רשות לברכו
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה
וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
אֲסִיר תִּקְוָה הָגְלָה / יְקַדֵּם אֵל בְּמִלָּה,
רֹאשׁ הַתְּהִלָּה / יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה.
בְּאֵשׁ מוּסָר הוּבָא / וְאָמַר: מֵאַהֲבָה
מְסֻתֶּרֶת טוֹבָה / תּוֹכַחַת מְגֻלָּה.
רְפָא לְבָבוֹת נֶחְלוּ / עַל שִׁבְרָם, יְיַחֲלוּ
לְקוֹל קוֹרֵא: סֹלּוּ, / סֹלּוּ הַמְסִלָּה!
הוֹחַלְתִּי לְפֵשֶׁר / דְּבַר חוֹזֵי יֹשֶׁר –
נָאַם אֵל: לְיוֹם אֲשֶׁר / אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה.
מָרוֹם, הַט זְבוּלְךָ, / רֵד וּגְאַל חֶבְלָךְ
מֵעוֹלָם, כִּי לְךָ / מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.