אִם תִּתְאַו לַלְּבָנָה, בְּנִי,

זוֹ קַעֲרַת שָׁמַיִם,

אֶתְפְּשֶׂנָּה וְאֶתְנֶּנָה לָךְ

מַמָּשׁ בַּיָּדַיִם.

וְאִם לְכוֹכְבֵי נֶשֶׁף, בְּנִי,

יִתְקְפוּךָ גַּעֲגוּעִים,

מְלוֹא חָפְנַיִם אֶצְבְּרֵם

לְךָ לְשַׁעֲשׁוּעִים.

אָבִיךָ הוּא מְשׁוֹרֵר עַז,

וּמֶנּוֹ מַה יִּפָּלֵא?

יְצַו עַל שְׁקִיעַה – תּוֹרִיד לוֹ

דְּלִי אוֹר-זָהָב מָלֵא.

אַךְ אַל תְּבַקֵּשׁ לֶחֶם, בְּנִי,

וּלְחֶמְאָה אַל תִּתְפַּלֵּל,

כִּי אָז אָבִיךָ יָנוּד רֹאשׁ

וְ“לֹא” לְךָ יְמַלֵּל.

אָבִיךָ הוּא מְשׁוֹרֵר עַז,

וְכֹחוֹ רַב בַּשְּׁחָקִים:

מִנְּתִיב-הֶחָלָב פִּיךָ יַשְׁקְ,

יְכַלְכְּלֶךָ בְּרָקִים.