אוֹתוֹ הַנַּעַר הַקָּטָן רָגִיל כָּעֵת
לְבַקֵּר אֶצְלִי בְּבַת-צְחוֹק, מֵת,
מִי שֶׁהָיִיתִי.
פִּרְחָח מָתֹק, חוֹלֶה, חוֹזֶה-רָחוֹק;
עַל מִטָּתִי הַחֲמוּלָה יְרַחֵף, וְעָנֹג
יִמַשְּׁשְֶׁנָּה.ֵ
מַבִּיט בִּתְמִיהָהּ בְּפָנַי הַמֵּישִׁישׁוֹת
וְדִמְעוֹתָיו נוֹשְׁרוֹת עַל עֵינַי הָעֲשֵׁשׁוֹת
בְּלִי הֶרֶף.
וְאָנֹכִי מֵקִיץ יֶלֶד, בְּדִמְעָה,
מֵאָה פְּעָמִים בְּלֵילוֹת-תַּעֲלוּמָה,
כְמִקֶּדֶם.