א    🔗

מֶה הָיָה לְרַבִּי ווֹלְף? לְרַבִּי ווֹלְף מַה קָּרָה?

מִמַּה וְעַל מָה כֹּה נַפְשׁוֹ נִסְעָרָה?

רַבִּי ווֹלְף בְּעַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

הוּא יוֹדֵעַ רַק זֹאת, שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ.

נִכְסָף וְכָלֶה – וְאֵין קֵץ לַתִּכְלָה –

לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְלִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה…

כָּלֶה וְחוֹלֶה מֵרֹב הִתְגַּעְגֵּעַ!

וְהָרִנָּה עוֹבֶרֶת: רַבִּי ווֹלְף נוֹסֵעַ.

רַבִּי ווֹלְף נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

בְּיוֹם זֶה וָזֶה וּבְזֶה הַחֹדֶשׁ!

אַךְ בְּבוֹא רַבִּי ווֹלְף אֶל הַבֶּעשְׁ"ט לְבַקֵּש

בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ ־ הַבֶּעשְׁ"ט הִתְעַקֵּשׁ.

הַבֶּעשְׁ"ט אֶל כָּל תַּחֲנוּנָיו לֹא שָׁעָה,

הַבֶּעשְׁ"ט חִיֵּךְ לוֹ: אַל תִּדְחַק הַשָּׁעָה!

תָּמְהוּ הַחֲסִידִים: רַבִּי ווֹלְף הַמֻּפְלָא

בְּיִרְאָה וּבְעַנְוָה וּבְכָל מַעֲלָה,

שֶׁהַבֶּעשְׁ"ט כִּנָּהוּ בְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ:

“בַּעַל־בִּטָּחוֹן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ”,

כְּלוּם הוּא אֵינֶנּו – וּבְכָל הַכָּבוֹד –

רָאוּי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ אָבוֹת?

אַךְ רַבִּי ווֹלְף אֵינוֹ נוֹפֵל בָּרוּחַ,

רַבִּי ווֹלְף צָם צוֹמוֹת, וְהוּא בָּטוּחַ,

כִּי אִם יִזְדַּכֵּךְ בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם –

הַבֶּעשְׁ"ט יֵעָתֵר לוֹ, וְלֹא יִרְחַק הַיּוֹם.

רַבִּי ווֹלְף מִתְפַּלֵּל בִּבְכִי חֲרִישִׁי,

רַבִּי ווֹלְף מִתְעַנֶּה כָּל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי,

רַבִּי ווֹלְף צָם חֹדֶשׁ, רַבִּי ווֹלְף צָם חָדְשַׁיִם,

קוֹמָתוֹ שַׁחָה, שֻׁפּוּ הַלְּחָיַיִם.

וּבְפִיק בִּרְכַּיִם, אַךְ בְּנֶפֶשׁ בְּטוּחָה,

שׁוּב בָּא אֶל הַבֶּעשְׁ"ט לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה.

אֲבָל הַבֶּעשְׁ"ט לִקְרָאתוֹ צָחַק:

“רַבִּי ווֹלְף, אֶת הַשָּׁעָה אַל נָא תִדְחַק…”

הַחֲסִידִים תְּמֵהִים, נִרְעָשִׁים עַד הַיְסוֹד:

הֲרֵי בְּוַדַּאי כָּאן צָפוּן אֵיזֶה סוֹד!

אוּלָם רַבִּי ווֹלְף מָלֵא אֱמוּנָה

(“בַּעַל־בִּטָּחוֹן” לֹא חִנָּם כֻּנָּה).

כִּי חֶפְצוֹ יִמָּלֵא – בִּטְחוֹנוֹ עָצוּם,

אַךְ הִתְחִיל מֵעַכְשָׁו יוֹם יוֹם לָצוּם.

רַבִּי ווֹלְף צָם שָׁבוּעַ, רַבִּי ווֹלְף צָם שְׁבוּעַיִם

כְּבָר אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף,

רַק קוֹרְנוֹת הָעֵינַיִם.

וְשׁוּב אֶל הַבֶּעשְׁ"ט בָּא בְּבַקָּשָׁה

לָתֵת לוֹ בְּרָכָה לְדַרְכּוֹ הַקָּשָׁה.

