אָמַר נָזִיר יָפֶה:

צִנַּת שָׁמַיִם נוֺשֶבֶת הַיּוֺם.

רַק עַל פֶּסֶל שֶׁל עֶלֶם שַׁזוּף

נְסוּכָה רוּחַ שֶׁל קַיִץ כֵּהֶה.

מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֵיךְ הִגִּיעָה עַד כָּאן?

הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי בְּקוּמִי

כְּנָפַים גְּדוֺלוֺת מְדוֺבְבוֺת

שִׂפְתֵי מִתְפַּלְּלִים. הַכֹּל יְלָדִים.

זֶה חַגָּם הַלָּבָן

אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ מִכָּאן מְבֻגָּרִים.

פֶּסֶל הָעֶלֶם לֹא קֹרַץ מֵאֶבֶן זָרָה,

עִם זֹאת יִשְׁכָּחוּהָ.

הַקְשֵׁב, אֲדוֺנִי, אֶל נְבָכֶיהָ –

תְּפִלָּה רְחוֺקָה תִּשְׁמַע.

"צָלְבֵנִי אָבִי עוֺד שֶׁבַע צְלִיבוֺת

אַךְ תְּנֵנִי לָמוּת כְּאַחַד הַפְּשׁוּטִים.."

כָּךְ אָמַר הַנָּזִיר לְעַצְמוֺ,

הַנָּזִיר הַיָּפֶה,

וּפָרַשׁ לוֺ.

בְּדִמְדּוּמֵי הַכְּנֵסִיָּה לְבַדִּי.

יֵשׁוּ שֶׁל אֶבֶן זָרָה חָצוּב בְּיָד זָרָה

עָמַד בְּכוּכוֺ.

פַּס אָדֹם עַל מִצְחוֺ הַפָּלוּחַ.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד נָשַׁקְתִּי לְאַכְזָרְךָ בַּיָּד.

צִּנַּת שָׁמַיִם רְחוֺקִים נָשְׁבָה מֵעָלָיו.

אֲנִי זוֺכֵר אֶת הַפַּחַד

אֶת הַקְּדֻשָּׁה בְּצוּרָתוֺ שֶׁל זָקֵן

שֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֺת.

אֶת רַחַשׁ הַפְּרָחִים עַל אֲרוֺנוֺ הַמֻּזְהָב.

נוֺצְרִים. נוֺצְרִיּוֺת.

הֵם לֹא כָּמוֺנוּ.

הָאַכְזָרְךָ שֶׁלָּהֶם.

הַהֵיכָל שֶׁלָּהֶם.

הֲיִסְלַח לִי אֵי-פַּעַם הָאֵל

שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְיַד הַזָּקֵן?

מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֵיךְ הִגִּיעָה לְכָאן?

הַנָּזִיר הַיָּפֶה, הֲיֵדַע שֶׁאֲנִי הוּא?

כְּנָפַיִם גְּדוֺלוֺת דּוֺבְבוּ

שִׂפְתֵי מִתְפַּלְּלִים. הַכֹּל יְלָדִים.

אָחִי הֶעָנֹג, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי,

צַוָּארְךָ הָאַרֹךְ לַטֶּבַח

גַּם כַּאֲשֶׁר הָגוּת אֱלֹהִים

נֶאֱצֶלֶת מִשַּׁיִשׁ.

גַּם בִּהְיוֺתְךָ שַׁלְוַת סֵבֶל סְכוּיָה.

בְּדִמְדּוּמֵי כְּנֵסִיָּה לְבַדִּי

עָנַנִי הַפֶּסֶל:

"חֲלוֺמִי לָהֶם מָכַרְתִּי

הֵם חֶרֶב נָתְנוּ לִי

כְּבֹשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָמְרוּ לִי.

נָבוֺא אַחֲרֶיךָ.

נִמְנֶה אַנְחוֺתֶיךָ.

דָּמְךָ נֶאֱגֹר בְּגָבִיעַ.

דְּבַשׁ יִסּוּרֶיךָ נֶחָמָה לְאָבִיךָ הָרָם…"

שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֺת הַנָּזִיר הַיָּפֶה.

הִדְלִיק נֵר חֵלֶב.

וַיִּסֹּב וּפָנָיו פְּנֵי זָקֵן.

בַּכֹּתֶל הָאֵם הַבְּתוּלָה הֶחֱוִירָה.

שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּה מִנִּבְכֵי הָאֶבֶן?

שָׁאַל.

נָזִיר יָפֶה חָצוּב בָּאֶבֶן

בְּחֶמְלָה הִבִּיט אֵלַי