוֹ פִּלְאוֹ,

דִּבַּרְתִּי אֵלָיו בְּעַפְעַפַּי בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים,

וַיְהִי מַעֲנֵהוּ, הֵשִׁיבוּ גַבּוֹתָיו אֲמָרִים.

יָפְיוֹ נַעֲלֶה עַל כָּל יְפִי יְדַעְתּוֹ.

וְשַׂעֲרוֹ שׁוֹמְרוֹ מִכָּל מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ.

הִמְתִּיקוּ וַיִּיפוּ יוֹתֵר כָּל סְגֻלּוֹת בּוֹ,

בְּהוֹפִיעַ שַׂעֲרוֹ וַיִּכְהֶה שְׂפָמוֹ,

וַיְהִי כָּל מְחָרְפִי עַל אַהֲבָתִי אוֹתוֹ,

בְּדַבְּרוֹ בִי וּבוֹ, אוֹמֵר: “יְדִידוֹ”.

וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַלְחַרִירִי

אָמְרוּ מְחָרְפִים: "מַה תְּשׁוּקָה עַזָּה זוֹ אֵלָיו,

כְּלוּם לֹא תִרְאֶה הַשֵּׂעָר כְּבָר צָמַח בִּלְחָיָיו?"

וָאֹמַר: חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ מוֹכִיחִי הִתְבּוֹנֵן

לַיּשֶׁר אֲשֶׁר בְּעֵינָיו, לֹא דִבֵּר כֵּן.

וּמִי יַעֲמֹד בְּאֶרֶץ לֹא צֶמַח בָּהּ,

וְאֵיךְ יִסַּע מִמֶּנָּה וְהָאָבִיב בָּא?

וְאָמַר אַחֵר

אָמְרוּ לִי מְחָרְפִים: “כְּבָר הִתְנַחֵם”. דִּבְּרוּ כָּזָב.

לֹא יִמְצָא נֶחָמָה כָּל אֲשֶׁר פְּגָעוֹ אַהַב.

כָּל עוֹד שׁוֹשָׁן הַלֶּחִי בָּדָד לֹא אֶשְׁלַו,

וְאֵיךְ אֶשְׁלַו וְהַשּׁוֹשָׁן הֲדַס סְבִיבוֹתָיו?

וְאָמַר אַחֵר

וְתָמִיר מַבָּטָיו וְרִתְמָה לִלְחָיָיו סָבִיב

לִרְצֹחַ בְּנֵי אָדָם יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.

שָׁפַךְ דָּמִים בְּחֶרֶב שֶׁל נַרְקִיסִים

אֲשֶׁר תְּלִי נְדָנָהּ מִן הַהֲדַסִּים

וְאָמַר אַחֵר

לֹא מִבְחָר יֵינָיו אוֹתִי הִשְׁכִּיר, וְאוּלָם

קְוֻצּוֹתָיו עָזְבוּ שִׁכּוֹרִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם.

קִנְּאוּ סְגֻלּוֹת הַחֵן זוֹ בְזוֹ, עֲדֵי הִתְאַוּוּ

כָּל הַסְּגֻלּוֹת, לוּ כְרִתְמַת לֶחְיוֹ הָיוּ.

וַהֲרֵי אֵלוּ מַעֲלוֹת הָעֶלֶם, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְנָשִׁים, וְרַב בָּזֶה לַעֲלָמִים תִּפְאֶרֶת יֶתֶר עֲלֵיהֶן וָמַעֲלָה". אָמְרָה לֹו: "יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּבָר קִבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ תְּנַאי שֶׁנִּתְוַכֵּחַ, וּכְבָר דִּבַּרְתָּ וְלֹא קִצַּרְתָּ, וְהֵבֵאתָ רְאָיוֹת לִדְבָרֶיךָ כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְתָּ. וְאוּלָם מֵעַתָּה כְּבָר נִתְבָּרְרָה הָאֱמֶת וְאַל תֵּט מִשְּׁבִילָהּ, וְאִם אִי אַתָּה מִסְתַּפֵּק בַּהוֹכָחָה בִכְלָלוּתָהּ, הֲרֵינִי מֵבִיאָה לְפָנֶיךָ בִּפְרָטוּתָהּ. בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כֵּיצַד אַתָּה מְבַכֵּר אֶת הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה, וּמִי הוּא שֶׁיִּתֵּן יִתְרוֹן לַטָּלֶה עַל פָּרַת-הַפָּר? וְאָכֵן הָעַלְמָה רַכָּה בְּמִדְבָּרָהּ יָפָה בְּגִזְרָתָהּ, וְהִיא כַעֲנַף הַהֲדָס. שִׁנֶּיהָ לְבָנוֹת כַּבַּבוּנָג, וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ כַּרְסָנִים, וּלְחָיַיִם כַּכַּלָנִיּוֹת וּפָנִים כַּתַּפּוּחַ וּשְׂפָתַיִם כַּיַּיִן וְשָׁדַיִם כָּרִמוֹנִים וִיצוּרֵי גֵוָהּ כָּעֲנָפִים, וְהִיא גִזְרָתָהּ מְחֻטָּבָה, וּמְתֻכָּן גֵּוָהּ וְחַדָּה כְּחֻדּוֹ שֶׁל חֶרֶב מַצְהִיר, וּמִצְחָהּ בָּהִיר וְגַבּוֹתֶיהָ נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת. וּכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת, פְּנִינִים רַעֲנָנוֹת נוֹטְפוֹת מִפִּיהָ, וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֶת הַלְּבָבוֹת בַּעֲדִינוּת רוּחָהּ, וּכְשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת דָּמִיתָ שֶׁאַגַּן הַסַּהַר יִשְׁלַח זָהֳרוֹ מִשְּׂפָתֶיהָ, וּכְשֶׁהִיא מַבִּיטָה, חֲרָבוֹת שְׁלוּחוֹת מִגַּלְגַּלֵי עֵינֶיהָ. בָּהּ נִשְׁלְמוּ כָל סְגֻלּוֹת הַחֵן, וּלְשִׁכְנָהּ יִדְרשׁ כָּל נוֹדֵד וְתוֹשָׁב. וְלָהּ שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, וּלְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית אָמְרָה, מְתָאֶרֶת אֶת הָעַלְמָה הַיָּפָה: “וּשְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, לְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ”. וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: "וְלָהּ חָזֶה כַּמְסִלָּה, מַעְבָּרָה בֵּין הָרִים בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי קֻפְסוֹת שֶׁל שֵׁן. וְלָהּ גֵּו עָדִין וָרַךְ דּוֹמֶה לַפֶּרַח הָרַעֲנָן, עָלָיו קִפּוּלִים יִתְפַּלְגוּ וְזֶה עַל זֶה יִתְרַפְּקוּ, וַחֲלָצַיִם עֲגֻלּוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים עֲשׂוּיִים פְּנִינִים, וְעַגְבוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ יַם שֶׁל בְּדֹלַח אוֹ הַרְרֵי אוֹר נִשָּׂאִים. וְלָהּ כַּפּוֹת רַגְלַיִם וְכַפּוֹת יָדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ זָהָב מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. מִסְכֵּן, וְהֵיכָן הֵם בְּנֵי-אָדָם לְעֻמַּת הַפֵּיוֹת? וּכְלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַמְּלָכִים הַמְּפַקְּדִים וְהָאֶפְרָתִים הַנִּכְבָּדִים לְעוֹלָם לַנָּשִׁים נִכְנָעִים, וַעֲלֵיהֶן בְּהִתְעַנֵּג נִשְעָנִים. וְהֵן אוֹמְרוֹת: “כְּבָר שָׁלַטְנוּ עַל כָּל עֹרֶף בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְנִקַּח שֶׁבִי אֶת הַלְּבָבוֹת כֻּלָּם”. וְהַנָּשִׁים כַּמָּה עֲשִׁירִים אֲשֶׁר הֶעֱנוּם, וְכַמָּה נִכְבָּדִים אֲשֶׁר הִשְׁפִּילוּם, וְכַמָּה אֲצִילִים אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּם. וְהַנָּשִׁים כְּבָר פִּתּוּ אֶת בַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת וְשָׁבוּ אֶת לִבָּם, וְשָׂמוּ לְקֶלֶס אֶת הַחֲסִידִים בְּקִסְמָן, וְהֶעֱנוּ אֶת הָעֲשִׁירִים, וְעָשׂוּ אֶת הַמִּתְעַנְּגִים עַל טוּב אֲמֵלָלִים. וְעִם זֶה לֹא הוֹסִיפוּ בַּעֲלֵי-הַשֵּׂכֶל אֶלָּא לֶאֱהֹב אוֹתָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְהַעֲרִיצָן, וְלֹא חָשְׁבוּ זֹאת לְעַצְמָם לֹא עֶלְבּוֹן וְלֹא הַשְׁפָּלָה. וְכַמָּה הִמְרוּ בְנֵי-אָדָם אֶת רִבּוֹנָם עַל יָדָן, וְהִכְעִיסוּ אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת אִמָּם. כָּל זֶה מִנִּצְחוֹן אַהֲבָתָן עַל הַלְּבָבוֹת. כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ, מִסְכֵּן, שֶׁלָּהֶן יִבָּנוּ הָאַרְמוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶן יְשֻׁלְשְׁלוּ הַוִּילוֹנוֹת, וְלָהֶן יִקְנוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת וַעֲלֵיהֶן הַדְּמָעוֹת נִגָּרוֹת, וְלָהֶן יֻקַּח הַמֹּר הַנּוֹתֵן רֵיחוֹ, וְכָל עֲדִי וְעַנְבָּר, וּבִגְלָלָן יֶאֱסְפוּ הַצְּבָאוֹת וְיוּקְמוּ בַכְּפָרִים הַטִּירוֹת, וְאוֹצְרוֹת יֵאָגֵרוּ וְרָאשִׁים יֻתְּזוּ וְיוּסָרוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר: “הַנָּשִׁים הֵן בִּטּוּי לָעוֹלָם הַזֶּה” אֱמֶת אָמַר. וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ מִן הַמָּסֹרֶת הַקְּדוֹשָׁה, הִיא רַק הוֹכָחָה נֶגְדֶּךָ לֹא בַעַדְךָ מִשּׁוּם שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲלָמִים, שֶׁכֵּן בָּהֶם מֵעֵין שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן שֶׁבְּגַן-עֵדֶן”, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁזֶּה שֶׁמַּשְׁוִים אֵלָיו נַעֲלֶה עַל הַמָּשְׁוֶה. וְאִלוּלֵא שֶׁהַנָּשִׁים נַעֲלוֹת וְיָפוֹת יוֹתֵר לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֲלֵיהֶן זוּלָתָן. וּמַה שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַנַּעֲרָה הָשְׁוְתָה לָעֶלֶם, אֵין הַדָּבָר כָּךְ. וְלֹא הִיא אֶלָּא שֶׁהָעֶלֶם הֻשְׁוָה לַנַּעֲרָה, וְאוֹמְרִים: עֶלֶם זֶה דּוֹמֶה כְאִלּוּ נַעֲרָה הוּא. וּמַה שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיוֹת מִן הַשִּׁירִים, הֲרֵי לֹא צָמְחוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָרְגוּ וְסָטוּ מִן הַטֶּבַע בְּהַבָּעָתָם. וְאוּלָם הָעוֹבְרִים חֹק וְהַפּוֹרְעִים מוּסָר הַמַּמְרִים הֵם אֵלֶּה שֶׁגִּנָּה אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַנַּעֲלֶה, וְנָזַף בָּהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּתְבָּעִים וְאָמַר: “הֲתָבוֹאוּ אֶל הַזְּכָרִים מִן הָאָדָם וַעֲזַבְתֶּם אֶת אֲשֶׁר יָצַר לָכֶם אֱלֹהֵיכֶם מִבְּנוֹת זוּגְכֶם, אָכֵן עַם עוֹבְרִים חֹק אַתֶּם”40. וְאֵלֶּה הֵם הַמַּשְׁוִם אֶת הַנַּעֲרָה לָעֶלֶם, בִּגְלַל הֱיוֹתָם לְהוּטִים אַחֲרֵי הַפְּרִיצוּת וְהַמֶּרִי וְהַהֲלִיכָה אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם וְהַשָּׂטָן, עַד כְּדֵי לֹאמַר: “טוֹבָה הִיא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הַדְּבָרִים גַּם יַחַד”. וְאוּלָם הֵן הֵם הַסּוֹטִים בְּכָל הָאָדָם מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבּוּ-נֻוָאס הָרֹאשׁ לְכֻלָּם:

הַנַּעֲרָה הַתְּמִירָה אֲשֶׁר דָּמְתָה לְנַעַר,

לַבָּא עַל זָכוּר וּלְאֵשֶׁת אִישׁ גַּם יַחַד תִּכְשָׁר.

וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ בְּעִנְיַן יְפִי צְמִיחַת רִתְמַת הַשֵּׂעָר וְכֵהוּת הַשָּׂפָם, וְשֶׁהַנַּעַר מוֹסִיף בָּהֶם יֹפִי וָחֵן, הִנֵּה סַרְתָּ בָּזֶה מִן הַדֶּרֶךְ. שֶׁכֵּן רִתְמַת הַשֵּׂעָר תַּהֲפֹךְ אֶת הַיֹּפִי וְהַחֵן לִמְכֹעָר כְּמוֹ שֶׁאֶחָד הַמְּשׁוֹרְרִים בְּבָתֵּי-שִׁירָיו אָמַר:

נִגְלָה הַשֵּׂעָר בְּפָנָיו, וְנָקַם יִקַּח

לְאוֹהֲבוֹ אֲשֶׁר אוֹתוֹ קִפַּח,

וְלֹא אֶרְאֶה כְּעָשָׁן בְּפָנָיו,

אִם כִּי דָמוּ לְפֶחָם תַּלְתַּלָּיו.

וְכָל עָלֵהוּ 41 חָרוּט שְׁחוֹר,

אֵי יִכְתֹּב עוֹד חֶרֶט, אִמְרוּ אָמוֹר.

אִם כָּזֶה עַל אֲחֵרִים יְבַכְּרוּ יַעַרְכוּ חִין,

אָכֵן אֵין הוּא אֶלָּא חֹסֶר בִּין.

כְּשֶגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה לָאִישׁ: "יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלְּיָלה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית, אַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמְרָה: "יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, כֵּיצַד זֶה נֶעֱלַם מִמְּךָ, כִּי הֲנָאַת הַהִתְרוֹעֲעוּת הִיא עִם הַנָּשִׁים, וְכִי הָעֹנֶג הַקַּיָּם לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּהֶן? וַהֲרֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יָעַד לַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים בַּגַּן-עֵדֶן אֶת הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן, שָׂכָר לְמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְאִלּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי יִמָּצֵא בַּאֲחֵרִים מִזּוּלַת הַנָּשִׁים, הָיָה גוֹמֵל אוֹתָם בָּהֶם וּמַבְטִיחַ אוֹתָם לָהֶם. וְאַף גַּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, – אָמַר: “שְׁלשָׁה בָּעוֹלָם הֵם הָאֲהוּבִים לִי מִכֹּל: הַנָּשִׁים, הַבְּשָׂמִים וְקוֹרַת-רוּחִי בִּתְפִלָּתִי”. וְלֹא שָׁת אֱלֹהִים אֶת הַנְּעָרִים בְּגַן-עֵדֶן לִנְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו, אֶלָּא לְשָׁרְתָם, מִשּׁוּם שֶׁגַּן-עֵדֶן הוּא מְקוֹם הַהֲנָאָה וְהַתָּעֲנוּג, וְלֹא יִהְיוּ אֵלֶּה שְׁלֵמִים אֶלָּא בְּשֵׁרוּתָם שֶׁל הָעֲלָמִים. וְאוּלָם שִׁמוּשָׁם לְזוּלַת הַשֵּׁרוּת הוּא מִטֵּרוּף-הַדַּעַת וּמִן הַמֵּמִיט אָסוֹן, וְהִבִּיעַ רַעֲיוֹן זֶה הַמְּשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-הַשִּׁיר הַמֻּפְלָאִים:

נְסִיגָה לְאָחוֹר הִיא תַאֲוַת הַגֶּבֶר לַגַּב.

בֶּן-חוֹרִין הוּא אֲשֶׁר בַּת חוֹרִין יֹאהַב.

מַה טּוֹב לַאֲשֶׁר לְיַד שְׁחוֹרַת עַיִן לֵילוֹ יְבַל,

לְיַד אִשָּׁה אֲשֶׁר מַבָּטָה לוֹ אֹשֶׁר יֶאֱצַל.

אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בְּנֵי-אָדָם, כְּבָר הוֹצֵאתֶם אוֹתִי מִחֻקַּת הַנִּמּוּס וּגְבוּל הַנָּשִׁים הָאֲצִילוֹת לְמַה שֶּׁאֵינוֹ הוֹלֵם אֶת הַחֲכָמִים לְדַבֵּר, דְבָרִים בְּטֵלִים וּמְכֹעָרִים. וְאוּלָם לְבָבוֹת בְּנֵי חוֹרִים הֵם לַסּוֹדוֹת קְבָרִים, וְשִׂיחַת חַכָמִים מְסוּרָה לְנֶאֱמָנִים, וּלְפִי כַוָּנָתָם יֵחָשְׁבוּ בַּמַּעֲשִׂים. וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאלֹהִים הָאַדִּיר לִי וְלָכֶם וּלְכָל הַמֻּסְלְמִים, כִּי הוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם”. אַחַר כָּךְ שָׁתְקָה, וְלֹא עָנִינוִ לָהּ כְּלוּם אַחֲרֵי זֶה. יָצָאנוּ מִלְּפָנֵיהָ שְׂמֵחִים בַּאֲשֶׁר הֵפַקְנוּ תוֹעֶלֶת מִן הַוִּכּוּחַ אִתָּהּ, וּמִצְטָעֲרִים עַל פֵּרוּדָה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר אַבּוּ-סֻוַיְד וְהַזְּקֵנָה הַיָּפָה

סִפֵּר אַבּוּ-סֻוַיְד, אָמַר: אֵרַע שֶׁאֲנִי וְחֶבֶר מִמְּרֵעַי נִכְנַסְנוּ לְגַן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת. רָאִינוּ בִקְצֵה אוֹתוֹ גַן זְקֵנָה, פָּנֶיהָ יָפוֹת אֶלָּא שֶׁשְּׂעַר רֹאשָׁהּ לָבָן וְהִיא סוֹרֶקֶת אוֹתוֹ בְמַסְרֵק שֶׁל שֵׁן. עָמַדְנוּ אֶצְלָהּ וְלֹא שָׁתָה לֵב אֵלֵינוּ וְלֹא כִסְּתָה רֹאשָׁהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: “זְקֵנָה, אִלּוּ הָיִית צוֹבַעַת שַׂעֲרֵךְ שָׁחוֹר הָיִית יָפָה יוֹתֵר מֵעַלְמָה”. הֵרִימָה אֵלַי רֹאשָׁהּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ-סֻוַיְד אָמַר: "כְּשֶׁאָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה לַזְּקֵנָה, הֵרִימָה רֹאשָׁהּ אֵלַי, פָּתְחָה לָרְוָחָה אֶת שְׁתֵּי-עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

צָבַעְתִּי כַּאֲשֶׁר צָבַע הַזְּמָן, וְלֹא אָרַךְ

צִבְעִי, וְרַק צֶבַע הַיָּמִים הוּא נִמְשַׁךְ.

כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הִתְהַלַּכְתִּי בִלְבוּשׁ נְעוּרָי,

רָכַשְׁתִּי לִי יְדִידִים מִפָּנַי וּמֵאַחֲרָי.

אָמַרְתִּי לָהּ: "מְצֻיָּן זְקֵנָה עֲדִינָה, מַה כֵּנָה הָיִית בְּגַעֲגוּעַיִךְ עַל נֹעַם שֶׁנֶּאֱסָר, וּמַה מְּשַׁקֶּרֶת הָיִית אִלּוּ הִתְיַמַּרְתְּ לְהִנָּחֵם עַל הוֹלְלוּת לְשֶׁעָבַר.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הָאֶמִיר עַלִי בֶּן מֻחַמָּד וְהַשִּׁפְחָה מֻאְנִס

סֻפַּר שֶׁהֻצְּעָה לִפְנֵי עַלִי בֶּן מֻחַמָּד בֶּן עַבַּדֻ אללָּהּ שִׁפְחָה לִקְנוֹתָהּ, מֻאְנִס שְׁמָהּ. וְהָיְתָה מְצֻיָּנָה, בַּעֲלַת תַּרְבּוּת וּמְשׁוֹרֶרֶת. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לָאֶמִיר, מֻאְנִס שְׁמִי”. וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ לִפְנֵי-כֵן. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

מַה תֹּאמְרִי לַאֲשֶׁר חֹלִי שָׁלַח בּוֹ רָזוֹן

בִּגְלַל אַהֲבָתֵךְ, עֲדֵי הֻכָּה בְּתִמָּהוֹן.

אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לָאֶמִיר”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ אוֹהֵב הוּכַח בְּמְכאוֹב

מֵחֹלִי-עֲלוּמִים, רָחַשׁ לוֹ לִבֵּנוּ טוֹב.

מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְקָנָה אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה אֶת עֻבַּיְדַ אללָּהּ בֶּן מַאֲמוּן מְצֻיָּן בְּמַעֲלוֹתָיו.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר שְׁתֵּי הַנָּשִׁים וְאוֹהֲבֵיהֶן

אָמַר אַבּוּ-אלְעַיְנַא: הָיוּ אֶצְלֵנוּ בָּרְחוֹב שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת מֵהֶן אוֹהֶבֶת גֶּבֶר וְהַשְּׁנִיָּה נַעַר שֶׁלֹּא צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן. נִפְגְּשׁוּ שְׁתֵּיהֶן בְּלַיְלָה אֶחָד עַל גַּג אַחַת מֵהֶן, וְהוּא קָרוֹב לַחֲצֵרִי, וְאֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁאֲנִי שָׁם. אָמְרָה יְדִידַת הַצָּעִיר לַשְּׁנִיָּה: “אֲחוֹתִי, אֵיךְ זֶה תּוּכְלִי שְׂאֵת אֶת קַשְׁיוּת הַזָּקָן כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת עַל חָזֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְנַשְׁקֵךְ, וְיִפְגַּע שְׂפָמוֹ בִּשְׂפָתַיִךְ וְלֶחְיֵךְ?” אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: “הוֹי טִפְּשָׁה, כְּלוּם רָאִית עֵץ מִבְּלִי עָלָיו, וּמְלַפְפוֹן מִבְּלִי כְּשׁוּתוֹ. וּכְלוּם רָאִית בָּעוֹלָם42 מַשֶּׁהוּ מְכֹעָר יוֹתֵר מִקֵּרֵחַ וּמְרוּט זָקָן. כְּלוּם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַזָּקָן לַגֶּבֶר כִּקְוֻצּוֹת הָרַקָּה לָאִשָּׁה. וּמָה הֶבְדֵּל בֵּין הַלֶּחִי לָרַקָּה. כְּלוּם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בָּרָא בַשָּׁמַיִם מַלְאָךְ הָאוֹמֵר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר קִשֵּׁט אֶת הַגֶּבֶר בַּזָּקָן וְאֶת הַנָּשִׁים בִּקְוֻצּוֹת רַקָּתָן”. וְאִלּוּלֵא שֶׁהַזָּקָן כִּקְוֻצּוֹת הָרַקָּה לְיֹפִי לֹא הָיָה מְקַשֵּׁר בֵּין שְׁנֵיהֶם”. קִבְּלָה יְדִידַת הַצָּעִיר אֶת הָרְאָיָה שֶׁבִּדְבָרֶיהָ וְאָמְרָה: “נִזֶּרֶת אֲנִי מִידִידִי, חֵי-אֱלֹהֵי הַכַּעְבָּה”.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הַסּוֹחֵר עַלִי מִמִּצְרַיִם