הַבֶּעשְׁ"ט בּוֹ הִבִּיט בְּחִבָּה וּדְאָגָה:

"מֵילָא, אִם כָּל כָּךְ נַפְשְׁךָ עוֹרְגָה

לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי –

סַע לְשָׁלוֹם, סַע, נִלְבָּבִי,

וְהַלְוַאי וְתִזְכֶּה לְיֶשַׁע וְלִפְדוּת,

אַךְ רְאֵה, הִזָּהֵר נָא מִמַּעֲשֵׂה־שְׁטוּת…"

דִּבְרֵי הַבֶּעשְׁ"ט עָשׂוּ לָהֶם כְּנָפַיִם.

תּוֹךְ קְרִיצַת עֵינַיִם וּמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם

הַחֲסִידִים תְּמֵהִים בִּיחִידוּת וּבְצִבּוּר:

“הִזָּהֵר מִמַּעֲשֵׂה־שְׁטוּת”… מַה פֵּשֶׁר הַדִּבּוּר?

אַף אַחַד הַמְקֹרָבִים אֶת הַבֶּעשְׁ"ט שָׁאַל:

"כְּלוּם לְמַעֲשֵׂה־שְׁטוּת רַבִּי ווֹלְף מְסֻגָּל?

וְהֵן פִּיךָ הַקָּדוֹשׁ לֹא פַּעַם מִלֵּל:

יְרֵא חֵטְא כְּשַׁמַּאי, חָסִיד כְּהִלֵּל,

אַף אֵין כָּמוֹהוּ בַּעַל־בִּטָּחוֹן…"

הַבֶּעשְׁ"ט הֵשִׁיב: "אֱמֶת וְנָכוֹן:

בַּעַל־בִּטָּחוֹן מֵעַל לְכָל מִדָּה…"

אָמַר וְלֹא יָסַף. וְהַחִידָה – חִידָה…

 

ב    🔗

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת. מִתְנַפְּחִים מִפְרָשִׂים.

כָּל קְרָבָיו שֶׁל רַבִּי ווֹלְף שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים.

יֶהֱמוּ גַלִּים, יֶחְמְרוּ מִשְׁבָּרִים.

כָּל קְרָבָיו שֶׁל רַבִּי ווֹלְף נוֹגְנִים וְשָׁרִים.

הַסְּפִינָה מִתְנַדְנֶדֶת כִּקְלִפַּת אֱגוֹז.

כָּל מוֹרָא, כָּל פַּחַד מִנַּפְשׁוֹ נָגוֹז.

רַבִּי ווֹלְף קוֹרֵא זֹהַר,

רַבִּי ווֹלְף אוֹמֵר תְּהִלִּים.

אַךְ רְחָשָׁיו לְהַבִּיעַ כְּלוּם יֵשׁ מִלִּים?

רַק יֵשׁ כִּי פִתְאֹם יַפְלִיט אֲנָחָה:

בַּמֶּה זָכָה? בַּמֶּה זָכָה?

הַאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ

שׁוֹקַעַת, טוֹבַעַת בִּיוֵן מְצוּלָה?

הַאֵין הַגָּלוּת שְׁחוֹרָה כִתְהוֹם?

הֲיֵשׁ קְהִלָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְתוֹם?

הֲיֵשׁ יְהוּדִי, לֹא יֵדַע חֲתַת?

הַאִם לֹא רוֹתֵחַ דַּם תַּ“ח וְתַ”ט?

וּכְלוּם זֶה לֹא נֵס שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים,

אִם עוֹד יְהוּדִים חַיִּים וְקַיָּמִים?

אִם עוֹד יְהוּדִים בְּיָם הַמּוֹרָא

עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה?

וּכְלוּם זֶה לֹא נֵס כָּפוּל וּמְשֻלָּשׁ,

אִם יְהוּדִי דַל מִמַּעַשׂ, עָנִי וְחַלָּשׁ.

אַךְ בּוֹטֵחַ בַּשֵּׁם, וּבַשֵּׁם נוֹשָׁע,

זוֹכֶה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה?

אָכֵן שׁוֹמֵר הַשֵּׁם אֶת עֲבָדָיו,

אָכֵן לֹא עֲזָבוּנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו.

וְעוֹד רַבִּי ווֹלְף מִתְלַהֵב וּמִתְפָּעֵל

מֵחֶמְלַת הַשֵּׁם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

עָגְנָה הַסְּפִינָה בְּאַחַד הַנְּמַלִּים.

טוֹב לְהִנָּפֵשׁ קְצָת מִמְּחִי הַגַּלִּים.

