יוֹסֵף הַגְּלִילִי… יַרְנִין לִבֵּנוּ
שֵׁם זֶה, בּוֹ תִּנּוֹן, עַז וְצָנוּעַ:
צְלִילֵי הוֹד־קְדוּמִים בּוֹקְעִים מִמֶּנּוּ,
זֹהַר הַבָּאוֹת עָלָיו זָרוּעַ…
יוֹסֵף הַגְּלִילִי… אָכֵן לֹא תָמְנוּ
חַסְדֵי אֱלֹהַּ לָאֻמָּה הַשְּׁבוּרָה!
הַרְבֵּה מִלֵּאתָ מַה־שֶׁפָּגַמְנוּ:
עֹז שֶׁבַּטֹּהַר, תֹּם שֶׁבַּגְּבוּרָה…
הַרְבֵּה עֲנָנִים מֵעַל שָׁמֵינוּ
פִּזְּרָה בַת־צְחוֹקְךָ, זוֹ הָאַחֲרוֹנָה…
דְּבָרְךָ: “טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ”
פִּלַּח לֵילֵנוּ כְּשֶׁמֶשׁ גְּאֵיוֹנָה.
יַעַן כִּי דְּבָרְךָ הָיָה כוֹתֶרֶת
מַעֲשִׂים וּפְעָלִים, זְמַן לֹא יַכְחִידֵם:
יַעַן כִּי יָדְךָ הִיא הַמְדַבֶּרֶת,
יָדְךָ הַיְחִידָה, יוֹסֵף הַגִּדֵּם!
לֹא נִפְנוּף דְּגָלִים, לֹא מְצִלְתַּיִם,
לֹא רַעַשׁ הֵידָד, שָׁאוֹן אֱוִילִי –
חֵרוּת, מוֹלֶדֶת, יְגִיעַ־כַּפַּיִם
הָיָה חֲלוֹמֵךְ, יוֹסֵף הַגְּלִילִי!
הֵדֵי חֲלוֹמֵךְ עוֹדָם נִשָּׂאִים
שָׁם בִּמְקוֹם כָּלָה שְׁבִילְךָ הַכָּלִיל!
הָרֵי הַגָּלִיל בְּהוֹדָם נִפְלָאִים –
תִּלְּךְ עוֹד הֶאְדִּיר הַדְרַת הַגָּלִיל.
וְעִם מַסַּדָּה וְעִם יוּדֶפֶת
עִם כָּל הָרוֹמְזִים לָאֻמָּה: “הוֹחִילִי!”
שְׁכִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה חוֹפֶפֶת
גַּם עַל זִכְרֶךָ, יוֹסֵף הַגְּלִילִי!
אדר תרפ"ט