מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה רָחוֹק

אַתָּה כָּל כָּךְ קָרוֹב

וּמַה שֶׁאַתָּה חָסֵר

טִיַּחְתִּי כְּיוֹצֵר

לַעֲשׂוֹתְךָ יָפֶה

שֶׁאוּכַל לֶאֱהֹב

וְהָיִיתִי לְךָ לְפֶה

וְדִבַּרְתָּ אֵלַי מִלּוֹתַי

וְכָל הַיָּמִים שִׁוִּיתִיךָ אַחֵר

וְכָל הַיָּמִים יַצִּיב.

וְאִם תִּתְגַּלֵּם אֵי־פַּעַם בַּמּוּחָשׁ

שֶׁכֵּן כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם

לֹא תֵדַע לְשַׁנֵּן הַמִּלִּים

וַאֲנִי לֹא אֵדַע לְשַׁקֵּר.