הָהּ, מִי יִתֵּן

וְכַהִידְרָה הַלֵּזוּ מְרֻבַּת הָרָאשִׁים

תִּהְיֶה שְׂפַת שִׁירִי וּכְאֵבִי

לִשְׂפַת־שִׁבְעִים־ לָשׁוֹן,

אֲשֶׁר תַּחְדֹּר לְכָל תְּפוּצוֹת עַמִּי

מִקֹּטֶב עַד קֹטֶב

וְתִשֹּׁךְ וְתִצְּרֹב

כָּל לֵב בְּיִשְׂרָאֵל!

הָהּ, מִי יִתֶּן וְהָיָה קוֹל שִׁירִי וּכְאֵבִי

כְּרַעַם

אַשֶׁר תִּשְׁמַע כָּל אֹזֶן,

כַּבָּרָק

אֲשֶׁר תִּרְאֶה כָל עַיִן,

כַּאֲנָחָה

אֲשֶׁר יִקְלֹט כָּל לֵב,

אִם לֹא הָיָה לְאֶבֶן,

כָּל לֵב בְּיִשְׂרָאֵל!

וְאוּלָם שְׂפַת שִׁירִי וּכְאֵבִי

מֵי יַאֲזִין, מִי יַקְשִׁיב,

זוּלָתִי וְזוּלַת עוֹד מָכִים כָּמוֹנִי,

הָעוֹמְדִים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל

גַּלְמוּדִים וּפְצוּעִים

וְשׁוֹלְחִים אֲנָקָה נוֹאֶשֶׁת

אֶל אֻמָּה חֵרֶשֶׁת…

*

הוֹי, אֻמָּה חֵרֶשֶׁת!

וְאַף כִּי אֵינֵךְ אִלֶּמֶת…

אֲבָל –

מִי יִתֶּן וּמִכָּל

שִׁפְעַת הַנִּיב הָרוֹעֶשֶׁת,

הַמַּדְהֶמֶת,

הָיִית רַק עוֹצֶרֶת: “עֲשֵׂה!”

הָיִית רַק זוֹכֶרֶת: “בְּנֵה!”

הָיִית רַק שׁוֹמֶרֶת: “גְּאָל!”

*

זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה

על המזבח כל הלילה עד הבּקר.

• (ויקרא ו, ב)

עַל נַהֲרוֹת הַגּוֹלָה יְשַׁבְתֶּם גַּם בְּכִיתֶם

בְּזָכְרְכֶם אֶת צִיּוֹן בְּאֵשׁ וָדֶמַע טְבוּלָה,

אֶת שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתֶיהָ, אֶת בּוֹנֵי חָרְבוֹתֶיהָ,

שֶׁנָּפְלוּ עַל מִשְׁמֶרֶת הַתְּקוּמָה וְהַגְּאֻלָּה.

וּבִכְיְכֶם הַנֶּאֱמָן, בְּכִי עָם לְמִשְׁפְּחוֹתָיו,

כְּרִפְאוּת לִפְצָעֵינוּ, כְּטַל לִלְבָבוֹת שַׁחִים,

וּבְאוֹצָר בְּכִי יִשְׂרָאֵל גַּם נֶסֶךְ דִּמְעוֹתֵיכֶם

בְּזֹהַר עָל יִתְנוֹצֵץ, מַזְכֶּרֶת אֵמוּן אַחִים.

וְאוּלָם נֶסֶךְ דְּמָעוֹת לְבַדּוֹ לֹא יֵרָצֶה

בְּלִי קָרְבָּנוֹת הַחוֹבָה, הַתְּמִידִים וּמוּסָפִים,

בְּלִי קָרְבָּנוֹת לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם וּמְאֹדְכֶם

בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת בַּשְּׁחָרִים וּבַנְּשָׁפִים.

"זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה, הִיא הָעוֹלָה עֹל מוֹקְדָהּ

עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר…"

זֹאת תּוֹרַת הַגְּאֻלָּה: לַעֲלוֹת עַל מוֹקְדָהּ

עַד כִּי יָנוּס לַיְלָה, עַד כִּי יָאִיר בֹּקֶר..

תרפ"ט