מַה־נָּאֶה אִילָן זֶה! מַה־יָּרֹק בּוֹ כָל עָנָף!
מַה־זָּקוּף בּוֹ הַגֶּזַע! מַה־גֵּאָה הַצַּמֶרֶת!
אַךְ לָמָּה בוֹ לֹא נִשְׁמַע קוֹל צִפּוֹר מְשׁוֹרֶרֶת?
אַךְ לָמָּה בֵין עֲנָפָיו לֹא נִרְאֶה הִבְהוּב כָּנָף?
מַה־נָּאֶה פֶּרַח זֶה! לְמַרְאוֹ עַיִן תָּשִׂישׂ!
מַה־יָּפָה גִזְרַת טְרָפָיו, מַה־פֶּלִאית רִקְמַת צְבָעָיו!
אַךְ לָמָּה לֹא יִתְעַלֵּס בֵּין עָלָיו פַּרְפַּר זָהָב?
אַךְ לָמָּה דְבוֹרָה צְמֵאָה לֹא תֵשְׁתְּ מִכּוֹסוֹ עָסִיס?
אֲהָהּ! מִנְּיָר עֲשׂוּיִים הַפֶּרַח גַּם הָאִילָן.
וְהָמוֹן תָּם יִתְפַּלֵּא: “הֶאָח! מָה הֵמָּה יָפִים!”
אַךְ דְּבוֹרִים לֹא תִרְוֶינָה מִפְּרָחִים מְזֻיָּפִים,
וְלֹא עֲלֵיהֶם יַעֲרוּ צִפָּרִים צְלִילִי גִילָן.