לוגו
אורח בירושלים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַנּוֺדֵד:

לֹא בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עִיר וְכֶתֶר

כִּי בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עַנְוַת-אֶבֶן

בְּצִלֵּךְ כָּרַעְתִּי.


הַהֵד:

קוּם,בְּנִי.


הַנּוֺדֵד:

כָּל סְמָלַיִךְ כָּהוּ.

הַנְּחֹשֶׁת כֻּסְּתָה יְרֹקֶת.

הַתְּפִלּוֺת הָיוּ לִנְסֹרֶת.

רַק כּוֺכָבֵךְ גָּבַהּ

וַיִּנְחַת עַל צַמֶּרֶת שֶׁל בְּרוֺשׁ.


הַהֵד:

חָלַמְתָּ, בְּנִי.

אֲנִי וְרִידֵי-אוֺר סוֺעֲרִים.

אֲנִי תְּשׁוּקָה וְרֶחֶם עוֺלָלִים –

זָרָה לַעֲדָיִים.


הַנּוֺדֵד:

אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי, אִמִּי.


הַהֵד:

אִמְּךָ עֵינֶיהָ הָרַכּוֺת לֹא נֶעֱצָמוּ.

הֵן צוֺפִיּוֺת בְּעַד חַגְוֵי-הַקֶּבֶר.


הַנּוֺדֵד:

מִפִּתָּהּ הַדַּלָּה אֹשֶׁר טָעַמְתִּי.

וְאֶת עֲלֵי עַפְעַפַּי רוֺקַעַת אֵשׁ.

לוּ בְּנֵךְ אֲנִי! לוּ אִמִּי אַתְּ!


הַהֵד:

אֵם-בָּנֶיךָ כְּאֵם-וְכַלָּה.

צִירֵי לֵדָתָה בְּגוּפְךָ חֲרוּתִים.

שְׁתִיקָתִי נְסוּכָה עַל הַחַי וְהַמֵּת.


הַנּוֺדֵד:

מַה בֹּשֶׂם-זְמַנִּים מוֺשְׁכֵנִי אֵלַיִךְ?

הֲיִפְרַח בִּי צָפוֺן?

הֲיָפוּחַ בִּי שֶׁלֶג כִּתְכֵלֶת?


הַהֵד:

רַק עֵינַי הֵן צָפוֺן.

כִּי מִצָּפוֺן יָבוֺא.

רַחַשׁ עָבִים הִנְחָה פְּסִיעוֺתֶיךָ.

קוֺלְךָ מְנַסֵּר בִּי כְּקֶשֶׁת

צֶחָה, וְשׁוֺקֶטֶת.

הֲנָשׁוּט בַּשְּׁוָקִים פְּרוּמֵי לֵב וְחֵשֶׁק?

נִתְמַלֵּא פְּסִיפָסִים?

פִּרְחֵי גְוִיל וּבַזֶּלֶת נִלְבַּשׁ?


הַנּוֺדֵד:

עֵינַיִךְ יְסוֺד קַר כַּנֵּצַח.


הַהֵד:

וְרַחַשׁ אֱלהִים עֲלֵיהֶן.

הַב לִי זֶרַע בָּנִים וְנִגְאַלְתִּי.

הַב לִי טֹהַר-בְּשׂוֺרָה

מֵאָבוֺת קַדְמוֺנִים.

נִגּוּן סְלָעִים עַתִּיקִים

בִּי נַחַל אֵיתָן קוֺרֵעַ.


הַנּוֺדֵד:

מִלּוֺתַיִךְ כְּזֹהַר פָּרוּשׂ עַל הרַ קֹדֶשׁ

וּבְשָׂרִי כְּמִדְרוֺן לְרַגְלָיו.

הֲתִצְמַח אֱמוּנָה מִבָּשָׂר?

הֲתָרֹן מִדָּמִים תִּקְוָה?


הַהֵד:

הֲתָשׁוּב לְזַמְזֵם הַשֶּׁמֶשׁ

בִּשְׂפָתָיו שֶׁל רוֺעֶה-מְחַלֵּל?


הַנּוֺדֵד:

נָשָׂאתִי יוֺמִי מֵרָחוֺק

כְּרוֺעֶה תַּרְמִילוֺ עֲלֵי שֶׁכֶם.

וְהָיָה צֵל הָרִים לְהָרִים

וְאֵפֶר רָוִיתִי בְּטֶרֶם שְׂרֵפָה.


הַהֵד:

אֲנִי וְרִידֵי-אוֺר סוֹעֲרִים.

אֲנִי תְּשׁוּקָה וָרֶחֶם.

לֹא אֶל מָוֶת אֶמְשֹׁךְ צְעָדֶיךָ.


הַנּוֺדֵד:

בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עַנְוַת-אֶבֶן

בְּצִלֵּךְ כָּרַעְתִּי

וַיִּיקְרוּ לִי חַיַּי כַּמָּוֶת,

בָּאתִי לְמַעַן אָמוּת בָּךְ.


הַהֵד:

לְמַעַן תִּחְיֶה בְּבָנֶיךָ!


הַנּוֺדֵד:

הֲתִרְאִי לְנַפְשׁוֺ שֶׁל נוֺדֵד?

מֵיתָרוֺ כִּי נִתַּק

לֹא יָשׁוּב לְהָרִיעַ.


הַהֵד:

הֲתִרְאֶה לְנַפְשָׁהּ

שֶׁל נַעֲרָה עִוֶּרֶת?

שִׁירְךָ מִתְרוֺנֵן בְּפִיהָ!

קוּם, יַקִּיר, וֶהְיֵה לִי עֵינַיִם!