סֻפַּר שֶׁהָיָה בִּמְדִינַת מִצְרַיִם אָדָם סוֹחֵר. וְהָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַהוֹן וְכֶסֶף מְזֻמָּן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת וּנְכָסִים, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וְהָיָה שְׁמוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַבַּגְדָאדִי. וּכְבָר חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בֵּן יְפֵה הַפָּנִים, חֲטוּב הַגִּזְרָה וּוְרוּד הַלֶּחִי, בַּעַל הַדְּרָה וּשְׁלֵמוּת וָנוֹי וָחֵן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי. לִמְּדוֹ אֶת הַקֻּרְאָן וְאֶת הַמַּדָּע וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן וְתַרְבּוּת, וְהָיָה מְצֻיָּן בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְהָיָה תַחַת יַד אָבִיו בַּמִּסְחָר. תָּקְּפָה אֶת אָבִיו מַחֲלָה וְהָלַךְ מַצָּבוֹ הָלוֹךְ וָרַע, עַד שֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר, הָעוֹסֵק בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מִבַּגְדָאד, כְּשֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ שֶׁשְּׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם חוֹלֵף וְעוֹבֵר הוּא וְהָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם. וְכָל נֶפֶשׁ תִּטְעַם אֶת הַמָּוֶת. וְעַכְשָׁו, בְּנִי, כְּבָר קָרְבָה שְׁעַת מוֹתִי, וּרְצוֹנִי לְצַוּוֹת לְךָ צַוָּאָה, שֶׁאִם אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ אֵין אַתָּה פוֹסֵק מִהְיוֹת בָּטוּחַ וּמְאֻשָּׁר, עַד שֶׁתִּפְגּשׁ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתְךָ, וּכְשֶאֵין אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ יַשִּׂיגְךָ עָמָל יֶתֶר וְתִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁזִּלְזַלְתָּ בְּצַוָּאתִי”. אָמַר לוֹ: “הוֹי אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע וְלֹא אֶנְהַג לְפִי צַוָּאָתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁלְּצַיֵּת לְךָ מֻטָּל עָלַי וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלְךָ חוֹבָה עָלַי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה עָזַבְתִּי לְךָ אַחֲרַי אֲחֻזוֹת שָׂדֶה וּבָתִּים וְכֵלִים וְהוֹן אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, בְּאֹפֶן שֶׁאִם אַתָּה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָל יוֹם חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, לֹא יִפְחַת לְךָ מִכָּל זֶה כְלוּם. וְאוּלָם בְּנִי עָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו מִן הַמִּצְווֹת וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי הַנָּבִיא הַנִּבְחָר – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – כְּפִי שֶׁנִּמְסַר מִשְּׁמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצִּוָּה וְאָסַר בַּמָּסֹרֶת, וֶהֱוֵה שׁוֹקֵד לַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְפַזֵּר לִצְדָקָה וּלְהִתְחַבֵּר אֶל אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים וַחֲכָמִים, וּמְצֻוֶּה אַתָּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וּלְהִתְרַחֵק מִכִּילוּת וְקַמְצָנוּת וּמֵהִתְחַבֵּר לָרָעִים וְלַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה. וְהַסְבֵּר פָּנִים גַּם לַעֲבָדֶיךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ וּלְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא, שֶׁמִּבְּנוֹת גְּדוֹלִים הִיא. וַהֲרֵי הִיא הָרָה לְךָ וְאוּלַי יָחֹן אֱלֹהִים אוֹתְךָ זֶרַע עוֹשֵׂה-הַטּוֹב”. לֹא פָסַק מִצַּוּוֹת אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְאוֹמֵר: “בְּנִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים הַנָּדִיב, אֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד הָאַדִּיר, שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ מִכָּל צָרָה שֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיךָ וִיקַדְּמֶךָ בְּרֶוַח וְהַצָּלָה קְרוֹבָה מִלְּפָנָיו”. בָּכָה הַבֵּן בְּכִי רָב וְאָמַר: “אָבִי, כְּבַר נָמַס לִבִּי מִדְּבָרֶיךָ הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ אַתָּה אוֹמֵר דִּבְרֵי פְרִידָה”. אָמַר לוֹ: “כֵּן הוּא, בְּנִי, יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נִמְצָא בוֹ. אַל תִּשְׁכַּח אֵפוֹא צַוָּאָתִי”. הִתְחִיל הָאִישׁ מַבִּיעַ אֶת דִּבְרֵי הָעֵדוּת בֶּאֱמוּנָתוֹ וְקוֹרֵא פְסוּקֵי קֻרְאָן, עַד שֶׁבָּאָה הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ, וְאָמַר לִבְנוֹ: “גַּשׁ אֵלַי, בְּנִי”. נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ וְנֶאֱנַק וְנִפְרְדָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הִשִּׁיג אֶת בְּנוֹ תַכְלִית הַצַּעַר וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת בְּבֵיתוֹ וְנֶאֶסְפוּ אֵלָיו חַבְרֵי אָבִיו לַהֲכִינוֹ לִקְבוּרָה, וְהוֹצִיאוּהוּ בְכָבוֹד רָב וְנָשְׂאוּ אֲרוֹנוֹ אֶל מְקוֹם הַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְהָלְכוּ עִם אֲרוֹנוֹ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת וּקְבָרוּהוּ וְקָרְאוּ לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד. אַחַר-כָּךְ חָזְרוּ אֶל הַבַּיִת וְנִחֲמוּ אֶת בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ. סִדֵּר לוֹ בְּנוֹ תְפִלּוֹת יוֹם-שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ וּקְרִיאוֹת קֻרְאָן עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם. וְהָיָה עָצוּר בְּבֵיתוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא לְבֵית-הַתְּפִלָּה וּמְבַקֵּר מִיּוֹם שִׁשִּׁי לְיוֹם שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ אֶת קֶבֶר אָבִיו, וְאֵינוֹ פוֹסֵק מִתְּפִלָּתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ בַקֻּרְאָן וּמֵעֲבוֹדַת-אֱלֹהִים מֶשֶׁךְ זְמַן, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו מִבְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “עַד מָתַי אֵבֶל זֶה, שָׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, וְהַזְנָחַת עֲסָקֶיךָ וּמִסְחָרֶיךָ וְחֶבְרַת יְדִידֶיךָ? עִנְיָן זֶה יַלְאֶה אוֹתְךָ, וְיָבִיא נֵזֶק רַב לְגוּפְךָ”. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו בָּא בְחֶבְרָתָם אִבְּלִיס הַשָּׂטָן הָאָרוּר, וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ. הָיוּ מְדַבְּרִים עַל לִבּוֹ, שֶׁיֵּצֵא עִמָּם לַשּׁוּק, וְאִבְּלִיס מְסִיתוֹ לְהַסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן סוֹחֵר-הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת חַסַן, לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיֵּצֵא אִתָּם לַשּׁוּק, בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁרָצָה אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, הִסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ: “רְכַב עַל פִּרְדָּתְךָ וּבוֹא אִתָּנוּ לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁנִּתְבַּדֵּר בּוֹ, וְיָסוּר מִמְּךָ צַעַרְךָ וְהִרְהוּרֶיךָ”. רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח אֶת עַבְדּוֹ אִתּוֹ וְהָלַךְ אִתָּם לַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן. אָכְלוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ עַד סוֹף הַיּוֹם. אַחַר-כָּךְ רָכְבוּ וְהִסְתַּלְּקוּ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם בֹּא אִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “לְאָן?” אָמְרוּ לוֹ: “לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁיָּפֶה הוּא מִן הָרִאשׁוֹן וְנָאֶה הֵימֶנּוּ לְטִיּוּל”. רָכַב וְהָלַךְ אֶל הַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֶת אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן, וְהֵבִיא עִמּוֹ מַשְקֶה מְשַׁכֵּר. אָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. אָמַר לָהֶם: “מַה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הַמֵּסִיר אֶת הָעֶצֶב וּמַבְהִיר אֶת הַשִּׂמְחָה”. לֹא פָּסְקוּ מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַמַּשְׁקֶה לְפָנָיו עַד שֶׁנְּצָחוּהוּ וְשָׁתָה אִתָּם, וְהִמְשִׁיכוּ בְשִׂיחָה וּשְׁתִיָּה עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. אַחַר-כָּךְ פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם. וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי בָּאָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת מִן הַמַּשְׁקֶה. נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב זֶה. אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַר לָהּ: “אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַדַּעַת, וְאוּלָם אֶחָד מֵחֲבֵרֵינוּ הֵבִיא לָנוּ מַיִם וְשָׁתוּ חֲבֵרַי וְשָׁתִיתִי אִתָּם, וְהִגִּיעַ לִי כָךְ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׁכַחְתָּ צַוָּאַת אָבִיךָ וְעָשִׂיתָ מַה שֶּׁאָסַר עָלֶיךָ מִן הַהִתְרוֹעֲעוּת לְבַעֲלֵי הַתַּאֲווֹת?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי אֵלֶּה מִבְּנֵי- הַסּוֹחֲרִים הֵם, וְאֵין הֵם בַּעֲלֵי-תַאֲוָה, אֶלָּא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי-שִׂמְחָה וְהַרְחָבַת-הַדַּעַת”. לֹא פָסַק לְבַלּוֹת כָּל יוֹם עִם חֲבֵרָיו בְּמַצָּב זֶה, שָׂמִים פְּנֵיהֶם לְמָקוֹם אַחַר מָקוֹם, כְּשֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, עַד שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר נִגְמַר תּוֹרֵנוּ וְהִגִּיעַ תּוֹרְךָ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם לִי וּבֵיתִי רְחַב-יָדַיִם לָכֶם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הֵכִין כָּל מַה שֶׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ הֵם, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַטַּבָּחִים וְאֶת עוֹרְכֵי הַמַּצָּעִים וְאֶת מְבַשְּׁלֵי הַקַּהֲוָה, וּפָנוּ וְהָלְכוּ אֶל אַלרְרַוְצָ’ה וְאֶל הַנִּילוֹמֶטֶר43, וְשָׁהוּ שָׁם חֹדֶשׁ תָּמִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּשְׁמִיעַת מַנְגִּינָה וַהֲנָאָה. כְּשֶׁעָבַר הַחֹדֶשׁ רָאָה אֶת עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר הוֹצִיא סְכוּם חָשׁוּב שֶׁל מָמוֹן. פִּתָּה אוֹתוֹ אִבְּלִיס הָאָרוּר הוּא הַשָּׂטָן וְאָמַר לוֹ: “אַף אִלּוּ הוֹצֵאתָ כָּל יוֹם בְּעֵרֶךְ מַה שֶּׁהוֹצֵאתוֹ, לֹא יִגָּרַע מֵהוֹנְךָ”, לֹא שָׁת לִבּוֹ לְהוֹצָאַת הַמָּמוֹן, וְהִמְשִׁיךְ בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ מְיָעַצְתּוֹ וּמַזְהִירָה אוֹתוֹ בְּצַוָּאַת אָבִיו וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁאָפַס הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַטְבֵּעוֹת מְזֻמָּנוֹת, כֻּלּוֹ. הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּמוֹכֵר וּמוֹצִיא מְחִירָן, עַד שֶׁכִּלָּן. אַחַר-כָּךְ הִתְחִיל מוֹכֵר אֶת הַבָּתִּים וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם. כְּשֶׁאָזְלוּ הָיָה מוֹכֵר אֶת הָאֲחוּזוֹת וְהַגַּנִּים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁהָלְכוּ כֻלָּם, וְלֹא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָרְכוּשׁ, מִלְּבַד הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ. הָיָה עוֹקֵר אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁלּוֹ וְאֶת קְרָשָׁיו וּמוֹצִיא מְחִירָן. אַחַר-כָּךְ בָּא אֵלָיו זֶה שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ אֶת הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “רְאֵה לְךָ מָקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לְבֵיתִי”. בָּדַק עַצְמוֹ וְלֹא מָצָא דָבָר אֶצְלוֹ, שֶׁיְּהֵא זָקוּק לְבַיִת בִּשְׁבִילוֹ זוּלַת אִשְׁתּוֹ. וּכְבָר יָלְדָה מִמֶּנּוּ יֶלֶד וְיַלְדָּה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ מְשָׁרְתִים זוּלָתוֹ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. לָקַח לוֹ חֶדֶר בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת וְגָר בּוֹ אַחֲרֵי הָעֹז וְהַפִּנּוּק וְרֹב הָעֲבָדִים וְהַהוֹן. וְלֹא הָיָה בִרְשׁוּתוֹ אֲפִלּוּ מָזוֹן יוֹם אֶחָד. אָמְרָה לוֹ אִשְתּוֹ: “מִפְּנֵי זֶה הָיִיתִי מַזְהִירָתְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘שְׁמוֹר עַל צַוָּאַת אָבִיךָ’ וְלֹא הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ לִי. מֵעַכְשָׁו אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶליוֹן וְהַאַדִּיר. וּמֵאַיִן יֹאכְלוּ הַיְלָדִים הַקְּטַנִים? קוּם וַחֲזֹר עַל פִּתְחֵי חֲבֵרֶיךָ בְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים, אֶפְשָׁר יִתְּנוּ לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתְּהֵא נָזוֹן בּוֹ יוֹם זֶה”. קָם וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וְכָל מִי שֶׁפָּנָה אֵליָו מֵהֶם, הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מַשְׁמִיעַ מִן הַדְּבָרִים הַמַּכְאִיבִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן לוֹ. וְלֹא נָתַן לוֹ אִישׁ מֵהֶם כְּלוּם. חָזַר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אֵין הֵם נוֹתְנִים לִי כְלוּם”. קָמָה וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶל עַלִי הַמִּצְרִי בְּנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן מוֹכֵר הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת, קָמָה, אַחֲרֵי שֶׁחָזַר בַּעֲלָהּ אֵלֶיהָ בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת, וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם, מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִּהְיוּ נְזוֹנִים בּוֹ אוֹתוֹ יוֹם. שָׂמָה פָנֶיהָ אֶל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַכִּירָה אוֹתָהּ בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת מַצָּבָהּ, קָמָה וְקִבָּלה אוֹתָהּ בְּסֵבֶר-פָּנִים וּבָכְתָה וְאָמְרָה לָהּ: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּכֶם?” סִפְּרָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בַעֲלָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הֲרֵי מֵאִתָּנוּ אַתֶּם וּמָקוֹם לָכֶם אִתָּנוּ. וְכָל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ, בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מִבְּלִי תַשְׁלוּם