לוגו
הַצַּמָּה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לְאָצִיל סִינִי אֶחָד נִשְׁאֲרוּ מִפְּאֵר רֹאשׁוֹ שָׁלֹשׁ שְּׂעָרוֹת, וּבְכָל בֹּקֶר טִפֵּל בָּהֶן מְשָׁרְתוֹ, מְשָׁרֵת־הַפָּנִים, וְקָלַע אוֹתָן בְּאֹפֶן אֳמָנוּתִי לְצַמָּה, אָמְנָם דַקָּה שֶׁבַּדַּקּוֹת, אוּלָם צַמָּה עַל פִּי הַדִּין.

אֲבָל לַמְרוֹת זְהִירוּתוֹ הַיְתֵרָה בִּשְׂרִידֵי תַּלְתַּלָּיו שֶׁל אֲדוֹנָיו, קָרָה יוֹם אֶחָד הַמִּקְרֶה הַנּוֹרָא, כִּי נִתְלְשָׁה אַחַת מִשָּׁלשׁ הַשְּׂעָרוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁל הָאָצִיל. וְהַלָּז, בִּמְנוּחַת נַפְשׁוֹ, לֹא הִזְדַּעֲזַע כְּלָל, אֶלָּא צִוָּה אֶת עַבְדּוֹ: “קְלַע לִי הַפַּעַם אֶת הַצַּמָּה מִשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת!”

אָכֵן, אֵין רַחֲמִים בַּדִּין. גַּם הַשַּׂעֲרָה הַשְּׁנִיָּה הָלְכָה לְאִבּוּד. אָמַר בַּעַל הַשַּׂעֲרָה הַיְחִידָה לִמְשָׁרְתוֹ: “יְדִידִי, הֶחְלַטְתִּי בְּנַפְשִׁי לְשַׁנּוֹת אֶת הַתִּסְרֹקֶת שֶׁלִּי תַּכְלִית שִׁנּוּי; מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲשַׁחְרֵר אֶת שְׂעָרִי מִכַּבְלֵי הָאָפְנָה”.