וְעַל הַחוֹף רַבִּי ווֹלְף עָלָה.

יְפֵה נוֹף לְעֵינָיו נִתְגַּלָּה.

לְאוֹר הַבֹּקֶר בִּבְרַק טְלָלִים

מוֹרִיקָה־מַבְהִיקָה חֻרְשַׁת דְּקָלִים.

 

ה    🔗

בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָלַיִם, בְּבֹקֶר כִּסְלֵו נוֹגֵהַּ,

סִפֵּר אִישׁ זָקֵן בְּחִיּוּךְ נוּגֶה־מִתְגַּעְגֵּעַ

עַל רַבִּי אַהֲרֹנְ’צֶה זֶה. רָחוּץ וּמַזְהִיר וְשָׁלֵו

נוֹף הֶהָרִים הִשְׂתָּרֵעַ בִּתְכֵלֶת בֹּקֶר כִּסְלֵו,

נוֹף מִשְׁתַּנֶּה, לִרְגָעִים בְּיֹפִי חָדָשׁ מַפְתִּיעַ.

אַךְ אֶת הַלֵּב הַדּוֹאֵב זִיו הַנּוֹי לֹא הִרְגִּיעַ…

אַךְ עָגְמָה אֲפֵלָה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַלִיטָה…

קְהִלּוֹת־יִשְרָאֵל גְּדוֹלוֹת בְּפוֹלִין וּבְלִיטָא

וּבִשְׁאָר הַתְּפוּצוֹת, חוֹמוֹת אֻמָּה פְּזוּרָה,

אֲשֶׁר מִשֹּׁרֶשׁ עָקְרָה יַד־טְמֵאִים אֲרוּרָה,

אֶחָד נוֹסֵעַ הִזְכִּיר. וְהַלֵּב בִּכְאֵב עָרַג

עַל וַרְשָׁה, לוּבְּלִין, וִילְנָה, קוֹבְנָה, קְרָקָא, פְּרָג,

מִגְדַּלּוֹרֵי־הַפְּאֵר, בְּאֵשׁ מוּסָר וְתוֹרָה

הַאִירוּ לֵיל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הַשְּׁחוֹרָה.

וּכְשֶׁנָּדַם הַמְדַבֵּר, וּדְמָמָה מְעִיקָה

הִשְׁתַּלְּטָה בַּמְּכוֹנִית, הִפְסִיק פִּתְאֹם הַשְּׁתִיקָה

– וּמַה שְּׁלוֹם אַחֵינוּ בְּאַרְצוֹת הַשְּׁמָד?

– הַצָּרָה גְדוֹלָה, אַךְ נַחֲזִיק מַעֲמָד.

הַיָּשִׁישׁ אֶת רַבִּי ווֹלְף הֵבִיא לַסֻּכָּה

בְּמַעֲבֵה הַחֹרֶשׁ. בְּכַוָּנָה עֲמֻקָּה

רַבִּי ווֹלְף הִתְפַּלֵּל. צִפְצוּף צִפֳּרִים,

הֶמְיַת פֶּלֶג, אִוְשַׁת תְּמָרִים.

וּכְתֹם הַתְּפִלָּה הַיָּשִׁישׁ שׁוּב שׁוֹאֵל:

אֱמֹר נָא, מַה שְּׁלוֹם שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל?

וְרַבִּי ווֹלְף מֵשִׁיב: הָיִינוּ כִּסְחִי,

אַךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם נִתְחַזֵּק וּנְחִי.

– סְעַד אֶת לִבְּךָ, אוֹרְחִי הַיָּקָר!

וְאִם כִּי אֵין לִי פֹה בֶּן־בָּקָר,

אַךְ תֶּעֱרַב לְךָ הַפַּת, הַחֶמְאָה וְהֶחָלָב!

רַבִּי ווֹלְף סוֹעֵד, וְהַיָּשִׁישׁ עוֹמֵד עָלָיו.

וְאַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

הַיָּשִׁישׁ שׁוּב שׁוֹאֵל: – מַה מֵּחָזוֹן?

הֲיֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לִשְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ?

– הָיִינוּ כַדֹּמֶן, כְּתֶבֶן נָדוֹשׁ,

אַךְ הַשֵּׁם לֹא נָתַן אֶת רַגְלֵנוּ לַמּוֹ?

הַשֵּׁם שְׁמָרָנוּ בִּזְכוּת אָבוֹת….