שָׂכָר”. אָמְרָה לָהּ: “יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים טוֹב”. נָתְנָה לָהּ דֵּי סִפּוּקָהּ הִיא וְסִפּוּק מִשְׁפַּחְתָּהּ, מָזוֹן חֹדֶשׁ תָּמִים. נָטְלָה כָּל זֶה וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ, בָּכָה וְאָמַר לָהּ: “מֵאַיִן לָךְ זֶה?” אָמְרָה לוֹ מִפְּלוֹנִית, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ, לֹא קִצְּרָה בִכְלוּם, וְאָמְרָה לִי: “כָּל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ בַּקְּשִׁי מֵאִתִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ אִתֵּךְ זֶה, הֲרֵי אֲנִי פּוֹנֶה אֶל אֲשֶׁר אֶפְנֶה, אוּלַי יַרְוִיחַ לָנוּ אֱלֹהִים”. נִפְרַד מִמֶּנָּה וְנָשַׁק אֶת יְלָדֶיהָ וְיָצָא, מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה יִפְנֶה. וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבּוּלַאק, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְדַמְיַטָּה. רָאָה אָדָם שֶׁהָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין אָבִיו רֵעוּת, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְדַמְיֶטָּה שֶׁיְדִידִים לִי שָׁם, וְאֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם וַאֲבַקְּרֵם וְאֶחֱזֹר”. לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְכִבְּדוֹ וְהֵכִין לוֹ צֵדָה וְנָתַן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַדִּינָרִים וְהוֹרִיד אוֹתוֹ בָאֳנִיָּה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְדַמְיֶטָּה עָלָה מִן הַסְּפִינָה וְלֹא יָדַע לְאָן לִפְנוֹת, וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וּנְטָלוֹ עִמּוֹ לִמְעוֹנוֹ. שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “עַד מָתַי יְשִׁיבָה זוֹ בְּבָתֵּי בְנֵי-אָדָם?” יָצָא מִבֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְסוּרְיָה. הֵכִין לוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ צֵדָה וְהוֹרִידוֹ בַסְּפִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹפָהּ שֶׁל סוּרְיָה, יָרְדוּ מִן הַסְּפִינָה, וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְדַמֶּשֶׂק. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים. לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְעָמַד אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ יָצָא וְרָאָה שַׁיָּרָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבַגְדָּאד. עָלָה בְדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עִם אוֹתָהּ שַׁיָּרָה. חָזַר אֶל הַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה עוֹמֵד אֶצְלוֹ בִּמְעוֹנוֹ, נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא עִם הַשַּׁיָּרָה. עוֹרֵר אֱלֹהִים יִשְתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רַחֲמָיו שֶׁל אָדָם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, וּלְקָחוֹ עִמּוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינָם וּבֵין בַּגְדָאד מֶרְחַק יוֹם אֶחָד. נָפְלוּ עַל הַשַּׁיָּרָה חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ כָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם, וְלֹא נִצְּלוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים. הָלַךְ כָּל אֶחָד מִן הַשַּיָּרָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בַּאֲשֶׁר יִמְצָא. וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי, שָׂם פָּנָיו לְבַגְדָאד, וְהִגִּיעַ אֵלֶיהָ עִם הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְשַעַר הַמְּדִינָה, עָד שֶׁרָאָה אֶת הַשּׁוֹעַרִים עוֹמְדִים לִסְגֹּר הַשַּׁעַר. אָמַר לָהֶם: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶכָּנֵס אֶצְלְכֶם”. הִכְנִיסוּהוּ אֶצְלָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי אָדָם מִמְּדִינַת מִצְרַיִם וּסְחוֹרָה עִמִּי וּפְרָדוֹת וּמִטְעָנִים וַעֲבָדִים וּנְעָרִים וְעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם לִרְאוֹת מָקוֹם שֶׁאַנִיחַ אֶת סְחוֹרָתִי. וּכְשֶׁעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם, וַאֲנִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּתִי, בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ פִרְדָּתִי וַחֲפָצַי, וְלֹא נִצַּלְתֵּי מֵהֶם אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי בִנְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה”. כִּבְּדוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא. לוּן אֶצְלֵנוּ עַד לַבֹּקֶר, וְאָז נִרְאֶה לְךָ מָקוֹם הַמַּתְאִים לְךָ”. חִפֵּשׂ בְּכִיסוֹ וּמָצָא בְתוֹכוֹ דִינָר, שֶׁנִּשְׁאַר מִמַּה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַסּוֹחֵר בְּבּוּלָאק. נָתַן אֶת הַדִּינָר לְאַחַד הַשּׁוֹעֲרִים וְאָמַר לוֹ: “טוֹל זֶה וּפְרֹט אוֹתוֹ וְהָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל”. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וּפְרָטוֹ וְהֵבִיא לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר מְבֻשָּׁל. אָכַל וְהֶאֱכִיל אוֹתָם וְיָשֵׁן אֶצְלָם עַד לַבֹּקֶר. אַחַר-כָּךְ לָקַח אוֹתוֹ אָדָם מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ. הֶאֱמִין לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְדָמָה שֶׁסּוֹחֵר הוּא וְעִמּוֹ מִטְעָנִים. הִכְנִיסוֹ לַחֲנוּתוֹ וְכִבְּדוֹ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים חֲשׁוּבָה מִבְּגָדָיו וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָאנוּ, נְטָלַנִי וְהוֹלִיכַנִי לְבֵיתוֹ וְהֵכִין לָנוּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְאָכַלְנוּ וְנֶהֱנֵינוּ. וְאָמַר לְאַחַד עֲבָדָיו: “מַסְעוּד, קַח אֶת אֲדוֹנְךָ וְהַצַּע לְפָנָיו אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְזֶה מֵהֶם שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, תֵּן לוֹ מַפְתְּחוֹתָיו, וְיָבוֹא”. הָלַכְתִּי אֲנִי וְהָעֶבֶד עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִרְחוֹב שֶׁבּוֹ שְׁלשָׁה בָּתִּים מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, חֲדָשִׁים. פָּתַח אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְיָצָאנוּ וּפָנִינוּ אֶל הַשֵּׁנִי. פְּתָחוֹ וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ. אָמַר לִי: “אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם אֶתֵּן לְךָ מַפְתְּחוֹתָיו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “וּבַיִת גָּדוֹל זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לִי: “לָנוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”. אָמַר לִי: “אֵין לְךָ חֵפֶץ בּוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשּׁוּם מַה?” אָמַר לִי: "מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹכֵן בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁכִּים מֵת. וְאֵין אָנוּ פוֹתְחִים שְׁעָרוֹ אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִתּוֹכוֹ, אֶלָּא עוֹלִים לְגַגּוֹ שֶׁל אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ דַרְכּוֹ. וּבִגְלַל זֶה עֲזָבוֹ אֲדוֹנִי, וְאָמַר: “שׁוּב אֵינִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְאָדָם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח אוֹתוֹ לִי, שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ, הֲרֵי אֲנִי לָן בּוֹ וּמַשְׁכִּים מֵת וְיָנוּחַ לִי מִמַּצָּב זֶה שֶׁאֲנִי בוֹ”. פְּתָחוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו בַּיִת נֶהְדָּר שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. אָמַרְתִּי לָעֶבֶד: “אֵין אֲנִי בוֹחֵר אֶלָּא בַיִת זֶה. תֵּן לִי אֵפוֹא מַפְתֵּחוֹ”. אָמַר לִי הָעֶבֶד: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ, עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה. אָמְרָה: שָׁמַעְּתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶבֶד אָמַר: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אֲדוֹנוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי אוֹמֵר: “אֵין אֲנִי גָר אֶלָּא בוֹ. וְאֵינִי מַשְגִּיחַ בִּדְבָרִים אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּתֹב: בֵּינִי וּבֵינְךָ כְתָב לִתְעוּדָה, שְׁאִם יִקְרֶה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ אֵין לִי כָל זִיקָה לְךָ”. אָמַר: “כֵּן יִהְיֶה”. הֵבִיא שְׁנֵי עֵדִים מִבֵּית-הַדִּין, וְכָתַב עָלָיו תְּעוּדָה. קִבְּלָהּ לְיָדוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ. נְטָלוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת, וְשָׁלַח לוֹ הַסּוֹחֵר מַצָּעִים בְּיַד עַבְדּוֹ וְהִצִּיעָם לוֹ עַל גַּבֵּי הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת44,וְחָזַר. וְאַחֲרֵי זֶה קָם עַלִי הַמִּצְרִי וְנִכְנַס וְרָאָה בוֹר בַּחֲצַר הַבַּיִת וְעָלֶיהָ דְלִי שֶל קָנִים. הוֹרִידוֹ לַבּוֹר וּמְלָאוֹ מַיִם וְרָחַץ מֵהֶם כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל כַּמִּצְוָה וְיָשַׁב קְצָת. הֵבִיא לוֹ הָעֶבֶד אֲרוּחַת-הָעֶרֶב מִבֵּית אֲדוֹנָיו, וְהֵבִיא לוֹ מְנוֹרָה וְנֵר שַׁעֲוָה וּפַמּוֹט וְאַגָּן וְקוּמְקוּם וְכַד. אַחַר-כָּךְ עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְבֵית אֲדוֹנָיו. הִדְלִיק אֶת הַנֵּר, וְסָעַד סְעֻדַּת-הָעֶרֶב וְהֵיטִיב לִבּוֹ וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: " קוּם עֲלֵה לְמַעֲלָה וְקַח אֶת הַמַּצָּעִים וְתִישַׁן שָׁם, שֶׁטּוֹב מִכָּאן”. קָם וְנָטַל אֶת הַמַּצָּעִים וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְרָאָה אוּלָם נֶהְדָּר. תִּקְרָתוֹ מְצֻפָּה זָהָב, וְרִצְפָּתוֹ וְקִירוֹתָיו שַׁיִשׁ מְגֻוָּן. הִצִּיעַ מַצָּעוֹ וְיָשַׁב לִקְרֹא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, וְהִנֵּה דְמוּת קוֹרֵאת לוֹ וְאוֹמֶרֶת אֵלָיו: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, הַאִם אוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב שֶׁתּוֹרִידֶנּוּ?” וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לֵאמֹר זֹאת, עַד שֶׁהוּרַק עָלָיו זָהָב כַּמָּטָר. וְלֹא פָסַק הַזָּהָב מוּרָק עָלָיו, עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הָאוּלָם. כְּשֶׁנִּגְמַר שֶׁטֶף הַזָּהָב, אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי, שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי שֵׁרוּתִי וּמָסַרְתִּי לְךָ הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָפְקַד עַל יָדִי לְךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁתַּגִּיד לִי מַה הַסִּבָּה לְזָהָב זֶה?” אָמַר לוֹ הַקּוֹל: “דַּע שֶׁזָּהָב זֶה הָיָה שָׁמוּר לְךָ מִקֶּדֶם קַדְמָתָה בִּקְסָמִים. וְהָיָה כָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבַיִת זֶה, הָיִינו בָאִים וְאוֹמְרִים לוֹ: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, כְּלוּם נוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” הָיָה נִבְהָל מִדְּבָרֵינו וְצוֹרֵחַ, וְהָיִינוּ יוֹרְדִים וְשׁוֹבְרִים מַפְרַקְתּוֹ. וּכְשֶׁבָּאתָ אַתָּה וְקָרָאנוּ לְךָ בְּשִׁמְךָ וּבְשֵׁם אָבִיךָ, וְאָמַרְנוּ לְךָ: “כְּלוּם נוֹרִיד הַזָּהָב?” אָמַרְתָּ לָנוּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב?” הִכַּרְנוּךָ שָׁאַתָּה הוּא בְעָלָיו וְהוֹרַדְנוּהוּ. וְנִשְׁאַר לְךָ עוֹד אוֹצָר בְּאֶרֶץ תֵּימָן, וּכְשָׁאַתָּה נוֹסֵעַ וְנוֹטְלוֹ וּבָא לְכָאן יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר לְךָ. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּשַׁחְרְרֵנִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי”. אָמַר לָהּ: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ אֶלָּא כְשָׁאַתָּה מֵבִיא לִי אֶת זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ תֵּימָן לְכָאן”. אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “כְּשֶׁאֲנִי מְבִיאוֹ לְךָ, מְשַׁחְרְרֵנִי אַתָּה אוֹתִי וְאֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹצָר?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הִשָּׁבַע לִי”. נִשְׁבַּע לוֹ וּבִקֵּשׁ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת. אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “נִשְאֲרָה לִי עוֹד בַּקָּשָׁה מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לוֹ: “אִשָּׁה לִי וִילָדִים בְּמִצְרַיִם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְצָרִיךְ שֶׁתְּבִיאֵם שְׁלֵמִים מִבְּלִי נֵזֶק”. אָמַר לוֹ: “מֵבִיא אֲנִי אוֹתָם לְךָ בְּמַסָּע שֶׁל כָּבוֹד וּבְאַפִּרְיוֹן עִם מְשָׁרְתִים וּבְנֵי לְוָיָה יַחַד עִם הָאוֹצָר שֶׁנָּבִיא לְךָ מֵאֶרֶץ תֵּימָן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נָטַל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִשְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁאַחֲרֵיהֶם יִהְיֶה כָל זֶה אֶצְלוֹ. הִתְחִיל עַלִי לְחַפֵּשׂ בָּאוּלָם מָקוֹם שֶׁיַּמְלִיט בּוֹ אֶת הַזָּהָב. רָאָה רִצְפָּה בִּקְצֵה מְרוֹם מוֹשַׁבַ-הַכָּבוֹד שֶׁבְּרֹאשׁ הָאוּלָם וּבָהּ סְלִיל. חִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל, וְזָעָה הָרִצְפָּה מִמְּקוֹמָהּ וְנִגְלְתָה לוֹ דֶלֶת. פְּתָחָהּ וְרָאָה בְּתוֹכָהּ בֵּית-אוֹצָר גָּדוֹל וּבְתוֹכוֹ שַׂקִּים שֶׁל אָרִיג תְּפוּרִים. הִתְחִיל נוֹטֵל אֶת הַשַּׂקִּים וּמְמַלְּאָם בַּזָּהָב וּמַכְנִיסָם לְבֵית-הָאוֹצָר עַד שֶׁהֶעֱבִיר אֶת כָּל הַזָּהָב כֻּלּוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית-הָאוֹצָר, וְסָגַר אֶת דַּלְתּוֹ וְחִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל וְחָזְרָה הָרִצְפָּה לִמְקוֹמָהּ. אַחַר-כָּךְ קָם וְיָרַד וְיָשַׁב עַל הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְהִנֵּה דָפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת. קָם וּפְתָחָהּ, וְרָאָהוּ עֶבֶד בַּעַל הַבַּיִת. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה חָזַר בִּמְהֵרָה אֶל אֲדוֹנָיו.