בַּדֶּרֶךְ לְלֹא־דֶרֶךְ, בְּכָל נָתִיב וָאֹרַח,

בַּזֹּהַר וּבָאֹפֶל, וְאִם יֶעֱצַם הַטֹּרַח,

וְאִם יִנְהוֹם הַשֶּׁטֶף, וְסַעַר אִם יִשְׁאַג,

נְהַג, נֶהָג עִבְרִי, וּנְהָג!

נְהַג בָּהָר, בָּעֵמֶק, נְהַג בַּכְּפָר, בַּקֶּרֶת,

בֵּין שְׂדוֹת קָמָה פּוֹרַחַת, בֵּין שְׂדוֹת קָמָה בּוֹעֶרֶת.

וְעַל עֶבְרֵי פִי פָחַת, שָׁם פֶּרֶא־גַל יִנְהַק –

נְהַג, נֶהָג עִבְרִי, וּנְהָג!

בִּכְבִישׁ שֶׁל דֶּרֶךְ־מֶלֶךְ, בִּשְׁבִיל לֹא בָּא שָׁם הֵלֶךְ,

מִצְּרִיף שׁוֹמֵר בַּחוּלָה עַד סְדוֹם בְּיָם הַמֶּלַח

- וְאִם אוֹיֵב מֵאֶרֶב חִצּוֹ מָרְעָל יִשְׁלַח –

רְכַב נֶהָג עִבְרִי, וּצְלַח!

מִשִּׂיא הָרֵי גְלִילֵנוּ עַד מִישׁוֹרֵי הַנֶּגֶב

מֵאָח אֶל אָח הָבִיאָה בִּרְכַּת עִדּוּד וָשֶׂגֶב:

“וְאִם הָאֵשׁ סְבִיבֵינוּ – אֲבָל גִּזְעֵנוּ לַח!”

רְכַב, נֶהָג עִבְרִי, וּצְלַח!

וְאִם אָיֹם הַיֶּגַע – אַל רֶטֶן וְאַל הֶגֶה!

הֵן לֹא תַּעֲזוֹב הָרֶכֶב, הֵן לֹא תַשְׁמִיט הַהֶגֶה!

עַד כִּי שַׁבָּת תַּגִּיעַ, עַד כִּי יִגַּהּ הֶחָג –

קָדִימָה וְקָדִימָה! קָדִימָה, הַנֶּהָג!

תרצ"ו