וּמִתּוֹךְ בְּרָכָה וְתוֹדָה נִלְהָבָה

רַבִּי ווֹלְף נִפְטַר מֵאִישׁ הַשֵּׂיבָה

וְאֶל הַסְּפִינָה מִהֵר לָרֶדֶת.

בְּאֵשׁ כִּסּוּפִים נַפְשׁוֹ יוֹקֶדֶת.

 

ג    🔗

חֶלְקַת הַיָּם כִּרְאִי מַבְרִיקָה.

הַסְּפִינָה לְאַט לְאַט מַחֲלִיקָה.

הַגַּלִּים שָׁקְטוּ, לֹא יִתְּנוּ קוֹלָם.

רַבִּי ווֹלְף נֶהֱנֶה מִזִּיו הָעוֹלָם.

הֵן עוֹד מְעַט וְיִדְרֹךְ עַל הַסָּף,

עַל סַף נוֹף הָרָז, אֵלָיו הוּא נִכְסָ­ף,

כִּי רַב־הַחוֹבֵל לַכֹּל הוֹדִיעַ:

הִכּוֹנוּ! הִכּוֹנוּ! הַלַּיְלָה נַגִּיעַ!

וְאָמְנָם בַּלַּיְלָה עָגְנָה הַסְּפִינָה.

רַבִּי ווֹלְף מִתְרוֹצֵץ מִפִּנָּה לְפִנָּה,

וּפוֹרְצָה מִגְּרוֹנוֹ גַּם בִּכְיָה גַּם שִׁירָה.

מִי יִתֵּן וּתְמַהֵר לַעֲלוֹת הַצְּפִירָה!

רַק תַּעֲלֶה הַצְּפִירָה וְקָפַץ בְּרֹאשׁ כֹּל,

וְקָפַץ אֶל הַחוֹף וְנָשַׁק אֶת הַחוֹל!

אַךְ עָלְתָה הַצְּפִירָה – וְרַבִּי ווֹלְף כִּמְהֻמָּם:

הַעֵינָיו נִשְׁתַּבְּשׁוּ? אוֹ שִׂכְלוֹ בּוֹ עֻמַּם?

וְצוֹעֵק הוּא מָרָה – לֹא יוּכַל לְהַבְלִיג –

הֵן זֶהוּ הַחוֹף שֶׁמִּמֶּנּוּ הִפְלִיג!

הֵן זֶהוּ הַחוֹף שֶׁל אֶרֶץ הַנֵּכָר!

אַךְ צוֹחֵק הַקְּבַרְנִיט: "הֲשָׁתִיתָ שֵׁכָר?

הֵן בַּזְּמַן שֶׁבְּאוֹתוֹ נָמָל שָׁהִיתָ

(אַגַּב, כָּל הַחֹדֶש מַה שָּׁם עָשִׂיתָ?)

הִסְפִּיקָה הַסְּפִינָה לָבוֹא לְפַלֶּשְׂתִּינָה

וְגַם לַחֲזוֹר, כַּאֲשֶר הִסְכִּינָה.

וְאֵלֵינוּ נִלְוֵיתָ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

מַה לְּךָ אֵפוֹא, כִּי תִצְעַק מָרָה?"

רַבִּי ווֹלְף תָּמַהּ: אִם כֵּן לֹא שָׁעוֹת

שָׁהָה בַנָּמָל, כִּי אִם שָׁבוּעוֹת…

אַךְ אֵיךְ זֶה קָרָה? אֵיךְ זֶה קָרָה?

אֵיךְ זֶה יָצְאָה הַטָּעוּת הַמָּרָה?

וּמִי הַשָּׂב, אִישׁ הַפְּלָאוֹת,

אֲשֶׁר שָׁבוּעוֹת לוֹ הָפַךְ לְשָׁעוֹת?

וּמַה חַטָּאתוֹ, מַה פִּשְׁעוֹ

אֲשֶׁר מִמְּחוֹז חֶפְצוֹ הִתְעוֹ?

וְרַבִּי ווֹלְף רוֹעֵד: גַּם חַם לוֹ, גַּם קַר…

פִּתְאֹם בְּדִבְרֵי הַבֶּעשְׁ"ט נִזְכַּר…

 

ד    🔗

הַבֶּעשְׁ"ט מְדַבֵּר בְּשׁוּבָה וּבְנַחַת,

אֲבָל בַּדְּמָמָה סוֹעֶרֶת תּוֹכַחַת.