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא עַבְדּוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וּפְתָחָה לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִהֵר אֶל אֲדוֹנָיו לְבַשְּׂרוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אֲדוֹנָיו, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הֲרֵי הַסּוֹחֵר שֶׁגָּר בַּבַּיִת שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹבָה, וְהוא יוֹשֵׁב עַל הַאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת”. קָם אֲדוֹנָיו שָׂמֵחַ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל אוֹתוֹ בַיִת וְעִמּוֹ אֲרוּחַת-הַבֹקֶר. כְּשֶׁרָאָהוּ חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְאָמַר לוֹ: “מַה פָּעַל בְּךָ אֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ: “אַךְ טוֹב. וְלֹא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא בִמְרוֹמֵי הָאוּלָם הָרָצוּף שַׁיִשׁ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בָּא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהו אוֹ רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לַאו. וְרַק קָרָאתִי מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד וְיָשַׁנְתִּי עַד לַבֹּקֶר, אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְרַחַצְתִּי כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתִּי וְיָרַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַל אִצְטְבָּא זוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”. אַחַר-כָּךְ קָם מֵאֶצְלוֹ וְשָׁלַח אֵלָיו עֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים וּשְׁפָחוֹת וּמַצָּעִים. כִּנְּסוּ אֶת הַבַּיִת מִלְּמַעֲלָה וּמִלְּמַטָּה, וְהִצִּיעוּ לוֹ מַצָּע יָקָר. וְנִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ שְלשָׁה מַמְלוּכִּים וּשְׁלשָׁה עֲבָדִים וְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת, וְהַשְּׁאָר פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבֵית אֲדוֹנֵיהֶם. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחַרִים עַל אוֹדוֹתָיו שָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת מִכָּל דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ עַד גַּם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקֶה וּמַלְבּוּשׁ, וּלְקָחוּהוּ אִתָּם לַשּׁוּק וְאָמְרוּ לוֹ: “מָתַי יָבוֹא מִטְעָנְךָ?” אָמַר לָהֶם: “אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים יִכָּנֵס”. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, בָּא אֵלָיו מְשָׁרֵת הָאוֹצָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוֹרִיד לוֹ הַזָּהָב מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: “קוּם צֵא לִקְרַאת הָאוֹצָר שֶׁהֵבֵאתִיו לְךָ מִתֵּימָן וְאִשְׁתְּךָ וְאִתָּם מִכְּלַל הָאוֹצָר הוֹן בְּצוּרַת סְחוֹרָה יְקָרָה. וְאוּלָם כָּל מַה שֶּאִתּוֹ מִן הַפְּרָדוֹת וְהַסּוּסִים וְהַגְּמַלִים וְהַסָּרִיסִים וְהַמַּמְלוּכִּים כֻּלָּם מִן הַשֵּׁדִים”. וּכְבָר שָׂם אוֹתוֹ מְשָׁרֵת פָּנָיו לְמִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת אִשְתּוֹ שֶׁל עַלִי וְאֶת יְלָדָיו בּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁהָיוּ בְעֵרֹם וְרָעָב קָשֶׁה, וְנָשָׂא אוֹתָם מִמְּקוֹמָם בְּאַפִּרְיוֹן מִחוּץ לְמִצְרַיִם וְהִלְבִּישָם מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת מִמַּלְבּוּשֵׁי הַפְּאֵר שֶׁבְּאוֹצַר תֵּימָן. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ יְדִיעָה זוֹ, קָם וְהָלַךְ אֶל הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵצֵא יַחְדָּו אֶל מִחוּץ לָעִיר לִפְגּשׁ אֶת הַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּהּ מַרְכֻּלְתֵּנוּ, וּתְכַבְּדוּ אוֹתִי בְּנוֹכְחוּת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי לִפְגּשׁ אֶת אִשְתֵּנוּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה”. שָׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ נְשׁוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ יַחְדָּו וְיָשְׁבוּ בְגַן מִגַּנֵּי הָעִיר, וְשׂוֹחֲחוּ. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁאָבָק עָף מֵעֶצֶם תּוֹכוֹ שֶׁל הַמִּדְבָּר. קָמוּ לִרְאוֹת סִבַּת הֶאָבָק. נִתְפַּזֵּר וְנִרְאוּ מֵאַחֲרָיו פְּרָדוֹת45 וּגְבָרִים וְאוֹרְזֵי מַשָּׂא וְתוֹקְעֵי אָהֳלִים וְנוֹשְׂאֵי אֲבוּקוֹת כְּשֶׁהֵם מִתְקָרְבִים בְּזִמְרָה וְרִקּוּדִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. נִגַּשׁ מְפַקֵּד הָאוֹרְזִים אֶל עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנָשַׁק יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הִתְעַכַּבְנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּקַּשְנוּ לְהִכָּנֵס אֶתְמוֹל, וְאוּלָם פָּחַדְנוּ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וְשָׁהִינוּ אַרְבָּעָה יָמִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמֵנוּ, עַד שֶׁהֶעֱבִירָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵעָלֵינוּ”. קָמוּ הַסּוֹחֲרִים וְרָכְבוּ עַל פִּרְדוֹתֵיהֶם וְנָסְעוּ עִם הַשַּׁיָּרָה וְנִשְאֲרוּ אַחֲרֵיהֶם הַנָּשִׁים לְיַד אִשְתּוֹ וִילָדָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, וְרָכְבוּ אִתָּהּ וְנִכְנְסוּ לָעִיר בְּתַהֲלוּכָה נִכְבָּדָה. וְהָיוּ הַסּוֹחֲרִים מִשְׁתָּאִים לַפְּרָדוֹת הַטְּעוּנוֹת תֵּבוֹת, וְהַנָּשִׁים מִתְפַּלְאוֹת עַל מַלְבּוּשָׁהּ שֶׁל אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר וּמַלְבּוּשֵׁי יְלָדָיו, וְאוֹמְרוֹת: “אָכֵן מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה אֵין כְּמוֹתָן לֹא אֵצֶל מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְלֹא אֵצֶל זוּלָתוֹ מִכָּל הַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹחַרִים”. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְהַנָּשִׁים עִם אִשְתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶלֹּא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר וְהַנָּשִׁים עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת. נָחוּ וְהִכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת עִם מִטְעָנֵיהֶן בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר. אַחַר-כָּךְ פֵּרְקוּ אֶת הַמִּטְעָנִים וַאֲצָרוּם בַּמַּחְסָנִים וְעָלוּ הַנָּשִׁים עִם הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ אֶל הָאוּלָם, וְרָאוּ אוֹתוֹ כְּגַן רָוֶה מֻצָּע בְּמַצָּעִים יְקָרִים. יָשְׁבוּ יַחַד בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. הֵבִיאוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם עַל הַצַּד הַיָּפֶה שֶׁאֶפְשָׁר מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים וְהַמְּתִיקוֹת. אָכְלוּ וְשָׁתוּ מַשְקָאוֹת חֲשׁוּבִים, וְהִתְבַּשְּׂמוּ אַחֲרֵי זֶה בְּמֵי וְרָדִים וּבִקְטֹרֶת. אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִפְטְרוּ לְבָתֵּיהֶם, גְּבָרִים וַאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁחָזְרוּ הַסּוֹחַרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ שׁוֹלְחִים מַתָּנוֹת לְפִי עֵרֶךְ מַצָּבֵיהֶם. וְהָיוּ הַנָּשִׁים שׁוֹלְחוֹת מַתָּנוֹת לִבְנֵי בֵיתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ רַב מִשְּׁפָּחוֹת וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים, וּמִכָּל הַמִּינִים כְּגוֹן פֵּרוֹת וְסֻכָּר וְזוּלַת זֶה מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר אֵין מִסְפָּר לוֹ. וְאוּלָם הַסּוֹחֵר הַבַּגְדָּאדִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, נִשְׁאַר עוֹמֵד אֶצְלוֹ מִבְּלִי הִפָּרֵד, וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח לַעֲבָדִים וְלַמַּמְלוּכִּים שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת וְזוּלָתָן מִן הַבְּהֵמוֹת לְבַיִת מִן הַבָּתִּים, שֶׁיָּנוּחוּ”. אָמַר לוֹ: “נוֹסְעִים הֵם עוֹד הַלַּיְלָה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי”. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לָצֵאת אֶל מִחוּץ לָעִיר עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיְלָה וְיִסְּעוּ. וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנָּתַן לָהֶם רְשׁוּת, עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְעָפוּ בָאֲוִיר לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. יָשַׁב עַלִי עִם בַּעַל-הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּתוֹכוֹ עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ נִנְעֲלָה יְשִׁיבָתָם וְהָלַךְ בַּעַל-הַבַּיִת לִמְקוֹמוֹ, וְעָלָה הַסּוֹחֵר אֶל בְּנֵי-בֵיתוֹ, וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: “מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָכֶם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אַחֲרַי?” שָׂחָה לוֹ מַה שֶּסָּבְלוּ מִן הָרָעָב וְהָעֵרֹם וְהֶעָמָל. אָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאנוּ בְשָׁלוֹם. וְכֵיצַד בָּאתֶם?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, יְשֵׁנָה הָיִיתִי עִם יְלָדַי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְתִּי בַדָּבָר וּכְבָר הֵרִימָה אוֹתִי דְמוּת מִן הָאָרֶץ אוֹתִי וְאֶת יְלָדַי עַד שֶהָיִינוּ טָסִים בָּאֲוִיר, וְאוּלָם מִבְּלִי כָּל נֵזֶק לָנוּ. וְלֹא פָסַקְנוּ טָסִים עַד שֶׁחָנִינוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּמָקוֹם מֵעֵין מְקוֹם חֲנִיַּת הָעַרְבִים. רָאִינוּ שָׁם פְּרָדוֹת טְעוּנוֹת וְאַפִּרְיוֹן עַל שְׁתֵּי פְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ מְשָׁרְתִים מִנְּעָרִים וּגְבָרִים. אָמַרְתִּי לָהֶם: “מָה אַתֶּם וּמָה אֵלֶּה הַמִּטְעָנִים, וַאֲנַחְנוּ בְאֵיזֶה מָקוֹם אֲנַחְנוּ?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ מְשָׁרְתֵי הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְבָר שָׁלַח אוֹתָנוּ שֶׁנִּקַּח אֶתְכֶם וְנוֹבִילְכֶם אֵלָיו בִּמְדִינַת בַּגְדָאד”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הַאִם הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ וּבֵין בַּגְדָּאד רָחוֹק אוֹ קָרוֹב?” אָמְרוּ לִי: “קָרוֹב. אֵין בֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ אֶלָּא שְחוֹר הַלַּיְלָה”. אַחַר-כָּךְ הִרְכִּיבוּנוּ בְּתוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן, וּבְטֶרֶם הֵאִיר הַבֹּקֶר, הָיִינוּ אֶצְלְכֶם וְלֹא הִגִּיעַ לָנוּ כָּל נֵזֶק כְּלָל וְעִקָּר”. אָמַר לָהּ: “וּמִי נָתַן לָכֶם מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: "מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה פָתַח תֵּבָה מִן הַתֵּבוֹת שֶׁעַל הַפְּרָדוֹת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ עֵרֶךְ-בְּגָדִים אֵלֶּה וְהִלְבִּישַׁנִי עֵרֶךְ-בְּגָדִים וְהִלְבִּישׁ אֶת יְלָדֶיךָ כָּל אֶחָד מֵהֶם עֵרֶךְ-בְּגָדִים. אַחַר-כָּךְ נָעַל אֶת הַתֵּבָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ נָטַל אֶת עְרֵכי הַבְּגָדִים, וְנָתַן לִי מַפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ, וְאָמַר לִי: “שִׁקְדִי לִשְׁמֹר עָלָיו עַד שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְבַעֲלֵךְ, וַהֲרֵי הוּא שָׁמוּר אִתִּי”. הוֹצִיאָה אוֹתוֹ לוֹ. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם תַּכִּירִי אֶת הַתֵּבָה, שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי-הַבְּגָדִים”. אָמְרָה לוֹ: “הֵן, אַכִּיר אוֹתָהּ”. קָם וְיָרַד עִמָּהּ אֶל הַמַּחְסָנִים, וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַתֵּבוֹת, וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ הִיא הַתֵּבָה שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי-הַבְּגָדִים”. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנָּה, וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה, וְרָאָה בְּתוֹכָהּ עֶרְכֵי-בְגָדִים רַבִּים, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַפְתְּחוֹת כָּל הַתֵּבוֹת. נְטָלָם מִתּוֹכָהּ וְהִתְחִיל פּוֹתֵחַ תֵּבָה אַחֲרֵי תֵבָה, וּמִסְתַּכֵּל לְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דֻגְמָתָם אַף אֵצֶל אֶחָד מִן הַמְּלָכִים. אַחַר-כָּךְ נָעַל אוֹתָן, וְעָלָה הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֶל הָאוּלָם, וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נְטָלָהּ וְהָלַךְ עִמָּה אֶל רִצְפַּת-הַשַּׁיִּשׁ, שֶׁהַסְּלִיל בּוֹ. חִכֵּךְ אוֹתוֹ וּפָתַח דֶּלֶת הַמַּחְסָן וְנִכְנַס עִמָּה וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַזָּהָב שֶׁהִנִּיחוֹ בְּתוֹכוֹ. אָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאָנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם וְהָלַכְתִּי, כְּשֶאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאַנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם, וְהָלַכְתִּי, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ, עַד שֶׁבָּאתִי לְבּוּלָאק, וּמָצָאתִי שָׁם סְפִינָה מַפְלִיגָה לְדַמְיֶטָּה. יָרַדְתִּי בָהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי לְדַמְיֶטָּה, פְּגָשַׁנִי סוֹחֵר, שֶהָיָה מַכִּיר אֶת אָבִי. לְקָחַנִי עִמּוֹ וְאֵרְחַנִי בְּיַד נְדִיבָה. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתִי לִמְגַמַּת נְסִיעָתִי, אָמַרְתִּי לוֹ, חָפֵץ אֲנִי לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, שֶׁיְּדִידִים לִי בָהּ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, כָּל זֶה הוּא כֻלּוֹ בְּבִרְכַּת תְּפִלַּת אָבִיךָ, בִּזְמַן שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאוֹמֵר: “שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יַפִּילְךָ בְּצָרָה מִבְּלִי שֶׁיְּקַדֵּם אוֹתְךָ בִּישׁוּעָה קְרוֹבָה לְהַצִּילְךָ מִמֶּנֶּה. וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהֵבִיא לְךָ רֶוַח וְהַצָּלָה, וְנָתַן לְךָ תְמוּרָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָלַךְ מִמְּךָ. מֵעַתָּה, אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲזֹר לְמַה שֶּׁהָיִיתָ נוֹהֵג מֵהִתְרוֹעֵעַ לְבַעֲלֵי-הַתַּאֲוָה. וְעָלֶיךָ לִירֹא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי”. הָיְתָה הִיא מְצַוָּה אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: “קִבַּלְתִּי צַוָּאתֵךְ, וְשׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּרְחִיק מֵעָלֵינוּ חֲבֵרִים רָעִים, וְשֶׁיַּצְלִיחַ אוֹתָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקַּת נְבִיאוֹ – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”.

חָיוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים. לָקַח לוֹ חֲנוּת בְּשׁוּק-הַסּוֹחֲרִים, וְשָׂם בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת יִקְרוֹת-הַמְּחִיר, וְיָשַׁב בַּחֲנוּת וְאִתּוֹ יְלָדָיו וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלֹּו, וְנַעֲשָׂה הַנַּעֲלֶה שֶׁבַּסּוֹחֲרִים בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לְמֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְשָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לְבַקְּשׁוֹ לָבוֹא לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִקְרִיאַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מְבַקֶּשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”. הֵכִין מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ וְלָקַח אַרְבָּעָה טַסִּים שֶׁל זָהָב אָדֹם וּמִלֵּא אוֹתָם בַּאֲבָנִים-טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּנִמְצָא אֵצֶל הַמְּלָכִים. נָטַל אֶת הַטַּסִּים וְעָלָה בָהֶם אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם הָעֹז וְהַנֹּעַם. וְהֵיטִיב לְדַבֵּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סוֹחֵר, שִׂמַּחְתָּ אֶת עִירֵנוּ בְּבוֹאֲךָ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה עַבְדְּךָ הֵבִיא לְךָ מַתָּנָה וּמְצַפֶּה שֶׁתְּקַבְּלֶנָה בְּחַסְדְךָ”. הִגִּישׁ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים לְפָנָיו. הֵסִיר הַמֶּלֶךְ אֶת מִכְסָם מֵעֲלֵיהֶם, וְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְרָאָה בָהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת שֶׁאֵין אֶצְלוֹ כְמוֹתוֹ, וְעֶרְכּוֹ יִשְׁוֶה אוֹצְרוֹת שֶׁל מָמוֹן. אָמַר לוֹ: “מַתָּנָתְךָ מְקֻבֶּלֶת, סוֹחֵר. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נִגְמֹל לְךָ טוֹב בְּשֶׁכְּמוֹתָהּ”. נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְיָצָא מִלְּפָנָיו. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אֶת רַבֵּי-מֶמְשַׁלְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” אָמְרוּ לוֹ: “רַבִּים”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּנִמְצָא אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם כָּזֶה לַחֲלוּטִין”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה. וּמַה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לוֹ: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. צִוָּה עַל הַסָּרִיסִים שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים וְיַכְנִיסוּ אוֹתָם לְאַרְמוֹנוֹ. נִפְגַּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ וְשָׂם אֶת הַטַּסִּים לְפָנֶיהָ וְגִלָּה אוֹתָם, וְרָאֲתָה בְתוֹכָם מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ אֶצְלָהּ וַאֲפִלוּ חֲתִיכָה אַחַת. אָמְרָה לוֹ: “מֵאֵיזֶה מֶלֶךְ הוּא זֶה? שֶׁמָּא הוּא מֵאֶחָד הַמְּלָכִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “לֹא, אֵין הוּא אֶלָּא מֵאָדָם סוֹחֵר מִצְרִי שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ לִמְדִינָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שָׁלַחְתִּי אֵלָיו שָׁלִיחַ שֶׁיְּבִיאוֹ אֵלֵינוּ, כְּדֵי לְהִתְרוֹעֵעַ אֵלָיו, אֶפְשָׁר נִמְצָא אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאַבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנִקְנֶה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ לְצָרְכֵי הִנּוּמַת בִּתֵּנוּ. מִלֵּא אֶת פְּקֻדָּתֵנוּ וְהֵבִיא לָנוּ אַרְבָּעָה טַסִּים אֵלּוּ וְהִגִּישׁ אוֹתָם לָנוּ בְמַתָּנָה. וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בָּחוּר יָפֶה בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְשֵׂכֶל שָׁלֵם וּמַרְאֶה נָאֶה, כִּמְעַט כְּאַחַד בְּנֵי הַמְּלָכִים. וּכְשֶׁרְאִיתִיו נָטָה אֵלָיו לִבִּי, וְרָחַב בּוֹ לִבִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא לוֹ בִתִּי. וּכְבָר עָרַכְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה לְנֶגֶד עֵינֵי רַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” וְאָמְרוּ לִי: “רַבִּים”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בְּדוֹרֵנוּ, אֵין בְּנִמְצָא כָזֶה אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה, וּמַה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לִי: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. וּמַה אַתְּ אוֹמֶרֶת בִּתְשׁוּבָתֵךְ?"


