בַּשַּׁחַר שָׁמַעְתִּי נְקִישׁוֹת בְּחַלּוֹנִי,

בְּעוֹדֶנִּי יָשֵׁן וְחוֹלֵם חֲלוֹמִי,

אָחוּשָׁה רָחוֹק מִבֵּיתִי וּמִמִּטָּתִי.

לְקוֹל נְקִישׁוֹת הָעֶדְנָה הֵקַצְתִּי,

הֵסַרְתִּי חַבְלֵי הַשֵּׁנָה מֵעָלַי,

הִזְדָּרַזְתִּי לְהִתְעוֹרֵר וְקַמְתִּי.

פָּתַחְתִּי חַלּוֹנִי וְקָרָאתִי:

מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי,

בְּעוֹדֶנִּי שָׁרוּי בְּאשֶׁר חֲלוֹמִי?

הֵן אִישׁ לֹא מְבַקְּרֵנִי,

אִשָּׁה לֹא שׁוֹאֶלֶת לִשְׁלוֹמִי,

רֵעִים וִידִידִים רָחֲקוּ מֶנִּי.

לְבָדָד אֵשֵׁב בְּבֵיתִי,

הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים זָקַנְתִּי,

אֲצַפֶּה לְיוֹם מוֹתִי.

בְּאֵין מַעֲנֶה, הֵלַטְתִּי פָּנַי בְּשְׂמִיכָתִי,

קָרָאתִי לַחֲלוֹמִי,

שׁוּב לְאַשְּׁרֵנִי.

אַךְ קִמְעָה נַחְתִּי,

וְשׁוּב נְקִישׁוֹת בְּחַלּוֹנִי,

בְּרֻגְזָה קָפַצְתִּי מִמִּטָּתִי.

פָּתַחְתִּי חַלּוֹנִי וְקָרָאתִי

מִי מֵצִיק לִי וּמְעוֹרְרֵנִי,

מִי מוֹצִיא אוֹתִי מִמִּטָּתִי.

בְּחַלּוֹנִי, הִתְיַצְּבָה בַּת הַשַּׁחַר,

בְּיָדָהּ פֶּרַח צָחֹר,

צוּרָתוֹ דוֹמָה לְנֹגַהּ בַּשַׁחַר.

פָּנְתָה וְאָמְרָה לִי:

קְטַפְתִּיו מֵחֲצַר גַּנִּי,

לְתִתּוֹ לַאֲהוּב עֵינִי.

שְׁתַלְתִּיו בְּתוֹךְ לִבִּי,

הִשְׁקִיתִיו בְּמֵיטַב חֲלָבִי,

לְמַעַנְךָ, יְדִיד נַפְשִׁי.

יָדַעְתִּי כִּי בָּדָד תֵּשֵׁב,

דַּלְתְּךָ אֵין אִישׁ דּוֹפֵק,

לִמְעוֹנְךָ הַדַּל אֵין קָרֵב.

“הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו”

אֵינוֹ שָׂם לֵב לִידִידָיו,

מַקְשִׁיחַ לִבּוֹ וְעוֹצֵם עֵינָיו.

עַל מַצָּבְךָ בְּלִבִּי אֶבְכֶּה,

עַל בְּדידוּתְךָ, בְּמִטָּתִי אַשְׂחֶה,

תָּמִיד אֶחְשֹׁבָה, אֵיךְ לְךָ אֶעֱזֹרָה.

לָכֵן פֶּרַח אַהֲבָתִי קַבֵּל,

שָׂא נָא מַתְּנַת הָאֵל,

שִׂימֵהוּ בִּמְעוֹנְךָ הָאָפֵל.

פִּרְחִי יָאִיר דַּרְכְּךָ,

יוֹצִיאֲךָ מִבְּדִידוּּתְךָ,

וִיהֵא זֶה נֶחָמָתִי נֶחָמָתְךָ.

בַּת הַשַּׁחַר הַשֶּׁבַח לָךְ,

הַמְשׁוֹרֵר כְּבָר אָמַר: ״אִם נִנְעֲלוּ דַלְתֵי נְדִיבִים,

דַּלְתֵי מָרוֹם לֹא נִנְעָלוּ!.."