עָלֶה פְּלִיט־סוּפָה, מַצֶּבֶת סְחוּפָה
עֵץ, רַעַם כִּלָּה בּוֹ חָרוֹן –
הֲיֵבְךְְּּ הָעַלְעָל? יָשִׂיחַ גּוֹלָל?
אִילָן שֶׁהָבְקַע כְּלוּם יָרֹן?
אֵיכָה זֶה שִׁירִי – נִגּוּן עֳרִירִי –
נִמְלַטְתָּ מֵחֶנֶק גָּרוֹן?
אֵיכָה זֶה, מַרְטִיט בִּשְׁאוֹל הַתַּחְתִּית,
גַָּנַזְתָּ מִמָּוֶת עָקָר
כָּל לַחַן־תְּשׁוּקָה, הֲמִית עֳמֻקָּה
לַכֹּל שֶׁחַיִּים בּוֹ וִיקָר?
בְּפֶה זָב־דָּמִים לֵילוֹת וְיָמִים
גָּמַעְתָּ רִישְׁךָ וַתִּשְׁכָּר!
בִּהְיוֹת עוֹלָמִי אַךְ קֶבֶר וּדְמִי
וְקֶשֶׁב לְזַעַק טָרוּף,
הַמָּוֶת סְבִיבִי גָדַר נְתִיבִי
כָּל רַחַשׁ גָּוַע בִּי עָרוּף,
אַחַת הַתְּפִלָּה עָלְתָה בְּהִלָּהּ
כְּנֵצֶר מִגֶזַע שָׂרוּף.
תְּפִלָּה וְהַלֵּל לַחַי בַּתֵּבֵל,
כּוֹאֵב צְמִיחָתוֹ, גִּדּוּלוֹ,
לְכָל הַנִּכְסָף, גֹּוֵעַ עַל סָף,
לְכָל הַמְבַכֶּה יְבוּלוֹ,
שׂוֹטֵם וְאוֹהֵב, אֻכָּל וְלוֹהֵב,
לְכָל שֶׁאָבְדָן מִמּוּלוֹ.
אֲבוֹי לָאָדָם, מִדֶּמַע וָדָם
יִשְׁלֶה הַמִּלִּים הַנּוֹגְנוֹת.
נוּגוֹת יְמַלֵּל שִׁירִי זֶה בַּלֵּיל,
בּוֹכוֹת הַמִּלִּים וְרוֹגְנוֹת.
בְּלֶב הַמַּחְשָׁךְ אוּר שַׁחַר דָּרַךְ:
עֵינַי הַכָּלוֹת בּוֹ עוֹגְנוֹת.