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֶּלֶךְ מְדִינַת בַּגְדָּאד, כְּשֶׁהֶרְאָה לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּתָּנָה, וְסִפֵּר לָהּ עַל טִיבוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי, הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, חָתַם אֶת דְּבָרָיו בַמִּלִּים: “וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ בִּתְשׁוּבָתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הָעִנְיָן בְּיַד אֱלֹהִים וּבְיָדְךָ מֶלֶךְ הַדּוֹר, וַאֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יְהִי”. אָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ מַשִּׂיאִים אוֹתָהּ אֶלָּא לְבָחוּר זֶה”. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְכָל סוֹחֲרֵי בַגְדָּאד כֻּלָּם, וּבָאוּ כֻלָּם. כְּשֶׁהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, צִוָּה עָלֵיהֶם לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבוּ. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הָבִיאוּ אֶת קָאצִ’י מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת”. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי, לַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”. אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי: “סְלִיחָה, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה חֲתַן-הַמֶּלֶךְ סוֹחֵר כְּמוֹתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הֲטִיבוֹתִי עִמְךָ בָּזֶה וּבְמִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לָהּ”, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר שֶׁל מִשְנֶה מִיָּד. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁנִים וְאָמַר: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, אַתָּה הִפְלֵיתָ חַסְדְּךָ לִי בָזֶה, וּכְבַר נִתְכַּבַּדְתִּי בְחַסְדְּךָ. וְאוּלָם שְׁמַע לִי לְדִבּוּר שֶׁאֲנִי אוֹמְרוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר וְאַל תְּפַחֵד”. אָמַר: “אִם כְּבָר יָצְאָה הַפְּקֻדָּה מִלְפָנֶיךָ לְהַשִּׂיא בִתְּךָ, הִנֵּה מַתְאִים שֶׁיִּהְיוּ נִשּׂוּאֶיהָ לִבְנִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בֵּן לְךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁלַח אֵלָיו וְיָבוֹא מִיָּד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”. שָׁלַח אֶחָד מִן הַמַּמַלְוּכִּים שֶׁלּוֹ אֶל בְּנוֹ וֶהֱבִיאוֹ. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָמַד בְּנִמּוּס. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ חָנוּן יוֹתֵר מִבִּתּוֹ וְיָפֶה הֵימֶנָּה לְגִזְרָה וּלְחִטּוּב הַגֵּו וּלְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה שִּׁמְךָ בְּנִי?” אַמר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שְׁמִי חַסַן”. וְהָיָה גִילוֹ בָעֵת הַהִיא בֶּן אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַקָּאצִ’י: “כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי חַסַן אַלְוֻג’וּד לְחַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”. כָּתַב שְׁטָרוֹ עָלֶיהָ. וְהָשְׁלַם הָעִנְיָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלְּקוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת אִישׁ לְדַרְכּוֹ. וְיָרְדוּ הַסּוֹחֲרִים אַחֲרֵי הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנוֹ כְּשֶׁהוּא בְמִשְׂרַת מִשְׁנֶה. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ לְכָךְ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי אֶל אִשְׁתּוֹ. רָאֲתָה אוֹתוֹ לוֹבֵשׁ מַחֲלָצוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנִים וְאָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” סִפֵּר לָהּ הַכֹּל מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית, וְאָמַר לָהּ: "הִנֵּה הִשִּׂיא הַמֶּלֶך אֶת בִּתּוֹ לְחַסַן בְּנִי. שָׂמְחָה בְכָךְ שִׂמְחָה יְתֵרָה. לָן עַלִי אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו בְּקַבָּלַת-פִּנים יָפָה וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, מִתְכַּוְּנִים אָנוּ לַעֲרוֹךְ שִׂמְחָה לְכִנּוּס בִּנְךָ אֶת בִּתִּי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, כָּל מַה שָׁאַתָּה מוֹצֵא יָפֶה, יָפֶה הוּא”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַשִּׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה, וְנִמְשְׁכָה הַשִּׂמְחָה שְׁלשִׁים יוֹם, כְּשֶׁהֵם בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה. וּבִמְלֹאת שְׁלשִׁים הַיּוֹם, כִּנֵּס חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהִתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. וּבַאֲשֶׁר לְאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל בִּתָּהּ, אָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וּכְמוֹ כֵן שָׂמְחָה בְאִמּוֹ שִׂמְחָה יְתֵרָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָקִים לְחַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה אַרְמוֹן, וּבָנוּ לוֹ אַרְמוֹן נֶהְדָּר בִּמְהֵרָה, וְשָׁכַן בּוֹ בֶּן-הַמִּשְׁנֶה. וְהָיְתָה אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יָמִים וְחוֹזֶרֶת אֶל בֵּיתָהּ. אָמְרָה אֵשֶׁת-הַמֶּלֶךְ לְבַעֲלָהּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה אִמּוֹ שֶׁל חַסַן, אִי-אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁתֵּשֵׁב אֵצֶל בְּנָהּ וְתַּזְנִיחַ אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְאִי-אֶפְשָׁר לָהּ לָשֶׁבֶת אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה וּלְהַזְנִיחַ אֶת בְּנָהּ”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”, וְצִוָּה לִבְנוֹת אַרְמוֹן לְצַד אַרְמוֹן חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה, וּבָנוּ אַרְמוֹן בְּיָמִים מוּעָטִים. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת חֶפְצֵי הַמִּשְׁנֶה לָאַרְמוֹן, וְהֶעֱבִירוּם, וְגָר בּוֹ הַמִּשְנֶה. הָיוּ שְׁלשֶׁת הָאַרְמוֹנוֹת מְפֻלָּשִׁים זֶה לְתוֹךְ זֶה. וּכְשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמִּשְׁנֶה, הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו אוֹ שׁוֹלֵחַ אֵלָיו וּבָא, וְכָזֹאת חַסַן וְאִמּוֹ וְאָבִיו. וְלֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמַן.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ. וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה וּבְנוֹ לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ בָּאָה לַמֶּלֶךְ חֻלְשָׁה וְנִתְוַסְּפָה מַחֲלָתוֹ וְנִמְשְׁכָה, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת רַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה תְקָפַתְנִי מַחֲלָה קָשָׁה, וְיִתָּכֵן שֶׁמַּחֲלַת-הַמָּוֶת הִיא. וַהֲרֵי הִזְמַנְתִּיכֶם לְהִוָּעֵץ בָּכֶם. עוּצוּ לִי אֵפוֹא, אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים לְטוֹב”. אָמְרוּ לוֹ: “בְּעִנְיַן מַה נוֹעַץ בָּנוּ הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לָהֶם: “הִנֵּה זָקַנְתִּי וְחָלִיתִי, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמַּמְלָכָה אַחֲרַי מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתַּסְכִּימוּ אַתֶּם כֻּלְּכֶם עַל אֶחָד, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ עַל הַמַּלְכוּת בְּחַיַּי, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵוִים”. אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּבַעַל בִּתְּךָ חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי, שֶׁכֵּן רָאִינוּ אֶת שִׂכְלוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ וּתְבוּנָתוֹ. וְהוּא מַכִּיר מְקוֹמוֹ שֶׁל קָטָן וְגָדוֹל”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרוּצִים אַתֶּם בָּזֶה?” אָמְרוּ: “הֵן”. אָמַר לָהֶם: “יִתָּכֵן שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים זֹאת לְפָנַי מִתּוֹךְ בּוּשָׁה מִפָּנַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי תֹּאְמרוּ אַחֶרֶת”. אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁדְּבָרֵינוּ תּוֹכָם כְּבָרָם, לֹא יִשְׁתַּנּוּ. וּכְבָר רָצִינוּ בְכָךְ בְּשִׂמְחַת לִבֵּנוּ וּמִתּוֹךְ הַרְחָבַת-הַדַּעַת בְּקִרְבֵּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הָבִיאוּ אֵפוֹא אֶת קָאצִ’י הַחֹק הַקָּדוֹשׁ וְאֶת כָּל שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְאֶת הַנְּצִיבִים וְאֶת רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה כֻּלָּם לְפָנַי, מָחָר, וּנְבַצֵּעַ הַדָּבָר עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְאֶת הַפְּקֻדָּה נְמַלֵּא”. נִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ וְקָרְאוּ כָל מְלֻמְּדֵי-דָּת וָדִין וּנְשׂוּאֵי-הַפָּנִים שֶׁבָּאֶמִירִים. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלוּ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, וְשָׁלְחוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, מְבַקְּשִׁים רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת וְנִכְנְסוּ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “הַרֵי אָנוּ כֻלָּנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “אַתֶּם אֱמִירֵי בַּגְדָּאד, בְּמִי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ אַחֲרַי, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ לְכָךְ בְּעוֹדֶנִּי חַי, בְּטֶרֶם אָמוּת, בִּפְנֵיכֶם כֻּלְּכֶם”. אָמְרוּ כֻּלָּם: “כְּבָר הִסְכַּמְנוּ עַל חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה עַלִי, בִּעֲלָהּ שֶׁל בִּתְּךָ”. אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, הִנֵּה קוּמוּ כֻלְּכֶם וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”. קָמוּ כֻלָּם וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם וּבֹא אִתָּנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “לְשֵׁם מַה?” אָמְרוּ לוֹ: “הָעִנְיָן טוֹב הוּא לָנוּ וּלְךָ”. קָם וְהָלַךְ אִתָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. נָשַׁק חַסַן אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שֵׁב בְּנִי” וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “חַסַן, הִנֵּה הָאֶמִירִים כֻּלָּם מְרֻצִּים בְּךָ, וְהִסְכִּימוּ לְמַנּוֹת אוֹתְךָ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אַחֲרַי, וּרְצוֹנִי לְמַנּוֹת אוֹתְךָ בְחַיַּי, לִגְמֹר אֶת הָעִנְיָן”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם חַסַן וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הַרֵי בֵין הָאֶמִירִים מִי שֶׁהוּא הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי לְשָׁנִים וּמַעֲלָתוֹ נַעֲלָה מִמַּעֲלָתִי. פַּטְרוּ אוֹתִי אֵפוֹא מֵעִנְיָן זֶה”. אָמְרוּ כָּל הָאֶמִירִים יַחְדָּו: “אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ”. אָמַר לָהֶם: “הַרֵי אָבִי גָדוֹל מִמֶּנִּי, וַאֲנִי וְאָבִי הַרֵי דָבָר אֶחָד אֲנַחְנוּ, וְלֹא יִתָּכֵן לָתֵת לִי הַיִּתְרוֹן עָלָיו”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “אֲנִי אֵינִי מַסְכִּים אֶלָּא לְזֶה שֶהִסְכִּימוּ עָלָיו אַחַי, וּכְבָר רָצוּ בְךָ וְהִסְכִּימוּ עָלֶיךָ. אַל תַּמְרֶה אֵפוֹא פְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ וְלֹא פְקֻדַּת אַחֶיךָ”. הִרְכִּין חַסַן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִפְּנֵי אָבִיו, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרֻצִּים אַתֶּם בּוֹ?” אָמְרוּ:“מְרֻצִּים אָנוּ בוֹ”. קָרְאוּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הַפַּרְשָׁה שֶׁבָּהּ פּוֹתֵחַ הַקֻּרְאָן. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב אֲמָנָה כַּחֹק עַל אֵלֶּה הָאֶמִירִים, שֶׁהִסְכִּימוּ לְשִׁלְטוֹן חַסַן בַּעַל בִּתִּי, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם”. כָּתַב אֶת הָאֲמָנָה בְכָךְ וְחָתַם עָלֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁתָּקְעוּ לוֹ כֻלָּם כַּפָּם שֶׁיִּמְלֹךְ. תָּקַע לוֹ הַמֶּלֶךְ כַּפּוֹ, וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-הַמַּמְלָכָה. קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה, וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת סוּרָם לְמִשְמַעְתּוֹ. שָׁפַט בְּאוֹתוֹ יוֹם מִשְׁפָּטִים חֲשׁוּבִים וְחִלֵּק לְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה בִּגְדֵי-פְאֵר יְקָרִים. אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת, וְנִכְנַס חַסַן אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ: “חַסַן, עָלֶיךָ לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַסַן נִכְנַס, אַחֲרֵי שֶׁנִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ זֶה: “עָלֶיךָ לִנְהֹג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ: “בִּזְכוּת תְּפִלָּתְךָ בַּעֲדִי, תַּגִּיעַ אֵלַי הַצְלָחָה”. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ. בָּאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתּוֹ וְאִמָּהּ וּבְנֵי-לִוְיָתָן וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “תְּהִי לְךָ מִשְׂרָתְךָ לִבְרָכָה וּלְעֹנֶג”. קָם וְהָלַךְ מֵאַרְמוֹנוֹ לְאַרְמוֹן אָבִיו, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה יְתֵרָה. בַּאֲשֶׁר הֵיטִיב עִמּוֹ אֱלֹהִים בְּמִנּוּיוֹ לְמֶלֶךְ, וְצִוָּה אוֹתוֹ אִביו לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְרַחֲמִים עִם נְתִינָיו, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן עַד לַבֹּקֶר. הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַתּוֹדָה וְחָתַם אוֹתָהּ בִּפְסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן וְחָזַר עֲלֵיהֶם וְעָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת. עָלוּ אֵלָיו כָּל הַצָּבָא וְרַבֵּי-הַמִּשְׂרָה. שָׁפַט בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְצִוָּה עַל הַצֶּדֶק וְאָסַר אֶת הַמְגֻנֶּה, וְהִפְקִיד פְּקִידִים וְהוֹרִיד, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲסֹק בַּשִּׁלְטוֹן עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. אַחַר-כָּךְ נִנְעַל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלֵּק הַצָּבָא וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ. קָם וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וּמָצָא אֶת אֲבִי אִשְׁתּוֹ, שֶׁכְּבָר כָּבְדָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ. אָמַר לוֹ: “לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר לוֹ: “הוֹ חַסַן”. אָמַר לוֹ: “הִנְּנִי נָכוֹן לִפְקֻדָּתְךָ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה אֲנִי כְּבָר קָרַב קִצִּי, הֱוֵה מְצֻוֶּה לָשִׂים לִבְּךָ לְאִשְׁתְּךָ וּלְאִמָּהּ. וְעָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלִנְהַג בְּטוֹב עִם הוֹרֶיךָ, וֶהֱוֵה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הֲדַר כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן לַכֹּל, וְדַע שֶׁאֱלֹהִים מְצַוֶּה לִנְהֹג בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּבְמַעֲשֵׂה-הַטּוֹב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ חַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר הַמֶּלֶךְ הַקּוֹדֵם שְׁלשָׁה יָמִים, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הֵכִינוּ לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִים, וְעָרְכוּ לוֹ קְרִיאַת קֻרְאָן וַחֲתִימָתָהּ עַל קִבְרוֹ עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם. נָטַל הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה עָלָיו אֶת הַמַּלְכוּת, וְשָׂמְחוּ בוֹ נְתִינָיו. הָיוּ יָמָיו כֻּלָּם שִׂמְחָה, וְלֹא פָסַק אָבִיו מִהְיוֹת הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל לִימִינוֹ, וְלָקַח לוֹ מִשְׁנֶה שֵׁנִי לִשְׂמֹאלוֹ. וְנָכוֹנָה הַמַּמְלָכָה בְיָדוֹ, וְנִשְׁאַר מֶלֶךְ בְּבַגְדָּאד זְמַן אָרוֹך מְאֹד, וְחוֹנַן מִבַּת-הַמֶּלֶךְ יְלָדִים זְכָרִים, שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמַּמְלָכָה אַחֲרָיו. וְחָיוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַקִּיּוּם לָעַד וּבְיָדוֹ לַהֲרֹס וּלְהָקִים.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


