עַל שְׂפַת הַיָּם יָנוּחַ הַדַּיָּג בַּצָּהֳרָיִם.

מַה־מָּתוֹק אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ! הַמְּנוּחָה מַה־נָּעֵמָה!

עֲנָנוֹת צְחוֹרוֹת שָׁטוֹת בַּתְּכֵלֶת הָרוֹמֵמָה

וּקְהַל נְגֹהוֹת זַכִּים מְרַחֵף עַל הַמָּיִם.

יֵשׁ שִׁכְשׁוּךְ גַּל יִשָּׁמַע וּמַשַּׁק שֶל סְנַפִּירִים,

יִתְבַּעְבְּעוּ הַמַּיִם וְהִבְהִיק זְהַב־קַשְׂקֶשֶׂת.

הָקִיצָה, דַּיָּג עָצֵל! קוּם חִישׁ וּפְרֹשׂ הָרֶשֶׁת!

אַךְ נָעֲמָה הַמְּנוּחָה בְּצָהֳרֵי־יוֹם הַבְּהִירִים.

וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יַשְׁלִיךְ בִּצְחוֹק לַמַּיִם חַכָּה,

וְדָג מְפַרְכֵּס, מַזְהִיר, חִישׁ יַעֲלֶה בַעֲמָלוֹ,

אַךְ שׁוּב בִּצְחוֹק־נְדִיבוּת לַמַּיִם יִזְרֹק שְׁלָלוֹ,

וְשׁוּב יִתְעַנֵּג דּוּמָם עַל נֹעַם שַׁלְוָה זַכָּה.

בִּנְגֹהוֹת צָהֳרֵי חֶלְדִּי, עֵת רוֹגְעוֹת דֹּם הַתְּהוֹמוֹת,

עַל שְׂפַת הַיָּם, יַם חַיַּי, אֶתְעַנֵּג עַל הַדְּמָמָה.

מַחֲשָׁבוֹת בָּאוֹת, דּוֹאוֹת כָּעָב בִּתְכֵלֶת רָמָה,

כְּדָגִים שׁוֹקְעִים־עוֹלִים יְפַרְכְּסוּ חֲלוֹמוֹת.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵאָחֵז בְּסִבִכֵי רֶשֶׁת נַפְשִׁי

חֲזוֹן עֲדָנִים פֶּלִאי, פְּאֵר וּנְהָרָה יַעַט,

אַךְ עָצֹר בּוֹ לֹא אֶעֱצֹר, אֶל שְׁלַל הַהוֹד לֹא אַעַט,

רַק אֶרְאֶה בוֹ וְאֶעֱלֹץ וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ חָפְשִׁי…

ניסן, תרפ"א