אֲבָל מֵעִמְקֵי הַקּוֹל הַלְּבָבִי

פּוֹרֵץ הֵד עָמוּם שֶׁל שַׁאֲגַת לָבִיא:

"רַבִּי ווֹלְף נִלְבָּבִי, הֵן יוֹדֵעַ הִנֶּךָ,

עַד מָה לִי יָקְרָה מִדַּת בִּטְחוֹנֶךָ.

אַךְ לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ,

עֵת לְקוֹל דַּק וְעֵת לְקוֹל נֵפֶץ,

עֵת לִבְטוֹחַ וְעֵת לִצְרוֹחַ

וְעֵת לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בְּלִי מָנוֹחַ.

וַדַּאי הַבִּטָּחוֹן – מִדָּה גְדוֹלָה,

אַךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ עוֹלָה!

וְאִם בְּלִבְּךָ אַהֲבָה עַזָּה –

אֵיךְ בִּטְחוֹנְךָ לֹא נִזְדַּעְזַע

מֵהַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר עֲבָרוּנוּ,

מֵהַבִּעוּתִים אֲשֶׁר צִמְּתוּנוּ?!

וְהִנֵּה יוֹשֵׁב אַתָּה בַסְּפִינָה

וּפִיךָ מָלֵא שֶׁבַח וְרִנָּה,

כִּי עוֹד לֹא כָלִיל הִכְרִיתָנוּ מַכְרִית,

כִּי עוֹד שָׂרְדָה לָנוּ אַחֲרִית,

כִּי עוֹד לֹא כֻלָּנוּ אָבַדְנוּ, כָּלִינוּ…

וְעֵת שְׁאֵלְךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ

(הוּא הַיָּשִׁישׁ מֵחֻרְשַׁת הַתְּמָרִים)

מַה שְּׁלוֹם אַחֵינוּ בִּשְׁבִי אַכְזָרִים,

נַחֵם נִחַמְתָּהוּ, כִּי עַל אַף הַשְׁמֶד

חָיֹה נִחְיֶה וְנַחֲזִיק מַעֲמָד!

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁאֵלְךָ שָׁאוֹל,

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִתְלַהֵב לִגְאוֹל,

לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ וּלְהַחִישׁוֹ,

וְאַתָּה כָּל פַּעַם צִנַּנְתָּ אִשּׁוֹ…

הֵן אִלּוּ הָיָה לִבְּךָ שׁוֹתֵת דָּם

עִם לֵב כָּל אַחֵינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם,

עִם כָּל הַטְּבוּחִים וְעִם כָּל הַשְּׂרוּפִים,

טְבוּעִים, חֲתוּכִים, חֲנוּקִים, עֲרוּפִים –

הָיִיתָ צוֹעֵק צְעָקָה מָרָה:

"טוֹבְעִים אֲנַחְנוּ בְּיָם צָרָה,

וְאִם לֹא תָבוֹא הַגְּאֻלָּה מִיָּד –

נֹאבַד כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ נֹאבַד!"

וְהַבֶּעשִ"ט פִּתְאֹם כַּיָּם נָהַם

"לוּ כָךְ אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם,

הָיָה אֲזַי מְזַעְזֵעַ שְׁחָקִים,

מֵאִיץ בַּבּוֹרֵא אֶת דְּבָרוֹ לְהָקִים.

אַךְ מִתְּשׁוּבָתְךָ, רַבִּי ווֹלְף יַקִּיר,

אַבְרָהָם אָבִינוּ הֵבִין וְהִכִּיר,

כִּי אֵין עוֹד הַדּוֹר סָפוּג לְמַדַּי

בִּכְאֵב יִשְׂרָאֵל, בְּעֹמֶק הַדְּוָי,

הֵבִין, כִּי הַדּוֹר שֶׁשָּׁחַר וְקָדַר,

שֶׁנִּרְמַס וְנִשְׁחַק – הָהּ, עוֹד טֶרֶם הָחְדַּר

לֹא בְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלָה

וְלֹא בִשְׁאִיפָה כֵנָה לִגְאֻלָּה…"

הַבֶּעשְׁ"ט נָדַם. קוֹל חָנוּק שֶׁל קִינָה…

הֲבָכָה רַבִּי ווֹלְף? הֲבָכְתָה הַשְּׁכִינָה?

אלול תש"ח.