 

סִפּוּר הָעוֹלֶה לָחֹג וְהָאִשָּׁה

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד מִן הָעוֹלִים לָחֹג יָשֵׁן שֵׁנָה אֲרֻכָּה. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר, וְלֹא רָאָה סִימָן לָעוֹלִים לָחֹג. קָם וְהָלַךְ וְתָעָה בַדֶּרֶךְ. הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁרָאָה אֹהֶל וְרָאָה אִשָּׁה זְקֵנָה עַל פֶּתַח הָאֹהֶל וּמָצָא אֶצְלָהּ כֶּלֶב יָשֵׁן. קָרַב אֶל הָאֹהֶל וְנָתַן שָׁלוֹם לַזְּקֵנָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֹכֶל. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ לְאוֹתוֹ נַחַל וְצוּד לְךָ מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי צָרְכְּךָ, דַּיֶּךָ שֶׁאֶצְלֶה לְךָ מֵהֶם וְאַאֲכִילְךָ”. אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “אֵין אֲנִי מֵבִין לָצוּד נְחָשִׁים וְלֹא אָכַלְתִּי אוֹתָם מֵעוֹלָם”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאָצוּד מֵהֶם, וְאַל תִּפְחַד”. הָלְכָה עִמּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ הַכֶּלֶב. צָדָה מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי הַצֹּרֶךְ, דַּיָּה, וְהָיְתָה צוֹלָה מֵהֶם. אָמַר הַמְּסַפֵּר: "וְלֹא רָאָה לוֹ הָאִישׁ הָעוֹלֶה לָחֹג מִפְלָט מִן הָאֲכִילָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב וּלְרָזוֹן. אָכַל מֵאוֹתָם הַנְּחָשִׁים. אַחַר-כָּךְ הָיָה צָמֵא וּבִקֵּשׁ מִן הַזְּקֵנָה מַיִם לִשְׁתּוֹת. אָמְרָה לוֹ: “הַמַּעְיָן לְפָנֶיךָ, שְׁתֵה מִמֶּנּוּ”. הָלַךְ אֶל הַמַּעְיָן וּמָצָא מֵימָיו מָרִים, וְאוּלָם לֹא מָצָא לוֹ מִפְלָט מִשְּׁתִיָּתָם עִם חֹזֶק מְרִירוּתָם, בִּגְלַל הַצָּמָא שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ. שָׁתָה וְחָזַר אֶל הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ, הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְּאוֹרֶךְ-רוּחַ”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹלֶה לָחֹג, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אֶת הַמַּיִם מִן הַמַּעְיָן הַמָּר, מִשּׁוּם הַצָּמָא שֶׁתְּקָפוֹ, אָמַר לָאִשָּׁה: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְאֹרֶךְ-רוּחַ וְהִתְפַּרְנְסֵךְ בְּמָזוֹן זֶה וּשְׁתִיָּתֵךְ מִמַּיִם אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “וְכֵיצַד הִיא אַרְצְכֶם?” אָמַר לָהּ: “בְּאַרְצֵנוּ חֲצֵרוֹת רַחֲבוֹת-יָדַיִם וּמְרֻוָּחוֹת וּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים וּטְעִימִים וּמַיִם חַיִּים נְעִימִים לָחֵךְ וּמַאֲכָלִים טוֹבִים וּבָשָׂר שָׁמֵן וְצֹאן רַב וְכָל דָּבָר טָעִים וְשֶׁפַע טוּב וְיֹפִי שֶׁאֵין כְּמוֹתָם אֶלָּא בְגַן-עֵדֶן שֶׁצִּוָּה אֱלֹהִים לְעוֹבְדָיו הָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי כָל זֶה. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה: כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה שֻׂלְטָאן הַמּוֹשֵׁל בָּכֶם וְנוֹהֵג עֲרִיצוּת בְּשִׁלְטוֹנוֹ, וְאַתֶּם בְּיָדוֹ, וּכְשֶׁאֶחָד מִכֶּם חוֹטֵא, הוּא נוֹטֵל מָמוֹנוֹ וּמַשְׁמִידוֹ. וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ הוּא מְנַשֵּׁל אֶתְכֶם מִבָּתֵּיכֶם וְעוֹקֵר אֶתְכֶם מִשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “יִתָּכֵן כָּזֹאת”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אִם כָּךְ הֲרֵי אוֹתָם מַאֲכָלֵי הַמַּעֲדַנִּים וְהַחַיִּים הַיָּפִים וְהַטּוּב הַנָּעִים עִם הָעֲרִיצוּת, אֵינָם אֶלָּא סַם מְחַלְחֵל וְחוֹדֵר, וּכְנֶגְדָּם מַאֲכָלֵנוּ עִם הַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה שֶׁבָּהֶם סַם-תְּרוּפָה מוֹעִיל. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ, שֶׁהַיָּקָר בַּנְּעִימוֹת מִלְּבַד הָאִסְלָאם הוּא הַבְּרִיאוּת וְהַבִּטָּחוֹן?”

וְלֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא בְּיָשְׁרָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָאן,46 הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים עֲלֵי אַדְמַת אֱלֹהִים וּבְטוּב הַנְהָגָתוֹ אֶת הַמְּדִינָה. וְהָיוּ אֵלֶּה מִן הַשֻּׁלְטָאנִים שֶׁהָיוּ בְיָמִים קְדוּמִים זְקוּקִים שֶׁיְהִי לָהֶם רַק מִקְצַת מִן הַמִּקְצַת מִן הֶהָדָר, בִּהְיוֹת שֶׁהָיוּ הַנְּתִינִים מְפַחֲדִים מִפָּנָיו כְּשֶׁאַךְ רַק רָאוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם הַשֻּׁלְטָאן בַּזְּמַן הַזֶּה זָקוּק לְכָךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה הַמְּרֻבָּה בְּיוֹתֵר בְּתַכְסִיס הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּהַדְרָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כַּיּוֹם אֵינָם כַּקַּדְמוֹנִים. זְמַנֵּנוּ אָנוּ הוּא זְמַנָּם שֶׁל בַּעֲלֵי תְכוּנָה מְגֻנָּה וּבְנֵי פֻרְעָנוּת חֲמוּרָה וַעֲצוּמָה, שֶׁכֵּן הֵם מְתֹאָרִים בְּטִפְּשׁוּת וְקַשְׁיוּת הַלֵּב, וְאִלּוּ הָיָה הַשֻּׁלְטָאן – יִשְׁמֹר אֱלֹהִים מִכָּךְ – חַלָּשׁ בְּתוֹכָם אוֹ לֹא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְנַהֵג הַמְּדִינָה וְחָסֵר הַדְרַת-כָּבוֹד, כִּי אָז אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה זֶה סִבָּה לְחֻרְבַּן הָאָרֶץ. וּבַמָּשָׁל נֶאֱמַר: עֲרִיצוּת הַשֻּׁלְטָאן מֵאָה שָׁנָה, וְלֹא עֲרִיצוּתָם שֶׁל הַנְּתִינִים זֶה כְּלַפֵּי זֶה אֲפִלּוּ שָׁנָה אַחַת. וּכְשֶׁהַנְּתִינִים נוֹהֲגִים בַּעֲרִיצוּת, מַשְׁלִיט אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֻׁלְטָאן עָרִיץ וּמֶלֶךְ מְדַכֵּא. כְּמוֹ שֶׁסֻּפַּר בְּדִבְרֵי-הַיָּמִים, שֶׁחַגָּ’אג' בֶּן יוּסֻף47 הוּבָא לְיָדוֹ כְּתָב וּבוֹ כָתוּב: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים וְאַל תִּנְהַג עִם עוֹבְדָיו בְּכָל אוֹתָהּ הָעֲרִיצוּת”. כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב, עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר48, וְאָמַר: "הוֹי בְנֵי-אָדָם. הִנֵּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִשְׁלִיטַנִי בָכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם…


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שָׁאַלְחַגָּ’אג', כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר וְאָמַר: "הוֹי, בְּנֵי-אָדָם, הִנֵּה הִשְׁלִיטַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם, וְאִם אֲנִי אָמוּת, לֹא תֵחָלְצוּ מִן הָעֲרִיצוּת, עִם אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, שֶׁכֵּן בָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּרוּאִים רַבִּים כְּמוֹתִי וְאִם לֹא אֶהְיֶה אֲנִי, יִהְיֶה מִי שֶׁהוּא רַע בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְרַב לַעֲרִיצוּת וּמְקַפֵּחַ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּעִנְיָן זֶה:

וְאֵין יַד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים עָלֶיהָ לֹא תָרוּם,

וְאֵין עוֹשֵׁק אֲשֶׁר לֹא נֻסָּה בְרַב מֶנּוּ, עָלָיו יָקוּם.

וְהָעֲרִיצוּת הִיא שֶׁמְּפַחֲדִים מִפָּנֶיהָ וְהַצֶּדֶק הוּא הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר. נִשְׁאַל מֵאֱלֹהִים שֶׁיֵּיטִיב מַצָּבֵנוּ.



  1. עוף אגדי.  ↩

  2. משורר מכופה, בראשית המאה ה 9 אסה"נ בחצר כליפי בני–עבאס.  ↩

  3. כך, בקטיעה, במקור המודפס. [הערת פרויקט בן–יהודה]  ↩

  4. עדנאן הוא מצאצאי ישמעאל ואביהם הראשון של ערביי צפון ערב.  ↩

  5. קראן פרשה לג פסוק לח.  ↩

  6. קראן פרשה לח פסוק ב.  ↩

  7. אבו–ד'ר הוא אחד מחברי מחמד שהתאסלם על–ידו ונתפרסם כאחד החסידים ובעלי המסורת הנאמנים שמסרו שמועות משם מחמד. מת 652/653 אסה"נ.  ↩

  8. היינו כשהמלאכים בוחנים את האדם אחרי מותו בדבר אמונתו.  ↩

  9. הדנקא–היא ששית האדרכמון.  ↩

  10. הכוונה לנביא האסלאם מחמד.  ↩

  11. שיר עממי הוא ששרים עוברי דרכים.אם–עמר הוא שם שהמשוררים הערבים מרבים להשתמש בו.  ↩

  12. עוף אגדי.  ↩

  13. “הגוצה”במקור המדפס, צ“ל: הנוצה – הערת פב”י.  ↩

  14. נוסח אחר: העץ שהסיקו בו את הקדרה.  ↩

  15. “נותנת”במקור המדפס, ע“פ הענין צ”ל נותן – הערת פב"י.  ↩

  16. משורר מכופה, בראשית המאה ה 9 אסה"נ בחצר כליפי בני–עבאס.  ↩

  17. שער משערי בגדאד.  ↩

  18. מנאף אליל ערבי שעבדוהו תושבי מכה בימי מוחמד.קרן לו, אומרים לאדם שאשתו בגדה בו.והכוונה כאן: הקרנים עולים בגבהם על שיא מנאף. מנאף משחק מלים כאן בערבית. עם השרש “אנף” עולה בשיאו.  ↩

  19. חכם–לשון ידוע מן מאה ה–9 אסה"נ חי בבצרה.  ↩

  20. עיר בין בגדד ואהואז בדרום מערב פרס.  ↩

  21. בטקסט הערבי כותב הרקל.ואולם כפי שמעיר ליטמן יכולה להיות הכונה רק לקבר יחזקאל בדרומה שלבבל.  ↩

  22. “וטלטלגוהו”במקור המודפס, צ“ל: וטלטלנוהו – הערת פב”י.  ↩

  23. כליף ממושלי בנת עבהס.משל 847–861 אסה"נ.  ↩

  24. מלומד מכדי שחר בשנות 900 בערך.  ↩

  25. עיר מפורסמת לפנים על חופו השמאלי של נהר פרת ממערב לבגדאד.  ↩

  26. היא אמוריום העתיקה בפְרִיקְיָה.  ↩

  27. קראן פרשה ז פסוק קצה.  ↩

  28. קראן פרשה ו' פסוק לו.  ↩

  29. תמונת אהליהם העגולים של החוגגים.  ↩

  30. “ארמוני”במקור המודפס, צ“ל: ארמונו – הערת פב”י.  ↩

  31. ראי בירה של אחת מחוזות פרס הצפונית.  ↩

  32. רופא נוצרי ידוע בחצר הכליפים מבני עבאס.  ↩

  33. הנשיאה בשיכים.  ↩

  34. בצפון ארץ–ישראל.  ↩

  35. הגרה והיא 1165/1166 אסה"נ.  ↩

  36. קראן פרשה ד פסוק לח.  ↩

  37. קראן פרשה ב פסוק רפב והענין בשתי נשים ממלאות מקום גבר אחד בעדות.  ↩

  38. קראן פרשה ד פסוק קעה.  ↩

  39. “אמר”במקור המודפס, צ"ל: אמרה – הערת פב,י.  ↩

  40. קראן פרשה כו פסוק קסה–קסו.  ↩

  41. עלהו, הכוונה לפניו.  ↩

  42. “בעלום”במקור המודפס, צ“ל: בעולם – הערת פב”י.  ↩

  43. מקום טיול בקאהירה של מצרים.  ↩

  44. מקום מיועד בבנינים אלה לשומר הבית לשינה.  ↩

  45. בשעה שהגיעה השיירה למחוז חפצה היו הפרדים, והעבדים נוהגים בשמחה ובששון שמחים על גמר הנסיעה.  ↩

  46. מכאן ואילך פונה המספר אל בני–דורו ואל מושלי–דורו.  ↩

  47. הוא היה הנציב בעיראק בערך בשנת 700 אסה"נ והיה מדינאי מצויין, ידוע בתקף הנהגתו ובשפתו הנמלצת.  ↩

  48. “מפאת”במקור המודפס, צ“ל: מפאר – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות