עֵטִי אֵיךְ אֶטְבֹּלָה בַּדָּם, דְּבָרִי אֵיךְ אַצִּיתָה בָּאוּר,

בְּיַם הַדָּמִים הַשָּׁפוּךְ, בְּאֵשׁ הַמּוֹקֵד הָאָרוּר.

אֵין רַחַשׁ הוֹלֵם, אֵין מִלָּה, אֵין נִיב שֶׁיַּבִּיעַ כְּמוֹ

עָנְיוֹ שֶׁל אָדָם וְשֶׁל עָם מִתְבּוֹסֵס וְנֶחְנָק בְּדָמוֹ.

פִּידוֹ שֶׁל דּוֹר דַּל, שַׁח־קוֹמָה, הֶחֱשִׁיךְ לוֹ שִׁמְשׁוֹ בְּעוֹד יוֹם,

וּלְאוֹר עוֹלָמוֹ הַדּוֹלֵק יִפְסַע וְיִקְרַב אֱלֵי תְהוֹם.

עֵטִי אֵיךְ אֶטְבֹּלָה בַּדָּם, עָנְיִי אֵיךְ אָמִירָה בְּנִיב,

שִׁירִי נֶאֱלַם דּוּמִיָּה בְּהַרְעֵם הָרְעָמִים מִסָּבִיב.

מְיֻתָּם, עֲרִירִי וְנָבוֹךְ, נֶחְבָּא מֵהַשְׁמִיעַ כָּל צְלִיל,

קִרְטֵעַ כְּעוֹף שֶׁנִּפְצַע וַיִשּׁוֹךְ אֶת שְׂפָתָיו בַּל יֵילִיל.

הָיָה לִי הַשִּׁיר לְקִינָה, הָיְתָה הַקִּינָה לְתַחֲנוּן,

צְקוּן־לַחַשׁ אָדָם עִם נַפְשׁוֹ, אֱלֹהָיו לֹא־רַחוּם, לֹא־חַנּוּן.

וְכִי עוֹד יַבְקִיעַ אוֹר יוֹם, יֵעוֹר, יִתְנַעֵר מִסִּיוּט,

יָרֵאתִי מְאֹד כִּי אֱהִי אוּד מֻצָּל לְלֹא תֹאַר וּדְמוּת.

שָׂרִיד כְּבַד־הָגוּת וְאִלֵּם – הָיָה לוֹ כְּאֵבוֹ לְמִפְלָט,

וּבִקְהַל מְקַדְּמֵי פְּנֵי שַׁחֲרִית מְקוֹמִי אוֹתוֹ יוֹם לֹא יֵחַד.

אֶשְׁמַע פַּעֲמוֹנָם שִׁיר נוֹגֵן, מְעוֹרֵר וּמַכֶּה גַל אֶל גָּל,

וַאֲנִי – צֵל עוֹלָם שֶׁחָרַב – לֹא אֱהִי לְחָזֵהוּ עִנְבָּל.

יָרֵאתִי מְאֹד כִּי אֱהִי עַל נִצָּן שֶׁתָּפַח צֵל מֵטִיל,

אֶשְׁכַּח מַה חִיּוּךְ שְׁטוּף אוֹרָה, שְׁנוֹת אֵימִים הִכְרִיתוּהוּ כָּלִיל.

אֶשְׁמַע תִּינוֹקוֹת שׂוֹחֲקִים וְאַאֲזִין אֶנְקָתָם שֶׁל הָהֵם,

אֶרְאֶה נְעָרוֹת מַבְשִׁילוֹת וְאֶזְכּוֹר, הוֹי אֶזְכּוֹר בְּלִי רַחֵם –

עִם אֵפֶר דָּעוּךְ אֶתְיַחֵד, בְּיָדַיִם צוֹנְנוֹת בּוֹ לִנְבּוֹר,

אֵשֵׁב עִם שְׁקִיעוֹת מַאְדִּימוֹת הַעֲלוֹת אֶת הֵדֵי הַמָּגוֹר.

אֶרְאֶה מִסְּבִיבִי: בָּא אָבִיב, חוֹנֵן כָּל נִצָּן וְעַלְעָל,

דּוֹלֵק עַל רָאשֵׁי הָאֵלוֹת, בּוֹרֵק בְּכָל אֵגֶל שֶׁל טָל.

שָׁכַח הָאִילָן שַׁלַּכְתּוֹ, כְּסוּת יֶרֶק רַעֲנָן לוֹ עִדּוּי

וְרַק אָנֹכִי אֶשְׁתּוֹחַח וְאֶשְׁפּוֹךְ אֶת שִׂיחִי הַדָּווּי:

עַל מָה לִי הֵמַרְתָּ, אֵלִי, כִּי עָרַכְתָּ מֵיתָר בַּלֵּבָב

וַתַּכְרֵת כָּל שָׂשׂוֹן וְכָל צְלִיל, כִּי יְהִי מְנַת חֶלְקוֹ אַךְ יְבָב?

עֵטִי אֵיךְ אֶטְבֹּלָה בַּדָּם, וְקָדוֹשׁ הוּא הַדָּם הַשָּׁפוּךְ,

נִכְלַמְתִּי לִטְבּוֹל בּוֹ הָעֵט וְלִלְטוֹשׁ נִיב נָאֶה וְעָרוּךְ.

לַדָּם הַנִּגָּר אֵין חֲרוּז וְאֵין נִיב שֶׁיְּהֵא רַשָּׁאִי

כַּפֵּר עַל דִּמְעָה שֶׁהֻגְּרָה, שַׁוְעָה חֲנוּקָה אוֹ נְהִי.

לַדָּם יֵשׁ שָׂפָה מִשֶׁלּוֹ: כָּל צְלִיל בָּהּ רָווּי שְׁכוֹל וִיתוֹם,

זוֹעֵק הוּא אֵלַי מֵהָאֲדָמָה וְקוֹל זַעֲקוֹ לֹא יִדּוֹם.