בְּלֶכְתִּי לַמִּכְרֶה עִם רֵעִי הַקָּטָן

פָּגַשְׁנוּ לְפֶתַע בִּכְבוֹד הַשָּׂטָן.

הֲרִימוֹתִי מַכּוֹשׁ וּבַחשֶׁךְ הָעָב

עָקַרְתִּי קַרְנָיו וְתָלַשְׁתִּי טְלָפָיו.

חֲבֵרִי, זֶה לֹא טוֹב, כִּי נָפַלְתִּי בַּפַּח.

הַבַּקְבּוּק נִשְׁבַּר וְהַוִּיסְקִי נִשְׁפַּךְ

הַמַּכּוֹשׁ בֵּין אַבְנֵי הַפֶּחָם נִקְבַּר,

אָז נָשׁוּבָה הַבַּיְתָה, רֵעִי הַיָּקָר!

גָּרַפְנוּ פֶּחָם מְלֹא קְרוֹנִית וְיוֹתֵר.

הַמְּנוֹרָה כָּבְתָה וְרֵעִי הִתְפַּגֵּר.

זֶהוּ צְחוֹק הַשָּׂטָן! הֲלָצָה אַכְזָרִית:

אֶת נַפְשׁוֹ הוּא לָקַח וַאֲנִי — הַקְּרוֹנִית!

וְהִנֵּה הַקְּרוֹנִית וְרֵעִי פֹּה מֻטָּל.

אֲשַׁמֵּן אוֹתָהּ קְצָת וְאֶסַּע וַחֲסָל.

כִּי רֵעִי כֹּה שָׁקֵט, הוּא גָמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ

וְתוּכְלוּ, אִם תִּרְצוּ, כְּבָר לִפְשֹׁט כֻּתָּנְתּוֹ.